פשוט קשה לי

[טל וצח]

פשוט קשה לי

שלום, שמי טל ואני מצטערת שהסיפור שלי ארוך. אז ככה אנחנו זוג בני 26 ו27 בחודש הבא נהייה נשואים שנה ומיום חמישי נוצר כזה פיצוץ שאני לא מפסיקה לבכות וצריכה ממש את עזרתכם. לפני החתונה ההינו גרים בשכירות לא חשבנו על חסכונות ורק בילינו ונהננו, חצי שנה לאחר החתונה עברנו להורים של בעלי וזה בחוסר רצון מצידם (אביו של בעלי שיכנע את אימו) וכל זאת עמ"נ לחסוך כסף. אני בחוסר ברירה הלכתי אחרי בעלי ואמרתי למרות שזה לא בריא לדור עם החמה אני פשוט אשתוק ואבלע. ביום חמישי ופה מתחילה הבעיה אמרתי לבעלע שאני לא יכולה יותר ואני מרגישה חנוקה (אני לא מתחברת להורים שלו כי הם אוהבים את עצמם) ולא טוב לי בבית שם וזה גם רחוק משמשפחה שלי מבקשת שנחזור לשכירות, (הנושא הזה כבר צף מס' פעמים במהלך התקופה אצל ההורים) בעלי לא כ"כ אוהב את הרעיון כי רוצה לחסוך כמה שיותר עמ"נ לקנות דירה, מאחר ואין לנו תמיכה כלכלית מאף צד ואין ברשותנו בכלל מספיק כסף עמ"נ להתחיל עם משכנתא, החלטתי שאנו חייבים לעבור לשכירות ולחיות את החיים שלנו בפרטיות, לטפח את הזוגיות ולא לחשוב על הצד הכלכלי כל הזמן (אנחנו זוג צעיר!!!), לאחרונה גם התגלתה אצל בעיית פוריות, שהוא קיבל זאת בצורה נורא קשה. ביום חמישי התפתח ריב נוראי ביני לבין בעלי והוא ביקש הפסקה שהוא רוצה להיות לבד ולחשוב מה לעשות, אני כמובן ההיתי בטוחה שמדובר על פרידה שיובילולגירושים וצעקתי ובכיתי ולקחתי את האוטו וברחתי, לאחר ששוחחתי עם אימי התפכחתי, חזרתי לבית ההורים ישנו ובבוקר למחרת הוא ביקש שאסע להורי שנירגע, כי ההינו נסערים. אני נסעתי וחזרתי באותו היום עם אולטימטום:או שאתה בא איתי להשכיר דירה או שאני הולכת לדרכי ובזה דרכינו נפרדות, חשוב לי לציין שההיתי מאוד לחוצה ואמרתי דברים מאוד קשים. הוא החליט אחרי בכי וצעקות מצידי שמשכירים דירה, היום אמרתי לו שאני מרגישה שהוא מרוחק והחלטתי כמובן בדרישתו שנעשה הפסקה אמיתית שבא נחליט מה הכיוון שלנו, חשבתי שאני גיבורה אבל אז שוב התחיל הסרט של הצעקות והכל הוא החזיר אותי להורים שלו, חזר אל ההורים שלו וחשב שיוכל לנוח בשקט אך שהגיע ואמר להוריו שאנחנו עוזבים בעוד שבועיים אימו התפרצה וקיללה ואמרה לו שהיא לא רוצה לראות אותי ודרשה ממנו להתגרש ממני אחרת המשפחה (ההורים) מחרימים אותי, הוא התקשר אלי ולא יודע מה לעשות, רע לו וגם לי בבקשה תעזרו לנו, אנחנו ממש אובדי עצות!!!!

