Tinkerblack
New member
פרק 20../images/Emo88.gifחלק א' פרק הבא מישהו מת
מארועי הפרק הקודם: עופר שם את ידו על בקי והחל ללכת איתה, שניהם התרחקו והותירו את ענבל לבד, היא פשוט נעצרה במקומה והסתכלה על שניהם הולכים. "אני חושב שכדי לשחרר את ואד, אחרי הכל הוא רצה להחזיר את ראם, בשבילך" אמר לה שגיא. "נקודה טובה" אמרה מייגן והמשיכה לחשוב. ענבל הייתה בתוך החדר שלה לפתע גיתית נכנסה. "היי ענבל" אמרה גיתית. גיתית התיישבה על המיטה. היא הסתכלה סביב. "אני רואה שיש לכם כאן תמונות חדשות" אמרה גיתית. היא הסתכלה על התמונות. "רגע, אני מכירה אותו!" אמרה גיתית ולקחה את התמונה של לוק בידיים שלה. "ראיתי אותו לא מזמן" אמרה גיתית. ענבל שראשה היה למטה, פתחה את עיניה, היא לא יכלה להאמין. האם גיתית באמת ראתה את לוק, אהובה האמיתי. "טוב הגעתי להחלטה" אמרה מייגן. כולם הסתכלו על מייגן, וחיכו שהיא תגיד כבר את העונש של ואד. סוויט המשיכה לחפש את דיט, היא הזיזה איזה ענף ואז היא ראתה אותו, הוא ישב על ברכיים של בחורה. על ברגליים של נוריאל. "דיטוש חמודי" אמרה נוריאל ושיחקה איתו. סוויט המשיכה לעמוד מאחורי השיח והסתכלה. המשך יבוא. פרק 20 לפתע סוויט יצאה מתוך השיח. נוריאל הסתכלה עליה. היא כיוונה עליה את הזאפר. "עוד צעד אחד ואת מתה" אמרה לה נוריאל. סוויט עצרה במקומה, היא לא רצתה למות. "למה חטפת אותו?" שאלה סוויט, בעוד ידיה מורמות כלפי מעלה. "חטפתי אותו? הוא שלי. אני זאת שנסעתי אותו 9 חודשים ברחם ואז שנתיים טיפלתי בו, ועכשיו אסור לי גם להיות איתו?" שאלה נוריאל את סוויט. "את ואד נשחרר, אבל לא אני לא הסתפק בזה. הילד הזה תמים מידי" אמרה מייגן. "מה את הולכת לעשות?" שאלה דפי והלכה אחורה, היא החלה לפחד שמייגן הולכת לעשות משהו נוראי לואד שלה. "את ראית אותו? את בטוחה שראית אותו?" שאלה ענבל וחייכה. "כן" אמרה גיתית, היא לא הבינה למה ענבל כל כך שמחה, אחרי הכל זה אחיו של ריאן לא שלה. "איפה? איך? תספרי הכל" אמרה ענבל במהרה. "ראיתי אותו יושב על הספסל בפארק עם... עם..." אמרה גיתית. "נו עם מי?" שאלה ענבל, היא כל כך הייתה להוטה, היה בה את התקווה שהיא תראה את לוק שוב פעם. גיתית לא דיברה. "נו עם מי?" חזרה על עצמה ענבל. "אני לא יכולה לומר" אמרה גיתית. "מה? את חייבת לומר לי" התעקשה ענבל. "אסור לי" אמרה גיתית. "למה? זה היה עם ריאן?" שאלה ענבל היא לא הייתה בטוחה בתשובה. "לא" אמרה גיתית בשקט. "נו אז מי, בבקשה תגידי לי עם מי" אמרה ענבל לגיתית. "בואו נחכה" אמרה רז. "כן עדיף לחכות" הסכימה נטע. "עידן אף פעם לא הסתכן בשבילינו" אמרה נטע. כולם הסתכלו עליה בפליאה. "מה? אני רק אומרת את האמת" אמרה נטע ומשכה בכתפיה. "תסתכל על מירקל, נכון שהיא דומה לך?" שאלה בקי את עופר. עופר בהה במירקל, הוא ניסה למצוא את הדומה, בה. "לא" אמר