צורך פיזי באלימות ? האם יש דבר כזה

[איילנה]

צורך פיזי באלימות ? האם יש דבר כזה

ושוב אני לפחות פעמיים עד שלוש בשבוע שבני חוזר מבית הספר הוא טוען שהתקוטט או הלך מכות עם ילד אחד או שניים לפעמים גם בנו ת ולא משנה כמה אני מסבירה לו שהוא מסיים את יום הלימודים הוא טס הביתה הוא חוזר בוכה וטוען שהרביצו לו ולאחר בירורים מסתבר שהוא "מתחיל" יש לי הרגשה שיש בו איזשהו צורך למגע פיזי וכנראה שזו הדרך שלו לקבל אותו האם הגיוני?

 

[דליה.ד]

זה לא בדיוק זה...

אלא משהו שקשור לשני תחומים: יתר רגישות תחושתית (היפרסנסטיביות), או חסר ברגישות תחושתית (היפוסנסטיביות) - צריך לברר לאיזה קבוצה הוא שייך אם בכלל - והדבר השני הוא בעיית התנהגות. אני מצרפת מאמר חשוב על רגישות תחושתית, חשבי לאורך הקריאה האם הדברים ש"עולים" שם מאפיינים את הילד שלך. אם כן ניתן לך דרכי טיפול. בקשר לבעיה ההתנהגותית שיכולה - ללא ספק - לנבוע מהבעיה התחושתית - או שלא - צריך לטפל בה באמצעיים התנהגותיים.

 

[דניאלן]

שליטה גופנית

התלבטתי אם להגיב לשאלתך בשרשור בעניין הג'ודו ותוך כדי הגעת להתלבטות בעניין הפעלת כוח. אני אנסה לקשור בין שתיהן: ברור שלילד ADHD יש קושי ברמה כלשהי לשלוט על התגובות. נסי להתחבר לעניין הג'ודו - ספורט העוסק בפיתוח יכולת גופנית תוך שליטה מקסימלית על העוצמה שלה ועל היעד אליה היכולת מופנית ולהעביר לו מסר שינצל את יכולת השליטה המתפתחת הזו באינטראקציה שלו עם ילדים (אתה חזק פי כמה מהם, דווקא בגלל זה נסה לווסת את הכוח). שווה לשתף את המאמן/נת בכך שתחזק את היכולות יחד עם השליטה. ובעניין הקודם, נדמה לי שעדיף לתפקד בספורט הזה ללא ריטלין - אם אפשרי - ע"מ לתרגל לזמן מוגדר יכולת שליטה כזאת. הדרדס שלי בן ה 7 כבר שנה רביעית בקראטה (חגורה כחולה, בדרך למבחן ראשון לקראת החומה - יש שניים). פעמים רבות קשה לו לשלוט בתגובות האימפולסיביות, הוא צועק כשדברים קטנים מכעיסים אותו, אבל נמצא בשליטה מדהימה על הצד הגופני - לעולם לא ירים יד. בשיחות ביננו הוא מדבר לא פעם על הידיעה שיש לו עמוק בלב - כמה כוח יש לי וכמה אסור לי להשתמש בכוח הזה ללא סיבה..

 

[איילנה]

שיעור ראשון - ג'ודו

אתמול היה השיעור הראשון שלו בקבוצה הבוגרת יותר בהתחלה הוא קצת חשש אך אחרי דקותיים התאושש וחזר לעצמו עבר קרב אחד בהפסד אבל ראיתי שהוא משקיע מאמץ וכוח בקרב עם הרבה סיפוק קרב שני - ניצחון בסוף השיעור המדריך שאל אותו איך היה חזר הניצוץ לעיניו מקווה שזה ימשיך לגבי הירידה מבית הספר , בלי מכות = צ'ופר מקוווה שיעבוד

 

[חני9]

צורך פיזי באלימות

הבן שלי אובחן כ"היפו סנסיטיבי" והיה מחפש הזדמנויות לריב, וגם ביקש מילדים להרביץ לו. כאשר היה משתולל, הייתי משכיבה אותו על על מיטה ונותנת לו אגרופים על כל הגוף, וזה היה מרגיע אותו. אני משערת שיש אמצעים יותר מתוחכמים לעסות ילד בכח.

