יאיר בן משה
New member
צוואתו הרוחנית של אפרים קישון.
בתשובה לדברים שנאמרו בשרשור אחר, וגם כערך בפני עצמו. עיקר מאבקו של קישון, היה נגד הבירוקרטיה המפא"יניקית הממארת, מאז "סוס נדנדה", בה נדרש להביא מסמכים המוכיחים שיש לו עדר סוסות בבית, והסוס המיובא הוא למטרות רביה ותועלת למגזר החקלאי, דרך "יד לפה" והשטות בתקיעת האחזויות ועיירות פיתוח באיזורים בהם אין מחלוקת פוליטית ואין תועלת כלכלית, דרך ביקורתו הנוקבת על טרור הוועדים החזקים ושביתות ההסתדרות, המפעלים המסובסדים "אשכולזין" למשל, והתנשאות הקיבוצנים וההתעללות בעולה החדש המזרחי מסעודה וסאלח. קישון הרבה לכתוב נגד תלאות המנגנון המנופח והמבוזבז וסיכם זאת בהומורסקה "תולדות המיות"ר". כאשר תיאר את אותו ארגון שקם בזמן שהתורכים שלטו בארץ "מועצת יהודים ותורכים" (מיות"ר, בר"ת), שנועד לרכוש קרקעות לבתי עלמין מידי התורכים, והארגון מסרב לסיים להתפרק, עם הסתלקות התורכים מארצנו, וכדי להצדיק את המשך קיומו יוצא במבצע "כוס תה לכל פקיד בריטי", והמיות"ר ממשיך לפעול ולהתרחב, וגם סילוק הבריטים מארצנו לא מביא סוף לקיומו אלא הארגון הממאיר ממשיך להתקדם ולהתפתח ולאכול את בשרנו. קישון, כמו סופרים וסטיריקנים אחרים, אכן לא הרבה להגיש חומר "לבנק ההצעות" אך ביקורתו החדה אך האוהבת, החילונית אך היהודית הציונית כל כך, היא כעין זרקור המאיר את הפינות החשוכות והמאפשר את התיקון. "נלחמנו בפקידים, אך נכנענו למספרם העדיף", כך כתב קישון לפני כארבעים שנה. והנה, לאחרונה התבשרנו שסוף כל סוף קם מישהו בארצנו שהחליט לא להכנע לפקידים ולמספרם העדיף, אלא לפעול כדי לצמצם את הפקידות המציקה והמנגנון המסורבל. כמו קישון, גם ההולכים בדרכו עשויים לסבול השמצות מצד התקשורת ומוסתיה, ועשויים להפגע מזלזול והתעלמות המערכת הממוסדת ותומכי "המיות"ר". אך צוואתו הרוחנית של קישון מחזקת ומעודדת, שאולי ברבות השנים ההומור והאהבה יביאו תיקון גם למעללי "י. קונשטטר, וד"ר י. בר ביצוע, ואמיץ דולקינר" מהוועד הפועל של מפלגת ההסתדרות ודומיהם.
בתשובה לדברים שנאמרו בשרשור אחר, וגם כערך בפני עצמו. עיקר מאבקו של קישון, היה נגד הבירוקרטיה המפא"יניקית הממארת, מאז "סוס נדנדה", בה נדרש להביא מסמכים המוכיחים שיש לו עדר סוסות בבית, והסוס המיובא הוא למטרות רביה ותועלת למגזר החקלאי, דרך "יד לפה" והשטות בתקיעת האחזויות ועיירות פיתוח באיזורים בהם אין מחלוקת פוליטית ואין תועלת כלכלית, דרך ביקורתו הנוקבת על טרור הוועדים החזקים ושביתות ההסתדרות, המפעלים המסובסדים "אשכולזין" למשל, והתנשאות הקיבוצנים וההתעללות בעולה החדש המזרחי מסעודה וסאלח. קישון הרבה לכתוב נגד תלאות המנגנון המנופח והמבוזבז וסיכם זאת בהומורסקה "תולדות המיות"ר". כאשר תיאר את אותו ארגון שקם בזמן שהתורכים שלטו בארץ "מועצת יהודים ותורכים" (מיות"ר, בר"ת), שנועד לרכוש קרקעות לבתי עלמין מידי התורכים, והארגון מסרב לסיים להתפרק, עם הסתלקות התורכים מארצנו, וכדי להצדיק את המשך קיומו יוצא במבצע "כוס תה לכל פקיד בריטי", והמיות"ר ממשיך לפעול ולהתרחב, וגם סילוק הבריטים מארצנו לא מביא סוף לקיומו אלא הארגון הממאיר ממשיך להתקדם ולהתפתח ולאכול את בשרנו. קישון, כמו סופרים וסטיריקנים אחרים, אכן לא הרבה להגיש חומר "לבנק ההצעות" אך ביקורתו החדה אך האוהבת, החילונית אך היהודית הציונית כל כך, היא כעין זרקור המאיר את הפינות החשוכות והמאפשר את התיקון. "נלחמנו בפקידים, אך נכנענו למספרם העדיף", כך כתב קישון לפני כארבעים שנה. והנה, לאחרונה התבשרנו שסוף כל סוף קם מישהו בארצנו שהחליט לא להכנע לפקידים ולמספרם העדיף, אלא לפעול כדי לצמצם את הפקידות המציקה והמנגנון המסורבל. כמו קישון, גם ההולכים בדרכו עשויים לסבול השמצות מצד התקשורת ומוסתיה, ועשויים להפגע מזלזול והתעלמות המערכת הממוסדת ותומכי "המיות"ר". אך צוואתו הרוחנית של קישון מחזקת ומעודדת, שאולי ברבות השנים ההומור והאהבה יביאו תיקון גם למעללי "י. קונשטטר, וד"ר י. בר ביצוע, ואמיץ דולקינר" מהוועד הפועל של מפלגת ההסתדרות ודומיהם.