קטע יפה, לקוקו ולכולם

[רוחניות זה החיים]

קטע יפה, לקוקו ולכולם

לקוקו ולכל חברי הפורום.. מצאתי קטע יפה.. חווית הבורא "כשהבורא ירצה לקרב את האדם אליו, האדם יתחיל להרגיש מדי פעם בנוכחות כלשהי של כוח עליון. הוא עדיין לא יראה את הכוח בראיה הפנימית שלו, אבל אור שיאיר לו מבחוץ יקנה לו הרגשת ביטחון, תחושת חג רוחנית, והתפעלות. בשלב זה, נוטה הבורא לעתים להרחיק את עצמו שוב, ולהפוך לבלתי מורגש. התרחקות זו מתרחשת בשני אופנים. בראשון, האדם חוזר למצבו הרוחני ההתחלתי, כלומר, שוכח את חוויית הרגשת הבורא והאמונה בקיומו לחלוטין. בשני, התרחקות הבורא מורגשת כהתרחקות של נוכחות רוחנית, מה שגורם לירידה במצב הרוח. העצב על אובדן ההרגשה הרוחנית הנפלאה שהתפוגגה, נשלח לאדם אשר הבורא חפץ לקרבו אליו עוד. הגעגועים להרגשה שאבדה מניעים את האדם להשקיע מאמצים כדי להחזיר אותה. מי שמשקיע מאמץ, מתחיל ללמוד קבלה, ואף מוצא מורה אמיתי, זוכה להתגלות הבורא. התגלות זו מתרחשת לסירוגין, ומפעם לפעם היא גדלה מעט. האדם נפעם מההתגלות, וחווה התרוממות רוחנית המקדמת אותו הלאה עד להסתר הבורא הבא. הסתר הבורא מוריד אותו רוחנית, וגורם לו להוסיף יגיעה כדי להיחלץ ממצב הירידה - היחלצות שמקדמת אותו עוד. מי שמשקיע מאמצים רבים, ומצליח בכוחות עצמו להתגבר על הירידה הרוחנית שבאה בעקבות הסתר הבורא, מקבל מלמעלה תמיכה בדמות עליה רוחנית, התפעלות והתפעמות. אם הוא לא מנסה לצאת מהמצב בכוחות עצמו, הבורא יכול להתקרב אליו ביוזמתו, או להניח לו להישאר במצב של חוסר מוחלט של הרגשת בורא" נכתב ע"י הרב מיכאל לייטמן

 

[א י נ ס ו פ]

לבורא אין רצון

לרב לייטמן יש, והרבה . . .

 

[kuku138]

כל המציאות נובעת מרצון הבורא

רק רצון לקבל אין לו כי ממי יקבל...

 

[מיסטיקן חזר]

לבורא אין רצון כלל

גם הרצון לברוא העולמות, אף שהיה צריך להתחיל מהתחלה כלשהי, לא היתה ממנו, הכוחות כולם הם של הבורא, ולכן גם כוח הרצון לברוא העולמות, לקבל ולתת וכל כח רצון שקים בהויה הנמצאת על פני כל ה 40 מימדים הם כולם כוחותיו של הבורא, ולא כוחותינו, אף הרצון לא התחיל ממנו ממש, אי אפשר להגיד שלבורא היה רצון.

 

[kuku138]

שמעתי כי הבורא ברא את העולמות

כמו שחוק שאין לו חיסרון לדבר אלא כמו שעשוע. יש איזה פסוק המתיחס לעניין זה (שכחתי). אבל כבר ידוע שבבורא בעצמו אין הגה ומילה, אלא מדברים רק על האור המתפשט ממנו ומושג בנבראים ועליו יש כבר להגיד שם. אומרים שהנבראים משיגים כי מטרת הבריאה להנות לנבראים. השאלה האם זה חיסרון בבורא או לא? משל למלך שיש לו מגדל מלא כל טוב אבל אין לו אורחים, שיבואו לקבל כל ההטבה ממנו. השאלה האם הרצון להטיב הוא איננו חיסרון?

