קיטורים...אשמח להבנה ולתמיכה

[תמרינדה1]

קיטורים...אשמח להבנה ולתמיכה ../images/Emo201.gif

אני בשבוע 25 +2, תאומים, עם צירים כבר חודשיים, ללא השפעה על הצוואר ונמאס לי כבר לבקר כל פעם במיון! אני מלאה שטפי דם והכנסת העירוי כל פעם יותר ויותר שורפת לי שזה הפך פשוט לסיוט! בסופ"ש שעבר אושפזתי בהרון בסיכון באסף, עם צירים שהיה קשה לעצור (אבל בלי "דינמיקה צווארית", לשמחתי)... העירוי בכלל לא השפיע, עברו לנר שהתחיל לעזור והעלו אותי לאשפוז עם כדורי פרסולאט כל 4 שעות. שוחררתי אחרי 24 שעות עם המלצה לשבוע מנוחה והמשך טיפול תרופתי... משום מה, הרופאים כל פעם נתנו לי מס' ימי מנוחה, אבל לא המליצו לי על שמירה... השבוע הלכתי לרופא פרטי שמכיר אותי שנים והוא אמר שלדעתו, עם הנתונים שלי, אני צריכה לשכב עד הלידה מאחר ואם תהיה הפלה או בעיה, ממש לא בטוח שאצליח להיכנס שוב להריון (אני בת 38 וזה הריון ראשון אחרי טיפולי IVF מרובים ובעיות רפואיות כאלה ואחרות) ...הוא אמר שיתן לי כל פעם המלצה לשלושה שבועות ימי מחלה (כי זה המקסימום שאפשר), עד הלידה. כשעידכנתי בעבודה אמרו לי שאני צריכה לטפל בהליך של שמירת הריון ואני לא מבינה למה כל כך קשה לרופאים לכתוב "שמירת הריון"!!! אני מרגישה שממש מנסים להימנע מזה! עד עכשיו הייתי במעקב אצל דר' מני אריאל בבני ברק, שממש לא התרגש מהצירים המוקדמים והחלטתי לעבור למעקב קרוב לבית במרפאת הריון בסיכון באסף (יש לי פגישה ראשונה ביום שני). נראה מה הם יגידו... בכל מקרה, זה רק חלק אחד בתיסכול הכללי... מצד אחד אני לא מבינה למה לא מגדירים שיש צורך בשמירת הריון (כדי לא להגיע לדינמיקה צווארית) ומצד שני, קשה לי לקבל את העובדה שאני מחוברת לבית ולמיטה עד סוף ההריון... כולם מסביב שומרים עלי ואומרים כמה זה חשוב - וזה ברור לי לגמרי. בסופו של דבר, התוצאה היא החשובה ואני יודעת שהכי חשוב זה שאצליח להגיע ללידה בשלב הכי מאוחר שאפשר, אבל החלק הזה שלא אוכל להסתובב יותר עם הבטן שלי, להשוויץ, להתגאות בקסם הזה שקרה סוף סוף אחרי 6 שנים... להנות מההריון ומבגדי ההריון שאספתי לי - זה קשה... אף אחד מסביב לא מבין את "התנפצות הפנטזיה" הזאת... וזה בלי להזכיר את השיעמום והריקנות שבחוסר מעש (אני גרה לבד ומבלה ימים שלמים לבד בבית...). רק תגובות של "אין ברירה", כועסים עלי אם אני יוצאת מהמיטה ויושבת / שוכבת על הכורסא... מרגישה שלא ממש מבינים מה עובר עלי...

זקוקה להבנה ותמיכה...

 

[minimousegi]

איפה את גרה? אם את באיזור אני אשמח לקפוץ

להביא לך ספרים וכו'... בנתיים אין ברירה אלא לשמור במיוחד שזה הריון יקר כזה אחרי כ"כ הרבה שנים ואת הפלא תוכלי להראות אחרי הלידה

 

[תמרינדה1]

תודה

אני גרה ברחובות, תודה

האמת שיש לי המוווווווווווווווון ספרים שמחכים לקריאה, אבל די קשה לי לקרוא בשכיבה. אני צריכה לנסות לראות איך לסדר לי יותר נח, כך שאוכל לשכב ולקרוא

 

[עולם מלא ניסים]

לא מבינה את הרופאים האלה...

