קושי ליציאה במקומות פתוחים

lin27

New member
קושי ליציאה במקומות פתוחים

היה מאמץ אתמול, לצאת, כולנו לנמל ת"א, הילד התחיל לרוץ לכל מני כיוונים וכמעט איבדנו אותו בהמולה,
ניסינו ללכת איתו יד ביד באיזשהו שלב סירב ורץ ללא כל מטרה,
אח"כ היינו בג'ימבורי בדיאדה, גם שם רץ לכ מני כיוונים, נראה שלא שם לב בכלל לקיומי,
היה מרוכז בריצה ללא מטרה, מרוב שיכרון חושים סירב לשתות,
חזרה, איך לא , למרות העייפות התחיל לרוץ, באיזשהו שלב תפסנו אותו ושמנו אותו בכח בעגלה (אין ברירה) קשור עם הipad
ואז היה סוג של רוויה, כי יכולנו להסתובב בחוץ עם הילדים בלי להיות במרדף אחריו , הוא שקוע בipad מפעיל אפליקציות לא שם לב לסביבו.
רציתי לשאול אם מוכרת לכם הסיטואציה ? הוא בן 2.5 היה במסגרת אלוטף ריגשי שנה הבאה וממשיך במסגרת אלוטף התנהגותי.
האם מותר לי לחלום על חופשה משפחתית נורמלית ?
 

TikvaBonneh

New member
כן, מוכרת לנו

ובשלב הזה של החיים עשינו חופשות משפחתיות באלוטבע. תבדקי יש להם שני נופשונים בסוכות. זה מתמלא מהר. מאוד מומלץ. אלה צימרים חמודים במתחם מגודר, ומצמידים מדריכות מנוסות לילדים המיוחדים. אני זוכרת את עצמי מטיילת בנחל דן, ואת המדריכים רודפים אחרי הקטן שהחליט שהוא עושה את המסלול קצת אחרת.
עוד בונוס זה שאת נמצאת בקבוצת תמיכה אינטנסיבית- (כל המשפחות כמו המשפחה שלך) מבוקר עד ערב.
 

lin27

New member
גם שם היינו

הילד בחצר רץ לכל מני כיוונים (מזל שמגודר שם),
בלילה סירב לישון , לא עזר כל נסיון הרדמה
יום למחרת חזרנו הבית אחרי שהיינו הרוסים ללא שינה.
 

TikvaBonneh

New member


צאו לחופשה בלעדיו. אצלנו בהוד השרון עמותת עמיחי מפעילה סופי שבוע שאפשר להשאיר את הילדים עם מדריכות בעלות ניסיון בPDD.
זה רק שלב אומנם, אבל אתם חייבים להתאוורר. זה לא שלב כל כך קצר. ואתם חייבים את זה לשאר הילדים שלכם. כמה שלכם קשה, להם קשה יותר. אתם זכיתם להרבה יותר FUN בחיים מהם לפני שהוא נולד. אל תרגישו אשמים. המדריכות חמות ואוהבות ולא מזיק קצת להתגעגע למשך סןפ"ש קצר.
 

miss owl

New member
קבלי טיפ גדול מניסיון

לילד לוקח זמן להתרגל למקום וחופשה - תמיד היום והלילה הראשון (ואם זה חו"ל אז יותר סביר שהשני והשלישי אחרי שקולטים שאוקי זה מקום לגמרי אחר) יהיה קשה מאוד בין אם זה חוסר שינה או דיכאון או עצבים מובטח שההורים מאוד ירצו לחזור הביתה. זו סוג של משוכה שצריך לעבור כדי ליהנות מחופשה וטוב שיודעים על זה מראש ואפשר להתכונן בהתאם למשל לקבוע שאם הילד לא ישן רק אחד ההורים נמצא איתו ער כדי שלמחרת לפחות השני יצליח לתפקד.

לכן אני גם תמיד אומרת לגביי חופשות בחו"ל שעדיף כמה שיותר ארוך כי הימים הקשים במילא יהיו השאלה היא כמה ימי הנאה יהיו אחריהם....
 

yonitbrk

New member
מוכר גם מוכר

כשהיו קטנים היו מתפזרים לנו לכל עבר, ופשוט לא יכולנו לצאת רק שנינו איתם אלא היינו חייבים בעוד מלווה כדי שנגיע למצב של אחד על אחד. אח"כ הברחנות התחלפה בבכי וסבל רב אצל אחד מהשלושה, וזה גרם לסבל רב לשניים האחרים שפשוט נפגעו מכך שלא יכולנו לצאת לכל מקום, אלא רק למקומות שהתאימו לכולם . בסופו של דבר למדנו להתפצל, אחד מאיתנו יצא עם השניים וגיוון להם במקומות הבילוי , ובן הזוג השני נשאר עם השלישי בבית או שלקח אותו למקום בילוי שמועדף עליו. כך גם היה עם חופשות. כשהיו קטנים עוד יצאנו כולנו ,בעיקר לאירוח כפרי בקיבוצים או לקיבוץ בו מתגוררים בני משפחה וחברים כך שהמקום מוכר לו, אבל מעבר לזה גם כאן למדנו להתפצל ואם רצינו נופש באילת לדוגמא, רק אחד מאיתנו נסע עם שניים בלבד.
 

