פק"ם, מק"ם ומה שבינהם

מצב
הנושא נעול.
פק"ם, מק"ם ומה שבינהם

פק"ם, מק"ם ומה שבינהם
אחת השאלות שחוזרת ונשאלת כאן כמעט כל שבוע מחדש היא לגבי ההבדלים בין פק"ם לבין מק"ם או על מאפיינים שונים של כל אחד מהמכשירים האלה. החלטתי להרים את הכפפה ולכתוב סקירה קצרה בנושא, למרות שזו משימה מאד לא פשוטה לסכם את הנושא הזה בהודעה אחת, וכמעט כל משפט כאן ממש "מבקש" הרחבה או הסתייגות. אני מצרף את הסקירה בהודעה נפרדת, אם יש לכם תוספות או הערות אתם מוזמנים להגיב.
 
../images/Emo63.gif

פק"ם, מק"ם ומה שבינהם
אחת השאלות שחוזרת ונשאלת כאן כמעט כל שבוע מחדש היא לגבי ההבדלים בין פק"ם לבין מק"ם או על מאפיינים שונים של כל אחד מהמכשירים האלה. החלטתי להרים את הכפפה ולכתוב סקירה קצרה בנושא, למרות שזו משימה מאד לא פשוטה לסכם את הנושא הזה בהודעה אחת, וכמעט כל משפט כאן ממש "מבקש" הרחבה או הסתייגות. אני מצרף את הסקירה בהודעה נפרדת, אם יש לכם תוספות או הערות אתם מוזמנים להגיב.