אומרים לך לשמור אבל לא נותנים שמירה....?!? נראה לי שגם אני אצל ד"ר מני אריאל, יכול להיות? רק שאני הולכת לויצמן...אותו אחד שמנהל חדר לידה בליס? אני יודעת שלא קל בכלל להיות בשמירה, מאז המי שפיר לפני 3 שבועות אני לא זזה כמעט מהמיטה וזה ממש ממש אבל ממש קשה, בשבוע האחרון הוצאתי את האף מהבית פעמיים והרגשתי כאילו טסתי לחופש בחו"ל או משהו כזה. בהתחלה כשלא יצאתי מהמיטה, לקום לשירותים (סליחה) או למקלחת היה ממש בילוי בשבילי...למזלי קראתי את הספר מלכים ג' שהעביר לי יופי 4 ימים...מאז אני לא מוצאת ספר שמרתק אותי עד כדי כך שיטיס לי השעות במחוזות הדימיון הנפלאים. מה שכן הרופא אמר לי שבשבוע 28 בכל מקרה רוב הסיכויים שאקבל שמירה כי אז כבר ההריון יהיה ממש קשה... ב"ה תרגישי טוב, שהצירים יעזבו אותך, הזמן יעבור מהר מהר ולפני שתשימי לב המתוקים שלך שחיכיתי להם כ"כ הרבה ועברת בשבילם כ"כ הרבה יהיו בידיים שלך ותשכחי מכל מה שעברת. בקשר לעירויים הכואבים, אפשר אולי לשים אמלה (חומר מאלחש) או להרדים את המקום עם קרח לא?

 

[הריונית כפול 2]

יקירתי, אני מבינה אותך מצוין

אני בשבוע 21 עם תאומות, עם בעיה הפוכה לשלך: יש לי דינמיקה צווארית, אין לי צירים בכלל... אני בשמירת הריון, שוכבת כבר שבועיים, וכמוך - מטפסת על הקירות. מאוד מאוד מבינה את השעמום ואת תחושת הכליאה, את התסכול שאי אפשר להסתובב וליהנות מההריון... קוראת הרבה, גולשת, מתחרפנת, דואגת שיבואו חברות ושהמקרר תמיד יהיה מלא

פשוט תזמיני כל מי שאת יכולה, גם את אלה שלא ראית כבר המון זמן, זו הזדמנות. חוצמזה לומדת הרבה על ההריון ולקראת הלידה (קיסרית או לא), ומשתדלת לשמור על אופטימיות ועל חיבור לקטנטנות (מזל שהתחלתי להרגיש אותן, זה עוזר). ומשתעממת

צריך לקבל את זה, אין יותר מדי מה לעשות. ולזכור, כמו שכולם אומרים לי כל הזמן, שאח"כ אתגעגע לשעות המנוחה האינסופיות האלה. איכשהו קשה לי להפנים את זה. לגבי העניינים הפורמליים - החוויה שלי שונה לגמרי משלך! אני התרשמתי שלא היתה שום בעיה לקבל מהרופאים שמירת הריון רשמית, להיפך, מיהרו לחתום לי על הטופס לביטוח לאומי (את יכולה להוריד מהאתר ברשת), לא היה שום ויכוח או מאמץ לשכנע. לא אכפת להם, אם הם חושבים שצריך לשכב ולנוח. אולי כדאי לך לנסות את הרופאים באיכילוב - שם אני הייתי. תחזיקי מעמד!

 

[לולי 101]

תמרינדה יקרה

גם אני כמוך בהריון תאומים, אני מתחילה שבוע 32, אמנם אצלי לא קיימת בעיה של צירים או התקצרות צוואר הרחם אבל הרופא שלי לא היה מוכן להוציא אותי לשמירה (אפילו שאמרתי לו שמאד קשה וכבד לי, הוא אמר "כשתהיה בעיה נוציא אותך לשמירה"). אני נשלחתי למעקב הריון בסיכון באסף הרופא על רקע של בעיה בעוברית בסקירה המאוחרת, החלטתי לנצל את העובדה שאני עתה מטופלת שלהם וכשישבתי עם הרופאה לאחר כל הבדיקות ביקשתי ממנה שמירה והיא אמרה "אין שום בעיה, תביאי את הטפסים בפעם הבאה ואנחנו נחתום עליהם". לאחר שבועיים הגעתי עם הטפסים, היה רופא אחר ואמרתי לו שהמליצו לי על שמירה אז הוא אמר, אין בעיה ומילא לי את הטפסים. בקיצור מה שאני מציעה לך זה שכשאת הולכת ביום שני לאסף תביאי איתך כבר את הטפסים של שמירת הריון מביטוח לאומי. אחרי כל הבדיקות שיעשו לך שם באותו היום את תשבי עם רופא על מנת לסכם ואז תבקשי ממנו שמירה וכבר שיהיו עליך הטפסים. אני לא רואה בעיה שהם יוציאו אותך לשמירה. בהצלחה ותעדכני.