 

[adam33]

פסק זמן

ראשית את בטח מבינה שמה שאתם חושבים היום יכול להשתנות מחר. שנית. זו הפעם הראשונה שאמא שלו מתעמתת איתך ולכן בעצם רק כעת היא מפנימה [בדרך הקשה] שבעצם את של הבן שלך והוא שלך. רצוי שגם אם את כועסת עליו שכעת כשהוא קרוע בין המשפחה שלו לבינך שתחבקי אותו תעניקי לו את החום שבעצם הוא צריך כעת כשעליו לבחור כל הזמן הוא היה תחת הסינר של אמא שלו שבעצם נתנה לו חוץ ממין ..ה כ ל ולכן כעת תבודדי אותו לכמה זמן תני לו את האהבה ממך חבקי אותו גם בשבילך וכל דבר שתעשו תקבעו זמן ותכנית ביצוע לטווח מדוד. לפי מה שאני מבין הוא אוהב אותך ולהיות קשוב לצרכים שלך היה לו קשה כשאמא שלו מהצד השני ברגע שתהיי החלטתית ותתני לזוגיות שלך את הפריון שהיא צריכה אפילו אמא שלו תבוא על ארבע לבקש ממך סליחה לאחר מכן.

 

[טל וצח]

אדם

קודם כל תודה על התגובה, אבל חשוב לי להבהיר מס' דברים. אני מאוד מאוד אוהבת אותו ומנסה לתת לו חום לבק ולנשק אותו אבל אני מרגישה שהוא מרוחק ועם זה קשה לי להתמודד שאני לא מקבלת את מה שאני מעניקה בחזרה. שנית שהוא לא בדיוק גדל בבית עם חום ואהבה כמו שאמרתי ההורים שלו מאוד אוהבים את עצמם הוא למד מגיל קטל לדאוג לו, לקנות לעצמו, לעבוד בכל דבר, הם ממש לא משפחה תומכת!!!!, בניגוד לזה שאת שאר האחים מאוד מעריכים ומאוד גאים בהם, (אולי כי הוא לא סיום ביה"ס עם בגרות ולא סיים צבא). עוד דבר שהקטע של הפריון אני מפחדת שהבעיה היא קשה ולא נצליח להתגבר עליה. בנוסף בסה"כ אני צריכה לדעת לתפקד כרגע גם כאמא ואבא שאף פעם לא היו לצידו ושיש לו חסך ריגשי מאוד גדול, הוא מאוד סגור ופגוע!!! וגם לתפקד כאישה וחברה טובה וזה לא קל!!!! ואת אמא שלו אני פשוט שונאת כי היא התגלמות השטן (תסלח לי שאני מתבטאת כך) היא רעה ועל זה שהיא היתה מאוד קורקטית ואמרה שאם הוא לא יפרד ממני הוא יאבד את המשפחה???זה ממש בלתי נסלח. אני רק מפחדת לאבד אותו.....

 

[I M M O R T A L 5]

לדעתי....

בלי קשר לכל שאר הבעיות,רק בקשר לאמא שלו.... אז לדעתי אם הוא באמת אוהב אותך אז הוא יישאר איתך ולא יקשיב לאמא שלו הרי היא לא העניקה לו מה שאת כן מעניקה לו אז למה שהוא יקשיב לה?!נכון היא אמא שלו וכל זה אבל היא לא מספקת לו את מה שאת מספקת לו ואני לא מדברת על סקס אלא על דברים יותר עמוקים מזה... בקיצר הוא אוהב אותך באמת אז הוא ימשיך להיות איתך ולא יקשיב לאולטימטומים הדפוקים שלה לדעתי אתם צריכים כולכם לשבת ולדבר וזאת אחרי שאת ובעלך תדברו ואל תיפרדו מכל דבר וגם לא פסק זמן..תמיד אפשר לסדר את הכל..אל תרימו ידיים כ"כ מהר. זהו אין לי ממש יותר מה להציע כי אני לא מכירה מצבים כאלו...בהצלחההה

 

[טל וצח]

עוד משהו ששכחתי

אמא שלי חושבת שעלי להרים טלפון לאחים שלו ולאחיות ולספר להם על התקרית וזאת לא בשביל גישור או פיוס אלא שיבינו איזו אמא יש להם . חשבתי להרים טלפון לאמא שלו אבל בעלי מתנגד ואני לא רוצה לעשות משהו נגד רצונו שיכול להרחיק ביננו עוד יותר. מה דעתכם? ההורים שלי חושבים שאני צריכה לחשוב טוב טוב על ההמשכיות גם בגלל בעיית הפוריות וגם בגלל שאמא שלו תלווה אותנו כל החיים מה שיקשה לנו על החיים. אוף אני כל כך שונאת אתה.......................

