היינו במצב דומה - ארוך מאוד
הבן השני היה בן 1.5 כשנכנסנו לצליאק עם הבן הגדול. והוא היה חשוף רק בגן למזון המכיל גלוטן - שזה ממש מעט כי צהריים אנחנו הבאנו מהבית. רק חטיפים הוא קיבל שם.
בגיל 3 שמנו לב שהתאבון שלו מאוד נמוך, מתלונן על כאבי בטן מדי פעם וכל הילדים בני גילו משאירים אותו מאחור. היה לנו ברור שזה צליאק כי מה זה כבר יכול להיות... ואז בדיקות הדם חזרו שליליות - אין לו שום נוגדנים - אפילו לא גבולי. אז הצחלנו עבודה עם דיאטנית וברור אצל אנדוקרינולוגית והכל היה תקין.
אחרי כשנה שלא היה שום שיפור התעקשתי על ביופסיה ולא היו ממצאים מובהקים. היה סימן לארוע דלקתי, אבל התוצאות של המעבדה לא היו וודאיות ל צליאק אז המשכנו עם תזונה רגילה ומעקב צמוד. עשינו עוד בדיקת נוגדנים שחזרה תקינה. ואז אחרי כמעט שנתיים מתחילת המעקב ותופעות לוואי ברורות התקבלו נוגדנים בדם - בביופסיה שעשינו הרופאה אמרה שלמראית עין - ין תמונה וודאית לצליאק - ורק כשחזרו בדיקות המעבדה - התבררה תמונה של צליאק.
עכשיו אנחנו בבן השלישי
בן שנה, משלשל באפן קבוע, אין ממצאים שמראים על טפילים או סיבות אחרות לשלשול ואז גם ירידה קלה בעקומות - לא משהו דרסטי...אבל התחלה..
אז נגשנו לרופאה ביקשנו בדיקה גנטית (נוגדנים לצליאק יצאו תקנים) הבדיקה הגנטית הראתה מצב חיובי לצליאק - אבל עם סיכוי נמוך מאוד (לפי הסטטיסטיקה של המעבדה ובטח מאמרים בנושא). חזרנו לרופאה ושאלנו מה עושים - מנסים בלי גלוטן או שלא - היא אמרה שמה פתאום לנסות בלי גלוטן - אם אין נוגדנים ולא עושים ביופסיה לא מנסים.
אנחנו הבנו שהרופאים - אם אין להם תמונה ברורה של צליאק - ייצקשו מאוד להמליץ על שינוי כזה - אנחנו החלטנו שאנחנו לא מוכנים לחכות עכשיו שנתיים כדי לקבל את הנוגדנים בדם.
אני מעדיפה לבחור בשביל הבן שלי לעבור העמסת גלוטן וכו' בגיל שבו ההתפתחות היא פחות משמעותית מאשר בגיל הילדות המקדמת.
מאז שהפסקנו את הגלוטן אצלנו - לקח משהו כמו שלושה שבועות עד שמספר השלשולים בשבוע ירד משמעותית עכשיו אנחנו כבר כמעט חודשיים אחרי ושלשולים הם מקרים נדירים. הוא אוכל בתאבון - והוא גם גדל כשונה מההתחלה - ולא יצטרך להתרגל לזה בגיל מאוחר יותר - שגם בזה יש איזשהו יתרון (אם רוצים לחפש את היתרונות שבמצב).
אז יצא לי קצת ארוך.
ואם יש לך אלות נוספות אשמח לענות במסר.
רק בריאות לכולם!
