פרידה לאחר 3 וחצי שנים -אודה לעזרתכם!! מבולבל

SpiderMan SP

New member
פרידה לאחר 3 וחצי שנים -אודה לעזרתכם!! מבולבל

שלום - אנסה לתמצת כמה שניתן

אני והחברה שלי (לשעבר) נפרדנו לפני כחודש וחצי בערך (נפגשנו פעמים אחדות ושוחחנו במהלך התקופה הזו)
אני בן 29 והיא בת 25 היינו יחד כ 3 וחצי שנים ועדיין לא גרנו יחד מכל מיני סיבות ( פוטרתי ולא הייתה לי עבודה יציבה וכו)
בשנה האחרונה היחסים בינינו החלו "להתדרדר" . חשוב לי לציין שנפרדנו מספר פעמים במהלך השנה וחצי האחרונה אבל לא פרידות ארוכות - כמה ימים גג.

הרקע של היחסים:
היא החלה להיות מופנמת יותר, הייתה בוכה (מבלי שהייתי יודע) ומדיי פעם היינו רבים ( על "שטויות")
אני הייתי מתעצבן מאוד מהמריבות האלו, מכוון שהייתי חש תסכול שהיא לא שמחה ולא הייתי מבין מה היא רוצה ממני , ומאוד היה איכפת לי וזה הציק לי שהמצב ככה.

אני הייתי מרגיש חנוק, לא חופשי, נעלמה לי השמחת חיים (ככה הסביבה טוענת) , מלבד מה שכל אחד מאיתנו הרגיש יש לנו גישות דיי שונות לחיים ולכן לעיתים אנחנו נוטים לא להסכים על דברים מסויימים ולהסתכל על עליהם בצורה שונה
כמו היחסים בינינו( אני מאמין בשוויון בין בני הזוג בין הגבר לאישה - ושגבר יכול לפעמים לקבל כוחות או להישען גם על האישה - זו לא בושה , ומנגד היא דיי "אולד פשן" מאמינה שגבר זה גבר ושהוא צריך לדאוג להכל וכו' - מרוקאית :) )
אני ראלי יותר וחושב המון והיא יותר פועלת לפי אמוציות וקודם כל מאמינה שצריך לפעול ואחכ להסתדר


הסיבה/הטריגר לפרידה:
לפי מה שהיא אומרת לא נתתי לה מספיק בטחון בקשר, "האדמה רעדה תחת רגליה" לדבריה, היא לא הרגישה בטוחה בקשר, שאני לא מספיק רציני, ושההססנות שלי גרמה לכך. ( אני דיי הססן אם לומר את האמת כמעט בכל תחום בחיי)
ובגלל שלא היה לה את הבטחון הזה היא הייתה עצובה, לא מימשה את הפוטנציאל שיש בה כבנאדם.
בנוסף הקש ששבר את גב הגמל היה סביב הנושא של לעבור לגור יחד (צעד שגם אני רציתי, ובעבר העלאתי את הנושא ראשון אבל זה לא יצא לפועל). הסיבות שאני לא רציתי לעבור היו

בגלל המצב הכלכלי - פוטרתי מהעבודה ובמהלך השנה האחרונה עבדתי בעבודות זמניות ולא השתכרתי הרבה, והיא גם לא הרוויחה הרבה - לכן הצעד הזה לא נראה לי ראלי ונכון לעשות אותו. והבטחתי לה שכאשר אמצא עבודה
רצינית בתחום שלי (אני בעל תואר ראשון במחשבים) אני אתבסס חודש- חודשיים ונתחיל לחפש - אבל היא הייתה מאוד לחוצה

סיבה שניה - התחילו אצלי ספקות, המריבות התכופות גרמו לכך, הקצר בתקשורת בינינו והאי הסכמה בתחומים מסויימים. כל זה גרם לי לחשוב שכלל שמתקדמם בקשר ועוברים לגור יחד אז "יש יותר על מה לריב ולהתווכח"

לא הסתרתי את זה מפניה ואמרתי לה מה שאני חושב, שיש לי חששות בקשר למעבר ( דבר טבעי אני חושב) אבל שאני עדיין רוצה את זה ( אני מניח שרציתי לקבל ממני חיזוק בקטע הזה - שיהיה בסדר וכו), אבל זה שבר אותה לגמרי. המטרה ששתיפתי אותה היה קודם לשתף לא חשבתי שזה יגרום לכזה בלגן. הרגשתי צורך לשתף - בשביל מה יש בן זוג אם לא לשתף אותו בדברים מהסוג הזה ? מה אני אמור להסתיר ?