 

[י רדן]

לגבי מה שכתבת עכשיו

אני לא חושבת שאת צריכה לדבר עם אחיותיו כדי שיבינו איזה אמא יש להם.. לגבי בעיית הפוריות התחלתם טיפולים?

 

[טל וצח]

לא בדיוק

בינתיים הוא רק עושה בדיקות עמ"נ לגלות את חומרת הבעיה.

 

[רחלי228]

טלוש........

אתם בגן ילדים? מה זה השטויות האלה? לכו, תשכירו לכם דירת חדר אפילו.... ותחיו בפרטיות. תצאו מהורידים של ההורים...הם לא צריכים לחוות איתכם את כל המריבות האלה. הורים הם כאלה שמבקרים אצלם וזהו. תנו להם קצת נחת, לשני הצדדים... תבססו את החברות בינכם, את הקרבה ואת הזוגיות ורק אחר כך תרוצו בקטע של ילדים. יש יותר מדי ילדים להורים גרושים ואם אתם מתחילים ככה - אתם תייצרו עוד כמה ילדים לעולם הזה.

 

[I M M O R T A L 5]

<img border

 

[י רדן]

ערב טוב טל../images/Emo24.gif

טל, את מעלה דברים לא קלים..וקושי מאוד גדול ראשית תדעי שכאן יש לך עם מי לדבר.. נישואים טריים עם מגורים עם ההורים ע"מ לחסוך כסף אך את משלמת מחיר כבד של הפרטיות שלכם. עדיף באמת לזוג צעיר להתחיל את חייו לא בבית ההורים אך כאן נכנס הנושא הכספי ואכן מצד אחד זו דרך באמת לחסוך לדירה שתרכשו בעתיד אך במידה והדברים לא מסתדרים עדיף לכם באמת לשכור דירה משלכם למרות שאז לא תצליחו אולי לחסוף כפי שהייתם חוסכים במידה והייתם נשארים לגור עם הוריו. בן זוגך נקרע כרגע בינך לבין אימו ומשפחתו. אל תבהלי ברגע של מתח וריב לפעמים אנו אומרים דברים קשים ומצטערים עליהם. אני חושבת שחשוב שתדברו ביניכם תגבשו דיעה ואז דברו עם הוריו במצב רגוע יותר כהשדברים קצת ישקעו. שולחת לך חיבוק לילה טוב ירדן.

 

[טל וצח]

תודה ירדן

השאלה היא אם יש סיכוי שהוא יסלח למרות כל הדברים הקשים שנאמרו, אני כ"כ מצטערת ואמרתי לו, הוא אמר זה יעבור לי, הוא כ"כ סגור בתוך עצמו ואני מפחדת מזה שהוא נשאר איתי בשבי לרחם עלי, ואולי הוא אומר שהוא אוהב אותי רק בגלל שהוא פגוע מאוד מאמא שלו, שאני בחיים לא יסלח לה על זה שהיא אמרה לי שהיא שונאת אותי ושאני לא ידרך בבית שלה יותר בחיים.

 

[אלמוגית 5]

טל וצח אני רואה בעיות חמורות

במערכת היחסים שלכם. טעות גדולה עשיתם שהלכתם לגור אצל הוריו. לגור אצל הורי הבעל זה מרשם בטוח לקלקל חיי נישואין. בעלך לחוץ לא בגללך אלא בגלל בעיית הפוריות שנתגלתה אצלו. התוצאה של המתח היא התנהגותו כלפייך. קרירות מצדו, וכל הטענות שהיו לך נגדו לדעתי נובעות מבעיה זו. להרבה זוגות חיי הנישואין נהרסים בגלל הרדיפה אחרי דירה. הם מוכרים את עצמם ואת אושרם למען דירה. את כותבת שחייתם יפה כחברים בדירה שכורה. לי כאדם בוגר ומנוסה לא מובן השגעון הישראלי לרכוש דירה. נכון שזה נותן אולי בטחון מסויים. אבל למשכן 25 שנה מהחיים לטובת הדירה ?? משכנתא זה דבר יקר על כל דולר שלוקחים הלואה מחזירים 2 כך שבעצם סכום ההלואה שלוקחים מכפיל את עצמו. הרבה מאוד זוגות צעירים הורסים את חיי הנישואין שלהם בגלל הדירה. לדעתי כדי להמשיך בחייכם את חייבת לשכנע אותו לעזוב את בית הוריו ולחזור לחיות כמו שהייתם חברים ולאט לאט תגיעו גם לדירה.