פק"ם ומק"ם אלה שני אפיקי השקעה דרך הבנקים, בהם אנו משקיעים סכום כסף מסוים לתקופה מסוימת ומקבלים עבורו ריבית. אבל קיימים מספר הבדלים בין שני אפיקי ההשקעה האלה, חלקם מהותיים וחלקם טכניים. ראשית נסביר בכמה מילים מהו כל מכשיר כזה, ולאחר מכן נעמוד על ההבדלים שבינהם. פק"ם אלה ראשי תיבות של פקדון קצר מועד. ואכן מדובר בהפקדת כסף לתקופות קצרות (יחסית). המכשיר הזה נושא ריבית, שמשתנה מבנק אחד למשנהו, והיא תלויה בתקופת ההפקדה (בדרך כלל ככל שהיא ארוכה יותר- כך הריבית גבוהה יותר) וגם בכושר המיקוח עם הבנק. משיכת הכסף לפי תום התקופה כרוכה ב"קנס". הריבית שנושא הפק"ם היא פונקציה מסויימת של הריבית במשק. אם לדוגמה הריבית במשק תעלה תוך כדי תקופת הפקדון, הרי שהריבית שנושא הפק"ם תעלה אף היא ותבוא לידי ביטוי בתשואה הסופית. כמובן שהדבר נכון גם הפוך- ירידה בריבית במשק תוריד את תשואת הפק"ם. כדאי גם לציין בשלב הזה שקיימים בבנקים בארץ עשרות סוגים שונים של פקדונות, את חלקם לא מכנים דווקא בשם "פקם" אלא בשמות שונים ומשונים, הדברים שנכתבו כאן נכונים גם לחלק מהפקדונות האלה. מק"ם זו כבר חיה מעט שונה. אלה ראשי תיבות של מלווה קצר מועד. מדובר באגרת חוב סחירה ולא צמודה לתקופה של עד שנה, שאיננה נושאת ריבית, המונפקת על-ידי מדינת ישראל באמצעות בנק ישראל. נשמע לכם סינית? בואו קצת נפשט את העניינים... המק"ם- כשמו כן הוא, זהו מלווה- אנחנו בעצם "מלווים" כסף למדינה לתקופה של עד שנה אחת; בתום התקופה הזו אנו מקבלים מהמדינה 100 אגורות על כל יחידת השתתפות אחת. בתמורה לנדיבותנו חסרת המעצורים כלפי המדינה, אנו מקבלים הנחה ברכישתו, כלומר נקנה אותו בפחות מ 100 אגורות ונרוויח את ההפרש. אגב לא חייבים להחזיק במק"ם לשנה שלמה, אני אתייחס לכך בהמשך. לדוגמה אם קנינו מק"ם מסוים לשנה שמחירו 95 אגורות, הרי שבסוף השנה נקבל עבורו 100 אגורות ונרוויח 5 אגורות שזה 5% שנתי. לחישוב הרווח הסופי יש כמובן להוריד עלויות שונות של הבנק, מס רווח הון, אינפלציה וכו'. מכאן נובעת מסקנה חשובה, והיא שבהנחה שאנו מחזיקים במק"ם עד תום התקופה, הקרן והתשואה מובטחים, ולא משנה מה קרה בארץ לתנאים, הריבית, המדד וכו'. מחיר המק"ם נקבע על פי ביקוש והיצע והוא מושפע מהריבית במשק. באופן כללי, ככל שהריבית במשק גבוהה יותר, כך התשואה מהמק"ם בפדיונו תהיה גבוהה יותר, כלומר שהמרחק של המחיר מ 100 יהיה גבוה יותר. הקניה עצמה נעשית למעשה באמצעות מכרז, אני לא איכנס כאן לאופן המכרז הזה. נבדוק שוב את הדוגמה שהזכרנו במקרה של הפק"ם. נניח שבתקופת ההשקעה הנגיד מחליט להעלות את הריבית בארץ. כפי שכתבנו קודם, מי שקנה פק"ם זכה לעדנה, כי הריבית שנושא הפק"ם שלו תעלה. לעומת זאת ידידו שמחזיק במק"ם לא יזכה לשום תועלת מעלית הריבית הזו, שהרי התשואה שלו מובטחת וידועה מראש (ההפרש בין 100 לבין מחיר הקניה). כמובן שזה עובד גם הפוך- אם הריבית בארץ תרד, מחזיק הפק"ם יקבל תשואות נמוכות יותר, ואילו למחזיק המק"ם מובטחת בתום השנה הריבית שלו בלי קשר למצב. אז מה, אם אני צופה שהריבית בארץ תעלה- עדיף תמיד פק"ם על פני מק"ם? התשובה חיובית, אבל במספר הסתייגויות ... ראשית חשוב לבדוק מהי התשואה הראשונית שמבטיח כל מכשיר. במרבית המקרים המק"ם מבטיח מראש תשואה גבוהה יותר מאחיו הפק"ם, כך שעליה קטנה בריבית עדין תעניק יתרון למק"ם. שנית חשוב לבדוק ולהשוות גם את העלויות שנלוות לכל אחד מהם. העמלות שהבנק גובה על קנית ומכירה מק"ם מוגבלות על פי חוק ל 0.1% (לדוגמה אם מחירו של מק"ם הוא 95 אגורות, הרי שבקניה שילמנו למעשה 95.1 אגורות), ביום הפדיון לא נהוג לגבות עמלה. בנוסף יש כל טוב של עמלות נוספות (שמשתנות ממקום למקום) כמו דמי משמרת, עמלת שורה וכיו"ב, חשוב להשוות גם את הנושא הזה. יש גם מס רווחי הון על הרווחים אבל הוא זהה בשני המקרים (15%). ענין שלישי שעד עכשו לא עסקנו בו, הוא שהמק"ם הוא מכשיר סחיר, רוצה לומר ניתן לקנות ולמכור אותו בכל יום מסחר ואין חייבים דווקא להמתין עד לסוף השנה. למק"ם יש בכל רגע מחיר, שנקבע על פי ציפיות השוק ובהתאם למצב. נחזור לדוגמה של מק"ם שמחירו 95 אגורות, כלומר תשואה מובטחת של 5 אגורות (5% שנתי) בניכוי עלויות. נניח לצורך הפשטות שלאורך חיי המק"ם לא חלים שום שינויים במשק, לא בריבית ולא בשום גורם השפעה אחר. במקרה כזה אחרי חצי שנה מחירו יהיה 97.5 אגורות (מחצית הדרך בין 95 לתחנה הסופית שהיא 100 ). כלומר בהחלט לא חייבים להמתין לסוף השנה, ניתן למכור אותו אחרי חצי שנה, ולהרוויח 2.5 אגורות (שזה שוב מגלם 5% תשואה שנתית). אבל מה יקרה אם הריבית בארץ תעלה? במקרה כזה ברור שזה גם ישפיע על מחיר המק"ם בשוק. כדי להמחיש זאת, ניקח דוגמה קיצונית. נניח למשל שנותרה חצי שנה לפדיון ובינתיים הריבית בארץ עלתה ל 10% ; ברור שאף אחד לא יסכים עכשו לקנות את המק"ם ב 97.5 , כי למה לו לקבל רק 2.5 אגורות (5% שנתי) כשהוא יכול בפק"ם לקבל לפי 10% שנתי? מחיר המק"ם ירד, כך שנכון שעדין ניתן למכור אותו בכל שלב, אבל יש מחיר בכל רגע שמגלם את התנאים. אגב המחיר בכל רגע נקבע לא רק על סמך הריבית עצמה, אלא (ובעיקר) על סמך הציפיות של הסוחרים בו. כלומר גם אם הריבית לא עלתה, אבל יש ציפיה חזקה להעלאה בריבית, המחיר יקבע בהתאם. זהו שוק לכל דבר וענין עם הערכות וציפיות, לאו-דווקא תמיד נכונות. בהקשר זה כדאי אולי לציין שמרבית המסחר במק"מים מתבצע בין הבנקים לבין בנק ישראל, בדרך זו גם שולט בנק ישראל על היצע הכסף בשוק ומנהל את מדיניות הריבית. מסקנה נוספת שנובעת מהדיון האחרון היא, שאת המק"ם ניתן לקנות "בשוק" בכל רגע, ולאו-דווקא ביום הנפקתו. אבל בגלל נושא העלויות הנלוות (העמלה היא קבועה ולא משנה לאיזו תקופה), קל לראות שלתקופות מאד קצרות (של כמה חודשים) זה פשוט לא משתלם, במקרים כאלה הפק"ם יתן בסופו של דבר תשואה עודפת. זאת למעט מקרים חריגים בהם המשקיע מאמין שבתקופה הקצרה הזו צפויים שינויים אקוטיים בריבית. לסיכום ההחלטה בין פק"ם למק"ם צריכה לקחת בחשבון את אורך התקופה, הריבית ההתחלתית המובטחת, העלויות הנלוות והציפיות של המשקיע לגבי כיוון הריבית אם יש לו כאלה. כדאי גם להזכיר שאלה ממש לא המכשירים היחידים שקיימים בשוק מסוגם, יש גם אג"חים מסוגים שונים, קרנות נאמנות שמתמחות במק"מים, פקדונות שונים שהבנקים מוציאים, סטראקצ'ורים ועוד ועוד.
 

