צופן דה וינצ'י מעת דן בראון

[פלרית]

צופן דה וינצ'י מעת דן בראון

ממליצה על הספר בחום הקיץ, ספר מאד מענין מותחן מתוחכם.

 

[פלרית]

התחלפה ע=א (גם סוג של צופן../images/Emo8.gif

 

[Guy K]

תודה ../images/Emo13.gif

ואת מוזמנת לספר לנו גם מה עניין אותך בספר, אם מתחשק לך.

 

[ש ח ף 5]

תודה פלרית על ההמלצה

הספר מספר על מומחה לסמלים (רוברט לנגדון) המקבל בעת ביקורו בפריז טלפון בהול בשעת לילה מאוחרת המודיע לו כי האוצר הזקןוהראשי של הלובר נרצח במוזיאון ואחר כך, צופן סתום שנמצא ליד גופת הנרצח. בניסיונותיו לפענח את החידות המוזרות בסיועה של מפענחת הצפנים (סופי נווה), הם נדהמים לגלות שורה של רמזים מוזרים ומתמיהים, ביצירותיו של דה וינצ'י, שהוסוו בחכמה על ידי הצייר ונוטים להאמין שגם הנרצח הבחין בזה וש.. אולי, אולי, נרצח בשל כך. תוך כדי חקירתו הוא מצליח לחשוף עובדה מדהימה המהווה קצה חוט בפיענוח הרצח, מסתבר שהנרצח היה מעורב ב'מסדר ציון' , דהיינו; אגודה חשאית, שבין חבריה נמנו אייזק ניוטון, בוטיצ'לי, ויקטור הוגו וליאונרדו דה וינצ'י. לנגדון מבין שגילוי זה מהווה סיכון רב עבורו ועבור ידידתו ושותפתו לחקירה ושהם במצוד, אך לא מוכן לחדול מניסיונותיו לפענח את החידה המוצפנת שקיבל לידיו. להרגשתו אם לא יצליחו לפענח את החידה, יאבד לנצח סודו של המסדר - ואיתו האמת העתיקה והחשובה אודות דה וינצ'י . לאורך העלילה,השניים נמצאים במרוץ מטורף אחרי הסוד ההיסטורי, הם מחטטים רגליהם ברחובות פריז וסביבותיה בחיפוש עוצר נשימה, מדהים ומסוכן כאחד תוך שהם מתמודדים עם אנשים נטולי פנים ורבי עוצמה, שצופים מראש כל מהלך ומהלך של חוקריהם ומנסים לטשטש עד כמה שאפשר עובדות ואת האפשרות להיתפס. *** לאוהבי הרפתקאות... מומלץ !!!

 

[פאביאן]

רגליים מכתתים באף מחטטים .

 

[פלרית]

צופן דה וינצ'י --מזוית אחרת../images/Emo36.gif

אני מעולם לא הייתי בצרפת ומאד נהנתי לקרא את התיאור של מוזיאון הלובר על גודלו הענקי. לדעתי הספר הרבה יותר מרק "לאוהבי הרפתקאות"... אני מאד אוהבת ללמוד דברים חדשים ולהעשיר את הידע בתחומים מגוונים. הספר צופן... בנוסף להיותו סיפור הרפתקאה, מתח ומיסתורין מכיל בתוכו ידע מענין ואמיתי !!! לחובבי האומנות :פירוש חדש ומענין לתמונות המפורסמות של לאונרדו דה וינצ'י, תוך דגש על דברים הנסתרים מעין תמימה. לחובבי ההיסטוריה: מציג נקודת מבט מענינת בהתפתחות הנצרות, ומקומה הנשי של מריה מגדלנה לצד ישו. לחובבי גיאוגרפיה: מיקומו של קו האורך. לחובבי אנטרופולוגיה:פרושים של סמלים פגניים עתיקים לצד סמלים היום. טקסים פגניים, ומסדרים שונים שתפסו מקום בתוך הנצרות. לחובבי המדעים: סידרת מספרי פיבונאצ'י = חתך הזהב = 1.618 לחובבי העקיצות: אני אישית נהנתי לקרא איך הסופר מכה את הנצרות הקתולית המושחתת בראשות הוותיקן מתחת לחגורה.

 

[אנה ליזה]

ואני

סוף סוף גם יודעת למה מונה ליזה מחייכת....

 

[hastings]

מילת הסתייגות

לחובבי ההיסטוריה: ההיסטוריה שלו *מאוד* מפוקפקת. והמקרה של מרים המגדלית הוא אחת הראיות לכך. העובדה ההיסטורית היא שכמעט ואין לנו כל מידע על ישו מעבר למקורות נוצריים (כאלה שנכנסו לקאנון ואחרים), שלא לדבר על מרים המגדלית. עמעדה לצידו של ישו *אינו ידוע* ולא משנה באיזו נימת ביטחון הוא מציג את זה. לחובבי אנתרופולוגיה: חלק מהדברים שהוא מביא שם הן השערות לא מוכחות ופרשנויות מטולות בספק במקרה הטוב. אני ראיתי כבר שני ספרים שמונים את הטעויות והקישורים הרופפים שבראון עושה בספרו.

