פרשת דני כץ

  • פותח הנושא shaio
  • פורסם בתאריך
ובהקשר לכך הבקורת של שמחה ניר

שמחה ניר כתב מאמר על פסק הדין של השופט מצא באתר של קימקא בלינק המצ"ב בזה. לא ברורה לי הבקורת של שמחה על פסק הדין. שמחה ניר מתרכז בפסקה בת 28 מילים אותם הוא מגדיר כ" מלים המעידות עד אנה התדרדרה מערכת המשפט" בעוד פסק דינו של השופט מצא משתרע על 52 עמודים (!!!) שלעניות דעתי מנמקים בצורה מעמיקה ורצינית את פסק הדין ...גם אם השופט מצא מסתמך על הפסיקות שבערכאות קודמות אי אפשר להגדיר אותו במקרה זה כרשלן או מושחת אכן. יש גבול לנקרופיליות ואח אפשר לדרוש מהשופט מצא שינבור שוב בגופתו של דני כץ או ידרוש מפרופסור היס לעשות זאת (לפרופסור היס יש צרות אחרות משלו ) שמחה במאמרו עושה השוואה לא הוגנת בין דוגמא קיצונית ומשעשעת בדוקודרמה שכתב בנוגע ומשווה את הסבירות שהמערערים רצחו את דני כץ ז"ל במציאות , לסבירות שהשופט מצא רצח את אהרון ברק בדוקודרמה ..ההשוואה לא במקום ולא יהיה הוגן לאמר שהסבירות היא אותה הסבירות מה עוד שרוצחי דני כץ הורשעו במספר ערכאות ולא בדוקודרמה של שמחה ניר ולעניין איוש הרכבים בבית המשפט העליון : בל נשכח שאיוש ההרכבים היום הוא ממוחשב ע"מ למנוע לזות שפתיים שהנשיא בוחר הרכבים ע"מ לקבוע מראש את פסק הדין
 
תודה, מוישלה ../images/Emo141.gif

כאשר השופטים אומרים על עצמם כי הם "לא נדרשו" לחלק מהטענות, זה שהם נותנים פס"ד ארוך כאורך הגלות, על כל 7356 עמודים, אשר, כלשונך, "מנמקים בצורה מעמיקה ורצינית" מדוע הם מקבלים את טענות התביעה. זה לא אומר לי דבר, כי אני רוצה לדעת מדוע הם לא קיבלו את כל טענות ההגנה. שלושת סימני הקריאה שלך הם המחשה של השימוש המניפולטיבי-דמגוגי בעובדות-אמת, ותו לא, כי אני הרי לא חולק על מספר העמודים, אלא טוען כי לא הגודל הוא הקובע. פסה"ד סובב בעיקר סביב טענותיו של הצד הזוכה, ולא סביב טענותיו של הצד המפסיד, וזה חמור עוד יותר כאשר הצד המפסיד הוא הנאשם במשפט הפלילי (ולא כל שכן כאשר הוא 5 נאשמים ברצח). אם, לדעת השופטים, בכל הטענות של ההגנה "לא היה ממש" - שייתכבדו נא, יציגו אותן, וישכנעו אותנו מדוע לא היה בהן ממש. שיחשפו את נימוקיהם לאור היום, שהוא, כידוע, חומר-החיטוי הטוב ביותר. שלא ישפטו במחשכים, שלא ישמרו את נימוקיהם בקניפלעך של אהרן ברק, שלא יבואו אלינו כגנבים בלילה. אני צריך לנחש מה היו טענותיהם של הסניגורים? אולי הם הוכיחו שהנאשמים היו, ביום הרצח, עצורים באבו-כביר בגין עבירה אחרת, כך שהם לא יכלו לבצע את הרצח המסויים הזה? יכול להיות שהשורה התחתונה היא הנכונה, והנאשמים האלה אכן רצחו את הנער, אבל גם בהטלת מטבע אפשר, לפעמים, להגיע לתוצאה נכונה. אתה אומר "לא ברורה לי הבקורת של שמחה על פסק הדין", אבל האמת היא שהביקורת ברורה לך, אלא שאתה לא מקבל אותה. "רשלן או מושחת" - אתה אמרת! באשר לדוקודרמה - זה תפקידה: להראות עד אנה אפשר להגיע עם העיקרון שהשופטים רשאים להתעלם ממה שלא נוח להם. אז אל תשוובה את הסבירות באחוזים, אלא ברמה העקרונית. ולעניין איוש הרכבים בבית המשפט העליון, אתה אומר: "בל נשכח שאיוש ההרכבים היום הוא ממוחשב ע"מ למנוע לזות שפתיים שהנשיא בוחר הרכבים ע"מ לקבוע מראש את פסק הדין". אז במאמרי בעניין רצח דני כץ נתתי את הלינק הזה, ואני מציע שתקרא אותו בעיון, לפני שאתה מבקש ממני לחזור על דברים שכבר אמרתי, כתבתי, ופירסמתי. תתייחס לדברים האלה, ואם עדיין תחלוק עליהם - אני כאן להגן על התיזה. תודה.
 