עופר והמשיך לבהות. "תפסיק לבהות בה, אתה מפחיד אותה" אמרה לו בקי, וסובבה אותה כדי שלא תיבהל מפני עופר. "אבל את אמרת לי" אמר עופר והמשיך להסתכל עליה. "אמרתי להסתכל לא לבהות, זה כבר מפחיד" אמרה בקי. עופר לא הבין אותה. "תהיה איתו, אבל תחזירי לי אותו. עופר הולך להרוג אותי אם אני אחזור בלי דיט" אמרה סוויט לנוריאל. "תעשי טובה, עופר כמו שאני מכירה אותו, בכלל לא מתייחס אל דיט. בטח את עושה את כל העבודה" אמרה נוריאל לסוויט. סוויט חשבה לרגע, היא הבינה שזה די נכון. "נכון, אבל אז מה. אני אוהבת לטפל בילדים, זה תחביב שלי" אמרה סוויט. "לא אמרתי לך לא לטפל, תגידי מה הוא הדבר שאת הכי רוצה בכל העולם?" שאלה נוריאל את סוויט. "אני? אני רוצה עכשיו הכי בעולם את עופר" אמרה סוויט והסמיקה. "לא, משהו שאת יכולה לרכוש, לא אהבה או משהו. יש לך משהו כזה?" שאלה אותה נוריאל, תוך כדי שהיא משחקת עם דיט. "המבוך, תעבירי אותו במבוך. כמו שעשינו לשגיא" אמרה תמוז. "המבוך? יש סיכוי שהוא לא יצא, אני חושבת על משהו ממש בכיוון אחר" אמרה מייגן והסתכלה על ציפורניים באדישות. "זה אומר שמה שתעשי לו, הוא יישאר בחיים נכון?" שאלה דפי, היא קיוותה לתשובה חיובית. "כן, אני לא עד כדי כך רעה" אמרה מייגן. "יש, יש, יש" החלה דפי לקפוץ בכל החדר היא החלה לחבק כל מה שהיה לידה, כשחיבקה את מייגן, מייגן המשיכה להיות אדישה כלפיה, דפי הבינה שהגזימה קצת, היא סידרה את בגדיה ונעמדה בשקט בצד. "את סתם עובדת עליי" אמרה ענבל. "לא נכון, אני באמת ראיתי אותו" אמרה לה גיתית ונשכבה על המיטה. ענבל הלכה בחדר הלוך ושוב. "אז תגידי לי עם מי הוא היה! את לא קולטת כמה זה חשוב לי?" שאלה אותה ענבל. "ענבל תירגעי, זה בסך הכל האח של החבר שלך, לא משהו חשוב כל כך" אמרה גיתית, היא העדיפה לשתוק. "די, תפסיקי עם זה. אני חייבת לדעת עם מי הוא היה, אני חייבת לאתר אותו. אני חייבת למצוא את לוק, אין לך מושג כמה זה חשוב לי" אמרה ענבל והתיישבה על הכסא, היא השפילה מבטה, כולה הייתה כל כך מיואשת. "מה קרה? ענבל בוכה? האם אני רואה נכון? ענבל תיזהרי תצרי לנו נהר בסוף" אמרה נועה. גיתית צחקקה. "אני לא בוכה" אמרה ענבל והרימה את הראש שלה, והחלה ללכת לכיוון של נועה עם מבט של מוות בעיניים. "זה היה בצחוק תירגעי" אמרה לה נועה והלכה מן המקום. "אל תיקחי את זה כל כך קשה" אמרה גיתית, היא לא הבינה ממה ענבל התעצבנה כל כך. "אני לא לוקחת את זה קשה, פשוט אין לי כוח לצחוק של נועה" אמרה ענבל וגלגלה את עיניה. "אני רוצה ללכת לשגיא" אמרה נטע, כשהיה שקט. נטע תמיד אהבה להפר את השקט, עם הדיבורים שלה. "את יודעת שאת לא יכולה" אמרה לה רז. "אבל אני מרגישה שאני צריכה לראות אותו" אמרה נטע, ונעמדה. נועה דחפה, אותה ונטע התיישבה שוב פעם. "נטע תקשיבי לי, תשכחי את הבן אדם הזה מהראש שלך אחת