פרופסור ארנון אפק אמר שההשפעות ארוכות הטווח של החיסון לא ידועות

[רוב הזמן נח]

הוא אמר שם הרבה דברים על זה שצריך להתחסן ועל זה שיש פייק ניוז על החיסון. אבל הוא גם אמר את זה שלא יודעים מה יהיו ההשפעות ארוכות הטווח של החיסון. לפחות היה לו היושר לומר את זה. אז כל אחד שיקשיב לראיון ויעשה את השיקולים שלו.

 

[אלי בר חסון]

הוא אמר שם הרבה דברים על זה שצריך להתחסן ועל זה שיש פייק ניוז על החיסון. אבל הוא גם אמר את זה שלא יודעים מה יהיו ההשפעות ארוכות הטווח של החיסון. לפחות היה לו היושר לומר את זה. אז כל אחד שיקשיב לראיון ויעשה את השיקולים שלו.

שום דבר חדש. העניין נלקח בחשבון. כל תרופה חדשה נמצאת באותו מצב. אבל יש רף שכל תרופה צריכה לעבור בטרם היא מאושרת, בטח כפי שהחיסון לקורונה אושר בתהליך קצר מאוד יחסית לתרופות אחרות.
ולמה? בגלל 2 סיבות:

1. הקורונה היא מגיפה עולמית בעלת קצב התפשטות גבוה מאוד ופגיעה קשה בחיים (שלא כמו שפעת).
2. התרופה הוכיחה אפקטיביות ובטיחות גבוהות מאוד כנגד וירוס הקורונה.

לכן רשויות הפיקוח על התרופות באמריקה ובאירופה גם הן עשו קיצור דרך ואישרו את החיסון מהר מאוד ע"פ דרישות רגולטוריות מחמירות (בדרך כלל אישור תרופה או חיסון לוקחים 1-3 שנים). פיתוח וניסוי התרופה על מתנדבים עמד בסטנדרטים בינלאומיים לכל נוהלי המחקר הקליני כפי שמחייב הסטנדרט הבינ"ל GCP Good Clinical Practice.

ועוד נקודה חשובה, שמהווה את ההסבר להתנהלות המהירה בלי כל חשש ממוטציות-עצמיות של החיסון, היא שהחיסון משתייך לקבוצת חיסוני ה-RNA: כלומר ה- mRNA של הנגיף אינו נכנס לגרעין התא, ולפיכך אין כל סיכון להשפעות גנטיות או מוטציות של החיסון. כל RNA שנכנס לתא מתפרק מיד עם השלמת המשימה. ה-RNA השליח (mRNA) נכנס לתאים (לא לגרעין התא!) והם מייצרים את החלבון הנגיפי. החלבונים המיוצרים מוצגים למערכת החיסון של הגוף, והיא מייצרת נוגדנים ותגובה תאית. ה-RNA מתפרק אח"כ מהר מאוד בלי להשאיר סימנים או השפעות. זוהי טכנולוגיה שמתפחת במהירות בעשור האחרון, ושאינה נוגעת כלל בליבת התא, ולכן היא משרתת רק מטרתה ואינה משאירה סימנים או "זבל" בתא החי.

 

[רוב הזמן נח]

שום דבר חדש. העניין נלקח בחשבון. כל תרופה חדשה נמצאת באותו מצב. אבל יש רף שכל תרופה צריכה לעבור בטרם היא מאושרת, בטח כפי שהחיסון לקורונה אושר בתהליך קצר מאוד יחסית לתרופות אחרות.
ולמה? בגלל 2 סיבות:

1. הקורונה היא מגיפה עולמית בעלת קצב התפשטות גבוה מאוד ופגיעה קשה בחיים (שלא כמו שפעת).
2. התרופה הוכיחה אפקטיביות ובטיחות גבוהות מאוד כנגד וירוס הקורונה.

לכן רשויות הפיקוח על התרופות באמריקה ובאירופה גם הן עשו קיצור דרך ואישרו את החיסון מהר מאוד ע"פ דרישות רגולטוריות מחמירות (בדרך כלל אישור תרופה או חיסון לוקחים 1-3 שנים). פיתוח וניסוי התרופה על מתנדבים עמד בסטנדרטים בינלאומיים לכל נוהלי המחקר הקליני כפי שמחייב הסטנדרט הבינ"ל GCP Good Clinical Practice.

