צעדת המוות

[ל3]

צעדת המוות

בחיי כן מותי שוב לא אהיה לאותה אחת היא נשאת בתוכי שם בחושך בלאט והעצב חודר עד עמקי הנשמה עצמותיי כואבות ופני בערה בחיי כן מותי שוב לא אהיה לאותה אחת בין הבכי וההרס היא יודעת שאת לילותיך ימים וימייך לילות בין שברים ורסיסים רק רגלייך דורכות בין שקיעת הערבים לבין שעת חשכה צעדה ללא פחד ולחשה לעצמה להמשיך עוד ללכת, זה מספיק לא עוד, די כי חיי הם מותי ומותי הוא חיי ( שיר שכתבתי בהשראת המצב)

 

[סהר-תמיכה]

לעיתים

לעיתים, בין חיים למוות אין כל הבדל, לפחות לגבי מי שחווה חיים אלו. לעיתים, גם כשפוסעים באור החושך ממשיך לשרור. לעיתים, היום כל-כך חשוך שאין הבדל בינו לבין הלילה. לעיתים, להמשיך לצעוד זה כמו ללכת אחורנית. לעיתים. רק שנזכור שלכל עת יש התחלה, וגם סוף.