לא הגודל הוא הקובע אבל

זה לא רק 53 עמודים אל תשכח את 400 העמודים מהמשפט החוזר ובטח מספר דומה בערכאה הראשונה ובערעור זה בטח באמת מגיע ל 7356 עמודים אבל אל תשכח שאתה הרווחת ביושר את הפנקסנות הזו. אתה הראשון שספרת את 28 המילים שבסוף סעיף 13 לכן גם לגשתך הגודל ( או הקוטן)כן קובע .... גם טענתך כאילו לא התייחסו לטענות הגנה לא מדוייקת האמור בסעיף 13 לא משקף את הנתוח המעמיק שבוצע בפועל יש ניתוח מעמיק בכל סעיפי פסק הדין מדוע בטענות ההגנה לא היה ממש תוך נימוקים לגבי כל טענה וטענה ... יצויין שבסעיפים הראשונים של פסק הדין התחלתי לבצע רישום סעיפים ושורות ע"מ להציג בפניך כאן ניתוח טענות ההגנה אבל מהר מאוד חשתי שאין טעם כי כל סעיף וסעיף מתחילת פסק הדין ועד סופו עוסק בנתוח טענות ההגנה לסיום מבקש לצטט את דבריה של השופטת א' פרוקצ'יה: אני מצטרפת בהסכמה לפסק דינו של חברי, המשנה לנשיא (בדימ') א' מצא. 1. אשמת המערערים בעבירות בהן הורשעו הוכחה מעבר לספק סביר. כך הוא במשפטם המקורי, וכך במשפטם החוזר. הפרשה הקשה והטרגית הזו שהעיקה על מערכת המשפט ועל הציבור בישראל מזה שני עשורים באה לסיומה. התהיות שעלו בקשר לאחריותם של המערערים הביאו את בית המשפט לבחון עצמו בחינה חוזרת כדי להסיר כל בדל אפשרות פן ארעה חלילה טעות, או נגרם עיוות-דין למאן דהוא. הבחינה הנוספת נעשתה. בית המשפט המחוזי, בפסק דין הבנוי לתלפיות, ניתח בעומק, בזהירות ובאחריות שאין למעלה ממנה כל פרט בתשתית הראיות, ולא הותיר אבן שלא הפכה, ולא השאיר קצה חוט שלא נקשר. הוא ניתח את הראיות במבט משפטי-מקצועי חודר והעמידן במבחן ההגיון, השכל הישר, מושכלות חיים ותבונת חיים. הוא שקל את הראיות בראייה פרטנית ובתפיסה כוללת בעת ובעונה אחת. מסקנותיו בדבר אחריות המערערים מתחייבות כתוצאה הכרחית ובלתי נמנעת ממסכת הראיות שהונחה לפניו. מסכת זו אינה מותירה כל ספק בדבר אחריותם של המערערים לרצח הנורא של דני כץ.ו 2. דמיו של דני כץ זועקים כל העת מן האדמה, וגם חלוף השנים אינו גורע מעוצמת הפשע הנורא אשר קיפד חיים צעירים של נער-חמודות רך בשנים שטרם טעם טעמם של החיים. מערכת המשפט מיצתה את כל האמצעים שבידיה כדי למצוא את האשמים, לדונם ולהענישם. היא לא שקטה עד אשר חזרה ובחנה את עצמה לאורך שנים ארוכות חזור ובחון, חזור וחקור, עד ששארית העננה שהיתה נסוכה על הפרשה נמוגה. היא עשתה דין צדק, תוך כיבוד זכויות היסוד של הנאשמים וחתירה להגיע לחקר האמת, אגב השקעה אדירה של משאבים אנושיים כדי למנוע כל טעות אפשרית. סיומה של הדרך מביא עמו נחמה-פורתא ושלווה-פורתא. ולסיום כמה מילים שלי לדעתי בנוסף לכל הצרות של המדינה שלנו אנחנו אזרחיה עוסקים יותר מדי בנקרופיליה. כל הכבוד להשגיו המשפטיים של אביגדור פלדמן כל הספור הזה של המשפט החוזר היה בזבוז זמן וכסף אחד גדול למדינת ישראל ובטח גרם לעוולות ועינוי דין לאנשים שהיו זקוקים באמת לזמנם היקר של אנשי המשטרה , השופטים והפרקליטים שבוזבז מכיוון שעסקו בתיק המסריח הזה
 
