צריכה עזרה בבעיית גן

[נופר30]

צריכה עזרה בבעיית גן

אביב נהנה מאוד בגן ואפילו התרגל לכיתת הגדולים בלי בעיות ( נו בטח הגננת שהוא לא סובל שברה את הרגל והיא לא שם אז אין לו בעיות ) אבל יש לנו בעיה עם החצר אביב סרבן חצר ברגע שמגיע זמן חצר הוא מתחיל לבכות בהתחלה כשהוא היה קטן חשבנו שזב בגלל שהוא לא הולך והוא נבהל מהמתקנים ( שהיו קטנים אבל עדיין ) או שזה מכל הילדים אבל עכשוו הוא הולך והוא פשוט מסרב לצאת לחצר מה אפשר לעשות עם זה?

 

[ליריאור]

אצלנו זה בדיוק אותו הדבר...

גם אור חשש מהחצר. אני לא יודעת איך אצלכם, אבל אור הוא ילד שעטפנו בצמר גפן וגידלנו מסיבות שונות שקצרה היריעה מלהכנס אליהן קצת בגוננות יתר. כתוצאה מכך, הוא לא מורגל בשפת הילדים. אני מתכוונת שבפעילות מוגדרת שבה יש מבוגר ש"מנצח" על הכל מלמעלה יותר קל לו, אבל בחצר שהיא זירת התרחשות קצת פרועה יותר הוא מרגיש פגיע ולרוב מתוך החרדות האלו - מרביץ... ובדרך כלל גם חוטף חזרה. ממש כמו נבואה שמגשימה את עצמה מבחינתו. הוא כל כך חושש מריצת הילדים וההתמודדות בשטח פתוח שבו בדרך כלל משגיח מבוגר אחד שהוא הופך אגרסיבי ומאויים... כדאי לשתף את הגננת ולבקש ממנה לתת לו תפקיד בחצר (להשקות, להוציא שתיה לילדים וכד') וגם להיות לידו כדי שיחוש מוגן... מקווה שעזרתי.

 

[ר של דן]

שישאר בגן

האם את לוקחת אותו לגינות ציבוריות? האם הוא נהנה שם? יכול להיות שהחול מפריע לו, או שהוא סתם פוחד. הוא יגדל וידע להגיד למה הוא לא אוהב, בינתיים שיזרמו, זו לו חובה לדעתי. דרך אגב לילדים שלא אוהבים חול שמעתי שיש ריפוי בעיסוק בנושא

 

[odeia]

רוצה לשמוע אותי?

קודם כל תביאי אותו אלי לחיבוקים וליטופים. ושנית - אולי זו בעית מגע כזו או אחרת, שווה להתייעץ עם התפתחות הילד.

 

[נופר30]

איזה בעיית מגע הילד אוהב

לחבק וללטף ואין לו בעיה בכיתה עצמה יש לו בעיה בחוץ עם המרחבים כאילו נוח לו ובטוח לו יותר בפנים בהתחלה חשבתי שהוא נפל ומפה הפחד אבל המטפלת של התינוקיה אומרת שגם שם הוא היה כזה אלא אם הוא נפל ולא שמנו לב כשהוא עוד היה תינוק ואז זה פשוט השתרש

 

[odeia]

כמו שהצעתי בטלפון, שהמטפלת שהוא

הכי סומך עליה תלווה אותו החוצה ותהיה צמודה אליו למשך מספר יציאות, ואז לראות הלאה מה קורה.

 

[אמא של אלעדי]

קודם כל לבדוק למה...אח"כ לנסות לטפל

בבעיה, אבל בשביל לטפל צריך לגלות מאיפה זה נובע....

 

[נופר30]

כמה תשובות

בחצר אין להם חול ככה שאין בעיה הוא זוכה להמון ליטופים וחיבוקים איתנו כשהוא הולך לגינות אין בעיה והוא אפילו נהנה הוא גם הרבה פעמים מבקש ממני לגשת איתו לחצר של הגן לפני שהולכים הבייתה למתקנים וקשה לקחת אותו מהם . אומנם הילד זוכה להמון אהבה ופינוק ואנו מתייחסים אילו בצורה בוגרת אבל הוא מודע לילדים אחרים ( משתולל עם האחיינים של בעלי ועם הכלבים שלנו ) מה שכן מאז שהוא היה תינוק הוא היה תינוק זהיר ( מעולם לא פחדתי שיפול מהספה לדוגמא ובגיל צעיר מאוד כבר ירד בצורה נכונה מהספה ) לגבי להוציא שתיה לילדים הוא מעט קטן - הוא בן שנה וחצי הם עדיין לא בקטע של להוציא דברים לחצר תודה על ההמלצות

 

[תאיר של 4 פלוס]

אני הייתי מבררת עם הגננת

מה היא חושבת... אולי זה משהו ביחס שלה לחצר שמפחיד אותו? כי זה קצת משונה שכשאת שם הוא מוכן וכשזה עם הגננת/ילדי הגן הוא לא מוכן.

