פתרונות פשוטים - העלאת שכ"ל?!
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/568/653.html הוא מעלה כמה נקודות טובות, אבל מגוחך הרעיון של שכר לימוד דיפרנציאלי - למשל זה יוביל לכך שרק עשירים יהיו רופאים (גם בגלל שכ"ל וגם בגלל פוטנציאל השתכרות נמוך בהמשך), במקום האנשים הכי מתאימים. אותי אישית זה מפחיד. יש פתרון כ"כ פשוט שזה עצוב שאף אחד לא מדבר עליו, שהוא גם הרבה יותר זול למדינה מאשר המצב הקיים, וגם הרבה יותר נוח לסטודנטים. הרי סטודנט בארץ הוא יצור עני שקשה לו לשלם 10,000ש"ח לשנה שכ"ל וגם להתקיים. אבל בוגר תואר במקצוע פרקטי (רו"ח, עו"ד, מהנדס) הוא כבר מבוסס היטב, ואין לו בעיה לשלם 10,000ש"ח לשנה ואף יותר. הפתרון מתבסס על המודל השבדי - הלוואות לסטודנטים. המדינה (דרך מחלקה במשרד החינוך שתוקם לצורך העניין) מלווה לסטודנטים (ללא ריבית) את כל שכ"ל לתואר. ביום שהסטודנט מסיים את לימודיו ומקבל תעודה מתחילה ספירה של מס' שנים (למשל 5) במהלכה הוא משלם אחוז סמלי קבוע מהכנסותיו (סד"ג 10% מהנטו) לאותה מחלקה. מי שפורש מהלימודים באמצע מחוייב להתחיל לימודים אחרים או לשלם את שכ"ל שלו. מי שמסיים ומתחיל לעבוד בחו"ל מחוייב להחזיר את כל שכ"ל ששילם + "קנס" תוך שנתיים. התוצאה פשוטה - מי שלמד מקצוע רווחי כמו הנדסה, מצא מייד עבודה ולכן מרוויח ב5 שנים הללו בממוצע 8,000ש"ח לחודש נטו, ישלם 800ש"ח לחודש, או בסה"כ 48,000ש"ח, יותר ממה שהיה משלם במודל הקיים, אבל כמעט ולא ירגיש את זה. מי שלמד תחום לא רווחי כמו פילוסופיה או ספרות אשורית - יחזיר הרבה פחות כסף (מכיוון שכנראה לא יעבוד במקצוע יותר מדי מכניס בהמשך). כך הסבסוד ההדדי של הסטודנטים יהיה דיפרנציאלי וכולם יהיו מרוצים. הפתרון הזה גם יעיל בכך שהוא מעודד אנשים ללכת לתארים גבוהים (ממלגות לתארים גבוהים לא מחזירים הלוואת שכ"ל). בנוסף, אפשר בקלות לתגמל חיילים קרביים בכך שלא יחזירו שכ"ל בכלל, וחיילים לא-קרביים בכך שיחזירו רק חצי. מה דעתכם על הרעיון הזה?
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/568/653.html הוא מעלה כמה נקודות טובות, אבל מגוחך הרעיון של שכר לימוד דיפרנציאלי - למשל זה יוביל לכך שרק עשירים יהיו רופאים (גם בגלל שכ"ל וגם בגלל פוטנציאל השתכרות נמוך בהמשך), במקום האנשים הכי מתאימים. אותי אישית זה מפחיד. יש פתרון כ"כ פשוט שזה עצוב שאף אחד לא מדבר עליו, שהוא גם הרבה יותר זול למדינה מאשר המצב הקיים, וגם הרבה יותר נוח לסטודנטים. הרי סטודנט בארץ הוא יצור עני שקשה לו לשלם 10,000ש"ח לשנה שכ"ל וגם להתקיים. אבל בוגר תואר במקצוע פרקטי (רו"ח, עו"ד, מהנדס) הוא כבר מבוסס היטב, ואין לו בעיה לשלם 10,000ש"ח לשנה ואף יותר. הפתרון מתבסס על המודל השבדי - הלוואות לסטודנטים. המדינה (דרך מחלקה במשרד החינוך שתוקם לצורך העניין) מלווה לסטודנטים (ללא ריבית) את כל שכ"ל לתואר. ביום שהסטודנט מסיים את לימודיו ומקבל תעודה מתחילה ספירה של מס' שנים (למשל 5) במהלכה הוא משלם אחוז סמלי קבוע מהכנסותיו (סד"ג 10% מהנטו) לאותה מחלקה. מי שפורש מהלימודים באמצע מחוייב להתחיל לימודים אחרים או לשלם את שכ"ל שלו. מי שמסיים ומתחיל לעבוד בחו"ל מחוייב להחזיר את כל שכ"ל ששילם + "קנס" תוך שנתיים. התוצאה פשוטה - מי שלמד מקצוע רווחי כמו הנדסה, מצא מייד עבודה ולכן מרוויח ב5 שנים הללו בממוצע 8,000ש"ח לחודש נטו, ישלם 800ש"ח לחודש, או בסה"כ 48,000ש"ח, יותר ממה שהיה משלם במודל הקיים, אבל כמעט ולא ירגיש את זה. מי שלמד תחום לא רווחי כמו פילוסופיה או ספרות אשורית - יחזיר הרבה פחות כסף (מכיוון שכנראה לא יעבוד במקצוע יותר מדי מכניס בהמשך). כך הסבסוד ההדדי של הסטודנטים יהיה דיפרנציאלי וכולם יהיו מרוצים. הפתרון הזה גם יעיל בכך שהוא מעודד אנשים ללכת לתארים גבוהים (ממלגות לתארים גבוהים לא מחזירים הלוואת שכ"ל). בנוסף, אפשר בקלות לתגמל חיילים קרביים בכך שלא יחזירו שכ"ל בכלל, וחיילים לא-קרביים בכך שיחזירו רק חצי. מה דעתכם על הרעיון הזה?