קטע שכתבתי על ברדפורד אי שם ב19 באוק'.
כמה כיף לראות אותו מגשים הכל "לבחור קווטרבק בבחירה הראשונה בדארפט, או אפילו בעשרת המקומות הראשונים, זו משימה לא פשוטה ורווית סיכונים. מרייאן ליף ועד ג'אמרקוס ראסל, דרך מאט ליינרט הדרך אל המאנינג הבא (פייטון! פייטון!) רצופה מכשולים. אולי זה הופך את תופעת קורט וורנר, שהגיע ממקומות אחרים לגמרי, לפחות מפתיעה וחלומית ממה שהייתה. ואם כבר בוורנר עסקינן, אז אנחנו בסנט לואיס ראמס. ואם אנחנו בראמס, אנחנו מדברים על הבחירה הראשונה של הדראפט האחרון, הקווטרבק סאם ברדפורד. השבוע סנט לואיס השיגה את ניצחונה השלישי לעונת 2010, 20 – 17 על סאן דיאגו בבית, והסיבה לחגיגה בעיר גדולה. ברדפורד נראה בדיוק כמו שהם רצו שהוא ייראה. הוא מציג משחק רגוע ושקול שיחד עם היכולת האתלטית שלו והכישרון שלו לעמדה גורמים לו להיראות ממש טוב. עד כה הוא השיג 1357 יארד במסירות בכמעט 57% השלמה, שבעה טאצ'דאונים ושמונה חטיפות. אך אולי הנתון המרשים ביותר שלו הוא העדר נתון הריצות, ולייתר דיוק תשע ריצות ל-18 יארד. המשמעות היא שברדפורד לא עוזב את הכיס ונשאר כמעט תמיד עם העיניים לכיוון התופסים שלו (ועל זה הוא חטף 14 סקים) וזה סימן מצוין. אגב, כל ניסיונות הריצה היו במשחקי בית, בטוח שזה אומר משהו אך מוקדם מידי בשביל להסיק מסקנה מהימנה. בעוד הניצחון הראשון של הראמס העונה הושג על וושינגטון, קבוצה אותה ניצחו חמש עונות רצופות (גם בעונות השפל של 2008-9, ובעונת 2007 הקבוצות לא נפגשו אז נחשיב את זה כטכני), הניצחונות על סיאטל (שבוע 4) ועל דיאגו (השבוע) מהווים אינדיקציה שהראמס של השנה היא קבוצה מספיק טובה בשביל לנצח כמה וכמה משחקים ואולי אפילו לסיים את העונה במאזן כמעט חיובי. הם יעשו את זה בעזרת ההגנה (שהשאירה את סיאטל על 3 נקודות, את אוקלנד ווושינגטון על 16 ואת סאן דיאגו ואריזונה על 17) וכעת נותר לראות כמה מהווינריות של ברדפורד תמשיך איתו למקצוענים."
כמה כיף לראות אותו מגשים הכל "לבחור קווטרבק בבחירה הראשונה בדארפט, או אפילו בעשרת המקומות הראשונים, זו משימה לא פשוטה ורווית סיכונים. מרייאן ליף ועד ג'אמרקוס ראסל, דרך מאט ליינרט הדרך אל המאנינג הבא (פייטון! פייטון!) רצופה מכשולים. אולי זה הופך את תופעת קורט וורנר, שהגיע ממקומות אחרים לגמרי, לפחות מפתיעה וחלומית ממה שהייתה. ואם כבר בוורנר עסקינן, אז אנחנו בסנט לואיס ראמס. ואם אנחנו בראמס, אנחנו מדברים על הבחירה הראשונה של הדראפט האחרון, הקווטרבק סאם ברדפורד. השבוע סנט לואיס השיגה את ניצחונה השלישי לעונת 2010, 20 – 17 על סאן דיאגו בבית, והסיבה לחגיגה בעיר גדולה. ברדפורד נראה בדיוק כמו שהם רצו שהוא ייראה. הוא מציג משחק רגוע ושקול שיחד עם היכולת האתלטית שלו והכישרון שלו לעמדה גורמים לו להיראות ממש טוב. עד כה הוא השיג 1357 יארד במסירות בכמעט 57% השלמה, שבעה טאצ'דאונים ושמונה חטיפות. אך אולי הנתון המרשים ביותר שלו הוא העדר נתון הריצות, ולייתר דיוק תשע ריצות ל-18 יארד. המשמעות היא שברדפורד לא עוזב את הכיס ונשאר כמעט תמיד עם העיניים לכיוון התופסים שלו (ועל זה הוא חטף 14 סקים) וזה סימן מצוין. אגב, כל ניסיונות הריצה היו במשחקי בית, בטוח שזה אומר משהו אך מוקדם מידי בשביל להסיק מסקנה מהימנה. בעוד הניצחון הראשון של הראמס העונה הושג על וושינגטון, קבוצה אותה ניצחו חמש עונות רצופות (גם בעונות השפל של 2008-9, ובעונת 2007 הקבוצות לא נפגשו אז נחשיב את זה כטכני), הניצחונות על סיאטל (שבוע 4) ועל דיאגו (השבוע) מהווים אינדיקציה שהראמס של השנה היא קבוצה מספיק טובה בשביל לנצח כמה וכמה משחקים ואולי אפילו לסיים את העונה במאזן כמעט חיובי. הם יעשו את זה בעזרת ההגנה (שהשאירה את סיאטל על 3 נקודות, את אוקלנד ווושינגטון על 16 ואת סאן דיאגו ואריזונה על 17) וכעת נותר לראות כמה מהווינריות של ברדפורד תמשיך איתו למקצוענים."