פרדוקס האקסיות

yonix88

New member
פרדוקס האקסיות

אז עברו כבר חמש שנים. אתה חיי את חייך, גבעות וגאיות כמו כולם, רגעי שמחה ושפל. חיי חיים. פשוט. ואז, בלי ששמת לב, בלי שהבחנת שהוא מתקרב, מגיע התאריך.. אך אך... התאריך. הוא חרוט שם, על לוח ליבך, במסמר חלוד שאחזה יד של נער. נער שהיית. נער מאוהב. אז הוא הגיע. אוקיי. אתה מנסה לא לעשות עניין. תאריך פשוט. ואז אתה שם לב אליו בכל מקום. בשעון, בדף הבית, על פינה של פנקס, בחדשות, ברחוב, בהרצאה, בהופעה, ברמזור.. אתה לא יכול לברוח, כי עבור אותו נער חלוד, זה היום המיוחד בשנה - יום ההולדת שלה. אז כבר חמש שנים שהיא כבר לא. אולי היא נשואה, אולי היא סכרתית, אולי היא מנהלת סניף של רשת ביגוד מצליחה באילת, אולי חזרה בתשובה ושומרת שבת - אתה לא יודע. היא לא מדברת איתך. לא רוצה, לא מוכנה, לא בכלל. ניסית. כתבת מכתב. שלחת הודעה. התקשרת גם פעם. זה עבד. היא שלחה לך בחזרה - אתה קקה. הממ... אוקיי. והדפוס חוזר. עם נגה (שם בדוי), אז בתיכון. עם ניצן (בדוי), בשירות, ביחידה. עם מיכל (דוי) לפני שנה. כל אחת מהן הייתה החשובה ביותר. הקרובה ביותר. נפרדת. נפדרו ממך. נפרדתם יחד. מה זה משנה בכלל? היה ונגמר. ומה? מה מה? אתה לא אוהב אותה יותר? היא לא יקרה לך פתאום..? בטח יקרה. מפז יקרה. ועדיין, אפילו טלפון לא יכול להרים. אחת אחת, מדגם האקסיות מראה פרדוקס ברור. בעבר - האדם הקרוב אלייך בעולם, עצם זוגיותכם תורמת לשלום העולמי. בהווה - האדם הרחוק ממך בעולם, לא שלום ולא יער ביניכם. מה תאמרו?
 
שלום

גם מי שלא רוצה להיות חברתך, יכולה להסכים לדבר אתך ואף להתיידד אתך. אם האקסית לא רוצה לדבר אתך ולא רוצה כל קשר אתך ואתה אוהב אותה, תוכל לפחות להתנחם בזה שתאהב את עצמך הכי הרבה בעולם.
 

yonix88

New member
אני התכוונתי דווקא

למקרים בהם אתה כן תמכת בפרידה, או לפחות הבנת כי היא נכונה. בסופו של דבר, אני בטוח שכל קשר שהיה ונסתיים, נועד להסתיים ומילא תפקיד ייחודי וחשוב ברצף חיינו. אני חושב שהבעייה מתחילה כשחסרה התובנה הזו בשני הצדדים. ולאהוב את עצמך זה תמיד נכון, חשוב, מדהים, בלתי אפשרי ופשוט באחת. אבל איפה אתה שם את הקצוות הפרומים? את המעגל הלא סגור? אני מאמין שאם מישהי מרגישה אלייך משהו שלילי ('אני שונאת אותו'/'אני כועסת עליו'/'אני מתחרטת עליו'), זה סוג של פצע לא סגור אצלך.. לא?
 

Megie

New member
נכון,

ובדיוק ככה נעים להם החיים- תמיד יהיה משהו שיהווה את המרכז בחשיבותו כשהשאר יהיו הרקע, עד שזה יתחלף ומשהו יחליף אותו.. תמיד יהיו אנשים שיחליפו את הקודמים להם עד שנמצא את אלו שישארו איתנו לנצח.. אנחנו נעים, מתקדמים.. אסור לעצור במקום-לא מומלץ לחזור אחורה, עדיף שלא לכאוב את מה שהיה ורק להינות מעצם זכרונו בנו. זה נכון, זה קרה לכולנו, ואם החיים היו הרבה יותר פשוטים-הכרנו ונשארנו.. אז זה היה מוריד מערך הזכרונות, מערך הניסיון, מערך הכאב שבונה ומעצב אותנו.. החיים לא היו אותו הדבר.. מצד אחד אולי עדיף?! לדעתי עדיף להינות מאיך שהחיים מתנהלים ולדעת לתמרן, מאשר לכאוב על מר גורלינו ולהתקע.
 

yonix88

New member
בדיוק!