אפילו חשבתי ללכת ליעוץ זוגי, אבל היא לא מוכנה לשמוע על זה בכלל , כי לטענתה אין לה שום בעיה והיא לא צריכה טיפול, ושהיא סה"כ רוצה להתקדם עם הבן זוג שלה בחיים - מה לא בסדר בזה לטענתה?
ושברגע שנעבור אז כל הבעיות יפתרו בינינו ( דבר שאני לא מאמין בו ) כי זה יוכיח לה שאני לא מהסס ושאני מאמין בקשר.
היום בדיעבד אחרי חודש וחצי - אני כבר לא חושב שיעוץ זוגי יעזור - כי זה לא באמת בא ממנה - תקנו אותי אם אני טועה.

חשוב לי לציין שאנחנו מאוד אוהבים , אני אוהב אותה מאוד אכפת לי ממנה וזה הדדי , היא גם אוהבת אותי מאוד. הסביבה שלי (חברים ומשפחה) אומרים שאנחנו לא מתאימים ושיש לה דרישות לא הגיוניות, ושאני עשיתי מעל ומעבר בשביל הקשר הזה
(לי האמתי יש נטייה להאשים את עצמי - שיכולתי לתקן , לעשות דברים אחרת וכו - וזה משהו שלא שמעתי ממנה אפילו פעם אחת - אני שומע רק האשמות וכמה שאני לא בסדר. אגב הגיוני שגם אני לא בסדר שאני צריך לתקן אבל לא רק אני
אלא גם היא - צריך 2 לטנגו ואני לא חושב שהיא רואה את זה)


בחודש וחצי האחרון היו בינינו משחקי "פינג פונג" של אני רוצה לחזור ואז היא לא רוצה וההפך. בפעמיים האחרונות שהיו ממש לפני כמה ימים היא רצתה לחזור אבל אני לא רציתי בטענה שאני צריך זמן לחשוב, לראות מה קורה איתי
להיות החלטי במאה אחוז -כי אני מאמין שחזרה הפעם תהיה איך לומר כמעט לתמיד. פחדתי שנחזור ואז ניפרד שוב פעם או גרוע מזה שנחזור נתחתן ואז ניתגרש ....

הפרידה ממש קשה לי, אני לא מפסיק לחשוב עליה, אין לי תאבון. אני אוהב אותה אבל עדיין אני לא רץ אליה - אולי זה בגלל העקשנות שלה והחוסר הבנה ?
אני דיי פוחד לפספס אותה ואת הקשר שלנו, כי בכל רגע היא יכולה לא להיות שם, והיא כמובן לא מאמינה בהפסקה.

מה אני אומר לעשות ? קשה לי מאוד להחליט זה הלב נגד הראש......
האם אני לא בסדר? האם זה באמת נטו בגלל הססנות שלי או שיש דברים מעבר והסביבה אינה טועה ???

המון תודה למי שקרא את מה שקראתי ואשמח לשמוע את דעתכם....
 

newron26

New member
קראתי וזה נשמע לי כמו זוג שהתגרש הרגע ...

הסיבות, הסיטואציה, החזרות והשיבות ... זה נראה כמו גירושין - רק בלי חתונה.

לדעתי, לפחות בזמן שיוצאים ולפני חתונה, אמורים להיות יותר פרפרים בבטן ויותר כיף ממפחיד ... וזה נראה שאצלכם הדבק לא מספיק חזק , להחזיק את זה כשאתם חברים ... אני לא רוצה לחשוב מה יקרה כשתהיה טבעת או ילד - מה אז ?