ולתמיד הוא מסוכן" אמרה לה שיר. "אני שמחה שסוף כל סוף קיבלת שכל" אמרה מורן ללירז. לירז חייכה חיוך מאולץ, והמשיכה ללכת לכיוונו של דארקו. "לשירותך" אמרה לירז וקדה קידה. דארקו לקח את לירז לזרועותיו וחיבק אותה. "בואי מורן, לצד השני" צעק שלמי לכיוונה של מורן. מורן כמובן שרצה לעבר דארקו. "אני אשמור עליכן ששום דבר רע לא יקרה לכן", אמר דארקו והביא לכל אחת מהן נשיקה בלחי. קרן, באה לנחל שלה, איפה שהיא נמצאת שם כל הזמן. אחרי שכל הלילה היא בילתה בתוך העיר, במקום בתוך המים. כשקרן הגיעה למקום היא הייתה בשוק, היא לא הייתה יכולה להאמין למראה עיניה. שם מול עיניה, היה נחל אך ריק ממים. קרן לא הייתה יכולה לתפקד בצורה שכזאת, כל חייה היו המים. "לא יודעת, תמיד חשבתי שסם החיים יועיל לי" אמרה סוויט לנוריאל. נוריאל לא ענתה לה, היא המשיכה לשחק טיפה עם דיט. היא שתקה, ולאחר מספר דקות. "טוב, אני יסדר לך את סם החיים" אמרה נוריאל. "ומה את רוצה בתמורה?" סוויט ישר קלטה שהיא צריכה להחזיר לה בתמורה. "אני רוצה שכל יומיים, תבואי עם דיט החוצה כאילו סתם לשחק אבל בעצם תביאי לי אותו לכמה שעות" אמרה נוריאל. "אני לא יודעת, זה עלול להיוודע לעופר" אמרה סוויט בחשדנות. "זה עופר, הבן אדם אדיש, הוא לא שם לב בגרוש מה קורה מסביבו" אמרה נוריאל. סוויט חשבה לשניה ואז הנהנה בראשה כאות הסכמה "שמעת דיט? אתה הולך לראות את אמא לעיטים קרובות, מאוד קרובות" אמרה נוריאל.
מארועי הפרק הקודם: עופר שם את ידו על בקי והחל ללכת איתה, שניהם התרחקו והותירו את ענבל לבד, היא פשוט נעצרה במקומה והסתכלה על שניהם הולכים. "אני חושב שכדי לשחרר את ואד, אחרי הכל הוא רצה להחזיר את ראם, בשבילך" אמר לה שגיא. "נקודה טובה" אמרה מייגן והמשיכה לחשוב. ענבל הייתה בתוך החדר שלה לפתע גיתית נכנסה. "היי ענבל" אמרה גיתית. גיתית התיישבה על המיטה. היא הסתכלה סביב. "אני רואה שיש לכם כאן תמונות חדשות" אמרה גיתית. היא הסתכלה על התמונות. "רגע, אני מכירה אותו!" אמרה גיתית ולקחה את התמונה של לוק בידיים שלה. "ראיתי אותו לא מזמן" אמרה גיתית. ענבל שראשה היה למטה, פתחה את עיניה, היא לא יכלה להאמין. האם גיתית באמת ראתה את לוק, אהובה האמיתי. "טוב הגעתי להחלטה" אמרה מייגן. כולם הסתכלו על מייגן, וחיכו שהיא תגיד כבר את העונש של ואד. סוויט המשיכה לחפש את דיט, היא הזיזה איזה ענף ואז היא ראתה אותו, הוא ישב על ברכיים של בחורה. על ברגליים של נוריאל. "דיטוש חמודי" אמרה נוריאל ושיחקה איתו. סוויט המשיכה לעמוד מאחורי השיח והסתכלה. המשך יבוא. פרק 20 לפתע סוויט יצאה מתוך השיח. נוריאל הסתכלה עליה. היא כיוונה עליה את הזאפר. "עוד צעד אחד ואת מתה" אמרה לה נוריאל. סוויט עצרה במקומה, היא לא רצתה למות. "למה חטפת אותו?" שאלה סוויט, בעוד ידיה מורמות כלפי מעלה. "חטפתי אותו? הוא