פרפקציוניזם והצלחה יחסית בקורס

[blackcat2]

פרפקציוניזם והצלחה יחסית בקורס

שלום לך התחלתי לעבוד לפני 3 חודשים ושולבתי בקורס מקצועי.מדובר בתחום חדש לחלוטין עבורי. אני בעלת תואר MA בציון גבוה, תלמידה טובה בעלת יכולת למידה ראויה לשבח אולם....מאיזה שהיא סיבה ,במהלך הקורס הנוכחי אני מקבלת ציונים נמוכים (עוברת אבל בקושי) והיום נודע לי על כישלון במבחן נוסף (למרות שעודכנתי שבמבחן שנערך היום עברתי סוף סוף בציון גבוה). אני מודה שאני מרגישה ממוטטת. אני נסערת, בוכה ומרגישה שהעולם חרב עלי. אני מרגישה שהולכים לוותר עלי למרות שיש סיכוי לא מבוטל שזה בראש שלי. אני חושבת שיש בי מידה מסויימת של פרפקציוניזם. (אבהיר שזה לא מגובה בשום אבחון פסיכולוגי רשמי) אני זוכרת מעברי שהתחלות במסגרות חדשות מעולם לא היו נוחות לי, וזאת בלשון המעטה. אני זוכרת את השנה הראשונה בחטה"ב, את הקורס המקצועי בצבא, את השנה הראשונה באוניברסיטה. לא הייתי מטאור בכל הנוגע להצלחה הלימודית בשלבים אלו וניכר היה כי רק בהמשך, "בשלב ב'" של הלימודים או של השירות, הכל הלך קל הרבה יותר והרגשתי שאני ניצבת על בסיס ידע מגובש. אני תוהה אם פרפקציוניזם התובע ממני שקידה על פרטי פרטים יכול דווקא לערער את בסיס הידע שלי ואת הביטחון שלי? האם יש היגיון שדווקא אדם פרפקציוניסט לא יצליח במקום בו הוא נוהג להצליח היטב? אני אודה לך מאד על הארת עיני. המון תודה

 

[גרא.]

clackcat2,כלל לא בטוח שהכשלונות הנוכחיים שלך

בקורס הספציפי הזה,נובעים על רק נטייה לפרפקציוניזם. שכן,לעיתים למידה של קורס זה או אחר שאינו מתאים לכישורים ולנטיות המקצועיות,לא תעלה יפה.לא כל מקצוע או תחום מתאים לכל אדם,גם אם כישוריו ויכולתו האינטלקטואלית מאד גבוהה. התחושה שלי מדברייך ,דווקא על רקע הצטיינותך בלימודייך באוניברסיטה שאת מנסה כמעט בכוח ללמוד תחום/מקצוע שאינו מתאים לך.אם כי זו רק השערה שאינה מבוססת דיה.באשר לפרפקציוניזם עצמו, כלומר הדרישה לשלמות,על פניו הנטייה הזו מוגדרת כנטייה נוירוטית להשיג את הבלתי אפשרי,לעיתים עד כדי אובסייה.הנטייה הזו שמתפתחת בדרך כלל בילדות המוקדמת, עקב ציפיות מופרזות מצד הורים,לעיתים מערכת חינוך ו/או ציפיות עצמיות, אינה מתגלה לפתע פתאום, אלא מלווה את האדם במהלך חייו דרך ביצפר ,אוניברסיטה ובתעסוקה בה בחר.אם הנטייה הזו היתה אופיינית לך גם בלימודייך באוניברסיטה,שלא לדבר על ביצפר תיכון ועוד קודם לכן,מה לך כי תליני..אבל אם התחושה הזו אופיינית רק ללימודייך הנוכחיים ,יתכן כפי שכתבתי קודם לכן, שאת מתמודדת עם משהוא לא ראוי.פרקציוניזם,למעשה,גורם לתחושה מתמדת של חוסר שביעות רצון ממה שאת עושה, כי את שואפת תמיד ליותר וזה מלווה לרוב בתחושת כשלון אם וכאשר הציון אליו הגעת במבחנים,ולא רק במבחנים, הוא מאד גבוה אבל לא מספק אותך.כשזה קורה ,לרוב אדם נכנס למעגל דמורליזציה שלילי, שבו הפחד מכשלון נוסף (שהוא לכאורה לקבל 90 במקום 100 ),גורם בפועל לכשלון הבא,על רקע ההנחה של נבואה המגשימה את עצמה.אם לפי שעה, את מסתובבת בתוך מעגל הקסמים השלילי הזה, הנטייה הזו אכן עלולה לפעול באפקט בומרנג שלילי בכדי להכשיל אותך,במקום ההצלחה המצופה שלך.בכדי לשבור את המעגל הזה, יש צורך להפסיק אותו בנקודה כלשהיא,הנכונה ביותר קשורה לרמת הציפיות העצמיות שלך. את כותבת ומתארת את התגובה הרגשית הקשה לך נוכח הציונים הנמוכים שאינם מתאימים לך..מה זה לא מתאימים? אולי הציפיות שלך גבוהות מדי? יתכן מאד שאם הציפיות שלך מעצמך במקרה דנן יהיו יותר ריאליות, פחות תתאכזבי אם ציונייך יהיו יותר נמוכים,ואז פחות תחששי מלכתחילה מכשלון כי קל יותר לצפות לציון ריאלי, מאשר נחשק.

 

[blackcat2]

תודה גרא. אין לי ציפיות ל-100. אני פשוט עוברת

חלק מהבחינות "בציפורניים" (60-65). (האמן לי שלאורך חיי הסתפקתי ב- 80 ולא פציתי פה.) התחושה שלי זה שאני מעמיקה יתר על המידה (למרות שאין בכך צורך) עד שאני נתקעת על השולי במקום על העיקר. חוקרת וחופרת עד שאני הולכת לאיבוד. מבחינת התחום - אני בטוחה שהוא מתאים לי וליכולותיי אבל אני מרגישה שאני כמו תבשיל טוב, צריכה "לשבת על האש" זמן מה עד שהידע החדש "שוקע" ומתגבש לכלל ידע רחב ומלא. תודה רבה על הארותיך.

 

[ברם אולם]

אני מציע לך משהו פרקטי לאור הסברך השני - מצאי

דרך כדי להשוות את תשובות המצליחים יותר בקורס לשלך,ובידקי במה תשובותייך לא מספקות.בנוסף,אולי קיים יועץ לימודים בקורס אליו תוכלי לפנות,ויחד תנתחו את מוקדי הקושי שלך בלימודים.מכאן תצאי נשכרת עם מיקוד נכון ומתאים לשיטת הלימוד הנדרשת ממך להשגת תוצאות טובות יותר בקורס.יש פה פתח להכוונה לימודית נכונה,לאור כתיבתך שיתכן ואת עוסקת בלימודי שוליים מיותרים במקום להתמקד בעיקר.עניין "טכני" לכאורה בדרך לימודייך יתכן מאוד ויסייע לך להצליח.

 

[blackcat2]

תודה רבה ../images/Emo140.gif