 

[אופטימית29]

מבינה אותך כל כך

אני עם עובר אחד , גם אחרי IVF , נקלטתי שלישיה חארי הרבה זמן ודיללתי בגלל היסטוריה של לידה מוקדמת.\ משבוע 22 עם צירים, טפו טפו ללא דינמיקה . אני בשמירה אבל לא בשכיבה מלאה , הרופא שלי לא מאמין בשכיבה , הוא המליץ על מנוחה ללא מאמץ גופני, אבל אני רב הזמן במיטה ויש לי לד בן 6.5\ אני כ"כ מבינה את הרצון להשוויץ בבטן להתלב שושכל העולם יראה שאני סוף סוף בהריון . אני חושבת על השמלות של הקיץ ומתבאעסת. והיכ מבעס שכולם הולכים לכל מיני פעילויות ואני נשארת בבית. אני כן הולכת להורי, חברים - איפה שאני יכולה לשכב או לשבת. אבל יש ימים שאני קמה בדיכאון (אני כבר 7 שבועות ככה) לגבי השמירה תבואי פעם הבה לרופא שלך עם טפסים או למחלקה והם ימלאו. לי מילא הרופא הפרטי וקיבלתי מכתב מביטוח לאומי שזה לא מספיק והם רוצים פירוט. וכמובן יש את הפורום. דברי איתנו זה מעביר יופי את הזמן. אפשר גם במייל.

 

[שירישי]

תמרינדה היקרה../images/Emo201.gif

ההודעה שלך נגעה ללבי. אני מאד מבינה את מה שכתבת על התנפצות הפנטזיה. יש לך סיבות טובות לקטר

השוויץ הגדול יהיה כשתסתובבי עם עגלת תאומים ותסמיקי לשמע המחמאות הרבות. בינתיים, אולי תבקשי שיצלמו אותך אעם שמלת הריון יפה ותשלחי במייל לחברים ומשפחה

אולי אפילו תתפנקי ותזמיני צלמת הריון הביתה שתעשה לך סדרת צילומים עם הבטן המרשימה

זה באמת לא אותו דבר כמו להסתובב בחוץ ולפגוש אנשים, אבל זה בכל זאת יכול קצת לשפר את מצב הרוח.

 

[תמרינדה1]

המון תודה לכולכן ../images/Emo24.gif

אני חייבת לציין שהיה מקל ותורם לקרוא את התגובות וההערות החמות שלכם, המון תודה על הפירגון

מחר אקח איתי את הטפסים של בטל"א לאסף, בתקווה שאכן לא תהיה בעיה ושהם ימלאו אותם בלי פרצופים. שירישי - תודה על הרעיונות! האמת היא שחברה שלמדה צילום אמרה לי אתמול, לנוכח המצב, שאנחנו הולכות לעשות "BOOK" והיא צילמה אותי עם כמה בגדים שונים... היה מוזר כי אני ממש לא אוהבת להצטלם, אבל כשראיתי את התוצאה זה ממש מצא חן בעיני. מוכשרת הבחורה

בכל מקרה, נראה לי שנקבע להצטלם עוד כמה פעמים, עד שאדגמן את ככככככככככככככלל הבגדים היפים שיש לי לתקופת ההריון !!! אשמח לעדכן בהמשך ושוב המון תודה על התמיכה

 

[מחכה ל 2]

אני ממש לא מבינה את הרופא שלך

אני "רק" בסוף שבוע 12 עם תאומים לא זהים אבל ממש לא מבינה את הרופאים, מצד אחד אומרים את צריכה לנוח ומצד שני לא נותנים שמירה? כנראה שהרופא שלי הוא "עוף מוזר" הוא הודיע לי להתכונן כי משבוע 24 אני בשמירה ואין ויכוחים על זה. הוא לא לוקח סיכון ולא רוצה שיוולדו פגים ולכן הוא משבית אותי מהשלב שמתחיל להיות קריטי, גם אם לא יהיו בעיות... אני מבחינתי שמחה על החופש שהוא מארגן לי כי כבר עכשיו אני מתחילה להתעייף מכל דבר קטן ואני יודעת שככל שאני אתקדם אין סיכוי שאני אחזיק מעמד בעבודה. אני עובדת מלא שעות ביום, אמנם לא בעמידה או עבודה פיזית, רק מול המחשב אבל זה עדיים מעייף. אני מאחלת לך בהצלחה ומקווה שתמצאי רופא מבין יותר....