שלי. אני זאת שנסעתי אותו 9 חודשים ברחם ואז שנתיים טיפלתי בו, ועכשיו אסור לי גם להיות איתו?" שאלה נוריאל את סוויט. "את ואד נשחרר, אבל לא אני לא הסתפק בזה. הילד הזה תמים מידי" אמרה מייגן. "מה את הולכת לעשות?" שאלה דפי והלכה אחורה, היא החלה לפחד שמייגן הולכת לעשות משהו נוראי לואד שלה. "את ראית אותו? את בטוחה שראית אותו?" שאלה ענבל וחייכה. "כן" אמרה גיתית, היא לא הבינה למה ענבל כל כך שמחה, אחרי הכל זה אחיו של ריאן לא שלה. "איפה? איך? תספרי הכל" אמרה ענבל במהרה. "ראיתי אותו יושב על הספסל בפארק עם... עם..." אמרה גיתית. "נו עם מי?" שאלה ענבל, היא כל כך הייתה להוטה, היה בה את התקווה שהיא תראה את לוק שוב פעם. גיתית לא דיברה. "נו עם מי?" חזרה על עצמה ענבל. "אני לא יכולה לומר" אמרה גיתית. "מה? את חייבת לומר לי" התעקשה ענבל. "אסור לי" אמרה גיתית. "למה? זה היה עם ריאן?" שאלה ענבל היא לא הייתה בטוחה בתשובה. "לא" אמרה גיתית בשקט. "נו אז מי, בבקשה תגידי לי עם מי" אמרה ענבל לגיתית. "בואו נחכה" אמרה רז. "כן עדיף לחכות" הסכימה נטע. "עידן אף פעם לא הסתכן בשבילינו" אמרה נטע. כולם הסתכלו עליה בפליאה. "מה? אני רק אומרת את האמת" אמרה נטע ומשכה בכתפיה. "תסתכל על מירקל, נכון שהיא דומה לך?" שאלה בקי את עופר. עופר בהה במירקל, הוא ניסה למצוא את הדומה, בה. "לא" אמר עופר והמשיך לבהות. "תפסיק לבהות בה, אתה מפחיד אותה" אמרה לו בקי, וסובבה אותה כדי שלא תיבהל מפני עופר. "אבל את אמרת לי" אמר עופר והמשיך להסתכל עליה. "אמרתי להסתכל לא לבהות, זה כבר מפחיד" אמרה בקי. עופר לא הבין אותה. "תהיה איתו, אבל תחזירי לי אותו. עופר הולך להרוג אותי אם אני אחזור בלי דיט" אמרה סוויט לנוריאל. "תעשי טובה, עופר כמו שאני מכירה אותו, בכלל לא מתייחס אל דיט. בטח את עושה את כל העבודה" אמרה נוריאל לסוויט. סוויט חשבה לרגע, היא הבינה שזה די נכון. "נכון, אבל אז מה. אני אוהבת לטפל בילדים, זה תחביב שלי" אמרה סוויט. "לא אמרתי לך לא לטפל, תגידי מה הוא הדבר שאת הכי רוצה בכל העולם?" שאלה נוריאל את סוויט. "אני? אני רוצה עכשיו הכי בעולם את עופר" אמרה סוויט והסמיקה. "לא, משהו שאת יכולה לרכוש, לא אהבה או משהו. יש לך משהו כזה?" שאלה אותה נוריאל, תוך כדי שהיא משחקת עם דיט. "המבוך, תעבירי אותו במבוך. כמו שעשינו לשגיא" אמרה תמוז. "המבוך? יש סיכוי שהוא לא יצא, אני חושבת על משהו ממש בכיוון אחר" אמרה מייגן והסתכלה על ציפורניים באדישות. "זה אומר שמה שתעשי לו, הוא יישאר בחיים נכון?" שאלה דפי, היא קיוותה לתשובה חיובית. "כן, אני לא עד כדי כך רעה" אמרה מייגן. "יש, יש, יש" החלה דפי לקפוץ בכל החדר היא החלה לחבק כל מה שהיה לידה, כשחיבקה את מייגן, מייגן המשיכה להיות אדישה כלפיה, דפי הבינה שהגזימה קצת, היא סידרה את בגדיה ונעמדה