לעשות נכון את הדבר הנכון
בזמנו ניסיתי לארגן מפגש של הורי אנשים טרנסג'נדרים, כהכנה להקמה אפשרית של קבוצת תמיכה, אך לא היו קופצים. קבוצת תמיכה זה סיפור גדול בהרבה ממפגש. ברור לגמרי הצורך והערך העצומים בקבוצה כזאת, אבל, אם רוצים שהדבר גם יצליח לאורך זמן מעבר לחוויה הרגשית המיידית, חשוב לעשות את הדבר בצורה נכונה, להבין גם את הסוגיות הארגוניות והתאורטיות הכרוכות בקיומה של קבוצה כזו. בסופו של דבר, כל הורה מגיע לקבוצה כזאת עם הממטען האישי של חוויותיו, רגשותיו, צרכיו ונסיונו, ודרוש גם המבט של מי שאינו מעורב אישית, מבט של מנחי הקבוצה, כדי לנהל את הדינמיקה האישית והקבוצתית שמתפתחת. תגובות הורים לתהליכי השינוי של ילדיהם נפרסות על פני קשת רחבה. במהלך פעילותי בשנים האחרונות פגשתי חלק גדול מהקשת הזאת, החל באנשים מופלאים שכל מפגש אתם הוא שיעור באנושיות ובאהבה, כמו איריס ובעלה, הנוטעים בך מחדש את האמון בבני אדם, ועד להורים אחוזי אימה וטירוף, שהקשר אתם ממחיש לאילו תהומות של חייתיות וחוסר אנושיות יכול להגיע האדם. באמצע, כאמור, רצף גדול של נסיונות כואבים, נוגעים ללב, מפעימים, לפעמים מתמיהים, לפעמים מקוממים, המתרחשים בשדה הקרב הזה שבו הורים ובני משפחה מנסים להתמודד עם השבר הגדול במציאות שלהם, להפנים אותו ולבנות לעצמם וליקיריהם מציאות חיים חדשה. ראיתי את התמיהות, החרדות, הבלבול, וגם את האהבה הנלחמת נואשות כנגד הסערות המאיימות לקרוע אותה לגזרים, את המלחמה מלאת הכאב בין הורים וילדים, בין הורים והורים, בין הורים לבין עצמם ובין הורים לחברה שמסביב. קרבות אדירים וסיפורים קורעי נפש ואהבה שבסוף מתגברת על הכל, אבל לא לפני שהונחתו מכות איומות ונקרעו קרעים עמוקים ברקמת קשר הדם. בשדה הזה יש כללים. לא חוקים דטרמיניסטיים מהסוג המאפשר לך, אם ידועים מספר משתנים, לחזות את התוצאה בדיוק, אבל כן יש מגמות ושלבי התפתחות הניתנים לזיהוי, סוגיות אישיות, בין-אישיות ותרבותיות, שחשוב להכיר ולדעת לנהל. מדובר בתהליך הדרגתי, מסלול ארוך שבו לא רק האדם העובר תהליך שינוי משתנה, אלא גם הוריו וכל המשפחה. בקבוצת תמיכה יש השפעות הדדיות, אך ההשפעות האלה חייבות להיות מובְנות בצורה נכונה, אחרת הן יהיו, במקרה הטוב, חוויות חד-פעמיות, ובמקרה הגרוע, חוויות כואבות, מרתיעות ומזיקות למי שעדיין לא בשלים להתמודד עמן. משתתפי הקבוצה מביאים אליה את כל עולמם, ודווקא בגלל עוצמת החווייה שלהם, בלתי אפשרי לדרוש מהם שינהלו בעצמם את המגע ומשא הזה בין כל כך הרבה דרמות אישיות דומות ושונות בעת ובעונה אחת. חשוב שיהיה מבט אחר, זה של מנחה חיצוני מיומן, שאין לו חלק אישי בחווייה, אבל שמכיר ומבין אותה ומזדהה עמה היטב, על כל הסוגיות הפסיכולוגיות, החברתיות והתרבותיות הכרוכות בה. אחרת, כאמור, הקבוצה עלולה להיות מקום שבו פורקים רגשות, מגיעים לקתרזיס – אבל שום דבר אחר אינו קורה ואין לדברים המשכיות, או גרוע מזה, נגרם נזק לחברים החלשים יותר. נורה