 

[טל וצח]

אלמוגית, כ"כ רע לי

רשמתי לך הודעה למעלה בטעות, כ"כ רע, אני מרגישה שזה נגמר, אני יודעת שאמא שלו השטן הזאת הרסה לנו את החיים, היא תמיד תהייה באמצע, תמיד תרדוף אותנו, אם אנחנו נצשיך ככה החיים שלי יהיו אומללים, למה זה מגיע לי. בחודש הבא ההינו צריכים לחגוג שנה וזאת המתנה שמגיעה לי.? למה?..........................

 

[אלמוגית 5]

טל וצח אני מאוד מבינה ומצדיקה את

הרגשתך הרעה והכבדה. מתחתנים עם המון תקוות והנה ביום אחד הכל מתנפץ לנגד עינייך כמעט בלי סיבה. מדברייך רואים שאת בחורה מאוד אינטליגנטית ומבינה את מצבך ויודעת שאם תמשיכו כך חייך יהיו אומללים. בהחלט לא מגיע לך דבר כזה כי לא עשית שום דבר רע לאף אחד. אבל הגורל שלנו לא תמיד נקבע על ידי מעשינו לפעמים אחרים קובעים את גורלנו בשרירות לבם. את המשך דרכך כדאי לך לקבוע בהתיעצות עם הוריך רק הם מכירים אותך טוב ואת בעלך ומשפחתו. לדעתי ולפי נסיוני ואני לפחות בגיל הורייך אם את רוצה בהמשך הנישואין עליכם לעזוב מיד את בית הוריו ולשכור דירה אם הוא אינו מוכן לכך סימן שאינו מוכן להמשיך אתך את הקשר, הוא מעדיף להשאר בבית הוריו גם כם תציבי זאת כתנאי להמשך הנישואין ועם כל הכאב הכרוך בכך תצטרכי לוותר עליו. ואני בטוחה שלא זאת המתנה שמגיעה לך לשנה לנישואין.

 

[אלמוגית 5]

טל רק עכשיו ראיתי את הערתך למטה

ואני רואה שגם אמך וגם אחיך חושבים כמוני. אז אולי לא תתקשרי אליו יום או יומיים , שהוא יהיה רק עם עצמו ויחליט. אם הוא אוהב אותך מאוד הוא לא יתן לך ללכת ואם יתן לך ללכת ז'א שאינו בוגר להחליט בעצמו על חייו ולקחת את גורלו בידיו הוא ילדותי והוא מושפע מאמו. ואני בטוחה שאם הוא יפגע בך קשה מישהו אחר יפצה אותך ויאהב אותך. את עוד צעירה ובודאי מחכות לך אהבות אמת כפי שמגיע לך. נכון שזה לא מנחם את כרגע פגועה אבל הזמן מרפא הרבה דברים ואני מאחלת לך שהדברים יסתדרו כמו שאת רוצה ולא כמו שאמו רוצה ואם לא תמיד תזכרי שלא את היית אשמה. את עשית כל שיכולת כדי לשמור על ההבטחה שנתתם אחד לשני כאשר התחתנתם.

 

[טל וצח]

בוקר טוב

אלמוגית רק עכשיו ראיתי את תגובתך, בקשר לבעלי (עדיין) הוא לא מוכן להישאר בבית הוריו אפילו לא עוד יום אחד, הוא רוצה וכבר הסכים איתי ללכת להשכת דירה, ההתלבטות שלי אם ללכת בעקבות האהבה ולמרות כל הקשיים שאני יודעת שמחכים לנו בפתח (בהקשר המשפחתי שלו) להתעלם ממשפחתנו ולהראות להם שאנחנו לא מוותרים, או שעם כל הקושי אני צריכה לוותר לאהבה לקחת פסק זמן מהכל ואולי בעתיד להכיר מישהו ולהיכנס לקשר בריא אחר (כ"כ קל להגיד אבל קשה לביצוע ואפילו למחשבה, כי המחשבה מזילה דמעה...)

