קושי בעבודה... שוקלת התפטרות

shir3001

New member
קושי בעבודה... שוקלת התפטרות

התחלתי לעבוד אצל מעסיק חדש בספטמבר כשהייתי בחודש שני להריון. לאחר חודשיים הודעתי למעסיק על ההריון. כעת לקראת סוף חודש רביעי.
בחודשים הראשונים היה לי קשה מאוד. היתי תשושה ועם בחילות עד שבקושי הצלחתי לקום בבוקר וגם היתי מדוכאת.
מהחודש הרביעי התחלתי להרגיש יותר טוב אך עדיין לא מסוגלת לתת מאה אחוז.
התפקוד שלי בעבודה לא מיטבי. השקעתי פחות ולא היו מרוצים ממני. היתי לא סבלנית והרגשתי שרוצים ממני משהו שאני לא מסוגלת לתת.
המנהל שוחח איתי בשבוע ואמר שהיו תלונות. היה לי מאוד קשה לשמוע.
השקעתי כמה שיכולתי אבל כנראה לא מספיק.
זה גם מקום עבודה ייחודי עם דרישות מסוימות מאוד. מקום די קהילתי ומגובש מבחינת הצוות ואני חדשה ולא ממש מצליחה להשתלב.

הוא הבין את מצבי וביקש ממני לחשוב מה אני רוצה לעשות ומה בכוחות שלי.
אני אמורה ללדת באפריל ובמרץ אני אמורה להרים פרוייקט די אינטנסיבי בעבודה.

אני באמת לא יודעת מה לעשות.
מאוד לא נעים להיות במקום שאני מרגישה לא לגמרי רצויה בו, גם לא יודעת אם כוחותיי יעמדו מול הדרישות.
מצד שני אם אתפטר אאבד את זכויותי.

אשמח לשמוע מניסיונכן...
תודה
 

השואלת14

New member
אני חושבת שאת כבר יודעת מה התשובה....

כי לא כיף להיות במקום שלא רק שלא מרוצים ממך אלא שאת יודעת למה ומרגישה את זה ומי יודע אם את באמת מסוגלת לדרישות נכון למצב העכשוי


אולי זה קצת בוטה ואני מתנצלת כי אין לי כוונה לפגוע אבל אני תמיד אומרת שאנחנו צריכים להיות גם הוגנים כלפי מעסיקים, בייחוד כשנכנסים לעבודה חדשה בהריון ומנחיתים על מעסיק מצב קיים..
 

shir3001

New member
זה בסדר גמור שכתבת

את דעתך.
זה בהחלט לא כיף להיות במקום שבו אני לא מרגישה רצויה, ולא בא לי להמשיך להיות שם, אם כי אני מרגישה שחלק מהלקוחות מרוצים ויש לי קשר טוב איתם וקצת חבל.. להתפטר זה גם ייצור לי בעיה כלכלית ויש לי אחריות גם כלפי בנזוגי והילד שבדרך...
&nbsp
את חושבת שהדבר ההגון לעשות הוא להתפטר?
&nbsp
 
הכוח הוא בידייך

אני מבינה לליבך וחוויתי בעבר תחושות דומות. את אומרת בעצמך שיש לך אחריות כלכלית כלפי בן זוגך וילדך.. אצלי (וסליחה עם אני מעט קשה..) אין מקום לשאלות כמו "בא לי" או "לא בא לי".. יש צריכה. אני צריכה עבודה. מצד שני גם למעסיק מגיע להיות מרוצה ולכן ההצעה הכי טובה שיש לי פשוטה ומורכבת כאחת. לתפוס את עצמך בידיים, לשנות גישה, ולהראות להם שאת רוצה להצליח. יש לי תחושה שאת מסוגלת עובדה שאת אומרת שיש לקוחות מרוצים.. תעשי את זה באמונה שלמה בעצמך. אין לך מה להתפטר ולשבת בבית מוכת דיכאון. הרימי ראש ותני בראש. ממחר תהיי העובדת הכי טובה שלהם. את יכולה.
 

shir3001

New member
תודה על תגובתך

בהחלט יש לי על מה לעבוד ומה לשפר ואת צודקת שלשבת בבית לא יהיה כל כך טוב. מצד שני המאמץ הפיזי ונפשי בעבודה הוא גדול, לפעמים גדול מדי ביחס למקום בו אני נמצאת כרגע.
אבל אולי אם הגישה תשתנה זה יתן לי כוח.
 