 

[מיסטיקן חזר]

שאלה טובה..

לא יודע מה אם היתר, אבל כמו שאמרתי הרצון להטיב לנבראיו לא היה על ההתחלה, הרצון הוא חסרון, ולכן הוא לא של הבורא עצמו, כמו שאמרתי שלבורא אין רצונות, אלא זה כבר משהו שהתפתח יותר מאוחר, אני לא זוכר בדיוק איפה זה בזהר, כמו שאני לא זוכר את הזהר בעל פה, אבל אני אנסה למצוא את זה בסדר? אבל הרצון בהחלט חסרון, כמו שנאמר גם בכתבי האר"י שכל כוונת הבריאה, היא גם חלק מהשלמת הכינויים, שכל הכינויים באמת משלימים את הבורא עצמו, אבל אי אפשר להגיד שבתחילה הבורא לא היה מושלם. לכן השאלה שלך פה, היא מהיכן התחיל הרצון, אם לא מהבורא ממש.

 

[8AzbugA8]

רגע

יקבל את תפילותיהן של ישראל

 

[8AzbugA8]

אופס

זה היה לקוקו

 

[מיסטיקן חזר]

ולרוחניות וכל השאר, תגובה.

מה שרשמת עכשיו, זה אפילו לא הכניסה למסלול הרוחניות, ולבורא אין רצון, לקרב אדם כן ואדם לא, זה האדם שצריך לרצות להתקרב. וכמו שהבורא אמר, לאחר שגירש את אדם מעולם האצילות, האדם יצטרך לעבוד קשה בשביל להתקרב אליו. וכל מה שהרב לייטמן דיבר זה בהחלט, ממש לפני הכניסה למסלול הרוחניות. וזה נקרא הארת קדושה, אותו האדם משיג ברגע הראשון שהוא מחליט להתקרב לבורא, הבורא נותן לו את ההרגשה הזו למשך שבועיים, הוא מגיע לשיא בדיוק לפני הכניסה למסלול הרוחניות באמת, ואותו אדם משקיע, והופך לצדיק אפילו בזמן זה, וקם לשחרית אפילו לנץ, ובקושי עבירות הוא עושה, ובקושי עוונות, והוא מתקדם במהירות לעבר הבורא, אבל הבורא לוקח את זה ממנו בדיוק בשיא שהוא מגיע לכניסה למסלול הרוחניות, ואז אין יותר הארת קדושה, הבורא רוצה שעכשיו האדם יגיע לזה לבד, שיתאמץ, בדיוק כאילו. ראית? הרגשת? ראית לאן אתה יכול להגיע, עכשיו תגיע לזה בעצמך.. תתקרב אלי, ותראה שזה בלבד הדרך הנכונה. אתה יכול להגיע להרבה הרבה יותר מזה. ובכניסה למסלול הרוחניות לאחר מכן ממש מטפסים בסולם, מרגישים את השכינה בכל יום ויום, כל שניה ושניה, אבל זה קורה לאחר שאתה מגיע לזה בעצמך. מרגישים את השכינה בכל מקום, ועולים ומטפסים ומתקרבים אל הבורא, בדיוק כפי שנאמר, "והנה סולם מוצב ארצה, וראשו מגיע השמימה." שבו ראה יעקב את הספירות כסולם אשר דרכו מטפסים כל חיות הקודש, וממנו יורדים לעבר המימד הקרוב ביותר של כנסת ישראל, השכינה שהיא מלכות, בעולם העשיה ישר דרך שמי ארץ ישראל, המקום היותר מסונן מהעולם כולו, מקליפות הטומאה, ובו עולה כל נפש ונפש ויורדת כל נפש ונפש, ורק דרך הסולם הזה, אפשר להתקרב אל הבורא.