BlackbirdFly

New member
קודם כל אין רע בלהיות בעגל

אפשר קצת לתת לרוץ וקצת להיות בעגלה כדי שגם אתם תוכלו לטייל בנחת. ככה גם אנחנו נוהגים מינוס האייפד. אצלי בניגוד לבכור הצעיר בכלל לא מתעניין בדברים האלו.

גם אצלנו קשה, הרבה לרוץ אחריו.
האמת היא שחשבתי לתומי שזה לא מאוד שונה מפעוטות אחרים בגיל הזה עד שנפגשתי עם חברה שלה ילד בגיל הזה וראיתי כמה הוא משתף פעולה,קשוב ומתעניין בסביבה....שוין...

אני משתדלת הרבה ליזום משחקים פיזיים איתו. תופסת, לעלות ביחד על מתקנים אם יש, שירים, סיפורים. דברים שקל להתחבר אליו דרכם ועד הדרך אפשר להראות, הנה פרח/אוטו/תינוק וכו'.

אגב, אצלי אם הוא מסרב לתת יד אני מסבירה לו שזה או יד או שאני מושיבה אותו בעגלה ובדרך כלל (לא תמיד) זה עובד.
 

dina199

New member
ipad זה פיתרון מצויין.

כשהילד מוצף (כי הייתם במקומות הומים) הגוף שלו מביע את זה בריצה והתרוצצות.
אז שילד בן שנתיים וחצי יפעיל אפלחקציות ולא יפריע (ולא יסבול), ואתם יכולים להסתובב בשקט עם שאר הילדים.
יש לו עוד כל החיים לפניו להסתכל על הדברים מסביבו
 
זה מוכר. חופשה משפחתית נורמלית תהייה לכם

כאשר הילד יתגבר על חלק מהבעיות שלו ותכינו אותו טוב לקראת החופשה, כך שלא יהיו לו הפתעות. תצטרכו גם לבחור את יעד החופשה, כך שלא יציף את החושים שלו. כל זה, כאמור, בהנחה שהוא יהיה הילד האוטיסטי היחידי שלכם. אם יהיו לכם אחדים, תצטרכו להיות עילואים כדי לצאת לחופשה נעימה.
 

asa112

New member
מוכר מאוד מתקופה

כאשר ילד היה בגיל 2-4 שנים.

על חופשה מסוג כזה גם צריך לעבוד עם ילד וזה יקח זמן.
צריך קודם לצאת איתו לבד למקומות לא רחוקים מהבית לפרק זמן קצר.
אחר כך ביקורים קצרים למקומות כמו קניונים ונמל תל אביב.
כאשר הוא יהיה מסוגל להתמודד עם כל זה, לצאת לטיולים יותר ארוכים.

חשוב להבין מה בדיוק גורם לו להתרוצץ(מבחינת וויסות החושים) ולתת לו טיפול מקצועי.

היום אין לנו שום בעיה עם חופשות, אבל בכל מקרה אנחנו תמיד מתחשבים בילד כאשר מתכננים יציאה מהבית או חופשה.
 
נניח שהוא כן מדבר אבל לא שואל שאלות ולא מבקש

עזרה בצורה מספיק ברורה עבור מי שלא מכיר פעוטות מהספקטרום. למה זה משנה? נגיד שהוא אובחן בתור PDDNOS או אוטיזם קלאסי. למה זה משנה?
 
הם כבר מצאו את הילד. עכשיו הם חולקים את רגשות

הפחד. נ.ב. לילד אוטיסט שהולך קבוע לאיבוד, אפשר ורצוי לקנות כלב. הכלב נובח כשקוראים בשמו, הכלב עוקב אחרי הילד ורץ אחריו מהר מאוד וכולי וכולי. חוץ מזה, הכלב הוא עוד ידיד לשחק אתו.
 
מוכר...


המון דברים התחלנו לעשות רק בגילאים מבוגרים יחסית.
עד שלא למד לשבת כמות זמן משמעותית לא יצאנו איתו למסעדות.
לקניות הלכנו משפחה שלמה כי אחד מאיתנו היה צריך ללכת אחריו כל הזמן ולסדר במקום את המוצרים שהוציא מהמדפים.
למזלי הוא מסונכרן מאוד עם הקול שלי ולא מצאנו עצמנו רודפים אחריו עד כלות אבל זה לא היה פשוט.
היום הכל בסדר
.
 

nirity1

New member
הייתם במקומות מאוד הומים והמוסים

והילד שלכם היה מוצף. הפיתרון של העגלה היה טוב.
עם הזמן לומדים לבחור מקומות שליד יהיה יותר קל
 
למעלה