פרשת השבוע - אחרי מות

פרשת השבוע - אחרי מות

השבוע, בתוכניתו של יאיר לפיד, התארחה אישה מאוד מאוד אמיצה ושמה סוניה. אביה של סוניה התעלל בה מינית מאז גיל 3 וכנגד כל הסיכויים היא הצליחה להתגבר על הטראומה, להתחתן וללדת ילדים. מנגד, אחותה הצעירה, לא עמדה בנטל הנפשי הנורא הזה והדרדרה לסמים ואחר כך גם התאבדה. התעללות מינית לכשעצמה זה דבר נוראי...אבל התעללות מינית מצד האב או אפילו מישהו אחר מהמשפחה זה הנורא מכל. האדם שאנו סומכים עליו הכי בעולם, בוגד בנו ובאמון הכי בסיסי שניתן לו. הדמות שאמורה לאהוב אותנו יותר מכל בעצם בוגדת בנו. ראיתי את התוכנית השבוע ולא הפסקתי לדמוע...נזכרתי בחברה שסיפרה לי את סיפור חייה...סיפור מאוד דומה לסיפורה של סוניה ..ולא יכולתי לעצום עין כל הלילה..... מדוע אני מספרת לכם את זה? מכיוון שבפרשת השבוע מצויין האיסור על גילוי אריות: "אִישׁ אִישׁ אֶל-כָּל-שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ, לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה: אֲנִי, יְהוָה." (ויקרא, פרק יח פסוק ו') אני לקחתי את נושא גילוי העריות קצת רחוק מידי, לקחתי את זה לכיוון של ניצול מיני..אבל הנושא הזה הוא הרבה יותר רחב מזה... גילוי עריות לא חייב להיות ניצול מיני... זה יכול להיות גם בין שני אנשים בוגרים ובהסכמה מלאה של שניהם כמו לדוגמא: אח ואחות... נער בגיל 18 עם דודתו וכו'... אין כאן בגידה... אז מדוע בכל זאת זה אסור??? בימים ההם, כל נושא גילוי העריות היתה נורמה חברתית כמצויין בפתיח של נושא גילוי העריות: כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ-מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם-בָּהּ, לֹא תַעֲשׂוּ; וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ-כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, לֹא תַעֲשׂוּ, וּבְחֻקֹּתֵיהֶם, לֹא תֵלֵכוּ. אֶת-מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת-חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ, לָלֶכֶת בָּהֶם: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-חֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם: אֲנִי, יְהוָה כלומר, גילוי עריות, אורגיות, משכב זכר.. הכל בעצם היה נורמה וכעת יש איסור אלוהי על כך וניסיתי לחשוב מדוע זה כך...ניסיתי לחפש לכך תשובות, תשובות שאני יכולה לחיות איתן והאמת שלא כל כך מצאתי... כמו למשל תשובתו של הרמב"ן: ""והנה העריות מכלל החוקים, דברים שהם גזרת המלך, והגזרה הוא הדבר העולה על דעת המלך שהוא החכם בהנהגת מלכותו, והוא יודע הצורך והתועלת במצווה ההיא שיצוה בה, ולא יגיד אותו לעם זולתי לחכמי יועציו" וככל שניסיתי למצוא יותר תשובות כך רק עלו בי יותר שאלות: "וְאֶת-זָכָר--לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה: תּוֹעֵבָה, הִוא." (ויקרא, יח פסוק כ"ב) בפסוק זה מצויין האיסור על משכב זכר, כלומר ההומואים הם מחוץ לחוק. ואם אנו חושבים על ימינו אנו... שבאותה פרשה מצויין האיסור על גילוי עריות והאיסור על משכב זכר... והנה אנו היום מקבלים בסלחנות יתרה את ההומאים ובכל זאת לא מסוגלים לקבל גילוי עריות... מדוע זה כך? הרי ליחסי מין אנו קוראים "מעשה אהבה" ואם זה כך אז מדוע חל איסור לעשות מעשה אהבה עם אנשים שאנו אוהבים יותר מכל?? – לחברה המודרנית ישנם הרבה סיבות מובנות מדוע צריך לשלול גילוי עריות: 1.שמירה על התא המשפחתי, לתת ביטחון גופני ונפשי לילד. 2.מניעת אונס בתוך המשפחה 3.מניעת סיבוכים מעמדיים בתוך המשפחה באם נולד ילד במצב שכזה 4.מניעת התפשטות מומים ומחלות גנטיות. כל הסיבות שמניתי הן הגיוניות ביותר, אולם, עדיין אין זה מצדיק מדוע אנו סובלניים יותר כלפי ההומאים ואיננו סבלניים כלפי גילוי העריות... ולכן נצטרך להשאר עם תשובתו של הרמב"ן כנראה... שבת שלום לכולנו.
 