ועוד נקודה חשובה, שמהווה את ההסבר להתנהלות המהירה בלי כל חשש ממוטציות-עצמיות של החיסון, היא שהחיסון משתייך לקבוצת חיסוני ה-RNA: כלומר ה- mRNA של הנגיף אינו נכנס לגרעין התא, ולפיכך אין כל סיכון להשפעות גנטיות או מוטציות של החיסון. כל RNA שנכנס לתא מתפרק מיד עם השלמת המשימה. ה-RNA השליח (mRNA) נכנס לתאים (לא לגרעין התא!) והם מייצרים את החלבון הנגיפי. החלבונים המיוצרים מוצגים למערכת החיסון של הגוף, והיא מייצרת נוגדנים ותגובה תאית. ה-RNA מתפרק אח"כ מהר מאוד בלי להשאיר סימנים או השפעות. זוהי טכנולוגיה שמתפחת במהירות בעשור האחרון, ושאינה נוגעת כלל בליבת התא, ולכן היא משרתת רק מטרתה ואינה משאירה סימנים או "זבל" בתא החי.

אתה יודע שגם וירוס רגיל בתהליך ההתרבות שלו לא משפיע על ה-DNA של התא. מלבד במקרים שהיום יודעים שהוירוס גרם לסרטן. ככה שבחיסון חדש שכזה פשוט אי אפשר לדעת. מלבד זה, יש תופעות אחרות שיכולות להתרחש. הבעיה שמבחינה מדעית בשביל לשלול תופעות לטווח רחוק צריך ניסוי מדעי לפחות שנתיים. מה שלא היה.

 

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

שום דבר חדש. העניין נלקח בחשבון. כל תרופה חדשה נמצאת באותו מצב. אבל יש רף שכל תרופה צריכה לעבור בטרם היא מאושרת, בטח כפי שהחיסון לקורונה אושר בתהליך קצר מאוד יחסית לתרופות אחרות.
ולמה? בגלל 2 סיבות:

1. הקורונה היא מגיפה עולמית בעלת קצב התפשטות גבוה מאוד ופגיעה קשה בחיים (שלא כמו שפעת).
2. התרופה הוכיחה אפקטיביות ובטיחות גבוהות מאוד כנגד וירוס הקורונה.

לכן רשויות הפיקוח על התרופות באמריקה ובאירופה גם הן עשו קיצור דרך ואישרו את החיסון מהר מאוד ע"פ דרישות רגולטוריות מחמירות (בדרך כלל אישור תרופה או חיסון לוקחים 1-3 שנים). פיתוח וניסוי התרופה על מתנדבים עמד בסטנדרטים בינלאומיים לכל נוהלי המחקר הקליני כפי שמחייב הסטנדרט הבינ"ל GCP Good Clinical Practice.

ועוד נקודה חשובה, שמהווה את ההסבר להתנהלות המהירה בלי כל חשש ממוטציות-עצמיות של החיסון, היא שהחיסון משתייך לקבוצת חיסוני ה-RNA: כלומר ה- mRNA של הנגיף אינו נכנס לגרעין התא, ולפיכך אין כל סיכון להשפעות גנטיות או מוטציות של החיסון. כל RNA שנכנס לתא מתפרק מיד עם השלמת המשימה. ה-RNA השליח (mRNA) נכנס לתאים (לא לגרעין התא!) והם מייצרים את החלבון הנגיפי. החלבונים המיוצרים מוצגים למערכת החיסון של הגוף, והיא מייצרת נוגדנים ותגובה תאית. ה-RNA מתפרק אח"כ מהר מאוד בלי להשאיר סימנים או השפעות. זוהי טכנולוגיה שמתפחת במהירות בעשור האחרון, ושאינה נוגעת כלל בליבת התא, ולכן היא משרתת רק מטרתה ואינה משאירה סימנים או "זבל" בתא החי.

המחלה קטלנית למעטים ולכן חיסון לא הגיוני במצב כזה.

 

[רוב הזמן נח]

המחלה קטלנית למעטים ולכן חיסון לא הגיוני במצב כזה.