לנשום עמוק, לנתק, ולהתחיל מחדש. הרבה יותר קשה לעשות מלכתוב ...

בהצלחה !
 

SpiderMan SP

New member
עוד דבר..האם אתם חושבים שטיפול זוגי יעזור?

אני דיי חושב שרוב הבעיות שלנו הם חוסר הבנה וגם חוסר הסכמה

האם טיפול זוגי בשלב זה של החיים (לפני חתונה וילדים) הוא נכון ?

חברה שלי לשעבר לא מאמינה בזה בטענה שהיא לא נשואה ואין לנו ילדים לכן אין צורך בטיפול זוגי , האם יש משהו בדברים שלה?

טיפול זוגי יכול בכללל לגשר על בעיות מהסוג זה? האם זה בכלל בר תיקון ?
 

newron26

New member
למרות שכתבת הרבה, חסר כאן המון ....

אולי תשב איתה על כוס קפה, בחוץ.
תעלו נקודה נקודה, ותתחילו לפרום את הקשרים שנוצרו ויוצרים לחץ ...

אולי תעשו טיפול, בלי ללכת לטיפול, אתם מסוגלים לזה ?
אם אתם רוצים להתחתן, אתם אמורים להיות מסוגלים לדבר על מה שקורה בינכם ולהעשות את כל הבעיות, ולרשום כל דבר ולראות איך אפשר להתקדם עם זה ...

אני לא מאמין שרק אם תיתחתנו - הכול יסתדר מעצמו ...
 

SpiderMan SP

New member
ישבנו פעם פעמיים

וזה לא ממש הוביל לאיזשהו מקום, הפחד שלי להיכשל מהזוגיות הזו כנראה גובר על הכל

אני תמיד שואל את עצמי למה אני כל כך מפחד לעבור לגור איתה, הרי אנחנו לא מתחתנים ...זה רק לעבור לגור יחד
וכמו שהיא אומרת זה 50-50 או שהמעבר יחזק את הקשר בינינו או שלא ואז נפרק - מה כבר יכול להיות......

אני לא מבין למה אנ לא מצליח להסתכל על זה ככה כמו שהיא מציגה את זה ....
 

newron26

New member
נראה לי שאתם צריכים לעבור לגור יחד ...

אפילו רק בשבילך , שתעבור את המחסום הפסיכולוגי, ובשבילה שתוכל לקבל תמונה של מה זה לחזור לבית כשחבר שלה גר בו.

מה יש לך להפסיד ? לדעתי אתה ממש מפוחד סתם, המחויבות שלך ושלה כלפי הקשר אולי גדלה אבל לא בהרבה.

תנסה !
 

SpiderMan SP

New member
זה נשמע לי מסוג המקרים ש.... או שאני טועה

מסוג המקרים שיש בעיות בין זוג ואז הזוג אומר טוב נעבור לגור יחד ויהיה בסדר
ואז או שבסדר או שלא ואז הם אומרים לעצמם טוב נתחתן ואז יהיה בסדר ואז טוב נביא ילד ואז יהיה בסדר..... ( הבנת את הרעיון)

יכול להיות שאני טועה וזה לא מה שיקרה בינינו ...כבר אין לי מושג, ומה שעוד מערער אותי זה הסביבה שאומרת שאנחנו לא מתאימים
(למרות שבתכלס אף אחד לא חי איתה באמת, רק אני , אז אני לא יודע כמה משקל יש בדעה שלהם)