מיקו 42

New member
התורה

דעתי היא פשוטה מעבר לגנטיות יש מה שנקרא מרות הורים יש לנו מרות ויכולת לגרום לנזק במקום לתקן את אותה אהבה שבת שלום וחג שמח
 

noati

New member
שבת יפה וחג שמח לך ../images/Emo140.gif

ואני חושבת שהסיבות שמנית הן בהחלט מספיקות כדי שלא נהיה סובלניים לגילוי עריות. התורה ובעיקר בספרי המשנֵה שלהיש לא מעט שהם איסורים לא לשם האיסור עצמו אלא שמא לא נידרדר ונגיעלאיסור החמור יותר. אם נהיה סובלניים לגילוי עריות במשפחה...כל הסיבות ההגוניות שכתבת שם מהר מאוד יעלמו...ואנחנו לא נדע להבדיל בין ניצול\התעללות מינית לבין גילוי עריות. נכון,משכב זכר אסור במפורש בתורה אבל אם לא שומרים עליו מגיעים לניצול מיני מוסתר או אונס?לא חושבת שהם דומים למרות שששני הענינים עוסקים במעשה אהבה. מה שכן מאוד יכול להיות שמשכב זכר או אישה נאסרו כדי שהתא המשפחתי יוכל להמשיך ולהתקיים. ואולי הוגבל מעשה האהבה לאישה ואיש שאוהבים ואינם עושים גילוי עריות כדי שישאר משהו אחד ומיוחד לאהבה בין גבר ואישה שאינם בני משפחה...אולי.
 

קרוסלע

New member
באמת שאלה טובה..

קשור אולי לתפקידי הגברים בבטחון וכלכלה (מלחמות, ציד, מסעות סחר - בהם גברים יוצאים ושוהים יחד למשך תקופות ממושכות) שחשובים מאד לקיום חברה ועלולים להפגע כתוצאה מעיסוקים אחרים בין גברים הנמצאים יחד .. קרוסלע
 
וכדי לסבך את הנושא ../images/Emo9.gif

בפרשת השבוע "קדושים", רק 2 פרקים קדימה נושא העריות מופיע פעם נוספת ומסבך לחלוטין את ההבנה בנושא זה: "וְאִישׁ אֲשֶׁר-יִקַּח אֶת-אֲחתוֹ בַּת-אָבִיו אוֹ בַת-אִמּוֹ וְרָאָה אֶת-עֶרְוָתָהּ וְהִיא-תִרְאֶה אֶת-עֶרְוָתוֹ חֶסֶד הוּא" (ויקרא כ', י"ז) כיצד התורה קוראת למעשה גילוי עריות בין אחים חסד?! כאן טמון חלק מפתרון החידה בגילוי עריות...
 
גילוי עריות - ברקע ההיסטורי.

