צריך את עזרתכם.
נכנסתי לבעיה מוסרית לא קלה שאני לא יודע איך לפתור אותה. אני חייב לשמוע דעות נוספות ע"מ להחליט כיצד לנהוג. מיזה שנים היה לי חבר טוב בלב ובנפש, היינו עושים הרבה דברים ביחד. עוזרים אחד לשני מתייעצים האחד עם חברו ועוד הרבה דברים משותפים .מגיל קטן היה ביננו אמון הדדי ,בגיל יותר מאוחר זה בא לידי ביטוי בכך שהיינו משתפים האחד את חברו בנושאים האישיים ביותר. תוך כדי החברות שלנו קיבלתי הערות מחברים אחרים, ומבני משפחה שהסבו את תשומת ליבי שמדובר באדם שחצן מגעיל ותחמן ושאלו אותי איך אני יכול בכלל להיות בחברתו לא ייחסתי לכך חשיבות,והחלטתי שאני לא שופט חבר כתוצאה מדעות אלו או אחרות כל עוד אנחנו מסתדרים והכל טוב ויפה. ניסיתי לעזור לו ולהסביר לו בעדינות מה חושבים עליו ע"מ שיוכל לתקן את מה שהוא משדר כלפי חוץ לחברה . לאחר מספר חודשים יצאתי עם בחורה מדליקה היחסים ביננו התהדקו ,היינו מרבים לצאת ולשבת בבתי קפה ומסעדות והייתי משתדל לפנק את בת זוגתי ולצערי להוציא כסף לא מועט , מבחינה כלכלית וללא קשר להוצאות אלו מצבי הכלכלי היה רע ביותר ,כבר שנים שלא הגעתי למצב כזה בנוסף לזה גם ההוצאות עם החברה והבילויים היו מחייבים אותי להוצאות נוספות. ידעתי שאתאושש כלכלית תוך מספר חודשים משום שאני אדם די אחראי למעשיי ,אך הבנתי שבלי הלוואה כספית מינימלית של כמה אלפי שקלים לא אוכל להסתדר בחודש הקרוב, מאז שהשתחררתי מהצבא לא הלוותי כספים ולא הזדקקתי לאף אדם וכדי להגיע למצב של לבקש הלוואה מחבר ואפילו שיהיה החבר הכי טוב, הייתי צריך לעבור את מחסום הבושה, החלטתי שאסתייע בחבר הכי טוב שגם נחשב לאדם אמיד מאוד ,שבשבילו להלוות סכום בגודל זה לא צריכה להוות בעיה , במיוחד שמדובר בחבר קרוב. ערב לפני שבאתי אליו התקשרתי איתו בטלפון בכדי לומר לו שיש לי משהו שאני מעוניין לשוחחח איתו עליו . הגעתי אליו בערב הבייתה התחלתי לדבר ולהסביר לו את מצבי וכנראה שאזדקק להלוואה ממנו ובתוך מספר חודשים אחזיר לו את מלוא הסכום. החבר הגיב בקור רוח ובלי להניד עפעף : "אני יכול להלוות לך משום שאני לא מאמין שתחזיר לי " . נכנסתי למן הלם הייתי שקוע בתוך עצמי, הוא המשיך להסביר לי למה הוא לא יכול להלוות לי תוך כדי חישובים כלכליים יבשים "אם אני מלווה לך אני מפסיד את האחוז של הרווח ........"אבל כבר לא הקשבתי עזבתי בזעם הרגשתי שקיבלתי מן סטירת לחי התחלתי להרהר ביני לביני למה הוא אמר אתזה? אם הוא לא היה רוצה להלוות לי והיה מתחמק באופן אלגנטי ניחא ,אבל להגיד תשובה כזו "לא מאמין שתחזיר לי" נתקתי עם החבר כל קשר . מידי פעם היה מנסה להיכנס איתי לשיחה ואני הייתי משתדל להתחמק מחברתו . כיום שנה אחרי הוא באופן מפתיע מתקשר אלי מנסה כביכול לעזור לי בכל מיני תחומים , ואני פשוט נגעל לדבר לדבר איתו. אחרי קטע כזה מסריח אני אפילו לא מסוגל לומר לו שלום. כמובן שיש מצבים שאי אפשר להתחמק, ושאדם בא מולך ומתחיל לדבר איתך קשה להתחמק ולא לענות. ופה השאלה שלי אליכם : האם לדעתכם אני צריך לעבור על זה ולשוחח איתו כרגיל למרות שאני בכלל לא מסוגל לעשות אתזה? או לחלופין (וזה מה שחשבתי )להיות כנה ולהגיד לו בפנים שאני לא מעוניין בקשר איתו ושירד ממני אחת ולתמיד? אני ממש מתלבט כי אני מרגיש שלפי התנהגותו הוא מעוניין שנחזור להיות חברים כמו בעבר ואני ממש לא מעוניין המחשבה מעוררת בי גועל. מה דעתכם ? אודי.
