צריכה עזרה

צריכה עזרה

אני כותבת כאן בשם בדוי אפילו שאני פעילה מאוד בפורום, כיוון שהקרובים שלי יודעים את השם שלי. נודע לי שגיסתי בהריון, הריון יקר מאוד מטיפולים וכנראה זה תאומים. אני לא צריכה לספר לכם את השמחה וההתרגשות (ממש דמעות) שהרגשתי , שכן היא גם חברה טובה מאוד ותמכתי בה עד כמה שיכולתי במהלך הטיפולים. אז מה הבעיה... אז אחרי כל ההתרגשות והשמחה התחלתי קצת לחשוש. בני הוא נכד ראשון ואנחנו גרים רחוק מההורים (חמי וחמותי). כיום הוא כל עולמם. אנחנו רק מגיעים והעולם נעצר כל הבית על הרגלים פינוקים גם לנו וגם לו. גיסי וגיסתי גרים מעל הורים ביחידת דיור נפרדת. יהיה בינהם בערך כשנה וחודש +- הפרש. אני מפחדת שבעקבות הקרבה הפיסית והצורך בעזרה בגלל התאומים .הקטן שלי ידחק לפינה. נורא קשה לי עם התחושות האלה, כי באמת באמת אני כל כך מאושרת בשבילם וחיכינו לזה כל כך הרבה זמן!!! משיהי חוותה משהו דומה? מה היה בסוף? תגידו לי שאני נורמלית...
 

ענתש

New member
לא חוויתי אבל אני בטוחה שהרגשות

לגיטימים. את גם מבינה שזה לא יפה להרגיש ככה ולכן את כובשת אותם וזה בסדר. לכולנו יש רגשות שאנחנו "לא אמורים להרגיש" ומתביישים בהם - קנאה למשל, צרות עין למשל. זה רק אנושי. תמשיכי להיות גיסה תומכת ותזרמי עם העניינים כמו שהם. ותזכרי שגם לה מגיעות "דקות התהילה" שלה ושל משפחתה - להיות מרכז העולם המשפחתי לאיזו תקופה לפחות. כמו שאתם הייתם. ואני בטוחה שהתאומים (חמסה חמסה שיהיו בריאים) יגדלו קצת הכל יתאזן. תזכרי שבתור הורה את כבר יודעת שלילדים לא נותנים שום דבר שווה בשווה - אלא לפי צרכם. ושגיסתך עם תאומים טריים תצטרך יותר ממך עם הילד שלך הגדול יותר. ואל תעלבי אם זה מה שיקרה. תזכרי איך נתנו לכם (תשומת לב זאת אומרת) כשהייתם אתם צריכים - בנדיבות ובלי סייג. זה קצת הצחיק אותי ההודעה שלך (סליחה) כי אלו נשמעים לי בדיוק הרגשות של ילד שנולד לו אח. זה רק אומר שאתם משפחה קרובה... נהדר. בהצלחה.
 

מיכי2

New member
היי לך...

רק רציתי לומר לך שלדעתי אין לך מה לחשוש, נכון, בהתחלה אולי היא תצטרך קצת יותר עזרה ואולי גם תקבל קצת יותר עזרה כי זה תאומים, אבל אין שום סיבה שאת הנכד הבכור שלהם הם ידחקו לפינה. אני יודעת מהחמים שלי שהנכדים זה כל עולמם ויעשו הכל למענם. נוסעים כל כמה זמן את כל השעתיים וחצי נסיעה אלינו רק כדי לראות את הנכדים. גם אין מה לעשות, הרי בנך לא היה נשאר לנצח הנכד היחידי, ובקרוב הוא יצטרך לחלוק את סבתא וסבא שלו גם עם הבני דודים שלו.. אבל אני חושבת שאם מלכתחילה תיכנסי למצב הזה בגישה חיובית, אני בטוחה שהכל יהיה בסדר. אם הם אוהבים אותו, אין סיבה שפתאום הם יפסיקו לאהוב אותו, שום סיבה שבעולם.. קבלי ממני חיבוקים וחיזוקים!!!
 
את יודעת, אחותי הייתה בדיוק במצבך

אני ילדתי את בני היקר, לה כבר היתה את האחיינית המדהימה שלי והיתה בהריון עם השניה. הם גרים רחוק (בצפון) אנחנו יותר קרובים להורים (היינו! עכשיו אנחנו בקנדה!) הבן שלי גם ה"גבר" הראשון ב-2 דורות. והיא סיפרה לי אחרי שראתה שהכל בסדר, שהיא נורא דאגה בדיוק ממה שאת מספרת. שההורים כבר לא יטרחו להגיע אליה (היא בקושי מגיעה אליהם) כי כבר יש להם את ישי ואותנו כל שבת. והיא הופתעה לטובה, ואני בטוחה שגם לך זה יקרה. כי נכד לא יכול להחליף נכד אחר - כמו שילד לא יכול להחליף ילד. הוריי חולים על ישי, הנכד (זכר) היחידי, וגם חולים על 2 האחייניות שלי, ומוצאים זמן תמיד להגיע אל כולם!! אל תדאגי!!
 