הייתי כל כך רוצה שגם בצד השני לשעבר יחשבו כך... זה ממש העניין. עדיף להינות מזרימת החיים ולראות את ההווה מאש לכאוב על עבר מת.. ישנן כמה נסיכות שהייתי רוצה כל כך לומר להן את זה.. רק שלום אני רוצה. השלמה. סולחה. פרידה אמיתית. חמש שנים ועדיין יש כעס וכאב וניכור.. ישנה אחת, רק אלוהים יודע כמה אהבתיה. אם רק הייתי יכול ללחוץ את ידה ולחייך, לדעת שעשינו שולם.. אני חולם לפעמים שאני נפגשים כמבוגרים, בעלי משפחות, ועושים סולחה. זה פשוט לא ריאלי. זה אחת ממשאלות ליבי הגדולות, אבל לצערי, אין לי מושג איך לעשות זאת. כואב לי הלב מהעובדה שמישהי כל כך חשובה לי מסתובבת לה עם תחושה רעה כלפיי..
 

Megie

New member
אז תעשה משהו קיצוני

תשיג אותם ותדבר איתם..רק תגיד להן את זה.. רואים כמה זה חשוב לך לסגור את המעגל הזה-שבאיזשהו מקום עוצר אותך כל פעם במקום-לחשוב ולחזור אחורה.. אני הייתי עושה את זה, כמה שזה נשמע קיצוני, אם זה היה גורם לי לנשום בצורה טובה יותר..לא הייתי חושבת לרגע
 
אומר

שכדאי שתקח עצמך בידיים ולא תחפש תרוצים. תאריך הוא תרוץ. למד לאהוב עצמך ולעשות טוב לעצמך ולסביבה למד להכניס מספיק תחומי עניין בחיים שלך שלא תחשוב כל הזמן בעבר, כשתעשה טוב תהיה אחת טובה שתרצה גם לעשות לך טוב ואז לא תכנס לשטויות מהעבר.
 
מה שכתבת דיבר אליי מאוד

אני שומעת על אקסים שנשארים בקשר, וממשיכים להיות ידידים, אצלי זה אף פעם לא קורה. אני חושבת שזה נובע מזה שהפרידה כל כך כואבת וטעונה, וגם מזה שממש קשה לי עם פרידות, אני תמיד מציקה, והיו פעמים שאפילו התחננתי שנחזור אפילו שזה לא היה זה רק כי קשה לי עם אובדן. אז כדי לשכוח אני חייבת לחתוך לגמרי.
 

יונתנטן

New member
את כותבת יפה אבל..

אלה שלא רוצים להמשיך קשר עם האקסיות זה *בגלל* שהן כל כך יקרות.. זה כואב לחשוב עליהן, קל וחומר לדבר איתן. מנסים להתעלם, לבלוע את הכאב מאשר להעצים אותו עוד יותר.. זאת דעתי בכל אופן
 

yonix88

New member
תגובה ל"מקסים אמיתי" ל"יונתנטן" ולנערה

אני חושב, שזה בסדר, הכל חוקי ותקין וכשר. אפשר לעשות ולבחור לעשות הכל. אני גם לא חושב בכלל בכלל שצריך להפוך ולהיות ידידים. זה לא נראה לי נכון כמעט אף פעם, חוץ מעם האקסית שלי מגיל 11, שאיתה אני באמת מיודד גם היום.. זה לפעמים נכון לחתוך לגמרי, וזה לא שצריך להגיע לאיזה מצב ידידות הזוי, שהוא דבר מאוד נדיר היות וכמעט תמיד אחד הצדדים עדיין רוצה להמשיך בקשר רומנטי, וקשה לייצר מצב בו שני הצדדים ''נקיים'', מה שאני אומר הוא, בפשטות, שחסרה סגירת המעגל, ששניכם תצאו ממנה בחיוך, בלי לשמור יותר כעס, תחושת פספוס, טינה, אשמה או האשמה לעתיד.. מבאס אותי שתלך לה מישהי בעולם עם תחושות שליליות עליי, מבאס אותי ללכת בעו לעומת זאת, יש גם סיכוי לא קטן שמה שהמקסים האמיתי אמר נכון, ואני מבלבל לעצמי את המוח לגמרי בהתפלספויות מתחנחנות, ועדיין מאוהב בסתר ליבי
(קשה לי להאמין, יש לי אגו) אם הייתי יכול, הייתי בטח רוצה לסגור את זה עם עצמי, בלי קשר לצד השני, כי יכול להיות שזה באמת משהו עם עצמי בלבד, סרט קטן, שהלשעברית בכלל לא קרובה אליו(כבר נשואה/ כבר מצאה את אהבת חייה/ כבר הפכה להיות לוחמת חירות נשית/ ועוד).
 
למעלה