נכנסתי לבעיה מוסרית לא קלה שאני לא יודע איך לפתור אותה. אני חייב לשמוע דעות נוספות ע"מ להחליט כיצד לנהוג. מיזה שנים היה לי חבר טוב בלב ובנפש, היינו עושים הרבה דברים ביחד. עוזרים אחד לשני מתייעצים האחד עם חברו ועוד הרבה דברים משותפים .מגיל קטן היה ביננו אמון הדדי ,בגיל יותר מאוחר זה בא לידי ביטוי בכך שהיינו משתפים האחד את חברו בנושאים האישיים ביותר. תוך כדי החברות שלנו קיבלתי הערות מחברים אחרים, ומבני משפחה שהסבו את תשומת ליבי שמדובר באדם שחצן מגעיל ותחמן ושאלו אותי איך אני יכול בכלל להיות בחברתו לא ייחסתי לכך חשיבות,והחלטתי שאני לא שופט חבר כתוצאה מדעות אלו או אחרות כל עוד אנחנו מסתדרים והכל טוב ויפה. ניסיתי לעזור לו ולהסביר לו בעדינות מה חושבים עליו ע"מ שיוכל לתקן את מה שהוא משדר כלפי חוץ לחברה . לאחר מספר חודשים יצאתי עם בחורה מדליקה היחסים ביננו התהדקו ,היינו מרבים לצאת ולשבת בבתי קפה ומסעדות והייתי משתדל לפנק את בת זוגתי ולצערי להוציא כסף לא מועט , מבחינה כלכלית וללא קשר להוצאות אלו מצבי הכלכלי היה רע ביותר ,כבר שנים שלא הגעתי למצב כזה בנוסף לזה גם ההוצאות עם החברה והבילויים היו מחייבים אותי להוצאות נוספות. ידעתי שאתאושש כלכלית תוך מספר חודשים משום שאני אדם די אחראי למעשיי ,אך הבנתי שבלי הלוואה כספית מינימלית של כמה אלפי שקלים לא אוכל להסתדר בחודש הקרוב, מאז שהשתחררתי מהצבא לא הלוותי כספים ולא הזדקקתי לאף אדם וכדי להגיע למצב של לבקש הלוואה מחבר ואפילו שיהיה החבר הכי טוב, הייתי צריך לעבור את מחסום הבושה, החלטתי שאסתייע בחבר הכי טוב שגם נחשב לאדם אמיד מאוד ,שבשבילו להלוות סכום בגודל זה לא צריכה להוות בעיה , במיוחד שמדובר בחבר קרוב. ערב לפני שבאתי אליו התקשרתי איתו בטלפון בכדי לומר לו שיש לי משהו שאני מעוניין לשוחחח איתו עליו . הגעתי אליו בערב הבייתה התחלתי לדבר ולהסביר לו את מצבי וכנראה שאזדקק להלוואה ממנו ובתוך מספר חודשים אחזיר לו את מלוא הסכום. החבר הגיב בקור רוח ובלי להניד עפעף : "אני יכול להלוות לך משום שאני לא מאמין שתחזיר לי " . נכנסתי למן הלם הייתי שקוע בתוך עצמי, הוא המשיך להסביר לי למה הוא לא יכול להלוות לי תוך כדי חישובים כלכליים יבשים "אם אני מלווה לך אני מפסיד את האחוז של הרווח ........"אבל כבר לא הקשבתי עזבתי בזעם הרגשתי שקיבלתי מן סטירת לחי התחלתי להרהר ביני לביני למה הוא אמר אתזה? אם הוא לא היה רוצה להלוות לי והיה מתחמק באופן אלגנטי ניחא ,אבל להגיד תשובה כזו "לא מאמין שתחזיר לי" נתקתי עם החבר כל קשר . מידי פעם היה מנסה להיכנס איתי לשיחה ואני הייתי משתדל להתחמק מחברתו . כיום שנה אחרי הוא באופן מפתיע מתקשר אלי מנסה כביכול לעזור לי בכל מיני תחומים , ואני פשוט נגעל לדבר לדבר איתו. אחרי קטע כזה מסריח אני אפילו לא מסוגל לומר לו שלום. כמובן שיש מצבים שאי אפשר להתחמק, ושאדם בא מולך ומתחיל לדבר איתך קשה להתחמק ולא לענות. ופה השאלה שלי אליכם : האם לדעתכם אני צריך לעבור על זה ולשוחח איתו כרגיל למרות שאני בכלל לא מסוגל לעשות אתזה? או לחלופין (וזה מה שחשבתי )להיות כנה ולהגיד לו בפנים שאני לא מעוניין בקשר איתו ושירד ממני אחת ולתמיד? אני ממש מתלבט כי אני מרגיש שלפי התנהגותו הוא מעוניין שנחזור להיות חברים כמו בעבר ואני ממש לא מעוניין המחשבה מעוררת בי גועל. מה דעתכם ? אודי.