פרפקציוניזם

PoisonSnowFlake

New member
פרפקציוניזם ../images/Emo3.gif

בהמשך לשרשור שהתקיים פה לא מזמן אודות דקויות בציונים עד לפסיק האחרון שאנחנו חושבים שמגיע לנו .. זה עלה במוחי בבגרות היום באנגלית. הגעתי למסקנה שאם באמת טעיתי בשאלה האחרונה, אז יש לי 95 בבגרות (במקרה הטוב), ועם ה100 מגן זה משתכלל לי למשהו כמו 98. ועדיין אני לא יכולה להניח לזה. אני רוצה את המאה, המאה העגול. תקראו לזה פרפקציוניזם, תקראו לזה יהירות, אני פשוט רוצה 100. בדיוק כמו שהצבתי לעצמי לקבל 100 בסופי במתמטיקה (מה שדורש ממני לקבל 100 בשני השאלונים הבאים כי ב05 הוצאתי רק 99
), ככה אני רוצה סיפתח של 100 בשאלון הקל באנגלית. אז מה איתכם? אתם מתכננים לגשת שוב ושוב לאנגלית (שכידוע, הוא המבחן בגרות הלעוס ובעל המועדים התכופים ביותר) עד שתקבלו את הציונים שאתם רוצים? (הרי אין פה עניין של להתכונן\לתרגל, לא דורש מכם שום מאמץ לפני.) או שאתם מוצאים את זה קטנוני לגשת שוב בשביל 2 נקודות מסכנות שאולי בסופו של דבר ישתכללו לכם ל100 בהתחשב ב3 השאלונים כולם? סעו :)
 
לפעמים אתם עולים לי על העצבים, ממש../images/Emo3.gif

99? זה ציון נפלא למרות שהוא הציון הכי מעצבן בעולם (ואחריו 79) אז לא יהיה 100, יהיה 90, זה מעולה. זאת תעודת בגרות נפלאה שהלוואי עלי (לא שאני לא יכולה אני סתם לא לומדת כמו שצריך אז אני על הקשקש של ה 90) לי זה נתפס במובן מסוים כיהירות... "אוי, קיבלתי "רק" 96, איזה באסה" די, אלה אחלה ציונים שבעולם!! תניחו לזה ואל תהפכו את זה לצרות שלכם... הארבע נקודות האלה! זה לא הופך אתכם לפחות טובים, ממש לא. וחבל לבזבז כל כך הרבה אנרגיות על מפחי נפש מיותרים
 

PoisonSnowFlake

New member
אוי אני אוהבת אותך ../images/Emo23.gif

אני מתה על האנשים שמצליחים לומר את שלהם ובסוף להוסיף
ולעשות את הכל טוב יותר
 

Drenthe

New member
ואו, "מונח" ענק.

גם אני לפעמים חושב על "פרפקציוניזם", אצלי פירושו היכולת של תלמיד להוציא 97+ בכל מקצוע כלשהו
. או במילים אחרות, תלמיד שלא טועה בד"כ
. כמובן כמובן שאני לא כזה, ואני בספק אם קיים בן אדם שנולד עם תכונה זו. אממ אגיד לך את האמת, אחרי השרשור שפתחתי אני בזמנו, הצלחתם לשכנע אותי שלא שווה לעשות שנית את אותה הבחינה אם יש לך 98+. אהיה כנה ואוסיף שלא סתם העלאתי "99 ב006",מטרתי לא הייתה להשוויץ חלילה כמו שאיזה גולש דביל כתב. פשוט אצלי פיסיקה ומתמטיקה אלה שני המקצועות שאני הכי חזק בהם, ואני לא ארשה לעצמי להוציא בהם ציונים שלא ישבעו את רצוני... אבל מצד שני, כפי שידידה שלי אמרה לי גם כן בזמנו, אולי בבית הספר אתה יכול להשוויץ אם יש לך 95 בסופי או 99, אבל אם יש לך ממוצע בגרות גבוה, לאף אחד לא יהיה אכפת אם הוצאת ב005 98 או 97 כשתתקבל ללימודים גבוהים. מילא נגיד יש לך 76 ואת רוצה לשפר כי את חזקה במקצוע אבל הייתה לך נגיד טעות נגררת בבגרות, זה כבר שונה. עכשיו יכול להיות שעכשיו תלמידים יעקפו אותי לדוגמא ב006 ויקחו 100 עגול, אבל למי אכפת? 97+=100 לדעתי, אין בכלל ספק. אותו דבר לגביך בעיניי, אם יהיה לך בע"ה ציונים גבוהים בG+F, לאף אחד לא יהיה אכפת אם יש לך סופי באנגלית 97 או 99
.
 