בהתחלה עשו סגר כי היה עומס על בתי החולים ולא היו מספיק מכונות הנשמה. אחר כך עשו סגר כי רצו למנוע תחלואה. בהתחלה חיסנו זקנים ומי שבסיכון ועכשיו רוצים לחסן את כולם.

 

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

בהתחלה עשו סגר כי היה עומס על בתי החולים ולא היו מספיק מכונות הנשמה. אחר כך עשו סגר כי רצו למנוע תחלואה. בהתחלה חיסנו זקנים ומי שבסיכון ועכשיו רוצים לחסן את כולם.

נכון,תמיד יש תירוץ חדש.

הסוף היה רשום מראש בלוח המחיק של ביבי - "שלב 4 חיסונים".

ומי שלא זוכר אני יכול למצוא את הכתבה.

 

[דיברגנט חדש]

נכון,תמיד יש תירוץ חדש.

הסוף היה רשום מראש בלוח המחיק של ביבי - "שלב 4 חיסונים".

ומי שלא זוכר אני יכול למצוא את הכתבה.

ושיגמרו יתחילו עם מנה שלישית

 

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

ושיגמרו יתחילו עם מנה שלישית

יותר טוב משפעת רגילה ששם ההמלצה רק פעם בשנה.

ז"א ב"פשעת החדשה" 4 חיסונים בשנה בשביל "להיות כמו כולם" - עבודה וכדומה.

 

[דיברגנט חדש]

יותר טוב משפעת רגילה ששם ההמלצה רק פעם בשנה.

ז"א ב"פשעת החדשה" 4 חיסונים בשנה בשביל "להיות כמו כולם" - עבודה וכדומה.

השרשור שפתחתי על קופ"ח מאוחדת

 

[דיברגנט חדש]

השרשור שפתחתי על קופ"ח מאוחדת

מחקר במאוחדת: אובחנו עם קורונה שבוע אחרי המנה השנייה, לדחות את התו הירוק​

משרד הבריאות קבע שהתו הירוק יוענק למתחסנים שעבר שבוע לפחות מיום קבלת המנה השנייה. אלא שקופת חולים מאוחדת הציגה היום מחקר שערכה על למעלה מ-100 אלף ממתחסני הקופה, שלפיו החסינות המלאה אינה מושגת אחרי שבוע אחד. "הסרת מגבלות הריחוק החברתי והחלת התו הירוק כבר ביום השמיני לקבלת החיסון השני - מוקדמת מדי ועלולה לחולל גלי תחלואה נוספים", אומר סמנכ"ל הקופה​

 

[מ ש ה 53]

בהתחלה עשו סגר כי היה עומס על בתי החולים ולא היו מספיק מכונות הנשמה. אחר כך עשו סגר כי רצו למנוע תחלואה. בהתחלה חיסנו זקנים ומי שבסיכון ועכשיו רוצים לחסן את כולם.

ועכשיו BB מחלק מכונות הנשמה כי יש לו "מיותרות".

 

[כוכבית מצויה]

ועכשיו BB מחלק מכונות הנשמה כי יש לו "מיותרות".

כשאין בהן שימוש (כי יש יותר ממה שצריך) וכשיש יותר מכונות מאשר צוותים מיומנים להפעלתן וכשמתברר שעדיף במקרה של קורונה חיבור לאקמו הן בהחלט מיותרות.
יש מספיק דברים בהתמודדות עם הקורונה שנעשו באופן לא הגיוני, חבל להתפס לפרטים הפחות משמעותיים.

 

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

שום דבר חדש. העניין נלקח בחשבון. כל תרופה חדשה נמצאת באותו מצב. אבל יש רף שכל תרופה צריכה לעבור בטרם היא מאושרת, בטח כפי שהחיסון לקורונה אושר בתהליך קצר מאוד יחסית לתרופות אחרות.
ולמה? בגלל 2 סיבות:

1. הקורונה היא מגיפה עולמית בעלת קצב התפשטות גבוה מאוד ופגיעה קשה בחיים (שלא כמו שפעת).
2. התרופה הוכיחה אפקטיביות ובטיחות גבוהות מאוד כנגד וירוס הקורונה.