moco10

New member
ביקורת


פק"ם ומק"ם אלה שני אפיקי השקעה דרך הבנקים, בהם אנו משקיעים סכום כסף מסוים לתקופה מסוימת ומקבלים עבורו ריבית. אבל קיימים מספר הבדלים בין שני אפיקי ההשקעה האלה, חלקם מהותיים וחלקם טכניים. ראשית נסביר בכמה מילים מהו כל מכשיר כזה, ולאחר מכן נעמוד על ההבדלים שבינהם. פק"ם אלה ראשי תיבות של פקדון קצר מועד. ואכן מדובר בהפקדת כסף לתקופות קצרות (יחסית). המכשיר הזה נושא ריבית, שמשתנה מבנק אחד למשנהו, והיא תלויה בתקופת ההפקדה (בדרך כלל ככל שהיא ארוכה יותר- כך הריבית גבוהה יותר) וגם בכושר המיקוח עם הבנק. משיכת הכסף לפי תום התקופה כרוכה ב"קנס". הריבית שנושא הפק"ם היא פונקציה מסויימת של הריבית במשק. אם לדוגמה הריבית במשק תעלה תוך כדי תקופת הפקדון, הרי שהריבית שנושא הפק"ם תעלה אף היא ותבוא לידי ביטוי בתשואה הסופית. כמובן שהדבר נכון גם הפוך- ירידה בריבית במשק תוריד את תשואת הפק"ם. כדאי גם לציין בשלב הזה שקיימים בבנקים בארץ עשרות סוגים שונים של פקדונות, את חלקם לא מכנים דווקא בשם "פקם" אלא בשמות שונים ומשונים, הדברים שנכתבו כאן נכונים גם לחלק מהפקדונות האלה. מק"ם זו כבר חיה מעט שונה. אלה ראשי תיבות של מלווה קצר מועד. מדובר באגרת חוב סחירה ולא צמודה לתקופה של עד שנה, שאיננה נושאת ריבית, המונפקת על-ידי מדינת ישראל באמצעות בנק ישראל. נשמע לכם סינית? בואו קצת נפשט את העניינים... המק"ם- כשמו כן הוא, זהו מלווה- אנחנו בעצם "מלווים" כסף למדינה לתקופה של עד שנה אחת; בתום התקופה הזו אנו מקבלים מהמדינה 100 אגורות על כל יחידת השתתפות אחת. בתמורה לנדיבותנו חסרת המעצורים כלפי המדינה, אנו מקבלים הנחה ברכישתו, כלומר נקנה אותו בפחות מ 100 אגורות ונרוויח את ההפרש. אגב לא חייבים להחזיק במק"ם לשנה שלמה, אני אתייחס לכך בהמשך. לדוגמה אם קנינו מק"ם מסוים לשנה שמחירו 95 אגורות, הרי שבסוף השנה נקבל עבורו 100 אגורות ונרוויח 5 אגורות שזה 5% שנתי. לחישוב הרווח הסופי יש כמובן להוריד עלויות שונות של הבנק, מס רווח הון, אינפלציה וכו'. מכאן נובעת מסקנה חשובה, והיא שבהנחה שאנו מחזיקים במק"ם עד תום התקופה, הקרן והתשואה מובטחים, ולא משנה מה קרה בארץ לתנאים, הריבית, המדד וכו'. מחיר המק"ם נקבע על פי ביקוש והיצע והוא מושפע מהריבית במשק. באופן כללי, ככל שהריבית במשק גבוהה יותר, כך התשואה מהמק"ם בפדיונו תהיה גבוהה יותר, כלומר שהמרחק של המחיר מ 100 יהיה גבוה יותר. הקניה עצמה נעשית למעשה באמצעות מכרז, אני לא איכנס כאן לאופן המכרז הזה. נבדוק שוב את הדוגמה שהזכרנו במקרה של הפק"ם. נניח שבתקופת ההשקעה הנגיד מחליט להעלות את הריבית בארץ. כפי שכתבנו קודם, מי שקנה פק"ם זכה לעדנה, כי הריבית שנושא הפק"ם שלו תעלה. לעומת זאת ידידו שמחזיק במק"ם לא יזכה לשום תועלת מעלית הריבית הזו, שהרי התשואה שלו מובטחת וידועה מראש (ההפרש בין 100 לבין מחיר הקניה). כמובן שזה עובד גם הפוך- אם הריבית בארץ תרד, מחזיק הפק"ם יקבל תשואות נמוכות יותר, ואילו למחזיק המק"ם מובטחת בתום השנה הריבית שלו בלי קשר למצב. אז מה, אם אני צופה שהריבית בארץ תעלה- עדיף תמיד פק"ם על פני מק"ם? התשובה חיובית, אבל במספר הסתייגויות ... ראשית חשוב לבדוק מהי התשואה הראשונית שמבטיח כל מכשיר. במרבית המקרים המק"ם מבטיח מראש