צריכה חיזוק, דעה ומה שבינהם

צריכה חיזוק, דעה ומה שבינהם

הקטנצ'יק שלנו בן 1.5 ישן איתנו בחדר וכל ענייני משחקים מתנהלים בסלון. בשמחה הייתי מעבירה אותו לחדר נפרד, אבל פשוט אין. בשנה הבאה יהיו החלטות חדשות ואולי שינוים בדירה, מעבר, עוד לא יודעת... אבל בוודאות תהליך קבלת ההחלטות (שמן הסתם יצטרך להתחיל איפה שהו במרץ). השנה אפשרי לעשות כל מני שינויים שיגבו מחיר כזה או אחר מכל בני הבית (מצטערת, אני לא מפרטת יותר מדי בכוונה. גם בשביל לא לסתות מהנושא וגם החשיפה לא כ"כ מתאימה לי). השאלה שלי היא כזאת: כמה קריטי לדעתכם לעשות מהפכות עכשיו, לארגן לו חדר (תמורת מחיר נפשי כזה או אחר לבני משפחה) כשבשנה הבאה יש סיכוי ששוב יהיה שינוי. או שאפשרי למשוך את המצב עוד שנה. שואלת בעיקר מכיוון טובת הילד (טובת ההורים לא רלוונטית הפעם
).
תהיו עדינות
 

kramerkaren

New member
לא קריטי בכלל

בטח לא לילד. הכי העי הכי לא קריטי או משמעותי או חשוב בעולם.
 
לא רואה למה תינוק בן שנה וחצי נחוץ

חדר משלו
אם הוא לא מפריע לכם
תהיי רגועה
אגב שלי בן חמש
יש לו חדר משלו
צעצועים כולם בסלון
והוא כל לילה מגיע אלינו
וישן איתנו
 
נשמע שאת לא ששה לשינוי

בגלל שממילא צפוי שינוי בשנה הבאה ובגלל המחירים שישלמו שאר בני הבית.
אם טובת ההורים לא בראש מעינייך - ואם הפעוט לא סובל מהמצב - למה לשנות?
נראה שהגעתם לסטטוס קוו שמשרת את כולם
 
וואי.... [התגובה לכ מי שענתה עד כה ]

ממש ממש לא ציפיתי.... אז למה כולם כל הזמןן מדברים על חשיבות המעבר של הילד לחדר משלו? וכולם מעבירים את הילדים שלהם בגיל 3 חודשים. [אין לי מושג מי זה כולם , כן, אבל זה מה שנשמע לי לפחות בסביבה הקורה ] ולמה כולם מעקמים לי את הפרצוף כשאני אומרת שהילד ישן איתנו?
אני מאוד רוצה רוצה שיהיה לו חדר משלו גם אם הצעצועים שלו יהיו בסלון. רק המורכבויות שקרוכות בכך מקשות עליי להחליט. חדבשתי שהחלטתי (לעשות סוג של מהפך לשנה) ואז... אני שוב לא בטוחה מה הנכון. וכן טובת הילד היא במקום הראשון [עם קוים אדומים מסוימים] , םגיעה מינימלית בתאנים של הגדולה במקום השני ואני נשארת במקום האחרון.
למה הכל מורכב כל כך....
 

שלגיה73

New member
גם אני העברתי לחדר משלהם בגיל 3 חודשים

כי רציתי לישון בלי שיפריעו לי
אז מה... כל אחד מהם מהרגע שעבר למיטה שממנה הוא יכול לרדת באופן עצמאי עובר כל לילה למיטה שלי\
לא הייתי הופכת עולמות כדי שיהיה לילד חדר. אם מסתדר ויש חדר- יופי, אם לא וזה לא מפריע לך - אז לא
 
אין לזה כללים. אל תקשיבי ל"מה שאומרים"

תעשי מה שנוח לך ומתאים לך.
מהפוסט שלך עולה תחושה שאת עושה משהו "לא בסדר".
כל סידור שמתאים לך ולילדים הוא הסידור שמתאים לך ולילדים. נקודה.
 

kramerkaren

New member
הלקח החשוב ביותר ללמד בהורות זה ש"כולם" זה בלוף

וכל אחד עושה מה שנכון עבורו.
הוצאת תינוק בן 3 חודשים מהחדר לרוב קשור באיכות הישנה של ההורה, שמתעורר מרעשי התינוק גם כשהתינוק עוד ישן. יש גם תינוקות שמריחים את אמא ומתעוררים. מעבר לזה - אין אף תרבות בעולם שמאמין בהפרדה כזו בין ההורה לילד. בטח לא בגיל כזה צעיר.
מצחיק אותי שהורים נאבקים כעת על להישאר עם התינוק מיד אחרי הלידה, שלא יופרד מאמא לבדיקות וכו, ואז בגיל כמה חודשים ששמים אותו בחדר נפרד. בעיני זה לא נכון ולא הגיוני.
בכל אופן, מבחינתי ש"כולם" יקפצו לי. אני עושה מה נכון ומה טוב בשבילי. מבטיחה לך שבשום שלך אף אחד מילדיי לא היה חושב לרגע שלא עדיף לו להיות אצלי בחדר. אולי עכשיו הגדולה בגיל 14. האחרים עוד בכיף מוכנים לבוא לגור איתי.
 
