צואר הרחם סגור ארוך וקשה....

o f r i k

New member
צואר הרחם סגור ארוך וקשה....

משפט חוזר במקרה שלי. היום מתחילה שבוע 38+0 כלומר נכנסת לשבוע ה- 39 הריון תאומות. הרופאים קצת בלחץ (מעקב ההריון הופך להיות קצת יותר קפדני - במיוחד עקב האטות בדופק של אחת העובריות שהתגלו בשבוע שעבר). מבחינת ההרגשה שלי - אני מרגישה מצויין!!!! יש צירצורים כבר שבועיים. אתמול נראו במוניטור בהפרש של 7-8 דק' אבל לא סדירים ולא כואבים (יותר כמו לחצים). הרופא לא מבין איך צוואר הרחם סגור וארוך בשבוע כל כך מתקדם. העוברית העליונה החליטה להתהפך לפני כמה ימים ובעקבות כך הרופאה שרציתי ללידה פרטית אמרה שכדאי כן ללכת לקיסרי לאור כל העובדות (צוואר רחם ארוך וקשה, קיסרי קודם, עוברית שנייה בעכוז, שבוע מתקדם) ובמיוחד בגלל שהעוברית השנייה התהפכה בשלב כזה - אולי זה רמז כלשהו???.?. דווקא הרופא הקונבנציונלי הפתיע ואמר שאם תתפתח לידה רגילה יתנו לי לנסות (בתל-השומר) ואם העוברית השנייה תשאר בעכוז ולא תחליט לעשות שינוי לרוחבית הם ינסו לשלוף - אבל בכל זאת יש לי קיסרי מוזמן לשבוע הבא (38+5). בימומיים האחרונים התחלתי לעשות עבודה פנימית עם עצמי - ניסיתי לגלות אם משהו עוצר אותי נפשית מללדת, האם צוואר הרחם לא נפתח בגלל פחד כלשהו, ואני חושבת שכן. יש משהו שאולי עוצר אותי. גם בלידה הקודמת של הבן לא היתה התפתחות בלידה - בשבוע 40 פקעו המים ואחרי 40 +שעות הייתי בפתיחה של 2 ומצוקה עוברית שהובילה לניתוח חירום. ניסיתי אתמול לעבוד בדימיון מודרך בשילוב תרגילים שונים מהיוגה ושיטת אלכסנדר+פאולה והרגשתי את צוואר הרחם מסרב להפתח. ההרגשה היתה כאילו החלק העליון של צוואר הרחם מכווץ חזק מאוד - ולא מצליח להרפות ולהשתחרר - כאשר ניסיתי להרפות ההרגשה היתה כאילו מפרידים פלסטר מפצע והפלסטר מסרב להשתחרר - כאילו יש דבק שעוזר לכיווץ לא להשתחרר. עוד דימוי שעולה לי בראש הוא "כמו קשר בחלק העליון של צוואר הרחם שמסרב להפתח". מה דעתכן - אני הוזה????? יש מישהו מקצועי שמטפל בכאלה דימויים - לא יודעת אם אצליח לשחרר אותם בעצמי.
 

משמש בר

New member
אולי...

אולי תנסי לשבת לצייר? פשוט לקחת דפים גדולים גדולים (מחנות ארטא או משו) וצבעי אקריליק או שמן (על בד) ולראות מה יוצא שם. לצייר כמה שיותר וכמה שיותר זמן. פשוט לנסות לצייר "את הקרביים", את התחושות, את הבפנוכו. דימויים שעולים, תנועה, צבע. בלי אסתטיקה או תוצר כשיקול. פשוט ככה להוציא בלי מסנן המוח שלנו, בלי מילים. צריך אומץ להתחיל אבל אח"כ קשה להפסיק וכ"כ הרבה דברים מתבהרים. אולי לעשות את זה עם עוד חברה קרובה שמכירה ואוהבת.
 