 

[פלרית]

ואולי...

היות וחלק מההסטוריה מבוסס על השערות בלבד , הרי שהוא מציג נקודת מבט מענינת של דעה אחרת, שונה וסותרת את הדעה הרווחת בנצרות הקתולית. מכוון שלא התגלו מסמכים מפורשים המעידים על כך יתכן שהוא טועה ויתכן שהוא צודק, בכל מקרה מענין לקרא צד אחר ונוסף, וכל קורא רשאי לחשוב לפי ראות עיניו, זה חלק מהיופי של הספר.

 

[hastings]

נקודת המבט אולי מרתקת

אבל כל עוד היא לא מסתמכת על עדויות כלשהן - היא בגדר השערה בלבד. אין לי שום בעיה עם "היסטוריה חליפית", כשהיא כתובה היטב היא יכולה להיות מרתקת, אבל זו אינה היסטוריה והצגתה ככזו מוליכה שולל. לכן יש הבדל בין כתיבת עיון לכתיבת בדיון, וחיבורים היסטוריים אמורים לעמוד בקמנה מידה כלשהו של מתודה. כמי שעוסק בהיסטוריה אני יכול להבטיח לך שההשערות שהיסטוריונים טובים מעלים מסתמכות תמיד על בסיס כלשהו. ההשערות מיועדות להשלים פערים *בין דברים ידועים*, לא למלא את הבלתי ידוע לחלוטין.

 

[Mנטה]

ועוד אגב קטן לגבי ישו

יש כמה סיפורים עליו גם בתלמוד. זוית ראיה אחרת כמובן מזו שבברית החדשה, ממליצה למתעניינים.

 

[אנה ליזה]

סתם ליידע כללי-

האם ממה שידוע לך, גם החלקים האמנותיים שהוא מציג בספר שנויים במחלוקת? (הכוונה לפרשנות שלו לגבי היצירה שהזכרתי לעיל)

 

[hastings]

לא מכלי ראשון

אני עוסק בהיסטוריה, לא באמנות. מישהי שעוסקת בתחום אמרה לי שהפרשנויות האמנותיות שלו הן יותר מבוססות (וחלקן אינן ממש חדשות). אבל בחיבור שהוא עושה בין ההיסטוריה לאמנות צריך להיזהר לעתים. דרך אגב, אם אהבת את הדרך שבה הוא מותח ביקרות על הכנסייה אני ממליץ לך על הסרט "דוגמה" מלפני כמה שנים. שם אפשר לראות איך ניתן למתוח ביקרות על *הממסד הדתי*, בלי למתוח ביקורת על הדת עצמה.

 

[אנה ליזה]

תודה!

 

[פאביאן]

../images/Emo45.gif, סרט מצויין ואלוהים מקסימה.

 

[ש ח ף 5]

פאביאן ... צודקקקקקקק

אופססססססס, העתקתי ממקור מסויים ולא עשיתי הַגָּהָה . sorry

 

[rlbaris]

לגבי העובדות בספר,

כל העובדות נשענות על תיאוריות קיימות, חלקן במחלוקת. אבל חלק מהעובדות מפותחות מעבר למידה (מישהו באמת חושב שבבית המקדש היתה בחורה בתולה?!). בכולאופן זה ספר מרשים, גם אם לא התלהבתי ממנו, וכל הספקנים מוזמנים לקרוא את הספר על העובדות (אין לי מושג אם תרגמו אותו) "מאחורי קוד דה וינצי", או לגלוש לאתר של הספר. אני לא אוהב את הספר מסיבות אחרות, שנובעות בעיקר מזה שהחתיכים מצליחים תמיד הכל וזוכים בהערצת העולם, למרות שזה היה נראה בלתי אפשרי. אני יכול להרחיב, ואולי אני אעשה את זה בעתיד.

 

[SilentWave]

הספר..

את הספר, מלבד העובדות, אין מה לאהוב. העלילה צפויה, עלובה, ליניארית, והדמויות שטוחות כמו דיקט.. אז עם מה נשארנו? העובדות המרתקות, שבסופו של דבר, בעזרת סיבוב קצר בגוגל, מתברר שהדיוק רחוק מהן כמרחק בין כדור הארץ לירח. ולא ממש הבנתי את ההערה האחרונה?

 

[The Beautiful Gaea]

הספר הכי טוב שקראתי ../images/Emo9.gif

טוב, לא חכמה, יש לי פאק רציני עם כל מה שקשור לאמנות, נצרות, וצפנים. אם אהבת, תקראי את מלאכים ושדים, אותו מבנה...תוכן שונה