כן ולא


ברור שזה כיף לילדים להיות עם ההורים. וגם ברור לי שאיכות השינה של כל המעורבים מושפעת לרעה מהסידור הזה. אני מתעוררת מכל ציוץ. הוא לא רוצה להירדם לבד אם מתעורר. וגם אני מוגבלת בלקוח לשירותים כי אם זה נופל בדיוק על רגעי המעבר שלו אז הוא מתעורר.
כנראה מה שאני מנסה להגיד במילים פשוטות זה : אין לי כוח לשינויים כרגע , תנו לי אישור לא לעשות כלום

[ורק למען ההסר ספק אני שנה דנה עם עצמי וכל מי שמוכן לשמוע לגבי סידורי שינה ופתרונות אפשריים. אני הגעתי לאיזשהו סידור שאני יכולה באופן זמני לחיות איתו. אבל... כנראה כוחות ההתמודדות שלי אזלו עד ההודעה החדשה
 
מה הוא יעשה בחדר משלו?

אצלי שלושה ילדים
שלושה חדרים
בפועל הם או בסלון או בחדר מחשב
שניים ישנים ביחד
ואחד איתנו
 
חשבתי ששם נשחק

יהיה יותר מקום לצעצועים, שולחן, כיסאות. כל מה שהיום עושים על 2 מטר בסלון. וברור שהוא ימשיך לראות בסלון את הטלוויזיה ושאם כולם יהיו בבית הוא יהיה איתנו בסלון... עדיין היה נראה לי שזה חשוב בשבילו. כשאת מציגה את זה ככה, אז למה בכלל לטרוח?
 

kramerkaren

New member
תכלס

הם משחקים בחדרים שלהם כי אין לי כוח שהם יהיו בסלון. במיוחד כשיש כאן חברים ואני מוצאת את עצמי עם 6-7-8 ילדים בין הרגליים.
הם משחקים בחדרים שלהם כי אין לי סבלנות לבלאגן בסלון. או לרעש. או כי אני צריכה מקומות של "הפרד ומשול". הילדים שלי, למרות החדרים המאד מאד מאד מאד מושקעים ויפים שלי, לא יעדיפו להיות שם. שוב, הגדולה, עכשיו בגיל 14 - כן. האמצעי מסולק לחדר שלו כי אני לא מוכנה ימרח לי על הספה עם הלפ טופ שלו וישחק עם חברים און ליין בחלל שלי. הקטנה, בת 6, לפעמים תצייר שם, לפעמים תדבר עם עצמה שם, אם יש לה חברות הן נודדות בכל הבית, אבל אין אף רגע בו היא תבחר ממש להיות שם. ואני בטח לא אשב ואשחק איתה בחדר שלה. אני לא בעונש. אני רוצה\צריכה להיות במרכז הבית, נגישה לכולם.
 
התינוקת שלי ישנה כרגע בסלון

היא אוטוטו בת שבעה חודשים והאמת שהלילה הוא הלילה האחרון שלה בסלון כי האנשים שהשאילו לנו את העריסה שלה צריכים אותה בחזרה...
כמו עם כל הילדים שלי ניסינו שתישן איתנו בחדר, זה היה סיוט, אני לא יכולה לישון עם כל הרעשים שהם עושים, וחוץ מזה לי חם ולתינוק קר או הפוך ואין לי כח לזה. אז היא ישנה בסלון ומאוד נחמד לה שם, וכשהיא ערה היא על שמיכת הפעילות שלה שם והאחים שלה גם שם, באים והולכים, ויש לה חדר קטן וחמוד שמחכה לה וכרגע משמש לאכסון.
אם אתם מסתדרים עם זה - תישארו עם זה. אם אתם לא מסתדרים עם זה - אני לא הייתי סובלת במשך שנה. הייתי מוצאת פתרון אחר. אני צריכה לישון. מבחינתי נותנת לילד את החדר וקונה ספה שנפתחת למיטה זוגית וישנה עם בעלי בסלון. אבל מבחינת הילד - אין שום חשיבות לענין.
 

winterfell

New member
אצלנו גם משחקים בסלון

ולילד יש חדר משלו.
החדר הוא לשינה, באוירה רגועה, בלי צעצועים וכל מיני הסחות דעת.
כל המשחקים בסלון, אנחנו משתדלים לסדר מיד כשמסיימים (
). אם יש הרבה בלגן אני יכולה לסדר בעצמי אחרי שהוא נרדם בלי להפריע...
 
זה מה שכולם אומרים?

ההמלצות בארה"ב למניעת מוות בעריסה הוא שהתינוק יישן בחדר של ההורים (אבל לא במיטה שלהם) לפחות ב-6-12 חודשים הראשונים, כי זה מפחית את הסיכון.
ממש אין משהו שמחייב שיהיה לילד חדר משלו גם בגיל שנה. אצלנו הילדות ישנות יחד (עכשיו הן שלוש בחדר).
 

pinprick

New member
לבן ה 1:10 שלי יש חדר משלו.גם אם הוא נרדם במיטה של,כשאני

הולכת לישון אני מעבירה אותו אלינו. הרבה יותר נעים, כיף ונוח לכולם.
לא קריטי, ואולי אפילו עדיף לצמצם בשינויים (אלא אם זה בעייתי מסיבות אחרות)
 
למעלה