פתרון תעלומות

eternal itch

New member
פתרון תעלומות

הרבה זמן לא כתבתי כאן על החבריא והיום היינו אצל הוטרינר עם שניים מהם והרגשתי את הצורך לעדכן. התנצלות מראש על האורך...
אז את ניוטון (בכתום) לקחנו לחיסון השנתי וכבר כמה חודשים שאני מתרגשת לקראת החיסון כי סוף סוף ישקלו אותו ונגלה כמה החתול הענק הזה שוקל. האמת שהופתענו לטובה לגלות שהוא נושק ל-8 קילו מלמטה מה שאומר שהוא אומנם מדושן היטב, אבל לא מצריך דיאטה. כהרגלו הוא התנהג למופת גם כשניקו לו את האוזן בשל קרדיות אוזניים (שדי הזנחתי וממש הרגשתי רע על זה בימים האחרונים כי הם כולם נורא סבלו מגירודים
). את ברוס (בלבן) הבאנו לביקורת אחרי היסטוריה של שיעולים והחנקויות שיש לו בערך מאז שהוא קיים. מדי כמה חודשים יש הרעה במצבו, בעיות נשימה חמורות יותר, התקפי שיעול ארוכים יותר ובכלל הוא נראה מסכן נורא. לפני שנה כבר סיפרתי פה על חלק מהתהליכים שעברתי איתו. היה חשד לאסתמה, אבל טיפול בסטירואידים לא עזר, בסוף קיבל אנטיביוטיקה והתאושש במהרה. בדיקת FIV יצאה שלילית ומשם הפסקנו בניסיונות איבחון עד לפני כחודשיים כששוב הייתה החמרה. לפני כמה חודשים גם עברנו לוט' אחר והפעם הוא זכה גם לצילום חזה שהראה דברים לא הכי תקינים בעולם עם מאפיינים שדומים לכאלו של אסטמה (גם על זה כתבתי פה בזמנו). קיבל שוב טיפול באנטיביוטיקה, אבל לא היה משת"פ טוב ולא ממש הצלחנו לתת לו אותה. למזלנו הוא חזר לעצמו שוב די מהר. והנה, בשבוע שעבר היו פה סופות חול נוראיות ושוב ברוס המסכן מחרחר לו יותר מתמיד, ואני, שבעצמי חטפתי איזו מחלה הכוללת שיעול, ממש הזדהיתי אותו והחלטתי שהפעם, סוף כל סוף פותרים את התעלומה ומגלים מה לעזאזל מקולקל בחתול! וכך גם ברוס זכה לביקור נוסף אצל הוט', למרות שהוא הספיק להתאושש מתופעות סופת החול וחזר לנשום כרגיל (זה הרי יחסי, כמובן). אחרי דקות ארוכות של הקשבה לחירחוריו של ברוס מכל זווית אפשרית הוט' קרא לעוד וט' שמנוסה יותר ממנו בתחום ואחרי עוד כמה דקות שהוט' השני הקשיב גם הוא תוך שהוא לוחץ על כל מיני חלקי גוף ואיברים שבדרך ועוד הצצה על הצילום מפעם שעברה נשללה סופית אופציית האסטמה! הידד!
האבחנה הסופית היא שאין ממש אבחנה, כנראה שיש לו איזו דלקת כרונית או אלרגיה או משהו דומה שבחילופי מזג אויר פשוט נוטה להחמיר. ולכן, נאלץ להשלים עם כך שחתולנו הוא החתול המשתנק ולהמשיך לעודד אותו ללעוס לפני שהוא בולע. אבל... לפחות אנחנו יודעים לא לדאוג יותר מידי ולשמוח שאנחנו לא צריכים לשכנע אותו לקחת כדורים למשך תקופות זמן ארוכות. אני מניחה שזה גם משהו.
ולתגלית אחרונה, אם מישהו החזיק עד כה וזה מעניין אותו, גילינו סופית שברוס איננו החתול הקטן שחשבנו שהוא. בתור גור היינו בטוחים שהוא קטן מהרגיל ושהוא לא מפותח ושלל אשליות הזויות שנבעו בין היתר מכך שהוא היה גור נורא חולני ומכך שגורם ההשוואה העיקרי שלנו היה ניוטון (שכבר הוכח לעיל שהוא לא חתול קטן מידות...). מסתבר שחתולנו ה"קטן" והחטוב למראה שוקל 6 קילו, משקל נאה וראוי לכל חתול שמכבד את עצמו. זהו, יצאנו מהוט' מעודדים ומחוייכים, הוט' היה מקסים (הוא חיבק ונישק את ברוס כשהוא התחיל לרעוד מפחד בזמן הבדיקות), הצטיידנו ברבולושיין לקרדיות (נגד הגירודים וריגשות האשמה שלי...) ובאופן כללי הייתי מאוד גאה בחתולינו שהתנהגו למופת והביאו לנו הרבה כבוד.
 

eternal itch

New member
אחרי שנה וחצי באמת הגיע הזמן ../images/Emo13.gif

אני מניחה שברוס כבר למד לחיות עם המגבלות שלו, אבל הלב שלי תמיד נחמץ כשהוא משתעל. יש לו פרצוף כ"כ עצוב ומתוסכל לפעמים.
מזל שפי הנראה שזאת רק אמא שלו שפולניה והוא דווקא במצב טוב בסה"כ. אבל איך אפשר שלא לפתח פולניות כלפי יצור מתוק כ"כ?
 
למעלה