תשואה גבוהה יותר מאחיו הפק"ם, כך שעליה קטנה בריבית עדין תעניק יתרון למק"ם. שנית חשוב לבדוק ולהשוות גם את העלויות שנלוות לכל אחד מהם. העמלות שהבנק גובה על קנית ומכירה מק"ם מוגבלות על פי חוק ל 0.1% (לדוגמה אם מחירו של מק"ם הוא 95 אגורות, הרי שבקניה שילמנו למעשה 95.1 אגורות), ביום הפדיון לא נהוג לגבות עמלה. בנוסף יש כל טוב של עמלות נוספות (שמשתנות ממקום למקום) כמו דמי משמרת, עמלת שורה וכיו"ב, חשוב להשוות גם את הנושא הזה. יש גם מס רווחי הון על הרווחים אבל הוא זהה בשני המקרים (15%). ענין שלישי שעד עכשו לא עסקנו בו, הוא שהמק"ם הוא מכשיר סחיר, רוצה לומר ניתן לקנות ולמכור אותו בכל יום מסחר ואין חייבים דווקא להמתין עד לסוף השנה. למק"ם יש בכל רגע מחיר, שנקבע על פי ציפיות השוק ובהתאם למצב. נחזור לדוגמה של מק"ם שמחירו 95 אגורות, כלומר תשואה מובטחת של 5 אגורות (5% שנתי) בניכוי עלויות. נניח לצורך הפשטות שלאורך חיי המק"ם לא חלים שום שינויים במשק, לא בריבית ולא בשום גורם השפעה אחר. במקרה כזה אחרי חצי שנה מחירו יהיה 97.5 אגורות (מחצית הדרך בין 95 לתחנה הסופית שהיא 100 ). כלומר בהחלט לא חייבים להמתין לסוף השנה, ניתן למכור אותו אחרי חצי שנה, ולהרוויח 2.5 אגורות (שזה שוב מגלם 5% תשואה שנתית). אבל מה יקרה אם הריבית בארץ תעלה? במקרה כזה ברור שזה גם ישפיע על מחיר המק"ם בשוק. כדי להמחיש זאת, ניקח דוגמה קיצונית. נניח למשל שנותרה חצי שנה לפדיון ובינתיים הריבית בארץ עלתה ל 10% ; ברור שאף אחד לא יסכים עכשו לקנות את המק"ם ב 97.5 , כי למה לו לקבל רק 2.5 אגורות (5% שנתי) כשהוא יכול בפק"ם לקבל לפי 10% שנתי? מחיר המק"ם ירד, כך שנכון שעדין ניתן למכור אותו בכל שלב, אבל יש מחיר בכל רגע שמגלם את התנאים. אגב המחיר בכל רגע נקבע לא רק על סמך הריבית עצמה, אלא (ובעיקר) על סמך הציפיות של הסוחרים בו. כלומר גם אם הריבית לא עלתה, אבל יש ציפיה חזקה להעלאה בריבית, המחיר יקבע בהתאם. זהו שוק לכל דבר וענין עם הערכות וציפיות, לאו-דווקא תמיד נכונות. בהקשר זה כדאי אולי לציין שמרבית המסחר במק"מים מתבצע בין הבנקים לבין בנק ישראל, בדרך זו גם שולט בנק ישראל על היצע הכסף בשוק ומנהל את מדיניות הריבית. מסקנה נוספת שנובעת מהדיון האחרון היא, שאת המק"ם ניתן לקנות "בשוק" בכל רגע, ולאו-דווקא ביום הנפקתו. אבל בגלל נושא העלויות הנלוות (העמלה היא קבועה ולא משנה לאיזו תקופה), קל לראות שלתקופות מאד קצרות (של כמה חודשים) זה פשוט לא משתלם, במקרים כאלה הפק"ם יתן בסופו של דבר תשואה עודפת. זאת למעט מקרים חריגים בהם המשקיע מאמין שבתקופה הקצרה הזו צפויים שינויים אקוטיים בריבית. לסיכום ההחלטה בין פק"ם למק"ם צריכה לקחת בחשבון את אורך התקופה, הריבית ההתחלתית המובטחת, העלויות הנלוות והציפיות של המשקיע לגבי כיוון הריבית אם יש לו כאלה. כדאי גם להזכיר שאלה ממש לא המכשירים היחידים שקיימים בשוק מסוגם, יש גם אג"חים מסוגים שונים, קרנות נאמנות שמתמחות במק"מים, פקדונות שונים שהבנקים מוציאים, סטראקצ'ורים ועוד ועוד.
ביקורת
אתה מתיחס במילה 'פק"מ' רק לפק"מ בריבית משתנה. יש גם בריבית קבועה. מי שצופה ירידת ריבית (מעבר למה שהבנקים צופים) או סתם רוצה וודאות, יעדיף פק"מ בריבית קבועה (לטווחים קצרים, כמו שאמרת, זה עדיף על מק"מ).
 