אני מבולבל..!!!!
סורי שאני מבלבל לכם את המוח
 
הכל הרבה יותר פשוט

משנדמה לך. אתה קשור אליה, כי שלוש וחצי שנים לא הולכים ברגל, בייחוד כשיש דרמות ועניינים שרק מציתים את האש. ואתה לגמרי לא סגור עליה. והפחד שלך הוא שאם תעבור לגור איתה ביחד זה כאילו שהצהרת שהעסק סגור. אתה על מסלול ההמראה לכיוון החבילה המלאה. האקט הזה עצמו מבחינתך הוא כנראה הרבה יותר סימבולי ועמוק במשמעותו כצעד מהטבעת עצמה. אז אתה מתמהמה, והיא רואה שאתה לא סגור עליה ועושה סרטים, ואתה נכנס לסרטים מקבילים ובשורה התחתונה אומרים בחבר'ה אם יש ספק - אין ספק. המעברים בין השלבים של קשר בריא, טבעי ואורגני הם הרמוניים וכאילו מתבקשים מעצמם. אם אצלך זה לא קורה איתה סימן שהיא לא האחת.

שחרר, אחשלו
 

newron26

New member
זה בסדר אנחנו כאן לביבלולי מוח !

וכמו שאמרה בתגובה אחרי לפני ' הכל הרבה יותר פשוט - מפלצת או ילדה' ממה שאני מכיר אצל רוב הזוגות מעבר לגור ביחד יוצר חשש מסויים, אבל הוא מגיע עם הרבה יותר כיף (קח את השיר "לגור איתו" ותקשיב.. למילים) , אבל אצלכם כנראה שהחששות חזקות יותר מכל דבר (ואולי רק אצלך) ...
דוקה בגלל זה שווה לך לעבור לגור איתה ... לדעתי !
אתה צריך לעבור את השלב הזה בחיים.... שבו אתה מתגורר עם מישהי ... ושאתה מסוגל לקיים מערכת יחסים כזו.
אל תפחד - זה לא אומר חתונה, וכידוע לך - גם אלו שמתחתנים 1 מכל 3 ימצא את עצמו גרוש בסוף היום, אבל כולם קופצים לבריכה, וחבל שתפחד מלקפוץ למים יש לזה גם הרבה יתרונות.

בהצלחה !
 

SpiderMan SP

New member
יש בי חלק שרוצה לעשות את הצעד הזה

מקווה שאני אעשה אותו לפני שיהיה מאוחר מדיי ........

תודה לכולם על האוזן הקשבת !
 
תגיד לי אתה עוואר?

היא רוצה שתציע לה נישואים נקודה סימן קריאה.
יכול להיות שמגורים יעשה לה את זה באופן זמני, כי זו תהיה התקדמות ממשית אבל המטרה הסופית שלה היא חתונה.

כך שאני מציע שאם אתה מעוניין להתקדם איתה לקראת מגורים\חתונה, לך על זה. אם לא, עזוב את זה... האטיטיוד של "אני לא בטוח שהיא זו שאני רוצה להתחתן איתה" רק ירחיק ביניכם יותר ויותר גם אם תהיו ביחד.
 

SpiderMan SP

New member
נכון היא אמרה בצורה דיי מפורשת

שבעוד שנה בערך מהיום היא רוצה להתחתן .... שהיא רוצה לראות אותה נשואה
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
אני לא אופטימי בקשר אליכם

הסברים לחוד ומציאות לחוד.
אם 3.5 שנים לא הובילו לקשר הרמוני עובד, אז אני לא חושב שטיפול יעשה את זה.

טיפול עובד עבור זוג שכבר התחבר, שכבר החליט שהוא ביחד, אבל יש לו בעיות תקשורת, או בעיות אחרות. אבל צריך להיות איזה מינימום של ביטחון שיש קשר.

אצלכם נשמע מקריאת הדברים שבעצם הדברים תמיד עמדו על בלימה, לא ממש מתחברים. יש לכם אהבה, וזה באמת קורע לב, אבל אהבה היא לא חומר מספיק כדי שזוג אנשים ייקשרו יחד. צריכה לקרות גם איזו כימיה, צריך להופיע איזה ביטחון, ולכם זה כנראה לא קרה.

אני חושב שבעתיד כל אחד מכם יכיר מישהו מישהי שאיתם זה פתאום כן ילך בקליק. אני לא אומר שאז לא יהיו שום בעיות, אבל אז יהיה טעם להתמודד איתן, ואתם תראו איך זה עובד כשזה עובד נכון.