דיתIש

New member
שאלה של בורה ../images/Emo9.gif

אין לי את הידע שיוכל לעזור. אבל יש לי שאלה: מה זה נקרה שהרגשת את צוואר הרחם מסרב להפתח? איך את מנסה להרפות?
 

o f r i k

New member
כלים להרפייה

1. בעזרת דימיון מודרך (מדמיינים את הצוואר הרחם נפתח, למשל אפשר לדמיין זריקת אבן לתוך אגם ואת העיגולים שמתפשטים במים.. 2. בעזרת תנוחות יוגה כמו כריעה או חצי כריעה ונשימות מסוג מסויים. 3. בעזרת כיווצים ושיחרורים של הפה - על פי שיטות מסוימות, כל מערכת השרירים מחוברת ואם מרפים את השרירים של העיניים והפה גם שרירי ריצפת האגן נרפים ולהיפך -אנ ממש מרגישה את ריצפת האגן ואת איזור צוואר הרחם כאשר אני פותחת את הפה בצורה עגולה (לא עד הסוף, מבלי למתוח) ומבצעת תנועות מסוימות.
 

אםדניאל

New member
חושבת עלייך הרבה

לא יודעת אם יש לתשובה בשבילך, אבלך נראה לי שמשהיא שעובדת בדימיון מודרך עם נשים בהריון יכולה לעזור. לא מנסיון אישי אבל שמעתי על חגית ספנסר (היא תלמידה של המורה שלי).
 

יאמה

New member
לגבי הדימויים שיש לך

אולי כדאי לחשוב להניח אותם בצד , אולי אפילו לעשות להם 'תשליך' ולנסות לחשוב על דימויים אחרים, ואפילו להעזר בציורים או תמונות (אני ציירתי לי את הרחם עם העובר כשראשו למטה והכנתי עיגול בקוטר של 10 ס"מ כדי שאדע מה לדמיין בתור פתיחה). את צריכה לזכור שאולי בכלל יש לך עוד כמה שבועות ללידה. אחותי, שהיא מיילדת ,סיפרה לי שבליל הסדר הגיעה לבי"ח בחורה שלא עשתה מעקב הריון מבחירתה. להפתעתם גילו שהיא הגיעה בשבוע 41 עם תאומות . היתה לה לידה קלה ומהירה.
 

עופריקה

New member
אולי אוכל לעזור

בדמיון מודרך, יש סמלים או "דרכים" שחוזרים על עצמם, בעיקר עם דימוי גוף. נסי לעשות עבודת ניקוי. כמו שעצמת את עיניך והרגשת מה תקוע ואיך, עכשיו בחרי כלי שאיתו את מנקה, מרככת, פותחת או כל מילה אחרת המתאימה עבורך. למשל: הכניסי כדור של אור1או צבע מסויים דרך קודקוד הראש. תני לו לעשות עבודת ניקוי בראש (אולי בכלל לא תצטרכי שם), והעבירי את הכדור הלאה, לצוואר, לפנים, לכתפיים, לחזה וכו' וכו' וכו'... עד שאת מגיעה לכפות הרגליים. שימי לב איפה צריך יותר עבודה, איפה לא צריך בכלל. באיזור האגן והרחם, נסי לעבוד עם נשימה ונשיפה. בנשימה: הכניסי אור/אוויר נקי/לבן/רך (מה שעולה לך) ובנשיפה הוציאי את "הזבל". נישפי "אבק"/או את "הלכלוך" שאספת. ודבר שני אך לא מישני... שימי לב לחתימה שלך! (שוב אני ושימת הלב לפרטים הקטנים אך למילים המשמעותיות שאנחנו בוחרות)
 

