פרשת ויקרא

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא בשעה טובה סיימנו את ספר שמות והפרשה הבאה פותחת את ספר ויקרא. בספר בראשית דובר על תולדות המשפחה, אברהם יצחק ויעקב. בספר שמות כבר מדובר על העם, בני ישראל. יציאת מצרים, קריעת ים סוף והמדבר. לפי הסדר הקרונולוגי הספר הבא היה צריך להיות במדבר, אבל התורה בחרה לקדם את ספר ויקרא כהמשך להקמת המשכן ומתן תורה. הספר ויקרא עוסק בקורבנות. את העם במיוחד לאחר פרשת העגל, יש ללמד התנהגות נאותה. מקובל לחשוב על פולחן הקורבנות כמעשה אכזרי ודוחה. למרבה האירוניה אנחנו עד היום מנפנפים מנגל, חוגגים עם סטייק עסיסי ואוכלים שניצל בחתונות. לקורבנות יש שלוש מטרות: א) לקיים את המנגנון הציבורי. ב) לקרב את העם ולשתף אותו באחריות ג) לאפשר לחוטאים לכפר ולחזור אל החברה. הפרשה מדברת על כמה סוגי קורבן: קורבן מנחה שהוא קורבן מתנה. המתנדבים בעם יכולים להביא לפי יכולתם הכלכלית, בקר, כבש או עוף, אפילו קצת סולת בלולה בשמן. ההתנדבות היא תכונה ברוכה ודרושה בכל חברה. העזרה לזולת והאחריות הקולקטיבית מעשירה את החיים ומשבחת את החברה. זבח שלמים או ביכורים חגים ומועדים אך אי אפשר לסמוך רק על ההתנדבות, לכן יש גם קורבן חובה. צריך לזכור שבימים ההם עובדי הציבור הכהנים והלויים לא קיבלו משכורת. הם התפרנסו מן הקורבנות. קורבן אשם " מי שכיחש בעמיתו, בפיקדון או- בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו. מצא אבדה וכחש בה, נשבע על- שקר" אדם שפגע בזולתו חייב לפני הכול לפצות את הנפגע ולרצות אותו, אחר כך יוכל להקריב קורבן ולקבל מחילה. שבת שלום
 
למעלה