../images/Emo45.gif בהחלט

ביקורת
אתה מתיחס במילה 'פק"מ' רק לפק"מ בריבית משתנה. יש גם בריבית קבועה. מי שצופה ירידת ריבית (מעבר למה שהבנקים צופים) או סתם רוצה וודאות, יעדיף פק"מ בריבית קבועה (לטווחים קצרים, כמו שאמרת, זה עדיף על מק"מ).
בהחלט
נקודה חשובה, אני אוסיף את זה לסקירה, תודה!
 

Planet X

New member
אחלה !!!


פק"ם ומק"ם אלה שני אפיקי השקעה דרך הבנקים, בהם אנו משקיעים סכום כסף מסוים לתקופה מסוימת ומקבלים עבורו ריבית. אבל קיימים מספר הבדלים בין שני אפיקי ההשקעה האלה, חלקם מהותיים וחלקם טכניים. ראשית נסביר בכמה מילים מהו כל מכשיר כזה, ולאחר מכן נעמוד על ההבדלים שבינהם. פק"ם אלה ראשי תיבות של פקדון קצר מועד. ואכן מדובר בהפקדת כסף לתקופות קצרות (יחסית). המכשיר הזה נושא ריבית, שמשתנה מבנק אחד למשנהו, והיא תלויה בתקופת ההפקדה (בדרך כלל ככל שהיא ארוכה יותר- כך הריבית גבוהה יותר) וגם בכושר המיקוח עם הבנק. משיכת הכסף לפי תום התקופה כרוכה ב"קנס". הריבית שנושא הפק"ם היא פונקציה מסויימת של הריבית במשק. אם לדוגמה הריבית במשק תעלה תוך כדי תקופת הפקדון, הרי שהריבית שנושא הפק"ם תעלה אף היא ותבוא לידי ביטוי בתשואה הסופית. כמובן שהדבר נכון גם הפוך- ירידה בריבית במשק תוריד את תשואת הפק"ם. כדאי גם לציין בשלב הזה שקיימים בבנקים בארץ עשרות סוגים שונים של פקדונות, את חלקם לא מכנים דווקא בשם "פקם" אלא בשמות שונים ומשונים, הדברים שנכתבו כאן נכונים גם לחלק מהפקדונות האלה. מק"ם זו כבר חיה מעט שונה. אלה ראשי תיבות של מלווה קצר מועד. מדובר באגרת חוב סחירה ולא צמודה לתקופה של עד שנה, שאיננה נושאת ריבית, המונפקת על-ידי מדינת ישראל באמצעות בנק ישראל. נשמע לכם סינית? בואו קצת נפשט את העניינים... המק"ם- כשמו כן הוא, זהו מלווה- אנחנו בעצם "מלווים" כסף למדינה לתקופה של עד שנה אחת; בתום התקופה הזו אנו מקבלים מהמדינה 100 אגורות על כל יחידת השתתפות אחת. בתמורה לנדיבותנו חסרת המעצורים כלפי המדינה, אנו מקבלים הנחה ברכישתו, כלומר נקנה אותו בפחות מ 100 אגורות ונרוויח את ההפרש. אגב לא חייבים להחזיק במק"ם לשנה שלמה, אני אתייחס לכך בהמשך. לדוגמה אם קנינו מק"ם מסוים לשנה שמחירו 95 אגורות, הרי שבסוף השנה נקבל עבורו 100 אגורות ונרוויח 5 אגורות שזה 5% שנתי. לחישוב הרווח הסופי יש כמובן להוריד עלויות שונות של הבנק, מס רווח הון, אינפלציה וכו'. מכאן נובעת מסקנה חשובה, והיא שבהנחה שאנו מחזיקים במק"ם עד תום התקופה, הקרן והתשואה מובטחים, ולא משנה מה קרה בארץ לתנאים, הריבית, המדד וכו'. מחיר המק"ם נקבע על פי ביקוש והיצע והוא מושפע מהריבית במשק. באופן כללי, ככל שהריבית במשק גבוהה יותר, כך התשואה מהמק"ם בפדיונו תהיה גבוהה יותר, כלומר שהמרחק של המחיר מ 100 יהיה גבוה יותר. הקניה עצמה נעשית למעשה באמצעות מכרז, אני לא איכנס כאן לאופן המכרז הזה. נבדוק שוב את הדוגמה שהזכרנו במקרה של הפק"ם. נניח שבתקופת ההשקעה הנגיד מחליט להעלות את הריבית בארץ. כפי שכתבנו קודם, מי שקנה פק"ם זכה לעדנה, כי הריבית שנושא הפק"ם שלו תעלה. לעומת זאת ידידו שמחזיק במק"ם לא יזכה לשום תועלת מעלית הריבית הזו, שהרי התשואה שלו מובטחת וידועה מראש (ההפרש בין 100 לבין מחיר הקניה). כמובן שזה עובד גם הפוך- אם הריבית בארץ תרד, מחזיק הפק"ם יקבל תשואות נמוכות יותר, ואילו למחזיק המק"ם מובטחת בתום השנה הריבית שלו בלי קשר למצב. אז מה, אם אני צופה שהריבית בארץ תעלה- עדיף תמיד פק"ם על פני מק"ם? התשובה חיובית, אבל