 

[minimousegi]

באמת מוזר..בשבוע 25+5 ועוד לא מרגישה שום צורך

בשמירה...ולא הייתי קופצת לאחת...אני מקווה בשביל שתרגישי אותו דבר בשבוע 25!

 

[2גוזלים]

אוי מותק!

קודם תהיי בשמחה! נורא שלא מבינים אותך! ונורא שלא מגדירים לך את השמירה כשמירת הריון- מוכר!!!!!!!לקח לי חודשים לקבל את השמירה באופן חוקי! גם אני לא יכולתי להשוויץ עם הבטן. ואפילו לא קניתי בגדי הריון. פשוט הייתי עם הפיג'מה. הלוואי והייתי יכולה בכלל להסתובב לקניות! תתלבשי בבית. תפרגני לעצמך! מיון זה דבר נורא! ועירוי עוד יותר! אני בשלב כלשהו פשוט שכבתי שבועות שלמים רק כדי לא להגיע למיון! לא קל! שיהיה הריון ארוך ככל האפשר ועם פירות מתוקים! (כמו תמר!

)

 

[עלה לא נידף]

../images/Emo24.gif

 

[Babychicklet]

שולחת לך חיבוק ענק ../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

 

[פליפה2]

לגמרי מבינה אותך

אני בשמירה מלאה כבר 4 שבועות, עם כל החגיגה דל צירים+דינמיקה, ומדי פעם גם קפצו לבקר גם ריבוי מי שפיר ומשקל לא תואם את גיל ההריון. זה קשה. כבר כואב לי הגב והצלעות מלשכב. ובעלי קופץ כל פעם שאני משנה תנוחה או קצת מתמתחת ואומר לי שאני "משתוללת יותר מדי". אני ממש לא מבינה למה לא נותנים לך שמירה וזהו. זה ממש עיצבן אותי לקרוא את זה. אולי תשאלי אותם בפעם הבאה שהם יסרבו לתת לך שמירה, את מי תובעים במקרה של לידה מוקדמת? בכל מקרה, בשביל הצירים אני מקבלת כאן טרבוטלין בהזרקה מתחת לעור. גם בארץ מכירים את התרופה הזאת, אבל אני לא יודעת למה לא משתמשים בה (היא נחשבת ליותר בטיחותית לעוברים מפרסולאט). עלי היא השפיעה בצורה טובה ומנעה צירים למשך 8 שעות. כדאי לך להתייעץ עם הרופא שלך לגביה. אם את רוצה עוד פרטים תשלחי לי מסר. בנוגע למוניטור צירים. קראתי בספר הריון של דר' עמוס בר (האדום עם גלגל ההריון) שיש בארץ חברה פרטית שנותנת שירות של ניטור צירים בבית. כדאי לך לברר את זה. אני מחוברת לשירות כזה פה ואני ממש מרוצה. ובנוגע לשוויץ עם בגדי ההריון. גם אני מרגישה החמצה. תכננתי על שמלות קיץ אורריות שידגישו בטן עגולה וגדולה. ותכננתי להסתובב בין חנויות של תינוקות ובחור ציוד ובגדים. כרגע בגדי ההריון מסתכמים בטישרט של בעלי ומכנס טרנינג. האמת היא ששבוע שעבר פינקתי את עצמי והזמנתי טרנינג חדש באינטרנט (וואוו). וגם את הבחירה של ציוד התינוקות אני עושה אונליין. אני דווקא משלימה עם תגובות ה"אין ברירה" ומשפרת אותן ל"אני עושה את המירב שאני יכולה". את השיעמום אני מפיגה ע"י שיטוט באינטרנט וצפייה בסדרות שלו הספקתי עד עכשיו. אז בהצלחה.