פרשת "אמור":
בס"ד
"איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלקיו. כי כל איש אשר בו מום לא יקרב..."
מדוע כפלה התורה את איסור ההקרבה לכהן בעל מום?
הפוסקים נחלקו בנוגע לבעל מום, האם הוא ראוי לשמש כשליח ציבור: המהרש"ל התיר וכתב שאדרבה, 'לב נשבר' היא מעלה בתפילה, ככתוב בתהילים "זבחי אלקים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה". אך ה'מגן אברהם' כתב, שכפי שכהן בעל מום פסול לעבודה, כך אין ראוי שבעל מום ישמש כשליח ציבור, לפי ששליח ציבור דומה לכהן המקריב את קרבן הציבור.
"כל אשר בו מום לא תקריבו"
כתב רבי אברהם חיים שור בעל 'תורת חיים':
מיום שחרב בית המקדש 'שלחנו של אדם מכפר עליו', כפי שכתוב במסכת ברכות. לפיכך, כזכר לאיסור הקרבת 'בעל מום' למזבח, תיקנו חכמים אף בהלכות סעודה, שה'פת' שעליה מברכים 'המוציא' תהיה 'שלמה', וכן הכוס שמברכין עליה ברכת המזון תהייה 'נקיה', 'מלאה' עד גדותיה ו'שלימה'.
"אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם"
באחד מימי הכיפורים, בהיות ה'אבני נזר' נער צעיר, שלחו אביו לביתו כדי שיאכל דבר מה להשיב את נפשו. כשחזר לבית הכנסת שאלו אביו האם קידש לפני שאכל כבשאר ימים טובים? השיב הנער החריף בשלילה, והסביר: הלוא מעיקר הדין הקטן פטור מן המצוות ואינו מקיימן אלא כדי שיתחנך לנהוג בהן כשיגדל. אולם בנוגע ל'קידוש' ביום הכיפורים אין עניין לחנכו, שהרי כשיגדל עתיד הוא לצום ושוב לא יצטרך ל'קידוש'...
לרפואת:
אהרן בן אסתר
אופיר בן שרה
אורה בת תמר (טמה) חיה
אורית אסתר בת שרה
אורנה נריה בת עליזה
אייל ראובן בן אורנה נריה
אלדד בן אלישבע
אלומה בת מטילדה
אסתר צירל בת לילי
בן ציון בן חנה
דב בן אסתר
דבורה בת חווה
דנה בת רבקה
דניאל בן שקד
הדס בת שרה פוריה
ולדימיר זאב בן מאיה
חיים בן נחמה
חנה בת מרים
חנה בת פסל (pesel) לאה
יפה בת יוכבד
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
לילך בת טובה
מאיר בן אסתר
מלכה בת ציפורה
נועה בת אירית
נעמי בת יפה שינדל
סברי משה בן מרים
סתיו בת אירית
עמיחי יהושע בן ברוריה בריינה אסתר
רחל בת רבקה
שירה בת ינית YANIT
תמר גולדה בת מלכה
בתוך שאר חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!!
בס"ד
"איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלקיו. כי כל איש אשר בו מום לא יקרב..."
מדוע כפלה התורה את איסור ההקרבה לכהן בעל מום?
הפוסקים נחלקו בנוגע לבעל מום, האם הוא ראוי לשמש כשליח ציבור: המהרש"ל התיר וכתב שאדרבה, 'לב נשבר' היא מעלה בתפילה, ככתוב בתהילים "זבחי אלקים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה". אך ה'מגן אברהם' כתב, שכפי שכהן בעל מום פסול לעבודה, כך אין ראוי שבעל מום ישמש כשליח ציבור, לפי ששליח ציבור דומה לכהן המקריב את קרבן הציבור.
"כל אשר בו מום לא תקריבו"
כתב רבי אברהם חיים שור בעל 'תורת חיים':
מיום שחרב בית המקדש 'שלחנו של אדם מכפר עליו', כפי שכתוב במסכת ברכות. לפיכך, כזכר לאיסור הקרבת 'בעל מום' למזבח, תיקנו חכמים אף בהלכות סעודה, שה'פת' שעליה מברכים 'המוציא' תהיה 'שלמה', וכן הכוס שמברכין עליה ברכת המזון תהייה 'נקיה', 'מלאה' עד גדותיה ו'שלימה'.
"אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם"
באחד מימי הכיפורים, בהיות ה'אבני נזר' נער צעיר, שלחו אביו לביתו כדי שיאכל דבר מה להשיב את נפשו. כשחזר לבית הכנסת שאלו אביו האם קידש לפני שאכל כבשאר ימים טובים? השיב הנער החריף בשלילה, והסביר: הלוא מעיקר הדין הקטן פטור מן המצוות ואינו מקיימן אלא כדי שיתחנך לנהוג בהן כשיגדל. אולם בנוגע ל'קידוש' ביום הכיפורים אין עניין לחנכו, שהרי כשיגדל עתיד הוא לצום ושוב לא יצטרך ל'קידוש'...
לרפואת:
אהרן בן אסתר
אופיר בן שרה
אורה בת תמר (טמה) חיה
אורית אסתר בת שרה
אורנה נריה בת עליזה
אייל ראובן בן אורנה נריה
אלדד בן אלישבע
אלומה בת מטילדה
אסתר צירל בת לילי
בן ציון בן חנה
דב בן אסתר
דבורה בת חווה
דנה בת רבקה
דניאל בן שקד
הדס בת שרה פוריה
ולדימיר זאב בן מאיה
חיים בן נחמה
חנה בת מרים
חנה בת פסל (pesel) לאה
יפה בת יוכבד
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
לילך בת טובה
מאיר בן אסתר
מלכה בת ציפורה
נועה בת אירית
נעמי בת יפה שינדל
סברי משה בן מרים
סתיו בת אירית
עמיחי יהושע בן ברוריה בריינה אסתר
רחל בת רבקה
שירה בת ינית YANIT
תמר גולדה בת מלכה
בתוך שאר חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!!