צריך ייעוץ בשביל הכלבה שלי

CAmtl

New member
צריך ייעוץ בשביל הכלבה שלי

שלום, יש לי כלבת בוקסר בת 8 שכל פעם שהיא שומעת רעש כלשהוא היא ישר רועדת ואם היא משוחררת בגינה אז הדבר מתבטא בכך שהיא הורסת לנו דברים. אבל הדבר הבאמת מעיק הוא שאם אנחנו לא חוסמים את הפתח של הגינה מהסלון(הבנוי מתריסים) אז היא הורסת לנו אותו. מה אפשר לעשות בנדון? תודה
 

omergin

New member
משרשר: קצת אובד עצות....

האמת שמעולם לא כתבתי פה ואני צריך קצת תמיכה, ייעוץ, משהו... יש לי כלבה, בת 13, מעורבת....והיא הולכת למות. הוטרינר אמר ביום ד' בערב "עניין של ימים, גג כמה שבועות". יש לה בעיה בריאות, ולכן היא נושמת במאמץ רב, וכבר כשבוע היא לא עושה כמעט כלום חוץ מלשכב על הצד, היא לא אוכלת כמעט כלום (מה שמ-א-ד לא אופייני לה), לא שולטת בסוגרים (כלומר לא מצליחה לעצור בעצמה מלהשתין כשאנחנו עומדים לרדת איתה), היא כמעט לגמרי בלי מצב-רוח ונראה כאילו היא ממש לא נהנית מהחיים, אם לא סובלת מהם... אנחנו נותנים לה מאז יום ד' בערב סטרואידים שיכולים (אך לא בטוח שאכן יעשו זאת) לעורר בה תיאבון - ומכאן אולי יגרמו לה לה להרגיש יותר טוב, אולי תחיה עוד כמה ימים בסר, כך אני מקווה-אך נראה לי שאני די עובד על עצמי, כי עכשיו זה כבר סוף היום השני של הסטרואידים והיא לא ממש מגיבה.......בכל אופן הוטרינר אמר שאנחנו רק "קונים לה זמן" עם זה, ושתוך גג מס' שבועות הריאות שלה לא יוכלו לתפקד יותר והיא פשוט תמות מחנק. זה בטח יישמע נדוש אבל--אני מאד מאד קשור אליה, ואני לא רוצה שהיא תמות אבל ברור שאני גם לא רוצה שהיא תסבול...אני לא חושב שאני מסוגל פשוט לקחת אותה לוטרינר שימית אותה...זה פשוט נראה לי נוראי, לא נתפס, לא רק זה שהיא לא תהיה יותר אלא זה שאני אחליט לקחת אותה לשם, ואני אקח אותה לשם בידיעה זו הדרך האחרונה שלה.......אני כאילו גוזר עליה את הדין, כשאולי בעצם היא עוד יכולה לחיות... אבל מצד שני היא נושמת בכבדות וכל מה שתיארתי....לא בטוח שתהיה לכם עצה בשבילי, אבל אולי לפחות חלקכם עברו דברים דומים....
 

Nice Guy

New member
OMERGIN , עברתי את זה לפני שבועיים

הכלב שלי היה בן 17 , וכבר שנתיים עם בעיות בריאות, אבל בשנה האחרונה מצבו התדרדר, כל פעם הלך פחות, שיעול בגלל בעיות בלב, עקמת בעמוד השידרה ועדיין המשכנו לחיות איתו כבר מספר חודשים הוא ממש לא שלט בסוגרים, אבל היינו בדיוק באותו המצב כמוך, לא היה לנו הלב להרדים אותו, סבלנו הכל רק שיהיה בחיים, ונתנו לו חום ואהבה והוא החזיר גם אם זה במבט או ליקוק, או פשוט שכיבה לידנו, אני ממש לא מקנא בך על מה שאתה עובר, ההתלבטות קשה אם בכלל נתפסת, אבל תחשוב כך, היו לה חיים טובים, היא סובלת, ואתם מאריכים לה את הסבל בגלל הרגשות שלכם,חיות לא יכולות לדבר ולספר מה כואב כדי שתעזרו להן, אז ההחלטה שהגענו היא שחייבים לעשות זאת, להחליט ולבצע ישר, בלי שיהיה זמן לחרטה, כי היא גדולה, פשוט תהומית. היום, כאשר אני שבועיים אחרי , עדיין מרגיש את החור שנפער, כמה הוא חסר , וכמה הוא היה לצידי כל הזמן ורגשות אשמה, אין דרך לברוח מזה, רק הזמן ירפא (אולי). אפשר להרדים אצל הוטרינר ולבקש שהוא ידאג לפינוי הגופה, ככה זה קצת יותר קל, יותר גרוע יהיה אם היא תמות בבית, זה פשוט הלם למשפחה והרבה יותר קשה עם זה. דבר נוסף אפשר לעשות זה להביא הביתה גור חדש, שתהיה תקופת חפיפה, וככה יהיה לכם יותר קל לשחרר את הכלבה שלכם. אני מבין אותך ומשתתף בצערך אבל ככה זה בחיים ובטבע. NICE GUY
 