במספר הסתייגויות ... ראשית חשוב לבדוק מהי התשואה הראשונית שמבטיח כל מכשיר. במרבית המקרים המק"ם מבטיח מראש תשואה גבוהה יותר מאחיו הפק"ם, כך שעליה קטנה בריבית עדין תעניק יתרון למק"ם. שנית חשוב לבדוק ולהשוות גם את העלויות שנלוות לכל אחד מהם. העמלות שהבנק גובה על קנית ומכירה מק"ם מוגבלות על פי חוק ל 0.1% (לדוגמה אם מחירו של מק"ם הוא 95 אגורות, הרי שבקניה שילמנו למעשה 95.1 אגורות), ביום הפדיון לא נהוג לגבות עמלה. בנוסף יש כל טוב של עמלות נוספות (שמשתנות ממקום למקום) כמו דמי משמרת, עמלת שורה וכיו"ב, חשוב להשוות גם את הנושא הזה. יש גם מס רווחי הון על הרווחים אבל הוא זהה בשני המקרים (15%). ענין שלישי שעד עכשו לא עסקנו בו, הוא שהמק"ם הוא מכשיר סחיר, רוצה לומר ניתן לקנות ולמכור אותו בכל יום מסחר ואין חייבים דווקא להמתין עד לסוף השנה. למק"ם יש בכל רגע מחיר, שנקבע על פי ציפיות השוק ובהתאם למצב. נחזור לדוגמה של מק"ם שמחירו 95 אגורות, כלומר תשואה מובטחת של 5 אגורות (5% שנתי) בניכוי עלויות. נניח לצורך הפשטות שלאורך חיי המק"ם לא חלים שום שינויים במשק, לא בריבית ולא בשום גורם השפעה אחר. במקרה כזה אחרי חצי שנה מחירו יהיה 97.5 אגורות (מחצית הדרך בין 95 לתחנה הסופית שהיא 100 ). כלומר בהחלט לא חייבים להמתין לסוף השנה, ניתן למכור אותו אחרי חצי שנה, ולהרוויח 2.5 אגורות (שזה שוב מגלם 5% תשואה שנתית). אבל מה יקרה אם הריבית בארץ תעלה? במקרה כזה ברור שזה גם ישפיע על מחיר המק"ם בשוק. כדי להמחיש זאת, ניקח דוגמה קיצונית. נניח למשל שנותרה חצי שנה לפדיון ובינתיים הריבית בארץ עלתה ל 10% ; ברור שאף אחד לא יסכים עכשו לקנות את המק"ם ב 97.5 , כי למה לו לקבל רק 2.5 אגורות (5% שנתי) כשהוא יכול בפק"ם לקבל לפי 10% שנתי? מחיר המק"ם ירד, כך שנכון שעדין ניתן למכור אותו בכל שלב, אבל יש מחיר בכל רגע שמגלם את התנאים. אגב המחיר בכל רגע נקבע לא רק על סמך הריבית עצמה, אלא (ובעיקר) על סמך הציפיות של הסוחרים בו. כלומר גם אם הריבית לא עלתה, אבל יש ציפיה חזקה להעלאה בריבית, המחיר יקבע בהתאם. זהו שוק לכל דבר וענין עם הערכות וציפיות, לאו-דווקא תמיד נכונות. בהקשר זה כדאי אולי לציין שמרבית המסחר במק"מים מתבצע בין הבנקים לבין בנק ישראל, בדרך זו גם שולט בנק ישראל על היצע הכסף בשוק ומנהל את מדיניות הריבית. מסקנה נוספת שנובעת מהדיון האחרון היא, שאת המק"ם ניתן לקנות "בשוק" בכל רגע, ולאו-דווקא ביום הנפקתו. אבל בגלל נושא העלויות הנלוות (העמלה היא קבועה ולא משנה לאיזו תקופה), קל לראות שלתקופות מאד קצרות (של כמה חודשים) זה פשוט לא משתלם, במקרים כאלה הפק"ם יתן בסופו של דבר תשואה עודפת. זאת למעט מקרים חריגים בהם המשקיע מאמין שבתקופה הקצרה הזו צפויים שינויים אקוטיים בריבית. לסיכום ההחלטה בין פק"ם למק"ם צריכה לקחת בחשבון את אורך התקופה, הריבית ההתחלתית המובטחת, העלויות הנלוות והציפיות של המשקיע לגבי כיוון הריבית אם יש לו כאלה. כדאי גם להזכיר שאלה ממש לא המכשירים היחידים שקיימים בשוק מסוגם, יש גם אג"חים מסוגים שונים, קרנות נאמנות שמתמחות במק"מים, פקדונות שונים שהבנקים מוציאים, סטראקצ'ורים ועוד ועוד.
אחלה !!!
בטח עשית פה סדר בראש לכמה חברה. ועוד תוספת קטנה וחשובה בקשר לסחירות. פק'מ אפשר לקנות בכל זמן במשך יום המסחר ובכל סכום כמעט,אפילו בכמה עשרות שקלים. במק'מ יש הגבלה: אפשר לקנותו במשך שלב הרצף ב30K ומעלה ואם רוצים לקנותו בפחות אז אפשר לעשות זאת רק בשלב הטרום או בסגירה
 

