פרשת השבוע "וילך"- שבת שובה
"אבא! אתה יודע למה קוראים לשבת "שבת שובה"? "למה"? "כי ה' רוצה שישובו אליו" (פורש את שתי ידיו קדימה ועושה תנועה של "בואו אליי") זה היה חלק מהדו-שיח שלי עם הקטן בן ה-5 אתמול בצהריים במהלך נסיעה. ---------------------------------------------------------- "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲונֶךָ" (הושע י"ד, ב') השבת שבין ראש השנה ובין יום הכיפורים נקראת "שבת שובה". שבת זו נקראת כך על שם המילה הראשונה מתוך הפסוק הראשון שקוראים בהפטרה והיא בהחלט מתאימה לרוח הימים שבין כסא לעשור - עשרת ימי תשובה. כל אחד מאיתנו בשלב כל שהוא בחיים "כושל בעוון". חלקנו כושלים באופן נדיר, חלקנו באופן תדיר חלקנו במודע וחלקנו שלא במודע אבל לא כולנו "שבים" וזה, למעשה, מה שמבקש מאיתנו ה' בפסוק הראשון של ההפטרה "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲונֶךָ". חשבון נפש זה תמיד דבר בריא. אולם, בדרך כלל אנו דוחים את מועד חשבון הנפש שלנו לזמן בלתי ידוע. "כשיהיה לי זמן אני אשב לעשות חשבון נפש" אנחנו בדרך כלל אומרים וכך אנו חיים מבלי לעשות הרבה חשבון נפש. הימים האלו, אלו ימים שמאפשרים לנו להתמקד בחשבון הנפש שלנו. בכל אחד יש את "האלוהים" הפרטי שלו, אני קורא לו "האני מאמין האמיתי שלי" בכל אחד יש את אותה נפש זכה וטהורה, שהוא שואף אליה אך מכורח המציאות ומנסיבות החיים הוא לפעמים מתרחק ממנה ולפעמים הוא מתרחק כל כך עד כדי כך שהוא שכח שהנפש הזאת קיימת בתוכו. היא קיימת, צריך רק לשוב אליה. "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל-ה' וגו'..." (הושע י"ד, ג') בכל אחד יש דברים טובים בכל אחד יש את הניצוץ, ואף יותר, מאותה נפש זכה וטהורה שחבויה בנו. צריך לקחת את אותם "הדברים" המיוחדים האלו שנמצאים בתוכנו וביחד איתם לשוב אל האלוהים הפרטי שלנו אל אותו "אלוהים אישי", אל אותו "אני מאמין" שבו אנחנו מאמינים ובוטחים.(ולכל אחד יש כזה) היום, בשבת זו, ניתנת לנו האפשרות "לרכז" את כל מה שדחינו עד כה ולעשות חשבון נפש כדי להתקרה אל האני מאמין האמיתי שלנו, וכדי לחיות בשנה הבאה טוב יותר עם עצמנו. זו הזדמנות רשמית של פעם בשנה, הזדמנות שתמיד מרוויחים אם לוקחים אותה. אז בואו וניקח אותה! הפסוק האחרון בספר הושע מסיים בצורה הכי יפה: "מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּי-יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" (הושע י"ד, י') שבת של שיבה אל ה"אני מאמין האמיתי שלנו"
"אבא! אתה יודע למה קוראים לשבת "שבת שובה"? "למה"? "כי ה' רוצה שישובו אליו" (פורש את שתי ידיו קדימה ועושה תנועה של "בואו אליי") זה היה חלק מהדו-שיח שלי עם הקטן בן ה-5 אתמול בצהריים במהלך נסיעה. ---------------------------------------------------------- "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲונֶךָ" (הושע י"ד, ב') השבת שבין ראש השנה ובין יום הכיפורים נקראת "שבת שובה". שבת זו נקראת כך על שם המילה הראשונה מתוך הפסוק הראשון שקוראים בהפטרה והיא בהחלט מתאימה לרוח הימים שבין כסא לעשור - עשרת ימי תשובה. כל אחד מאיתנו בשלב כל שהוא בחיים "כושל בעוון". חלקנו כושלים באופן נדיר, חלקנו באופן תדיר חלקנו במודע וחלקנו שלא במודע אבל לא כולנו "שבים" וזה, למעשה, מה שמבקש מאיתנו ה' בפסוק הראשון של ההפטרה "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲונֶךָ". חשבון נפש זה תמיד דבר בריא. אולם, בדרך כלל אנו דוחים את מועד חשבון הנפש שלנו לזמן בלתי ידוע. "כשיהיה לי זמן אני אשב לעשות חשבון נפש" אנחנו בדרך כלל אומרים וכך אנו חיים מבלי לעשות הרבה חשבון נפש. הימים האלו, אלו ימים שמאפשרים לנו להתמקד בחשבון הנפש שלנו. בכל אחד יש את "האלוהים" הפרטי שלו, אני קורא לו "האני מאמין האמיתי שלי" בכל אחד יש את אותה נפש זכה וטהורה, שהוא שואף אליה אך מכורח המציאות ומנסיבות החיים הוא לפעמים מתרחק ממנה ולפעמים הוא מתרחק כל כך עד כדי כך שהוא שכח שהנפש הזאת קיימת בתוכו. היא קיימת, צריך רק לשוב אליה. "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל-ה' וגו'..." (הושע י"ד, ג') בכל אחד יש דברים טובים בכל אחד יש את הניצוץ, ואף יותר, מאותה נפש זכה וטהורה שחבויה בנו. צריך לקחת את אותם "הדברים" המיוחדים האלו שנמצאים בתוכנו וביחד איתם לשוב אל האלוהים הפרטי שלנו אל אותו "אלוהים אישי", אל אותו "אני מאמין" שבו אנחנו מאמינים ובוטחים.(ולכל אחד יש כזה) היום, בשבת זו, ניתנת לנו האפשרות "לרכז" את כל מה שדחינו עד כה ולעשות חשבון נפש כדי להתקרה אל האני מאמין האמיתי שלנו, וכדי לחיות בשנה הבאה טוב יותר עם עצמנו. זו הזדמנות רשמית של פעם בשנה, הזדמנות שתמיד מרוויחים אם לוקחים אותה. אז בואו וניקח אותה! הפסוק האחרון בספר הושע מסיים בצורה הכי יפה: "מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּי-יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" (הושע י"ד, י') שבת של שיבה אל ה"אני מאמין האמיתי שלנו"
