צעד קטן, אבל אולי הפעם
מזה כעשר שנים שנשים וארגוני נשים מנסים להעביר חוק שיכיר בהוצאה על מעון או מטפלת ויקל על אמהות לצאת לעבודה. רבות מאיתנו מכירות את הדילמה אם בכלל משתלם לצאת לעבודה, כאשר ה"פתרונות" שאנחנו מוצאות לטיפול אלטרנטיבי בילדינו גוזלים לפחות מחצית (לפעמים הרבה יותר) מהמשכורות המוצעות לנו. אם לחזור על הטיעונים השחוקים, אך המשכנעים - איך זה שחשבון טלפון, הוצאה במסעדה והוצאות נסיעה נחשבות להוצאות "עסקיות" (משום שהן מאפשרות ייצור עבודה) ואילו תשלום למטפלת/מעון אינו מוכר ככזה? בשנת 2000, אחרי הולדת בתי השלישית, כתבתי על כך רשימה בשם "על החובה לפרנס והזכות לעבוד" (ניתן לראות אותה במדור "מאמרים") אבל כלום, מסתבר, לא השתנה מאז. והנה, היום, אני מוצאת בעמ' הראשון (!!!) של הארץ ידיעה שאומרת שאולי-אולי-הפעם, משרד האוצר, שטרפד את החוק פעמים רבות בעבר, יעשה הפעם את הצעד ויעזור בהעברת החוק. הצעת החוק, שנוסחה ע"י שדולת הנשים ונעמ"ת ומובלת הפעם ע"י ח"כ גילה גמליאל, שפעילה בנושא מעמד האישה בכלל, מציעה לתת לאשה עובדת נקודות זיכוי (כלומר, החזר מס הכנסה) עבור כל ילד. להצעה זו, מבורכת ככל שתהיה, יש מספר בעיות : 1. מדובר על נשים שעובדות 36 שעות בשבוע לפחות. 2. 70% מהנשים העובדות אינן מגיעות לסף המס!!! אמנם ההצעה מאפשרת את העברת הזיכוי לבן הזוג, אך הצעה זו כמובן אינה רלוונטית לאמהות חד- הוריות, שרובן אינן מגיעות לסף-המס. (פתרון אפשרי שמנוסח הוא מתןהחזר מביטוח לאומי לאמהות שאינן מגיעות לסף מס הכנסה). 3. מדובר בהחזר עבור ילדים עד גיל 5 בלבד (וכידוע, גם אחרי גיל זה יש לא מעט הוצאות, עבור מועדוניות וכד') תשמעו, חלק מהנשים שהתחילו במאבק כבר שכחו בוודאי שהילד שלהן היה אי-פעם במעון, ואולי הן אפילו הצליחו (הלוואי!) לעשות קריירה מפוארת, למרות הקשיים (לחלקן היתה קריירה כזו עוד לפני המאבק), אבל הפתרון, נדמה לי, לא התקדם בכלל, מבלבד אולי העלאתו למודעות, ואזכורו בעמ' ראשון (!!!) בעיתון חשוב כמו "הארץ". נמשיך לעקוב ולעדכן, ואשמח לשמוע את דעתכן בנושא.
מזה כעשר שנים שנשים וארגוני נשים מנסים להעביר חוק שיכיר בהוצאה על מעון או מטפלת ויקל על אמהות לצאת לעבודה. רבות מאיתנו מכירות את הדילמה אם בכלל משתלם לצאת לעבודה, כאשר ה"פתרונות" שאנחנו מוצאות לטיפול אלטרנטיבי בילדינו גוזלים לפחות מחצית (לפעמים הרבה יותר) מהמשכורות המוצעות לנו. אם לחזור על הטיעונים השחוקים, אך המשכנעים - איך זה שחשבון טלפון, הוצאה במסעדה והוצאות נסיעה נחשבות להוצאות "עסקיות" (משום שהן מאפשרות ייצור עבודה) ואילו תשלום למטפלת/מעון אינו מוכר ככזה? בשנת 2000, אחרי הולדת בתי השלישית, כתבתי על כך רשימה בשם "על החובה לפרנס והזכות לעבוד" (ניתן לראות אותה במדור "מאמרים") אבל כלום, מסתבר, לא השתנה מאז. והנה, היום, אני מוצאת בעמ' הראשון (!!!) של הארץ ידיעה שאומרת שאולי-אולי-הפעם, משרד האוצר, שטרפד את החוק פעמים רבות בעבר, יעשה הפעם את הצעד ויעזור בהעברת החוק. הצעת החוק, שנוסחה ע"י שדולת הנשים ונעמ"ת ומובלת הפעם ע"י ח"כ גילה גמליאל, שפעילה בנושא מעמד האישה בכלל, מציעה לתת לאשה עובדת נקודות זיכוי (כלומר, החזר מס הכנסה) עבור כל ילד. להצעה זו, מבורכת ככל שתהיה, יש מספר בעיות : 1. מדובר על נשים שעובדות 36 שעות בשבוע לפחות. 2. 70% מהנשים העובדות אינן מגיעות לסף המס!!! אמנם ההצעה מאפשרת את העברת הזיכוי לבן הזוג, אך הצעה זו כמובן אינה רלוונטית לאמהות חד- הוריות, שרובן אינן מגיעות לסף-המס. (פתרון אפשרי שמנוסח הוא מתןהחזר מביטוח לאומי לאמהות שאינן מגיעות לסף מס הכנסה). 3. מדובר בהחזר עבור ילדים עד גיל 5 בלבד (וכידוע, גם אחרי גיל זה יש לא מעט הוצאות, עבור מועדוניות וכד') תשמעו, חלק מהנשים שהתחילו במאבק כבר שכחו בוודאי שהילד שלהן היה אי-פעם במעון, ואולי הן אפילו הצליחו (הלוואי!) לעשות קריירה מפוארת, למרות הקשיים (לחלקן היתה קריירה כזו עוד לפני המאבק), אבל הפתרון, נדמה לי, לא התקדם בכלל, מבלבד אולי העלאתו למודעות, ואזכורו בעמ' ראשון (!!!) בעיתון חשוב כמו "הארץ". נמשיך לעקוב ולעדכן, ואשמח לשמוע את דעתכן בנושא.