אותשחררו קצת../images/Emo97.gif

נראה לכם שזה משנה אם ממוצע הבגרויות שלכם יהיה 90 או 100? אפילו 80 או 100? תאמינו לי שזה לא מה שישנה לכם את החיים. ציונים זה לא הכל בחיים, מבחנים זה לא הכל, בית ספר זה רק בית ספר. עדיף להיות רגועים ולקבל את ה90 ולא לקרוע את התחת ולהרוג את עצמכם, ובסופו של דבר להתבאס מ99 (ציון מעולה) שלא מספק אתכם... אני כן פרפקציוניסטית אבל פעם הייתי הרבה יותר. הייתי ממש אובססיבית... וזה עשה לי רע... אני שמחה שהבנתי שה-10 ואפילו 20 נק' אלה לא משנות כלום והעיקר לקחת דברים בקלות, בפרופורציה ובכיף. היום אני יכולה להגיד שבהרבה מקומות יכלתי לעשות יותר, אבל לא אכפת לי, כי הציונים שלי עדיין טובים ומעל הממוצע הכיתתי והשכבתי בהרבה, וטוב לי ככה.
 

LOLI152

New member
../images/Emo45.gif ../images/Emo24.gif מחזקת את דברייך.

ובכללי, יש בי המון אהבה כלפייך!! 3> 3> 3>
 

The Prospect

New member
וואו, די עם השטויות

אני יודע שזה מגניב לכתוב "תשתחחרו קצת, הבדל של 20 נקודות ממוצע לא משנה כלום", אבל זה פשוט שטויות. אני לא אומר שצריך ללמוד 24/7, לשכוח תחביבים וחברים מהם ולהתרכז רק בלמידה, אבל ממש אי אפשר לצאת מנקודת הנחה של "מהם כבר עוד 20 נקודות למבחן". ה-20 נקודות האלו בבגרות הן ההבדל בין לשלם או לא לשלם המון המון כסף אחרי הצבא כדי לשפר את הבגרות הזו בדרך לכניסה ללימודים הגבוהים.
 
תרגע...../images/Emo97.gif

אף אחד לא אמר שאתה צריך להסכים איתי. אתה לא מסכים, סבבה, יש לדרך להגיב... מה העצבים? ואפשר לחשוב, להשלים בגרויות, לשפר בגרויות, זה אפשרי... נכון, הרבה כסף, אז עובדים. ואני ממש לא באה ממקום שיש לי כסף בשפע. אני יודעת שזה המון כסף. סה"כ אמרתי שלא צריך להרוג את עצמך בשביל לקבל את ה-100 אפשר להשקיע איפה שצריך ולהסתפק בציונים טובים, 90-100 זה מצויין! גם 85 זה טוב.
 

The Prospect

New member
אבל למה לשלם הרבה כסף ולקרוע את התחת בעבודה

אחרי הצבא כדי לעבור קורס שאת יכולה לעבור אותו בגיל התיכון בחינם? לא עדיף לעבוד בכיף, רק עבור הכסף שאת צריכה כדי לצאת עם חברים מדי פעם ולטייל?
 
ברור שעדיף../images/Emo97.gif

לעבוד בכיף בשביל כסף שיושקע בטיולים ויציאות עם חברים. אבל לא לכל אחד מתאים לחרוש עכשיו ולהשקיע את הכל... כל אחד ואיך שהוא מנהל את החיים שלו.
 

PoisonSnowFlake

New member
זו לא יהירות, אני לא יכולה לשנות את עצמי.

הציון פשוט מפריע לי. אני מודה שזה נשמע מפגר ומתנשא. כאילו "רק 99"- גם אני הייתי רוצה לחנוק את עצמי אם הייתי מישהי אחרת. מצד שני, אם זה משהו שמציק לי, לא עדיף להפטר ממנו ולהוכיח לעצמי שאני מסגלת להוציא את המאה העגול?
 
לא הזכרתי את המילה יהירות בכלל../images/Emo97.gif

אם את חייבת את המאה והידיעה שיהיה לך "רק" 99 מייסרת קשות את מצפונך, עשי מה טוב לך. להיפך, אני בעד שאפתנות והשגיות. ואני גם כזו. אם את מרגישה שאת נורא רוצה להשיג את המאה ולא משנה מה, לכי על זה, מצויין! ואני באמת מאחלת לך רק הצלחה. אני לעומת זאת, בבגרויות שלי, אסתפק בכל ציון שעובר את ה95 וחלק גם את ה90. (חוץ ממקרים יוצאי דופן כמו מודול E באנגלית למשל שאני רוצה 100 כי אני יודעת שזה לא דורש ממני כלום חוץ מהגעה לבגרות שוב...).
 
דיברתי באופן כללי../images/Emo97.gif

על ציוני בגרויות... ולא פניתי אליה באופן אישי
 
למעלה