אמממאאא

New member
בלת"ק

למה לפני 40 שבועות מלאים ולדעתי 42 את צריכה לבדוק את עצמך? צוואר ארוך וסגור זה תקין. רופאים זה עם מרגיז! בירושלים הדוסיות יולדות תאומים גם ב42 גם בעכוז ולא נרשמו יותר בעיות שם
הדבר היחיד שאת צריכה לבדוק עם עצמך זה כמה את מאמינה בעצמך,סומכת על עצמך שאת מסוגלת ללדת. אם את מוכנה לתת להן להחליט מתי יוולדו אז כשיתחילו צירים תחליטי האם את יולדת או מנותחת בהתאם למצב
 

o f r i k

New member
זה קצת יותר מסובך

בגלל שהעוברית השנייה התהפכה לעכוז והרופאים (גם הליברלים שבהם) מפחדים לגעת ברחם (למשוך את העובר או להפוך) בגלל שיש צלקת של הקיסרי הקודם. הם מאוד חוששים מפגיעה בעובר השני, אובדן חמצן שיוביל לפגיעות. השיקולים בתאומים הם אחרים בלידת ויב"ק.
 
אם העוברית העליונה בעכוז, חייבים לשלוף אותה?

כלומר, אין מצב שפשוט תלדי וזהו? כמו שכתבתי כבר, אני ילדתי ב38+3, בלידה תקינה (ביתחולימית) וגינלית. לא נרשמו התעלפויות של רופאים. מצד שני, שני הצוציקים היו ראש-ראש ולא נרשם קיסרי קודם, כך שזה ודאי שונה. בהצלחה!!!! אני יודעת שאת רוצה לשמור אותן קרוב-קרוב אליך, אבל הגיע הזמן להרפות. נכון שאת נורא מסתקרנת להציץ בפרצופיהן בפעם הראשונה?!
 

o f r i k

New member
כן - צריך להרפות

המטרה היא ילדים ואמא בריאים. הבעיה עם עכוז היא - שאני נופלת ברולטת הרופאים - הרופא שלי אמר שאם הוא יהיה בלידה (בי"ח ציבורי) הוא ישלוף במידה והדבר יתאפשר, אבל אף אחד לא מבטיח לי שהוא יהיה נוכח (אם בכלל תתפתח לידה). אמרתי אתמול לבעלי שאני בוכה לא בגלל הניתוח עצמו - אלא בגלל האובדן. האובדן של חוויית הלידה שלא חוויתי גם בלידה הקודמת ומי יודע אם אחווה שוב (ילד נוסף? ויב"ק אחרי 2 קיסריים?) וגם בגלל הכאב הפיזי והנפשי שנשאר אחרי ניתוח (מניסיון אחרי הקודם) אני שמחה שכתבת לי להרפות - כי אני כבר שמונה חודשים מתעסקת בלידה ואיך היא תהיה ומי יהיה הצוות ופתאום - מהפך, העוברית השנייה החליטה שהיא בעכוז וכל מגדל הקלפים שבניתי התפרק לי ובאמת אני צריכה להתרכז בבנות ואיך אני רוצה להכיר אותן כבר - החשש מהנתוח וחוסר הרצון שיגיע התאריך גורם לי די להדחיק ולא לרצות שיום שני כבר יגיע.
 
לא ברור לי משהו טכני

העוברית הראשונה נולדת. השניה בעכוז, אבל גם היא בעצם יכולה לרדת לתעלת הלידה ולהיוולד, לא?! למה קיסרי ולמה לשלוף, האם אין אפשרות פשוט לחכות ולתת לה לצאת לבד?!
 
מצוין שלא רוצים לגעת...

