אין דבר מושלם- חלק ג'
מלבד ארבע האופציות האלו: ישנן עוד ארבע - המנוקות מפשע הכיבוש ומפשע הגירוש: ה. אין גירוש ואין כיבוש: בשטחי ארץ ישראל (המערבית והמזרחית) תהיינה ארבע מדינות, שתים פלשתיניות ושתים יהודיות: 1. ירדן (כיום רובה פלשתינית). 2. ישראל (כיום רובה יהודית). 3. פלשתין (תהיה כולה פלשתינית, ותשתרע על כל הישובים הפלשתיניים בגדה וברצועה, ואולי אף על כמה מהאדמות הלא-פרטיות הבלתי מיושבות בגדה וברצועה). 4. יהודה (תהיה כולה יהודית, תשתרע על כל הישובים היהודיים ביש"ע, ואולי אף על כמה מהאדמות הלא-פרטיות הבלתי-מיושבות ביש"ע) 1)אם תסתכל במפת הישובים בגדה תראה שמדינת יהודה איננה אפשרית מבלי לספח או לגרש ישובים ערביים שנמצאים בתווך שבין רצף טריטוריאלי של מדינה עתידית כזאת. דוגמאות בודדות: אינך יכול ליצור מדינת יהודה עם רצף טריטוריאלי שבה יהיו הישובים שמחוץ לקו הירוק כמו שבי שומרון, אלון מורה, יצהר וקדומים מבלי לפנות את שכם או לספח אותה למדינת יהודה. אינך יכול ליצור מדינת יהודה עם רצף טריטוריאלי שבה יהיו הישובים שמחוץ לקו הירוק כמו גנים, קדים, מבוא דותן ושא-נור מבלי לפנות או לספח לשטח מדינת יהודה את ג'נין, קבאטיה ועראבה. וכו' וכו'. כל מפעל ההתנחלות היה לצורך קביעת עובדות בשטח מבלי להתחשב במובלעות, ובלי להתחשב במה לעשות עם 3.5 מליון פלשתינים שאין להם יכולת ליצור רצף טריטוריאלי מבלי להכיל או לפנות את הישובים היהודיים (שרובם הוקמו אחרי 67). את העובדות האלה גם הטיפשים במתנחלים מבינים ולכן מעולם לא דרשו ולא עלה בדעתם להקים מדינה שלישית שתקרא יהודה. 2) חוץ ממך ונועם פדרמן וצאן מרעיתו וחלק מתושבי ניסנית (כמדומני היו אלה ניסנית) אף אחד מהמתנחלים לא מעלה על דעתו שהוא לא יהיה חלק ממדינת ישראל. הרי רוב ההתיישבות היא אידיאולוגית. לא יעלה על הדעת שאידיאליסטיים יעדיפו להתיישב בשטח יש"ע אבל לוותר על ריבונות והתיישבות בחבלי ארץ, חבלי ארץ ישראל, שגדולים פי כמה וכמה (האם יש לך נתון על איזה שטח, בקמ"ר, הישובים באיו"ש משתרעים ועל איזה שטח שאר הישובים במדינת ישראל משתרעים, כמו ת"א, ירושלים, חצור הגלילית וכו'?) . רעיון כזה יכול להביא שתי מדינות לשני עמים אחרי סיפוח אותם מובלעות למדינת ישראל או למדינת פלשתין (כפי שמופיע בפיסקאות ג' ו-ד'), יכול להביא לשתי מדינות לשני עמים אחרי גירוש המובלעות (כפי שמופיע בפיסקאות א' ו-ב'). אם לא יקרה אחד מהדברים הללו, הרי שהמצב אינו שונה ממה שקורה היום ואף רק יעצים. ו. אין גירוש ואין כיבוש: מיזוג ארבע המדינות שבהצעה ה' - לשלוש בלבד. כאן ישנו כר נרחב של אפשרויות, כי צריך להחליט איזה עם יקבל יותר מדינות . אם תסתכל במפת הישובים בגדה תראה שמדינת יהודה עתידית, שתסתפח למדינת ישראל איננה אפשרית מבלי לספח או לגרש ישובים ערביים שנמצאים בתווך שבין רצף טריטוריאלי של מדינה עתידית כזאת. דוגמאות בודדות: הישובים שמחוץ לקו הירוק כמו גנים, קדים, מבוא דותן ושא-נור מחייבים סיפוח או פינוי ג'נין, קבאטיה ועראבה. הישובים שמחוץ לקו הירוק כמו שבי שומרון, אלון מורה, יצהר וקדומים מחייבים לפנות או לספח את שכם. לא התושבים הפלשתינים שאתה מציע להם להסתפח למדינת ישראל ולא אזרחי ישראל רוצים בסיפוחם. אם ננסה זאת נעצים את המלחמה שכבר קיימת עד הבאתה למלחמת גוג ומגוג. ז. אין גירוש ואין כיבוש: מיזוגם של כל הישובים היהודיים (הן בתוך הקו הירוק והן מחוצה