shir3001

New member
רק להוסיף

שחלק מהקושי הוא שהעבודה בעיר אחרת. היתי אמורה לעבור לשם עם בנזוגי אבל לא מצאנו דירה וזה נדחה מכל מיני סיבות.
אז אני נוסעת פעמיים שלוש בשבוע, וזה מאוד לא נוח והתחושה של אין קרקע יציבה כי זה תקופת מעבר.
בתוך כל זה התמודדויות עם הריון ראשון...
&nbsp
צירוף הנסיבות הזה מורכב לי ולכן גם קשה לי בעבודה...
&nbsp
&nbsp
 

השואלת14

New member
רק את יכולה להחליט עבור עצמך


אין לי מושג עד כמה העבודה פיזית אבל אם נסבלת אז תזרמי
ולנסוע 2-3 לעיר אחרת זה ממש לא נורא. אני בהריון הראשון שלי
נסעתי כל יום לעבודה בעיר אחרת כשהחזרה הייתה כמעט תמיד קבוע
פקק של כמעט שעה וככה גם חזרתי לאזור מגוריי עם צירים כדי ללדת...
ואני עובדת משרה מלאה כך שזה ממש לא נורא אלא אם כן מדובר
בכל צד שעתיים..

בקיצור, לקחת את עצמך בידיים כמו שהציעו לך ולהרים ראש זו הצעה
מאד חכמה ולכי על זה! לפחות תדעי שניסית..
 

mitmit11

New member
כמה כיוונים

1. בדקי אם יש לך זכאות לדמי לידה (מספיק חודשי עבודה בתקופה הקובעת - פרטים באתר בט"ל)
2. תחשבי כמה זמן אחרי הלידה תרצי להישאר בבית עם התינוק. אם תתפטרי - בדקי מה הגב הכלכלי שיאפשר לך את זה.
3. להישאר במקום שלא טוב לך זה לא ממש מומלץ אבל מנגד צריך לשקול את האלטרנטיבה. את חושבת שללא הקושי של ההריון היית יכולה לעשות חיל ולהשתלב טוב? אם כן - הייתי משקיעה מאמצים בשיקום הרושם הראשוני השגוי, הצלחה בפרוייקט במרץ ואז יציאה לחל"ד.
&nbsp
אני פוטרתי בתחילת ההריון הראשון שלי. הייתי זכאית לדמי אבטלה עד שבועיים לפני הלידה וזכאית לדמי לידה. למרות שיכלנו להתקיים בלי קושי ליותר זמן המצב לחץ עליי נפשית ומצאתי עבודה אותה התחלתי עם תום 14 השבועות של חל"ד (אז היה 14...). בדיעבד זו היתה החלטה שגויה כי הייתי בעיצומו של דכאון אחרי לידה שרק החריף.
בהמשך ולקראת הלידה השניה גם לא מצאתי את עצמי בתפקיד. לקחתי על עצמי פרויקט לא קשור כדי שיהיה לי מעניין. יום אחרי שסיימתי אותו יצאתי לחל"ד ארוכה. לא רציתי לחזור אבל ראיונות שעברתי לא הניבו פרי וחזרתי. לעבוד במקום שלא טוב לך בו זה נוראי. אצלי גם לא היה פוטנציאל לשינוי, שום אופק. המשכתי לחפש ואז נעשה שינוי ארגוני מאוד נרחב ש"נפלתי" בצד המאוד טוב שלו. התפקיד שלי השתנה, הקולגות שלי השתנו והכל נהיה ורוד.
&nbsp
שורה תחתונה - לא נעים להיות במקום שבו את לא מוערכת או ממצה את מלוא הפוטנציאל שלך. עם זאת - יש עוד שיקולים שנכנסים לתמונה היות וסביר שלא תמצאי עבודה אחרת עד הקיץ לפחות. הייתי עושה מאמץ כדי לעשות שינוי בחוו"ד הזו עליך. תראי למעסיק למה הוא לקח אותך מלכתחילה ותככבי בפרוייקט הגדול, לכי תדעי איזה דלתות זה יפתח לך בעתיד. מקסימום - להתפטר תמיד אפשר.
 

