פרידה
אתה לא ידעת שזו הנשיקה האחרונה שלנו. חייכת חיוך דבילי רגיל של חתול שבע ושתית עוד מהבירה שלך. לרגע חלף בי רעד, ולא ידעתי, לא יכולתי לדעת אם זה בגלל היד שלך על המותן שלי או הקור או הידיעה שזו, זו הנשיקה האחרונה. הצמדתי את הראש שלי אליך, ולשיער שלך היה את הריח הרגיל של סיגריות מעורבבות בשמפו של בחורות. היד שלך טיפסה לי על הגב וטיילה לי על המותן, ובאוזן לחשת לי משהו שלא שמעתי. לאחר מכן הבניין המאפיר התנודד קצת לאות שלילה, ונשיקה בלחי כאשר נכנסתי למונית. הנהג היטיב את המראה והסתובב לרגע להתבונן בי. "חבר שלך?" "כמעט." הנהג הוציא סיגריה. פחדתי כמעט שהיא תסתבך בשפם הלבן שלו, "יופי של בחור מצאת לך", אמר. הסמקתי לרגע. אני יודעת, אני יודעת, רציתי להגיד לו. * ומי אמר שמתח מיני לא מספיק? כשנגעת בי זה היה כמעט בדיוק בלב. כאילו שאתה זורק חיצים אל מטרה. וגם כשהידיים שלך רעדו מרוב אהבה הצטמררתי והסמקתי בחיוך בובתי, כמעט כמו של עוד אחת מהבחורות שלך. ומבין כל האהבות שלי- בשלך עוד אפשר להיזכר בחיוך. זה היה כואב ומתוק ועצוב ושטחי, כמו שאהבה צריכה להיות. * אמרת לי שכל אחת גורמת לך לחשוב עליי. כמעט שבכיתי מרוב אושר כשהשפתיים האדומות שלך יצרו בדיוק את כל המילים שביקשתי אי פעם. צחקתי בצורה מתחנחנת שאתה משקר, אבל הבטת בי ברצינות עד שצבטתי את עצמי, ואמרת שלא. חיכיתי כל כך הרבה; עד שלא יכולתי לחכות יותר. חבל שלא התעוררת מוקדם יותר, חבל שלא היה הכול אחרת. בחלום שלי הלכת מבלי להביט אחורה. השמיים היו בצבע מחליא ולא מוגדר ואני לא צעקתי ולא רצתי ולא בכיתי. עשיתי את הבחירה שלי, וזו כבר הייתה הנשיקה האחרונה שלנו.
אתה לא ידעת שזו הנשיקה האחרונה שלנו. חייכת חיוך דבילי רגיל של חתול שבע ושתית עוד מהבירה שלך. לרגע חלף בי רעד, ולא ידעתי, לא יכולתי לדעת אם זה בגלל היד שלך על המותן שלי או הקור או הידיעה שזו, זו הנשיקה האחרונה. הצמדתי את הראש שלי אליך, ולשיער שלך היה את הריח הרגיל של סיגריות מעורבבות בשמפו של בחורות. היד שלך טיפסה לי על הגב וטיילה לי על המותן, ובאוזן לחשת לי משהו שלא שמעתי. לאחר מכן הבניין המאפיר התנודד קצת לאות שלילה, ונשיקה בלחי כאשר נכנסתי למונית. הנהג היטיב את המראה והסתובב לרגע להתבונן בי. "חבר שלך?" "כמעט." הנהג הוציא סיגריה. פחדתי כמעט שהיא תסתבך בשפם הלבן שלו, "יופי של בחור מצאת לך", אמר. הסמקתי לרגע. אני יודעת, אני יודעת, רציתי להגיד לו. * ומי אמר שמתח מיני לא מספיק? כשנגעת בי זה היה כמעט בדיוק בלב. כאילו שאתה זורק חיצים אל מטרה. וגם כשהידיים שלך רעדו מרוב אהבה הצטמררתי והסמקתי בחיוך בובתי, כמעט כמו של עוד אחת מהבחורות שלך. ומבין כל האהבות שלי- בשלך עוד אפשר להיזכר בחיוך. זה היה כואב ומתוק ועצוב ושטחי, כמו שאהבה צריכה להיות. * אמרת לי שכל אחת גורמת לך לחשוב עליי. כמעט שבכיתי מרוב אושר כשהשפתיים האדומות שלך יצרו בדיוק את כל המילים שביקשתי אי פעם. צחקתי בצורה מתחנחנת שאתה משקר, אבל הבטת בי ברצינות עד שצבטתי את עצמי, ואמרת שלא. חיכיתי כל כך הרבה; עד שלא יכולתי לחכות יותר. חבל שלא התעוררת מוקדם יותר, חבל שלא היה הכול אחרת. בחלום שלי הלכת מבלי להביט אחורה. השמיים היו בצבע מחליא ולא מוגדר ואני לא צעקתי ולא רצתי ולא בכיתי. עשיתי את הבחירה שלי, וזו כבר הייתה הנשיקה האחרונה שלנו.