לדעתי, כרגע, למרות כאב הלב, כדאי להכיר בזה שזה לא עבד וללכת הלאה.
 

סטנגה Joe

New member
נשמע כמו

המון המון בלאגאן.
אני רק מנסה לחשוב לעצמי מה יהיה כאשר יפרצו הילדים והמשכנתא והרי הכביסה אם היום זה נראה כך.
נראה לי שאתה צריך להתגבר עליה ולהמשיך הלאה
 

nirity1

New member
תגיד לי

למה אתה רוצה לחזור למשהי שגרמה לך להרגיש חנוק ולקחה לך את שמחת החיים ?
בשביל מה בכח ?
אני חושבת שאתה חושש יותר מהלבד מאשר מלהפרד ממנה
תנסה להיות לבד קצת , תפוס פרספקטיבה , תגלה שהשד לא כזה נורא
 

SpiderMan SP

New member
זה לא היה ככה בהתחלה

סה"כ היה לנו כיף יחד ... ופתאום דברים השתנו (בטח מליון ואחת סיבות)

אז אני שואל את עצמי אם היה טוב, ודברים השתנו למה שלא ישתנו שוב בחזרה?
 

נומלה

New member
היא היתה מאוד לחוצה

אחרי 3 וחצי שנים עם גבר שמהסס יש סיבה טובה להיות בלחץ. לא יודעת אם תחזרו או לא, אבל להבא (איתה או עם אחרת), אי אפשר להחזיק אדם אחר על בלימה כל כך הרבה זמן. גם להססנות שלך אתה צריך לשים גבולות כי הברירות אינן כפי שאתה חושב. זה לא "להמשיך כמו שעכשיו" או "להתקדם ולעבור לחיות ביחד". זה יותר כפי שקרה. להיות או לחדול.

עכשיו אתה צריך להחליט מה באמת חשוב לך ולהתפשר על הדברים האחרים.
 

SpiderMan SP

New member
צודקת...אבל

אני יכול להבין את הרצון שלה להתקדם (גם אני רציתי) ואני יודע שההסנות שלי מפריעה לה (וגם לי)
אני מנסה לעבוד על זה ולהשתפר כמה שאפשר ( אי אפשר לשנות לגמרי בנאדם זו תכונה שלי שכנראה תלווה אותי בכל חייי , אני אוכל לשפר את זה )

ובנוסף היא בת 25 ולא בת 30 שהלחץ אמור לשחק תפקיד וגם מעולם לא אמרתי שאני לא רוצה לעבור , אלא רק הטיימיניג לא היה נכון

בכל אופן אני מרגיש שכאילו אני מנסה להצדק ואני לא לא רוצה להיות צודק, אני רוצה להיות מאושר
 

נומלה

New member
להיות מאושר זו מטרה ראויה

ויתכן שעליך פשוט להמשיך קדימה. אבל.... כדאי לשים לב איך ההתנהגות שלך מתפרשת אצל הזולת. אם אחרי שלוש וחצי שנים אתה מהסס אם לגור עם בת הזוג שלך, אתה מאותת באותיות של קידוש לבנה שהסיכוי שתגיע להחלטה שונה מהסטטוס קוו הוא מאוד קטן. הפרשנות שלה לא בהכרח קשורה ללחץ. נראה יותר כמו חישוב תוחלת והסקת מסקנות ראציונאלית.

כשאתה מבקש מבת הזוג לתת מקום לתכונות האופי שלך ולאפשר להן מרחב, שאלה קבילה לחלוטין היא: עד כמה? כמה זמן היא צריכה לחכות? אם אתה מבקש שתניח לך להסס ככל שתרצה, המסקנה היא שאתה לא רוצה לקחת את הסיכון במסגרת הנוכחית (לשעבר). האמת היא שאם לא מצאת טיימינג נכון במשך כל הזמן הזה, הסיכוי שתמצא אותו, הוא מאוד נמוך.
אם הייתם חברים חצי שנה, אפשר לדבר על טיימינג. שלוש וחצי? לא.
 
למעלה