בשקט בצד. "את סתם עובדת עליי" אמרה ענבל. "לא נכון, אני באמת ראיתי אותו" אמרה לה גיתית ונשכבה על המיטה. ענבל הלכה בחדר הלוך ושוב. "אז תגידי לי עם מי הוא היה! את לא קולטת כמה זה חשוב לי?" שאלה אותה ענבל. "ענבל תירגעי, זה בסך הכל האח של החבר שלך, לא משהו חשוב כל כך" אמרה גיתית, היא העדיפה לשתוק. "די, תפסיקי עם זה. אני חייבת לדעת עם מי הוא היה, אני חייבת לאתר אותו. אני חייבת למצוא את לוק, אין לך מושג כמה זה חשוב לי" אמרה ענבל והתיישבה על הכסא, היא השפילה מבטה, כולה הייתה כל כך מיואשת. "מה קרה? ענבל בוכה? האם אני רואה נכון? ענבל תיזהרי תצרי לנו נהר בסוף" אמרה נועה. גיתית צחקקה. "אני לא בוכה" אמרה ענבל והרימה את הראש שלה, והחלה ללכת לכיוון של נועה עם מבט של מוות בעיניים. "זה היה בצחוק תירגעי" אמרה לה נועה והלכה מן המקום. "אל תיקחי את זה כל כך קשה" אמרה גיתית, היא לא הבינה ממה ענבל התעצבנה כל כך. "אני לא לוקחת את זה קשה, פשוט אין לי כוח לצחוק של נועה" אמרה ענבל וגלגלה את עיניה. "אני רוצה ללכת לשגיא" אמרה נטע, כשהיה שקט. נטע תמיד אהבה להפר את השקט, עם הדיבורים שלה. "את יודעת שאת לא יכולה" אמרה לה רז. "אבל אני מרגישה שאני צריכה לראות אותו" אמרה נטע, ונעמדה. נועה דחפה, אותה ונטע התיישבה שוב פעם. "נטע תקשיבי לי, תשכחי את הבן אדם הזה מהראש שלך אחת ולתמיד הוא מסוכן" אמרה לה שיר. "אני שמחה שסוף כל סוף קיבלת שכל" אמרה מורן ללירז. לירז חייכה חיוך מאולץ, והמשיכה ללכת לכיוונו של דארקו. "לשירותך" אמרה לירז וקדה קידה. דארקו לקח את לירז לזרועותיו וחיבק אותה. "בואי מורן, לצד השני" צעק שלמי לכיוונה של מורן. מורן כמובן שרצה לעבר דארקו. "אני אשמור עליכן ששום דבר רע לא יקרה לכן", אמר דארקו והביא לכל אחת מהן נשיקה בלחי. קרן, באה לנחל שלה, איפה שהיא נמצאת שם כל הזמן. אחרי שכל הלילה היא בילתה בתוך העיר, במקום בתוך המים. כשקרן הגיעה למקום היא הייתה בשוק, היא לא הייתה יכולה להאמין למראה עיניה. שם מול עיניה, היה נחל אך ריק ממים. קרן לא הייתה יכולה לתפקד בצורה שכזאת, כל חייה היו המים. "לא יודעת, תמיד חשבתי שסם החיים יועיל לי" אמרה סוויט לנוריאל. נוריאל לא ענתה לה, היא המשיכה לשחק טיפה עם דיט. היא שתקה, ולאחר מספר דקות. "טוב, אני יסדר לך את סם החיים" אמרה נוריאל. "ומה את רוצה בתמורה?" סוויט ישר קלטה שהיא צריכה להחזיר לה בתמורה. "אני רוצה שכל יומיים, תבואי עם דיט החוצה כאילו סתם לשחק אבל בעצם תביאי לי אותו לכמה שעות" אמרה נוריאל. "אני לא יודעת, זה עלול להיוודע לעופר" אמרה סוויט בחשדנות. "זה עופר, הבן אדם אדיש, הוא לא שם לב בגרוש מה קורה מסביבו" אמרה נוריאל. סוויט חשבה לשניה ואז הנהנה בראשה כאות הסכמה "שמעת דיט? אתה הולך לראות את אמא לעיטים קרובות, מאוד קרובות" אמרה נוריאל.