לכן רשויות הפיקוח על התרופות באמריקה ובאירופה גם הן עשו קיצור דרך ואישרו את החיסון מהר מאוד ע"פ דרישות רגולטוריות מחמירות (בדרך כלל אישור תרופה או חיסון לוקחים 1-3 שנים). פיתוח וניסוי התרופה על מתנדבים עמד בסטנדרטים בינלאומיים לכל נוהלי המחקר הקליני כפי שמחייב הסטנדרט הבינ"ל GCP Good Clinical Practice.

ועוד נקודה חשובה, שמהווה את ההסבר להתנהלות המהירה בלי כל חשש ממוטציות-עצמיות של החיסון, היא שהחיסון משתייך לקבוצת חיסוני ה-RNA: כלומר ה- mRNA של הנגיף אינו נכנס לגרעין התא, ולפיכך אין כל סיכון להשפעות גנטיות או מוטציות של החיסון. כל RNA שנכנס לתא מתפרק מיד עם השלמת המשימה. ה-RNA השליח (mRNA) נכנס לתאים (לא לגרעין התא!) והם מייצרים את החלבון הנגיפי. החלבונים המיוצרים מוצגים למערכת החיסון של הגוף, והיא מייצרת נוגדנים ותגובה תאית. ה-RNA מתפרק אח"כ מהר מאוד בלי להשאיר סימנים או השפעות. זוהי טכנולוגיה שמתפחת במהירות בעשור האחרון, ושאינה נוגעת כלל בליבת התא, ולכן היא משרתת רק מטרתה ואינה משאירה סימנים או "זבל" בתא החי.

השתמשת במושג תרופה בצורה מטעה.

ברור שתרופה באופן כללי אומר פיתרון בריאותי למחלה אבל במקרה דנן מדובר כידוע בחיסון ולא בתרופה ובעברית

ההבדל הזה חשוב מאוד.

יתכן שהשתמשת בזה באופן תמים אבל סביר יותר שתרופה נשמע טוב יותר מחיסון כפיתרון למחלה ולכן השתמשת בזה שישמע יותר טוב

כנראה כמו השם שלך שנבחר בשביל לקדם חיסון ולא באמת כי זה השם שלך.

 

[Harrington]

אבל הוא גם אמר את זה שלא יודעים מה יהיו ההשפעות ארוכות הטווח של החיסון. לפחות היה לו היושר לומר את זה. אז כל אחד שיקשיב לראיון ויעשה את השיקולים שלו.

למה יש צורך ביושר מיוחד בשביל לומר את מה שכל אזרחי כדור הארץ יודעים זה מכבר? הרי אין בזה שום חידוש והדבר נדון ופורסם על-ידי כל גורם אפשרי. לרבות אותם גורמים שקוראים להתחסן.

 

[רוב הזמן נח]

לדעתי במצב שמראים משהו שכולו טוב או ממליצים על משהו שכולו טוב, צריך לשים לב לנורות האדומות. וכאן יש נורה אדומה חזקה מאוד שנחשפה.

 

[דיברגנט חדש]

לדעתי במצב שמראים משהו שכולו טוב או ממליצים על משהו שכולו טוב, צריך לשים לב לנורות האדומות. וכאן יש נורה אדומה חזקה מאוד שנחשפה.

בדיוק ובנוסף, כל הזמן מתגלים עוד ועוד נתונים על שקרים שהסתירו מאיתנו.

 

[רוב הזמן נח]

רק שלא יגידו שזה פייק ניוז. זה הראיון המלא עם הדגשה של משהו שהיה בו,
שלדעת רבים חשוב.

מי שחושב שזה פייק ניוז באמת דחוף צריך לעבור לגור בסין או איראן.

 

[כוכבית מצויה]

רק שלא יגידו שזה פייק ניוז. זה הראיון המלא עם הדגשה של משהו שהיה בו,
שלדעת רבים חשוב.

מי שחושב שזה פייק ניוז באמת דחוף צריך לעבור לגור בסין או איראן.

כולם יודעים שתוך 120 שנה מקבלת החיסון הם ימותו.

 

[רוב הזמן נח]

כולם יודעים שתוך 120 שנה מקבלת החיסון הם ימותו.

יש כאלה שתוך יום וחצי מהחיסון קיבלו שיתוק בחצי פנים.

 

[כוכבית מצויה]

יש כאלה שתוך יום וחצי מהחיסון קיבלו שיתוק בחצי פנים.

שיתוק שבניגוד למוות מהנגיף חלף.