מועדים לשמחה! כדי להרחיב מה שהביאה קודמתי, מדברי הרמב"ן, אביא מה שכתב פרופסור ישעיהו לייבוביץ' ז"ל, כאשר הוא נסמך על דברי הרמב"ן (להבדיל מהרמב"ם, כי הוא נותן סיבות שונות לאיסור גילויי עריות. דרך אגב, הרמב"ן חולק על הרמב"ם בהרבה נושאים). פרופסור ישעיהו לייבוביץ' טוען: כי האיסור על גילויי עריות למיניהם, אין בו כל הגיון, אפילו לא "מדעי", זולתי ההגיון היחיד, אשר "חברה" מסוימת הטילה על עצמה מרצונה החופשי. מתוך שיקולים אינטרסנטיים גרידא. עד ימינו אנו, עדיין קיימות חברות, בהן גילויי עריות, הן נורמה מקובלת ואף רצויה. (איני מצטט את דבריו בכוונה תחילה, אלא מביא מהם כהבנתי). יתר על כן, פרופסור "הר סגור" יבל"א, מוכיח במאמריו, כי נישואים בקרב בני משפחה, באו במקום מלחמות, באירופה המערבית של ימי הביניים. יצר ההתפשטות אשר קיים באדם, הוא הוא אשר מנע, נישואי גילויי עריות המוזכרים בתורה. דיני ירושה, הרחבת השבט המשפחתי, ועוד ועוד. בארה"ב למשל, יחסי מין בין בני דודים, נחשבים לגילויי עריות. בעוד, בחברה הערבית וחלק מהחברה היהודית, נחשבים לגיטימיים ביותר (אף בין האשכנזים) ואף רצויים. נשאלה שאלה, מדוע החברה המודרנית, מגלה סובלנות לגבי יחסים בין בני מין הומוגני, על אף שהתורה אוסרת ומגנה. הסיבה פשוטה, והיא: אין חשש להולדת בנים מאותם יחסי מין. מה איכפת למאן דהוא, שהתורה אוסרת??...כל עוד זה נעשה מרצון חופשי של שני אנשים בוגרים?. בודאי ובודאי, אם אין איסור בתורה, על יחסים לסביים, וחז"ל הם אשר אסרו, עצם לא אסרו במפורש. ניתן לשאול אותה שאלה, לגבי מחללי שבתות. לפי התורה, זו עבירה חמורה יותר מגילויי עריות. (למחשבה) מאמן - הרני מביא לתשומת לבך, כי אותו פסוק אשר ציטטת מפרשת קדושים, יש בו "אבסורד" מסוים. חסד יעשה האיש, אשר יקח את בת אחותו או בת אחיו לאישה (חז"ל אפילו מעודדים נישואים שכאלה). אך, הפוך - כלומר, איש אשר ישא את דודתו, אסור לחלוטין (זולתי עמרם אשר נישא לדודתו יוכבד....). לדוד, מותר לשאת בנות אחיו ואחיותיו, לאחיין אסור לשאת את דודתו??... מתמיה. (אם כי, התשובה הנפוצה לכך, היא: ועשו סייג לתורה, וסייג לעריות.... תשובה שאינה עומדת, אפילו בקש) אין אני רואה בזה חסד, אלא שיקול אינטרסנטי ביותר. לסיכום - היסטורית איסור "גילויי עריות" אינה נובעת אלא משיקולים אינטרנסנטיים בלבד. כאשר, בני האדם חיו בחברות קטנות ומצומצמות, כל גילויי עריות למיניהם, היו מותרים. (יש לזה רמזים עבים ביותר, בסיפורי התנ"ך, אין טעם להרחיב בנושא...יעקב, יהודה, ועמרם...ועוד). בכל מקרה, אב או אם, אח או אחות, אשר מנצלים "קטינים" הנתונים למרותן, לסטיותיהם המיניות, לדעת רבים וטובים, זה אחד הפשעים, אשר אין לסלוח, בכל חברה המכבדת את עצמה. אין ולא יהיה אותו חוק "התיישנות", במקרים הנ"ל. אם קיים עדיין, רצוי מיד לשנות אותו. ביתר המקרים של גילויי עריות, ניתן רק לחרוק שיניים, ולקוות שלא יוולדו בעלי מומים. בברכה.
 
למעלה