 

[תאיר של 4 פלוס]

דבר נוסף - אולי מפחיד אותו הרעש של

הילדים כשהם חופשיים ומשחקים שם? אולי יש מכוניות באזור ואז זה שאת בסביבה נותן לו ביטחון מה שהגננת לא מספקת?

 

[נופר30]

יש מכוניות בסביבה אבל אנחנו גרים

מהעבר השני של הכביש ואחת ההנאות שלו זה לעמוד בחלון ולצרוח לכל המכוניות ולהסביר לנו

 

[אמאורית]

בתור התחלה בכלל לא הייתי מתעקשת

איתו, שיישאר בגן, שישחק בגן, תמיד נשארת מישהי לסדר ולנקות או להכין אוכל והיא תוכל להשגיח עליו. בשלב מאוחר יותר, שקצת יתבגר, שיקחו אותו כל פעם לקצת בצמוד לאחד החברים שלו, שיקחו אותו תחת חסותם ויראו לו איזה כיף עושים בחצר ואיזה משחקים הם משחקים וכו'... לי בכיתה א' אחרי חצי שנה שביליתי בחדר מורים בכל ההפסקות עם המורה שלי, כי פחדתי מהילדים, הצמידו אליי את אחת מהחברות שלי שלקחה אותי וטיילה איתי בביה"ס והראתה לי כל פינה ומה עושים בכל מקום ושיחקה איתי, וככה לאט לאט, הפחד נמוג ונעלם. (עד היום אני זוכרת את ההפסקה הראשונה שלי איתה בחצר).

 

[מ ר ג ו ש]

ללכת לברור בהתפחות הילד

יכול להיות שיש לא איזו בעיה. אני מכירה ילד שחשבו שהוא עצלן ובגן חובה התברר שיש לו בעיה. דבר שני לנסות לקחת אותו לגינות צבוריות אחה"צ ולראות אולי משהוא בגן הספציפי מפריע לו או שזה קורה בכל מקום.

 

[נופר30]

העניין הוא שבגינות ציבוריות אין לו

בעיה וגם בגן הוא יכול לבקש ממני אח"הצ לשחק במשחקים בחצר ויכול לשחק שם חצי שעה בלי בעיה

 

[noriko]

אולי קרה לו משהו בחצר?

אולי מישהו הציק לו? אולי הגננות לא ממש רואות את כל הילדים כל הזמן בחצר? אם מטפלת צמודה אליו כל הזמן הוא גם מסרב לצאת?

 

[הפולנייה]

סבלנות המון סבלנות

לעשות בירור מעמיק עם הגננת וצוות הגן, אם לא עולה שום סיבה ממשית להתרחקות מהחצר, שווה להמתין ולתת לזמן לעשות את שלו, בשום אופן לא לדחוף אותו בכוח. אם הגננת מספיק קשובה ויצירתית היא כבר תעלה על הסיבה ותצליח להעלות בחכתה פתרונות חכמים לתסבוכת. בכל אופן אם אחרי זמן מה העניין לא מסתדר...הייתי מפנה את שעות הבוקר ומגיעה פיזית לבחון את המקרה מקרוב קרוב. שיהיה בהצלחה ותעדכני אותנו על ההתפתחויות

 

[אורית ג.]

../images/Emo6.gif שמחה לשמוע שהגננת נעלמה מהנוף

בצורה כל כך חביבה. לגבי חצר : גם הבת שלי לא אהבה תקופה ארוכה להיות בחצר , עד גן חובה בערך. זה לא היה כי יש לה רגישות לחול או למשהו אחר אלא כי היא התגעגעה אלי וכי בגן היה לה משעמם (ולא היו לה כל כך הרבה חברים) והיא היתה נבהלת מהשלב של החצר כי פתאום זה היה "בלוי זמן בלי תוכנית". בלי שתהיה פעילות, מפגש, סיפור, דפי עבודה וכו' היא לא אהבה את הפראות שבבלוי החצרי וכשיצאה היתה יושבת בצד עם דלי וכף. בגן חובה זה השתפר כי היא פחדה פחות מהאלימות בגן ומההמולה החצר ופשוט העבירה את הזמן. אבל לא נהנתה כל כך בחצר (לא שהגן היה כזה נפלא..) לדעתי מה שצריך לעשות: 1. לדבר עם הגננת שלא יכריחו אותו ולא ילחצו עליו 2. לנסות לחבר אותו עם עוד ילד ושיצאו לחצר "ביחד" 3. לדאוג לו לתעסוקה הן אם הוא נשאר בתוך הגן (שיתנו ןו לציירף לקרוא ספר, לעזור לגננת בנקיון וכו') שזה לא יהיה עונש ולא שעמום , והן אם הוא יוצא (תני לו מהבית למשל גרגרי חומוס ש"יזרע" בחצר וכו' 4. אפשר גם לבקש מהגננת לא סתם ללחוץ עליו לצאת אלא ממש ללכת עמו ולהציע לו פעילות ולחנוך אותו בצמידות, עד שהוא יהיה מסוגל להסתדר (רגשית) לבד. 5. אם לא מסתדר, להניח לו. לדעתי זה בסדר גמור לא לצאת לחצר.