פתרון מלא: נתתי לכם להתברבר...
קראתי את כל התגובות ונפלתי מצחוקים: לא אמת מים ולא נעליים. המקום מתחת לאדמה נחקר בעבר היטב וביצענו בדיקה עם עובדים ותיקים שעבדו ברכבת. היות ואני מכיר את כולם, לא היתה שום בעיה להגיע אליהם. ה"מערה" היא מקלט אותו חפרו התורכים בעת מלחמת העולם הראשונה עקב חשש להפצצות אויר. במקום סודרו ספסלים לאנשי התחנה ולחיילים תורכים כדי לשמש חדר הגנה מעין כיתת כוננות לאבטחת התחנה. זה לא ממש עזר להם והם נסוגו בחופזה מהתחנה תוך כדי קבלת הנחייה לקלקל ולהשמיד כל ציוד בתחנה - דבר אותו הספיקו לבצע באופן חלקי בלבד. מצד שמאל של הכוך - ישנם תאים קטנים ששימשו כמאפיית פיתות ליושבים במקום וכחימום לדרי הכתה שכן מדובר בשלהי 1917 כאשר ימי החורף בירושלים קרים והכוך קר מאוד. למי שהיה שם אך לא שם לב: קיים פתח בתקרה למען חדירה של קרני שמש ולמען תצפית או כדי לשמוע את קולות המטוסים המתקרבים. זהו סיפורו של המקום. משמאל לכוך וכחמישה מטרים צפונה ממנו, נבנה בזמנו מוסך קטרים עם מבנה גדול. ממערב לכוך היה סובבון של קטרי קיטור גם בתקופת המנדאט. לפול ולי יש צילומים רבים אך הם יפוסמו באלבום של פול כאשר ייצא. חן מכיר את מוסך הקטרים ואת הסובבון הנ"ל. בתערוכת רכבת לירושלים, הופיעה תמונה שנלקחה מאוסף ירמיהו רימון בה רואים קטר קיטור מוטה על צידו בתחנה, אל תוך הסובבון. למי שיש את ספר התערוכה - נא להביט ולראות. עד כאן. מקווה שהתעלומה נפתרה. לילה טוב. הטבלאות מחכות לי.... ביי-ביי.