shir3001

New member
תודה על כל התגובות

גם מאחר ולא קיבלתי הדרכה מסודרת בתקופה הזאת, חשבתי לשאול את המנהל אם יש אפשרות כן לקבל אותה ואולי זה ישנה את התמונה.
&nbsp
וגם להציג בפניו את ההשגים והיוזמות שכן עשיתי בתקופה הזאת וצלחו.
&nbsp
כן עדין חושבת על המאמץ שלפני בחודשים הבאים, להתמודד עם אי שביעות הרצון וההרגשה שמחפשים אותי, להיות בנסיעות, להתכונן למעבר דירה ולעבור דירה, לעבוד על פרוייקט למרץ... להתכונן ללידה.
זה החיים מה לעשות...
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
במקומך הייתי עושה רק מה שהכי מתאים לי

ולא למעסיק.
כלומר מה יטיב לך יותר: להפטר או להשאר. תקחי בחשבון גם היבט כלכלי וגם היבט רגשי.
מבחינת החוק המעסיק יכול לפטר אותך כי היתחלת עבודה כאשר כבר היית בהריון.
כך שאם הוא לא ירצה אותך אז הוא יפטר. והוא ידאג לעצמו לבד.
 

shir3001

New member
לפי מה שקראתי

המעסיק יכול לפטר אותי רק אם יקבל היתר מיוחד ממשרד הבריאות. בגלל שאני עובדת פחות משנה אז יש אפשרות.
לא שמעתי שהסיבה שהוא יכול לפטר אותי היא שהתחלתי כשהייתי בהריון.
&nbsp
&nbsp
 
מאתר kolzchut

"אסור לפטר עובדת בהריון העובדת לפחות 6 חודשים אצל אותו מעסיק או אותו מקום עבודה, אלא בהיתר מאת הממונה על חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה."

מכאן:
http://www.kolzchut.org.il/he/איסור_פיטורי_עובדת_בהריון


כלומר אם את עובדת פחות מחצי שנה אז מותר. אז הנחתי שאם התחלת את העבודה כשהיית בהריון אז עדיין לא עברו חצי שנה. כמה זמן את עובדת שם?
 
עכשיו ראיתי שהתחלת בספטמבר, זה אומר שפחות מחצי שנה

אז מותר לפטר אותך בלי היתר לפי הקישור ששלחתי לך קודם..
אז אל תדאגי למעסיק שלך.
תדאגי לעצמך.
 

mitmit11

New member
הוא לא חייב היתר אבל חוקית אסור שסיבת הפיטורין תהיה ההריון

חוסר תפקוד שלך או תפקוד מתחת למצופה - זה כן לגיטימי.
 

חן881

New member
איך את מרגישה עכשיו?

אצל רוב הנשים, הקושי המשמעותי ותחושת העייפות וחוסר הכוחות היא בעיקר בתחילת ההריון, ואחכ שוב בסופו. את עכשיו נכנסת לשליש השני, שבו סביר להניח שכן יהיו לך יותר כוחות. מכיוון שיהיה לך קשה מאוד עד בלתי אפשרי למצוא עבודה אחרת, הייתי מנסה בכל זאת "להרים את עצמי" עכשיו בתקופה הזו ולהראות שאני מסוגלת לתרום ולהיות עובדת שמרוצים ממנה... חבל להתפטר ולשבת בבית חצי שנה עד הלידה, אח"כ הכסף הזה מאוד נחוץ לכל הצרכים של התינוק. אני מציעה שתשתדלי כן לעשות את המקסימום שלך למרות הקושי (גם אני נוסעת לעיר אחרת כל יום, בשני אוטובוסים לכל כיוון... וזה אחרי שלוקחת כל בוקר ילד קטן לגן, אז לא יכולה לצאת מוקדם ונתקעת בכל הפקקים), ותחשבי על התאריך המשוער כמעין דד ליין - את רק צריכה להחזיק מעמד עד לתאריך הזה. אם אחרי הלידה והחל"ד לא תרצי לחזור לשם - אל תחזרי. ואני לא חושבת שאת צריכה לחשוב על טובת המעסיק שלך בהתפטרות... אם הוא רוצה - שיתכבד ויפטר אותך, הוא יכול כמו שאמרו פה, כי אין לך וותק. תחשבי על עצמך, על בן זוגך ועל התינוק.
 

shir3001

New member
תודה זה מה שאעשה

בכל מקרה אם אתפטר לא אקבל כלום. אם יפטר אותי לפחות אוכל לקבל דמי אבטלה.
 
למעלה