נראה לי שגם עם דמיון מודרך והכנה המעולה שלך, יש לתאומים שלך זמן שהם צריכים שם בפנים וכשהם יהיו מוכנים הם יצאו לבד בלי שישלפו אותם, פשוט יצאו להם לאויר העולם בקצב שלהם. לא מכירה את המורכבות של תאומים אז תסלחי לי אם אני טועה במשהו אבל נראה לי שכמו בכל לידה, עדיף לטבע לעשות את שלו. למשוך? להפוך?
. התנוקות בסוף יפלטו מגופך בכל מקרה, אם תרצי ואם לא... ראיתי סרט לידה שמנטי שלחה לי של תאומים שנולדו בבית (יולדת שבמקצועה היא מילדת ויילדה את עצמה). אחד היה עכוז והם נולדו ללא פגע בצורה הכי טבעית שיש (על רצפת חדר האמבטיה). ברור לי שלא לכל אחת זה מתאים ואני בטח לא הייתי עושה את זה אבל הסרט מאד השפיע עלי וגרם לי לחשוב שאולי כל ה"סכנות" לא כל כך מסוכנות אם לא נוגעים. אגב, נדמה לי שגם היא חיכתה הרבה עד שהם יצאו... יש מוכנות שלך ללידה שזה חשוב אבל יש גם מוכנות של החברה שם בפנים ויש לכל תינוק מועד להוולד בו. אולי זה עוד לא הגיע? אולי הם לא מוכנים ובשלים לצאת לעולם? ה"שחרור"הזה שאנחנו מדברות עליו פה הרבה וההרפיה לפעמים מאד עמוקים אולי יותר מידי עמוקים וחבויים שקשה לנו ממש לשלוט ולשחרר וללדת. אולי זה גם חלק מכל הענין של הלידה שלוקח זמן עד שהכל משתחרר.הלוואי והיינו יכולות לשלוט בזה ממש ולהחליט מתי ללדת (יש היום כאלו שעושות את זה בניתוח אבל גם לזה יש מחיר). בעיני, המכשול הגדול של לידות טבעיות זה לוח הזמנים הרפואי. גוף האישה לא ממש עובד לפי לוח הזמנים הרפואי וזה לא אומר שמשהו לא תקין. נשמע לי אחלה כל הדמיון מודרך וזה בטוח יעזור לך גם בלידה עצמה. לי עזר מאד לכתוב לעוברית- ולפרוק הכל . חושבת עליך מחשבות טובות על צירים.
 
דברי עם ליהי הראל.

מדהימה. אולי תוכל לדעתי לעזור עם הדמיון המודרך ושיטת קיי. ואם לא תייעץ למי לפנות. יש לה אתר ושם פרטיה. אוהבת אותך ומחזיקה אצבעות! נעמה
 
../images/Emo9.gifתודה נעמה יקירתי ובהמשך לשאלתך ofrik

הדרך בה את מתארת את הצוואר רחם שלך סגור מאוד מרשימה ואפשר לעבוד עמוק יותר דרכה ולבדוק מדוע הצוואר סגור שזה הביטוי הפיזי. בעבודה דרך דימיון מודרך (מצרפת לך מאמר על שיטת קיי) ניתן להגיע לדפוסי החשיבה הנמצאים בתת מודע שלך שמובילים לתוצאה הקיימת-שאין התחלת לידה. תחת מצב שונה של תודעה ,אליו מגיעים בעזרת הרפיה עמוקה ונעימה עושים עבודה פנימית ועמוקה בזו יוצרים את השינוי המבוקש. יש לך תובנות פנימיות נהדרות בחיבור בין הביטוי הפיזי לדימיון איך מרגיש לך הצוואר ..מה שעוד יכול לתרום לך לשינוי זה החיבור בין מה שנמצא עמוק בתת-מודע שלך למודע שלך. למשל: חוויה בעבר או חשש מהלידה מאיזו שהיא סיבה או מחשבה מסויימת יכולה לעצור את תחילת הלידה ..ודרך עבודה עמוקה את יכולה לקשר בין מה שנמצא אצלך עמוק בתת-מודע לביטוי הפיזי הקיים וליצור את השינוי שאת רוצה בו. באותה עבודה אפשר לבדוק מדוע העובריות שלך במצג עכוז. בהצלחה! אני כאן לשאלות נוספות
ליהי
 
למעלה