סימי יקירונת.....
תודה. עם כל הפסימיות והרצון לברוח עוד קיים חלקיקון של תקווה בתוכי. אולי בגלל זה אני כאן. ואולי בגלל זה אני יודעת שאת צודקת. אבל הגיון, מסתבר- הוא לא הצד החזק שלי בימים קשים. אני יודעת שאסור לי לזלזל בכל מה שעוד נשאר. אני לא. אני פשוט לא יודעת מה אני רוצה מעצמי, לא יודעת איך, אם בכלל להמשיך. משתדלת לקום שוב ושוב לשקם את עצמי, לדבר עם עצמי, זה קצת מתסכל כשלא רואים את הסוף. לא מרגישה חזקה יותר. איו טעם לשקר. לא לעצמי. תודה,על כל הדאגה סימי, מאחלת לך את מלוא ההצלחה בדרך להחלמה, אני יודעת שאת יכולה. אוהבת המון בחזרה. שלך, קארן
תודה. עם כל הפסימיות והרצון לברוח עוד קיים חלקיקון של תקווה בתוכי. אולי בגלל זה אני כאן. ואולי בגלל זה אני יודעת שאת צודקת. אבל הגיון, מסתבר- הוא לא הצד החזק שלי בימים קשים. אני יודעת שאסור לי לזלזל בכל מה שעוד נשאר. אני לא. אני פשוט לא יודעת מה אני רוצה מעצמי, לא יודעת איך, אם בכלל להמשיך. משתדלת לקום שוב ושוב לשקם את עצמי, לדבר עם עצמי, זה קצת מתסכל כשלא רואים את הסוף. לא מרגישה חזקה יותר. איו טעם לשקר. לא לעצמי. תודה,על כל הדאגה סימי, מאחלת לך את מלוא ההצלחה בדרך להחלמה, אני יודעת שאת יכולה. אוהבת המון בחזרה. שלך, קארן
