קו 29, החטפניות (חפרים) והמונופול
קו 29, החטפניות (חפרים) והמונופול
בעיתון מקומי בשם "קול הרצליה" התפרסם מאמר (תחת הכותרת ,עמדה") של מירי בלומנפלד והיא מתיחסת לסילוק החפרים ממסלול קו 29. המאמר מביא לנו כמה תובנות מענינות וגם ידועות על התנהגותו של אגד כמונופול. הכותבת אומרת שלמרות שהחפרים פעלו באופן בלתי חוקי והיו תקריות אלימות משני הצדדים, מי שנהנה היה הצרכן שזכה לתדירות משופרת, גם של האוטובוסים, או במילותיה "סוף סוף נהנו תושבי השרון מיתרונות התחרות החופשית". משרד התחבורה הצטרף למאבק של אגד בצורת דוחות, קנסות וכו. במקום לראות את היתרונות בתחרות החופשית ולהסדיר את קוי המוניות "העדיף משרד התחבורה את טובת אגד מאשר טובת הנוסע". והיא ממשיכה: "כבר לפני שבועיים ניכרו אותות "הנצחון". יום ראשון, שעה 14, למעלה מעשרים דקות המתנה....האוטובוס נראה שאילו לקוח מסרט הודי. עוד שניה הנוסעים היו נתלים עד הגגות מרוב צפיפות"., דבר שלדברי הכותבת פחות בטוח מ"נהג מונית שיכור", שתפסה המשטרה, לדברי הנהג שהופיע סוף סוף. וכמה שורות מאלפות בסוף הכתבה:לאור הקמפיין הציני, השלילי (והיקר) שאגד ניהלה כנגד החפרים שממש סכנה לנסוע בהם:"תארו לכם שנהגי המוניות היו יוצאים בקמפיין "איתנו לא תתפוצץ". אבל מה לעשות, להם אין את מליוני השקלים להשקיע ביחסי ציבור. לאגד יש. במקום להשקיע את הכסף בשיפור הקו, בהכנסת קוים נוספים, בהגברת תדירות הקו, אגד מעדיף להשקיע בקמפייניפ פרסומיים. ומה אכפת להם? אף אחד לא נושף בעורפם. מי שכן, מיד נעלם, בשליחותו של המונופול הגדול במדינה". ואני שואל? האם מדיניות משרד התחבורה עקבית? למה מנתניה לת"א יש מוניות שירות חוקיות ובקו 29 אין, למרות שהציבור הצביע ברגלים ונסע בחטפניות?
קו 29, החטפניות (חפרים) והמונופול
בעיתון מקומי בשם "קול הרצליה" התפרסם מאמר (תחת הכותרת ,עמדה") של מירי בלומנפלד והיא מתיחסת לסילוק החפרים ממסלול קו 29. המאמר מביא לנו כמה תובנות מענינות וגם ידועות על התנהגותו של אגד כמונופול. הכותבת אומרת שלמרות שהחפרים פעלו באופן בלתי חוקי והיו תקריות אלימות משני הצדדים, מי שנהנה היה הצרכן שזכה לתדירות משופרת, גם של האוטובוסים, או במילותיה "סוף סוף נהנו תושבי השרון מיתרונות התחרות החופשית". משרד התחבורה הצטרף למאבק של אגד בצורת דוחות, קנסות וכו. במקום לראות את היתרונות בתחרות החופשית ולהסדיר את קוי המוניות "העדיף משרד התחבורה את טובת אגד מאשר טובת הנוסע". והיא ממשיכה: "כבר לפני שבועיים ניכרו אותות "הנצחון". יום ראשון, שעה 14, למעלה מעשרים דקות המתנה....האוטובוס נראה שאילו לקוח מסרט הודי. עוד שניה הנוסעים היו נתלים עד הגגות מרוב צפיפות"., דבר שלדברי הכותבת פחות בטוח מ"נהג מונית שיכור", שתפסה המשטרה, לדברי הנהג שהופיע סוף סוף. וכמה שורות מאלפות בסוף הכתבה:לאור הקמפיין הציני, השלילי (והיקר) שאגד ניהלה כנגד החפרים שממש סכנה לנסוע בהם:"תארו לכם שנהגי המוניות היו יוצאים בקמפיין "איתנו לא תתפוצץ". אבל מה לעשות, להם אין את מליוני השקלים להשקיע ביחסי ציבור. לאגד יש. במקום להשקיע את הכסף בשיפור הקו, בהכנסת קוים נוספים, בהגברת תדירות הקו, אגד מעדיף להשקיע בקמפייניפ פרסומיים. ומה אכפת להם? אף אחד לא נושף בעורפם. מי שכן, מיד נעלם, בשליחותו של המונופול הגדול במדינה". ואני שואל? האם מדיניות משרד התחבורה עקבית? למה מנתניה לת"א יש מוניות שירות חוקיות ובקו 29 אין, למרות שהציבור הצביע ברגלים ונסע בחטפניות?