 

[זהבה נ]

איילנה שלום לך ואני מביאה נקודת מבט

מעט שונה. אני חושבת שילדים עם הפרעת קשב יש להם קושי בלפתור בעיות ומצבים חברתיים שונים, זאת בשל קושי בסיסי הקשור בהפרעת הקשב שממנה הם סובלים. לדוגמה: הוא התחיל איתי, אני אל אשם, הם קיללו, הוא זרק אני רק החזרתי לו מכות... ועוד הרבה דוגמאות מהלקסיקון הפרטי שלנו בבית. אני מציעה לנהל איזו תוכנית חיזוקים על מנת שהוא יצא נשכר כאשר הוא שב הביתה ללא "כסח" עם החבר'ה. בנוסף, הייתי מנסה לטפל בנושא הרגשי בכדי שיתן לו כלים להתמודדות ויתן מקום לביטוי הרגשי שלו ויעבד את הנושא לעומק. אני לא חושבת שהוא נהנה מללכת מכות עם החברים, אני מאמינה שהוא היה מעדיף אחרת לו היה יכול. זכרי שאין ילד שלא רוצה להצליח!!!

 

[יוביוב הירוק]

צ'ופרים וחיזוקים? אני מפקפק

למרות שזה נראה מאוד טיבעי לצפות שחיזוק חיובי יעודד את ההתנהגות הרצויה, ובמקרים רבים זה גם נכון, נראה לי שזה יכול גם להזיק. כשילד מגיב באלימות או באגרסיביות הוא לא פועל מתוך שיקול דעת, ובפרט כשהוא ADD (אימפולסיביות יתר). לא נראה לי שהוא חושב לעצמו משהו בסגנון "האם הסיפוק בלהכות את הילד הזה שווה לויתור על מדבקה או על סרט?". למען האמת, אני די בטוח שהפעלת האלימות אינה לשם סיפוק כלל והיא תגובה אוטומטית (ושגויה). כך שצ'ופרים לא יועילו. אבל עם זאת, המניעה של צ'ופר (בעקבות אלימות)בהחלט יכולה לעורר תיסכול וכעס אצל הילד. הילד רוצה את הצ'ופר נקודה. אם הילד קטן ואימפולסיבי, הוא לא רואה שום קשר למה שקרה לפני שעה או יום. סתם שרירות ורישעות של ההורים. וחוץ מזה, הוא עצמו לא יכול לראות את מה שעשה בתור מעשה רע. הוא ימציא לכם ולעצמו 100 צידוקים "רציונלים" למה שעשה, למרות שזו היתה פעולה לא רציונלית. אני לא אומר שאין מקום לחיזוקים חיוביים ושליליים. אבל צריך לשקול מתי להשתמש בהם, ומתי צריך טיפול התנהגותי. גם חוג ג'ודו/קרטה זה טיפול. (זו דעתי הבלתי מוסמכת בלבד. אין לי סימוכין למעט התרשמות והגיון)

 

[תמר ס]

מסכימה מאוד! כולם אשמים-הוא לא!

תמיד זה היה ויהיה כך, רק טיפול התנהגותי יועיל במקרים מסוימים, אצלינו חל שיפור רב בהתנהגות ובכלל בחיפוש שלו להציק/לריב עם אחרים כאשר הטיפול התרופתי שניתן לו הפך לכיסוי לכל היום ולא רק לחלק מהיום. מעבר לזה- צ'ופרים לא היו שיקול מעולם אצלו. מאחר ולא הצליח לשלוט בכך, העדיף לשכנע עצמו שהצ'ופר לא שווה את זה ממילא, ובכך נגמר.

 

[איילנה]

כנראה שאת צודקת

וזה מה שקורה בהתחלה הוא עומד בזה ולאחר זמן זה עובר לו האמת שחשבנו לבדוק אפשרות של מתן טיפול תרופתי שיכה את רוב שעות היום וכך לחסוך את העימותים שווה בדיקה תודה

 

[דליה.ד]

תחושתיות יתר או חסר בתחושה

בבקשה הקישורים המתאימים:

 

[zivadina]

טיפול באלימות

אצלנו הטיפול התרופתי עזר מאוד, וכמובן שגם תמיכת צוות בית הספר. אבל למעט תרפייה במשחק פעם בשבוע, כל השיפור בהכחדת האלימות הושג על ידי כיסוי תרופתי. בנוסף, אם הייתי יכולה, הייתי שולחת את הבן שלי לפיזיותרפיה בגלל ההיפו-סנסיטיביות, רק שזה לא התאפשר. אני מאוד מאמינה בטיפול תחושתי.