טכניקת "ספין" ידועה ../images/Emo141.gif

דנים באריכות בטענותיך החלשות, ומתעלמים מהחזקות, ואם אין לך מספיק טענות חלשות - ממציאים לך כאלה. קח, למשל את הטענה "כי בפסק‑דינו במשפט החוזר לא השיב בית-המשפט המחוזי על אף אחת מן התמיהות והקושיות שבהן (מוטב לדייק ולומר: בהצטברותן) ראה הנשיא ברק עילה לקיומו של משפט חוזר" (סע' 14 לפסה"ד). התשובה לטענה זו (בסע' 18) אינה ממין הטענה, כי אפילו אם ברק אמר שבהחלטתו אין משום קביעה כלשהי, עדיין התמיהות והקושיות עומדות בעינן, ואין נפקא מינה אם הן הועלו ע"י ברק, או ע"י מאן דהוא מן השוק. התוספת של פרוקצ'יה באה לדבר אל הרגש של הקורא, והיא הצליחה לעבור גם עליך, אבל תום שגב כבר ענה גם על זה, וקטונתי מלהוסיף. ואחרון-אחרון: אני שמח שאתה כבר לא חולק על התיזה שלי בעניין קביעה ההרכבים, שצריכה להיעשות ע"י הנשיא, ולא ע"י הקנטאור.
 
בעניין קביעת הרכבים ע"י מחשב

זה למשל אחד הנושאים השנויים במחלוקת, שלגביהם אני אינני יכול לאמר בדרגת ודאות שאינה משתמעת לשתי פנים שאני יכול לעמוד מאחורי טעון כזה או טעון אחר, הן לחיוב הנוהל הזה והן לשלילתו. ברור שמכאן אינני יכול לקבוע שאין צדק בטענותיך בנוגע לסוגייה זו, אם כי ניתן אף לשלול את טענתך ולהתמודד עמה, או לחלופין ניתן לתמוך בעמדתך בנימוקים המשכנעים לכאן ולכאן.למרות זאת אינני רואה בכך פסול אם כי כאמור גם ההפך יכול להיות רלוונטי לענייננו. כמובן שאם מנוסח מה שכתבתי עכשיו אתה יכול להסיק שאני לא חולק על התזה שלך. אבל מקריאה מעמיקה של התשובה הברורה כשמש שקבלת ממני עכשיו ניתן גם להסיק את ההפך , אם כי כאמור זה נשמע לכאן ולכאן, ויש לנתח את הסוגייה מהיבטיה השונים ע"מ לקבוע קביעה חד-משמעית בנוגע לנכונותה.
אם משהו לא ברור ממה שכתבתי כאן אשמח לחזור על דברי שוב
 
ולגבי הרגש

אכן דבריה של השופטת פרוקצ'יה נגעו לליבי כמו דבריו של חשין (בדעת מיעוט) בפסק דין חנה סנש ...לי אין בעיה עם פסקי דין כאלה. אני בטוח שדבריה אכן הביעו רגישות אמיתית ולא רק נסיון לשבות את לב הקורא.
 
יש הבדל! ../images/Emo141.gif

אני יודע שזה לא IN להגן על חשין, אבל דעת המיעוט שלו בגיורא סנש היא לגיטימית, אפילו שאני נוטה לדעת הרוב. ה"חיבור" של פרוקצ'יה בפרשה דנן מתאים לנערה מתבגרת בבצפר התיכון, ואולי אף למטה מכך. זה לא משפטנות.
 
אכן, הטיבות לתאר ... ../images/Emo140.gif ../images/Emo141.gif

את הבעייתיות של הסוגייה, ואת עמדתך החד-משמעית.
 
למעלה