 

[גבי קלנר 1 המקורית]

לטל וצח

לפי מה שסיפרת כאן, נראה לי שהבעייה ראשית נובעת מחוסר פרטיות שלכם. מצויין שהעלית את נושא המגורים. כל זוג חייב לנהל את חייו מחוץ לבית ההורים. ולא בגלל שהם כאלה ואחרים. זה הכי בריא כך לכולם. מה יותר טוב מלבוא להורים לבקר בסופי שבוע או מעת לעת? אתם תהיו הילדים הכי נהדרים וההורים יהיו טובים אתכם. וכך תישמר לה מערכת היחסים עם ההורים. ברגע שתהיו בדירתכם שלכם תוכלו לפתור את הבעיות צעד אחרי צעד. דברו והעלו את הקשיים בלהכנס להריון, וטל עם תמיכה מצידו תוכלי להרגע ולהיות בטוחה בהמשך דרככם. לא צריך להפרד או להבהל ממריבות. זה טבעי וקורה אצל כולנו. אל תוותרי בגלל הוריו, או הורייך. עשו מה שטוב לכם ומתאים לכם. אל תהיי מושפעת מצד זה או אחר. את חייה איתו והוא איתך נכון? מה שתחליטו עבורכם - זה מה שחשוב. בהצלחה לכם.

 

[טל וצח]

גבי

אני יודעת שבסופו של דבר אנחנו ביחד נחליט מה לעשות, הוא מצידו רוצה לבוא איתי ולהשכיר דירה כי אין לנו ברירה אחרת, עוד בעיה שצצה הדירה המדוברת תהייה מוכנה רק עוד כשבועיים איפה אנחנו אמורים לגור בינתיים ברחוב??. וחוץ מזה השאלה שלי היא אם כל הדברים שאמרתי (פגעתי בו) וכל הדברים שאמא שלו אתמול אמרה (הצבת האולטימטום) לא יהרסו לנו את החיים. אני פשוט מפחדת שאמא שלו תעשה הכל עמ"נ להפריד ולהרוס לנו את החיים, הרי זאת המטרה שלה כרגע. הדברים שהיא אמרה פתאום היא לא סתם אמרה הם היו נגדנו מהתחלה גם הדרך לחתונה היתה רצופה ה-מ-ו-ן מכשולים מצידם, אבל ההינו נחושים בדעתנו וחשבנו שאם נתחתן הכל יסתדר אבל מסתבר שלא בדיוק כך... אני מצידי לא יוכל בחיים!!!!!!!!1לסלוח לאימו על מה שהיא אמרה, אלו דברים שישבו לה הרבה זמן בלב, כי ככה פתאום בן אדם לא קם ומתפרץ!!!! מילא אם ההינו חברים והיא אומרת דבר כזה אפשר להבין ואולי לישב את הדברים, אבל בין בעל לאישה??? כרגע אנחנו מניחים גם את כל הטע של ההריון בצד כי קודם חשוב לי לדעת מה קורה עם הזוגיות שלנו. אני מבולבלת, עצובה, רע י, אני מרגישה שכל עולמי חרב עלי. אני רק יודעת שלא משנה לאיזו דרך נפנה מבחינתי היא בן אדם מת!!!!!!!

 

[חידון בחרוזים]