enbalush

New member
הוטרינר צודק

רק שאת הזמן אנשים בד"כ קונים לעצמם וקשה להם לשקול את טובת הכלבה, אם היא כל כך סובלת ואין מה לעשות על מנת להקל עליה, אל תמשוך את הזמן.
 

dundy

New member
גם אני חושבת שזה רק למשוך זמן

כמה שזה כואב להפרד ממנה, אין טעם להמשיך את הסבל.
 

lilithmm

New member
מסכימה

לדעתי, במצבים כאלו רצוי לחשוב על טובת הכלב.
 

האפי לי

New member
גם לנו זה קרה

התלבטות אם להשאיר בכח את הכלב בחיים או להרדים אותו הבעלים של אימו של אותו כלב ז"ל פנו אלינו אז ואמרו לנו לקחת את הכלב לוטרינר ולחסוך ממנו תקופה ארוכה של סבל את הכלבה שלהם הם לא הרדימו, בשנתיים האחרונות לחייה היא רק סבלה, התגלגלה במדרגות וייללה מכאבים אבל הם לא היו מסוגלים להרדים. כשהיא כבר היתה במצב כל כך נורא שלא היה מה לעשות הם לקחו אותה לוטרינר והיא נפטרה בדרך. הם הרגישו שהם גרמו לה לסבול יותר רק בגלל שהם לא יכולו להפרד, ולכן אמרו לנו שלא נהסס להרדים אם המצב בלתי הפיך וזה רק עניין של זמן וסבל
 

omergin

New member
אני מנסה להתרגל למחשבה..

...שעוד יום-יומיים היא כבר לא תהיה... אני נמצא לידה כל היום, מנסה "לתפוס את הרגעים האחרונים" אתה, חושב מה עוד אפשר לעשות, שלא עשינו, ואין לי כמעט תשובות, אני לא מסוגל לחשוב על שום דבר אחר כמעט, ו...שוב אני חושב על עצמי! זה כ"כ נכון, לא משנה כמה אני אדאג לה, וכמה אני פעיל למען בעלי-חיים באופן כללי, תמיד מה שמוביל אותי זה המחשבה על עצמי, המצפון שלי ואיך אני רואה את עצמי, ואני יודע שזה טבעי שזה ככה- אבל לרגע אחד מזוכך אני מנסה לחשוב עליה ועליה בלבד: היא רוצה למות? היא יודעת מה זה למות? היא מעדיפה לא להרגיש כלום לנצח מלהרגיש כמו עכשיו? כבר מאתמול אני מרגיש שזה בגללי שאנחנו לא מרדימים אותה- לקחנו אוכל שאולי היא תאכל, אנחנו נותנים לה סטרואידים, אבל אני כבר לא יכול לחשוב שאני אחליט אם היא תישאר בחיים ותסבול או שהיא תמות- נראה לי שמחר בבוקר, לפני שאני אצא לצבא, אני אגיד לאבא שלי: תעשו מה שאתם רוצים, אני לא יכול לקחת חלק בזה, כי לקחת אותה לוטרינר להרדמה אני לא מסוגל..... כ"כ עצוב לי לחשוב על זה, אבל אני למעשה מבלה את כל היום הזה בלהיפרד ממנה, וחבל שככה היא ברגעים האחרונים שלי איתה.... (ההודעות שלי בד"כ פחות מבולבלות.....אם מישהו הצליח לעקוב...)
 

barakbl

New member
ידידי, אם אין תקנה למצב, ואם ברור

שאיכות החיים של הכלבה כבר לא תשתפר, אתה צריך להיות חזק, ועם כל הצער שבנושא, לתמוך בהמתת החסד. זה המעשה הכי אצילי שאתה יכול לעשות. בכל מקרה, ליבי איתך, אני מבין את הדילמה, והעצב שנלווה לסיפור..
תיהיה חזק!
 

דרור 914

New member
תיהיה חזק../images/Emo4.gif

אם היא רוצה למות או לא, זה אף אחד לא יודע. אבל בטוח שהיא לא רוצה להמשיך לסבול.
 
למעלה