לאחותי היתה תחושה זהה לחלוטין...

לשלך-אף שמעתי רבות במהלך הריוני על תכנון הרחבת המשפחה אצלה רק בגלל העובדה הנזכרת מעלה-שהילד שלה ישכח וברגע שיהיה עולל חדש תשומת הלב לא תפחת ממשפחתה הקרובה... אז ככה: האחיין שלי-שהוא הנכד הראשון במשפחתנו זוכה לקבל מהוריי(על אף חוסר נגישותו-הוא גר בנתניה ואנחנו בקרבת הוריי)יחס זהה לגל בתי הקטנה. ועוד דבר בגלל שהוא מגיע אל הוריי פעם ב...הוא מקבל את מרב תשומת הלב, האהבה והתמיכה שרק ניתן לתת אפילו כשאנחנו מגיעים... אלינו הם באים בתדירות גבוהה מאוד או אנחנו אליהם-בזמן שהאחיין לא נמצא! הסירי דאגה לליבך בין נכדים לא עושים"איפה ואיפה" לסבים ולסבתות יש לב ענק שיכול להכיל את כולם ובמידה שווה...
 
את יודעת מה? מילא הבכורה

שהם גם ככה כל-כך
בה, אבל אפילו לתינוקת החדשה (סה"כ עוד ילדה, לא?! סתם!) הם הגיעו עד לצפון. ז"א, ממש אין ספק שכל נכד הוא אושר נוסף, אין לך מה לדאוג!
 
תודה

אני מקווה שבאמת כך יהיה. ומאמת המקום של הקטנטן שלי ישאר בעינו. בענין גיסה תומכת... זאת בכלל לא שאלה כי אני מתרגשת מאוד ומאוד מחכה להחזיק את הקטנטנים וכמו שהוספתי היא גם חברה נורא טובה שלי ואני אוהבת אותה בעמקי נשמתי ומאחלת לה רק טוב ואושר!
 
את נורמלית לחלוטין

אבל אני חושבת שאין לך מה לדאוג. דווקא בגלל הפרש הגילים, הקטנטן ישדאר בתמונה הוא עושה "קונצים" של ילד גדול, הוא כבר יתחיל לדבר ככל הנראה... יצפו ממנו "ללמד" את התאומים ולהראות להם כל מיני "טריקים" אלצנו היה אותו דבר רק הפוך... אחותי גרה עם האחיין שלי ביחידה נפרדת אבל ממש ליד ההורים שלי ואנחנו גרים רחוק. והאחיין נשאר וישאר תמיד בעיניינים. הם בהפרש גילאים כמו שאת מתארת. אל דאגה!
 

חני 20

New member
מנסיון

אין לך מושג מה כמויות האהבה שיש במשפחה עד היום אני נדהמת כשאמא שלי עומדת ליד העריסה של שירה ובוהה בה גם כשהיא ישנה וטוענת שהיא יכולה לעמוד ככה שעות חוץ משירה יש לה עוד שלושה נכדים מתוקים שגם איתם היא מקפצת ומזמרת כאילו כל אחד נכד יחיד. אל דאגה.
 

city

New member
אצלנו דווקא נוצרה קנאה נוראית

אנחנו גרים ליד חמי וחמותי ואילו גיסתי במרחק שעה מפה. לגיסתי שלוש בנות כשהקטנה בת שלוש. היא תמיד הייתה הקטנה ופתאום היא כבר לא. הבעיה היא שהיות והיא יחסית גדולה ודנה יחסית קטנה היחס הוא שונה, גם גיסתי מתגעגעת לימים ההם ומהווה את הבעיה העיקרית יותר מחמי ומחמותי. בת גיסתי תמיד מציינת שהיא עדיין קטנה ומסרבת לתת לדנה דברים ששלה כמו הכסא אוכל שאצלם. אנחנו פשוט זורמים איתה ולא נלחמים בה. אגב, הפתרון אצלנו היה משחק עם שחף של אמא של שחף שהיתה אצלנו הסופ"ש והן שיחקו ביחד ובסוף היום הבת של גיסתי כבר סיפרה לנו שהיא ילדה גדולה. ואפילו לא רצתה בסוף השבת לנסוע הביתה.
 
אני חושבת שלבן שלך יהיה עכשיו

הרבה יותר כייף! אלה רגשות שלך. הם לגיטימיים, אבל תחשבי מה יהיה לו! יהיו לו חברים לשחק עמם בפגישות המשפחתיות! לך יהיו המון נושאים משותפים לשוחח עם הגיסה, והסבא-סבתא יחגגו משלושה נכדים. גם לי יש גיסה עם תאומים - היא ילדה אחריי. נכון שההורים של בעלי היו צריכים לעזור להם הרבה- אבל זה תאומים אל תשכחי, זה לא פשוט לטפל בשניים. אז אחרי שלושת החודשים הראשונים שצריך הרבה עזרה, הם באמת התפנו גם לנכד ממני והם אוהבים אותו באותה מידה. במפגשים המשפחתיים זה אושר גדול-- כל כך הרבה קטנים מסתובבים להם בין הרגליים
פשוט להתמוגג.
 
למעלה