לו) למדינה אחת (נניח מדינת ישראל), וכן מיזוגם של כל הישובים הערביים (הן בתוך הקו הירוק והן מחוצה לו) למדינה אחת (נניח מדינת פלשתין), תוך הסכם משותף מי ישלוט על האדמות הלא-פרטיות הבלתי מיושבות. אם תסתכל במפת הישובים בגדה תראה שמדינה אחת איננה אפשרית מבלי לספח או לגרש ישובים ערביים שנמצאים בתווך שבין רצף טריטוריאלי של מדינה עתידית כזאת. דוגמאות בודדות: כדי להכליל את שבי שומרון, אלון מורה, יצהר וקדומים (נניח למדינת ישראל) צריך לפנות או לספח את שכם. כדי לספח את גנים, קדים, מבוא דותן ושא-נור (נניח למדינת ישראל) צריך לפנות או לספח את ג'נין, קבאטיה ועראבה. לא התושבים הפלשתינים שאתה מציע להם להסתפח, לא מדינת ישראל ולא המתנחלים רוצים בסיפוחם. כלומר כאן אין דרך אחרת אלא שתי מדינות לשני עמים תוך הרחקת מובלעות יהודיות (כפי שמופיע במפה, או המשך המלחמה הנוכחית והעצמתה). ח. אין גירוש ואין כיבוש: מדינה אחת ("מדינת כל אזרחיה"). במקרה זה, הרעיון של הזכות לכל עם לעמוד ברשות עצמו במדינתו הריבונית (כפי שמנוסח במגילת העצמאות) לא יתגשם, לא לפלשתינים ולא לישראלים. גם אלה וגם אלה אינם מסכימים לכך. אם מלחמה עד חורמה תתקיים רק כשאחד הצדדים אינו מסכים לאיזשהו רעיון (לדוגמא חלוקת הארץ לשני עמים) קל וחומר שמלחמה זאת תתקיים כאשר שני הצדדים אינם מסכימים לאיזשהו רעיון. כלומר כאן יש לנו מלחמה כפי שהיא מופיעה עכשיו או העצמתה בלי תמיכה בינ"ל בישראל. כל אדם מוסרי יתנגד לרעיון כזה. כפי שניתן לראות, ארבע ההצעות הראשונות נגועות בפשע של גירוש או של כיבוש כשם שאין שום דבר מקסימאלי בשום סיטואציה, גם במצב זה הכ"כ מורכב אין. ע"כ ראוי לחפש את הפיתרון האופטימאלי, העדיף, המוסרי ביותר מבין כולם, ההומאני ביותר מבין כולם. גם אם לפיתרון זה יש מחיר קשה וכבד, החלופה קשה וכבדה שבעתיים וע"כ כל אדם מוסרי ואחראי יתנגד לחלופה. ואני חוזר כל אדם מוסרי ואחראי יתנגד לחלופה. ארבע ההצעות האחרונות מנוקות מהפשעים הללו. אבל: אף אחת מארבעת ההצעות האחרונות - אינה ריאלית, לא שהראשונות כן ריאליות ה-4 הצעות האחרונות הם לא ראויות בעינייך כי אולי אתה אדם מוסרי שלא רוצה במלחמת חורמה. הרעיון שמופיע בפסקה ה' למשל,אליה ראוי לחתור בעיניו של נועם פדרמן ופיסקה ח' למשל,ראוי לחתור אליה בעיניהם של אחמד טיבי ומועמר קדאפי. אותם, מלחמה עד חורמה לא מעניינת. מסקנה: יש שמונה פתרונות (ולא שנים שכפי שטענת: "חורמה או שתי מדינות") כמו שהראיתי כל הדרכים מובילות לשתי תוצאות. על 8 הפתרונות שהצעת אפשר להוסיף עוד כהנה וכהנה פתרונות כיד הדמיון הטוב (כמו להקים מדינה שמרחפת באוויר או מסילה תת קרקעית שמחברת בין שטחים כדי להגיע לרצף טריטוריאלי וכו'), שמה שמשותף לכולם הוא התוצאה: חלוקת הארץ לשני עמים או מלחמת חורמה. , אך מתוך השמונה הללו - אין שום פתרון מוסרי-ריאלי לסכסוך הישראלי-פלשתיני. אין שום פתרון מוסרי באופן מוחלט. ע"כ ראוי למצוא את הפיתרון האופטימאלי, העדיף, המוסרי ביותר מבין כולם, ההומאני ביותר מבין כולם. גם אם לפיתרון זה יש מחיר קשה וכבד, החלופה קשה וכבדה שבעתיים וע"כ כל אדם מוסרי ואחראי יתנגד לחלופה. ואני חוזר כל אדם מוסרי ואחראי יתנגד לחלופה. רעיון זה, האופטימאלי, הוא הוא הרעיון הריאלי. וכי איך לא יהיה ריאלי? הרי הוא מתבצע למול עינייך!! והיה אמור להתבצע מזמן מזמן. אז, הוא היה לא רק ריאלי אלה גם הרבה פחות קשה לביצוע.