טעות חוזרת

את עשית טעות שעושים הרבה זוגות צעירים, את פשוט בחורה צעירה וכמו צעירים רבים - רואה הכל בשחור או לבן. אז שיעור קטן - חיי נישואים אינם דומים כלל לחברות (אפילו אם גרים יחד מספר שנים) חיי נישואים זה 2 בני אדם שבאים מרקע שונה ומחינוך שונה ומנסים להקים משהו יחד- לכן מדובר גם בפשרות גם בהתחשבות בדיעות שונות, גם בויתורים. קודם כל אתם סך הכל נשואים שנה, ואתם בני 26 ו- 27. מי אמר לעזאזל שחייבים עד גיל 30 להגיע לבית משלכם, מדוע לא להמשיך לגור בשכר דירה עוד מספר שנים, שנה אחת נישואים זה ממש מעט, ומדוע להתעקש על דירה שעדיין לא פנויה - יש המון דירות ריקות לשכירות - תמיד אפשר לעבור למקום מעט יותר רחוק או איזור פחות יוקרתי ולהכנס לדירה בשכר דירה נמוך יותר אולי דירה קטנה יותר (זוג צעיר אפשר להסתפק בדירת 2 חדרים או במקרה הכי גרוע אפילו דירת חדר). חשוב מאוד שהזוגיות שלכם תהיה ביניכם - 2 אנשים בלי הורים בלי אחים וכו'... זו הייתה טעות לעבור לגור עם ההורים. בקשר ליחסים עם חמותך, קחי פסק זמן ממנה, אבל יקירתי לא יעזור בית דין, זו אמא שלו והיא תהיה גורם קבוע בחייו - תתחילי לקלוט... אם אינך רוצה לחיות במלחמת עולם.. תצטרכי איך שהוא לגשר על הפער אתה ולשמור לפחות על - הפסקת אש - אם לא על אהבה ושלום. הרי לא ייתכן שהבן לא יגיע אליהם לפעמים בחגים או באירועים שונים, וזו תהיה שטות לתת לו ללכת לבד. זה מתכון למריבות אינסופיות ביניכם. בקשר לבעיית הפוריות, תחשבי קצת לפני שאת חושבת על הריון, תנסי לבסס מחדש את הזוגיות והיחסים ביניכם לפני שאת רצה להביא ילד לעולם. סך הכל אתם צעירים מאוד רק בתחילת הדרך - קודם תתבססו קצת כדי שיהיה לכם עם מה להתחיל ואחר כך אפשר לחשוב על הגדלת המשפחה. אל תחשבי אפילו לרגע על השגיאה הנפוצה של - ילד יפתור לנו את הבעיות ויבסס את הזוגיות שלנו - זו טעות נפוצה אל תעיזי ליפול בפח הזה... ילד לא "פותר בעיות" מקצועי... ילד פירושו אחריות נוספת ודאגות נוספות למה שכבר יש לכם.

 

[טל וצח]

הטעות כבר נעשתה

ואני גם ככה מצטערת על זה שבכלל שמעתי לו ועברתי לדירת ההורים, השאלה שלי היא איך או אם בכלל אפשר לתקן אותה, האם אפשר להחזיר את הזוגיות כמו שהיתה? אני לא רוצה להביא ילד לעולם כי אני יודעת שילד לא פותר בעיות וכמובן שחשוב לי קודם לנסות לשקם את הזוגיות. (אנחנו עדיין לא התחלנו טיפולים, הואבינתיים רק עובר בדיקות עמ"נ לגלות את חומרת הבעיה). לגבי דירה משלנו, אז אולי אתה מכיר את האנשים האלה שבאים מבית וההורים לוחצים עליהם ששכירות הולכת לפח וזוג שמתחתן צריך לקנות בית ולקחת משכנתא זה חייב להיות עכשיו או לעולם לא... אני יודעת שצורת ההשקפה הזו היא סיתמית כי גם במשכנתא הבית לא שלי אלא הוא של הבנק והסכומים שאני ישלם בשנים הראשונות זה רק הריבית שבינתיים אני יכולה לגור בשכירות ולשים את ההפרש בין השכירות למשכנתא בבנק ולהנות מחיי זוגיות נורמלים ומהעמלה בבנק! ולגבי האמא המנוולת שלו, מצידי היא יכולה רק ללכת לעזאזל כי אני שונאת אותה!!!!!!! היא פשוט במילים שהיא הוציאה מהפה המלוכלך שלה הרסה לי את חיי הזוגיות. וחוץ מזה מציק לי שאני גם לא יודעת מה בעלי חושב, הוא לא מתקשר אלי ואני מפחדת להתקשר כי אני לא רוצה ללחוץ, אוף, אוף, אוףףףףףףףףףףףףף. אולי הוא כבר לא אוהב אותי??????????????..