um21

New member
אחלה סקירה-רק הערה קטנה


פק"ם ומק"ם אלה שני אפיקי השקעה דרך הבנקים, בהם אנו משקיעים סכום כסף מסוים לתקופה מסוימת ומקבלים עבורו ריבית. אבל קיימים מספר הבדלים בין שני אפיקי ההשקעה האלה, חלקם מהותיים וחלקם טכניים. ראשית נסביר בכמה מילים מהו כל מכשיר כזה, ולאחר מכן נעמוד על ההבדלים שבינהם. פק"ם אלה ראשי תיבות של פקדון קצר מועד. ואכן מדובר בהפקדת כסף לתקופות קצרות (יחסית). המכשיר הזה נושא ריבית, שמשתנה מבנק אחד למשנהו, והיא תלויה בתקופת ההפקדה (בדרך כלל ככל שהיא ארוכה יותר- כך הריבית גבוהה יותר) וגם בכושר המיקוח עם הבנק. משיכת הכסף לפי תום התקופה כרוכה ב"קנס". הריבית שנושא הפק"ם היא פונקציה מסויימת של הריבית במשק. אם לדוגמה הריבית במשק תעלה תוך כדי תקופת הפקדון, הרי שהריבית שנושא הפק"ם תעלה אף היא ותבוא לידי ביטוי בתשואה הסופית. כמובן שהדבר נכון גם הפוך- ירידה בריבית במשק תוריד את תשואת הפק"ם. כדאי גם לציין בשלב הזה שקיימים בבנקים בארץ עשרות סוגים שונים של פקדונות, את חלקם לא מכנים דווקא בשם "פקם" אלא בשמות שונים ומשונים, הדברים שנכתבו כאן נכונים גם לחלק מהפקדונות האלה. מק"ם זו כבר חיה מעט שונה. אלה ראשי תיבות של מלווה קצר מועד. מדובר באגרת חוב סחירה ולא צמודה לתקופה של עד שנה, שאיננה נושאת ריבית, המונפקת על-ידי מדינת ישראל באמצעות בנק ישראל. נשמע לכם סינית? בואו קצת נפשט את העניינים... המק"ם- כשמו כן הוא, זהו מלווה- אנחנו בעצם "מלווים" כסף למדינה לתקופה של עד שנה אחת; בתום התקופה הזו אנו מקבלים מהמדינה 100 אגורות על כל יחידת השתתפות אחת. בתמורה לנדיבותנו חסרת המעצורים כלפי המדינה, אנו מקבלים הנחה ברכישתו, כלומר נקנה אותו בפחות מ 100 אגורות ונרוויח את ההפרש. אגב לא חייבים להחזיק במק"ם לשנה שלמה, אני אתייחס לכך בהמשך. לדוגמה אם קנינו מק"ם מסוים לשנה שמחירו 95 אגורות, הרי שבסוף השנה נקבל עבורו 100 אגורות ונרוויח 5 אגורות שזה 5% שנתי. לחישוב הרווח הסופי יש כמובן להוריד עלויות שונות של הבנק, מס רווח הון, אינפלציה וכו'. מכאן נובעת מסקנה חשובה, והיא שבהנחה שאנו מחזיקים במק"ם עד תום התקופה, הקרן והתשואה מובטחים, ולא משנה מה קרה בארץ לתנאים, הריבית, המדד וכו'. מחיר המק"ם נקבע על פי ביקוש והיצע והוא מושפע מהריבית במשק. באופן כללי, ככל שהריבית במשק גבוהה יותר, כך התשואה מהמק"ם בפדיונו תהיה גבוהה יותר, כלומר שהמרחק של המחיר מ 100 יהיה גבוה יותר. הקניה עצמה נעשית למעשה באמצעות מכרז, אני לא איכנס כאן לאופן המכרז הזה. נבדוק שוב את הדוגמה שהזכרנו במקרה של הפק"ם. נניח שבתקופת ההשקעה הנגיד מחליט להעלות את הריבית בארץ. כפי שכתבנו קודם, מי שקנה פק"ם זכה לעדנה, כי הריבית שנושא הפק"ם שלו תעלה. לעומת זאת ידידו שמחזיק במק"ם לא יזכה לשום תועלת מעלית הריבית הזו, שהרי התשואה שלו מובטחת וידועה מראש (ההפרש בין 100 לבין מחיר הקניה). כמובן שזה עובד גם הפוך- אם הריבית בארץ תרד, מחזיק הפק"ם יקבל תשואות נמוכות יותר, ואילו למחזיק המק"ם מובטחת בתום השנה הריבית שלו בלי קשר למצב. אז מה, אם אני צופה שהריבית בארץ תעלה- עדיף תמיד פק"ם על פני מק"ם? התשובה חיובית, אבל במספר הסתייגויות ... ראשית חשוב לבדוק מהי התשואה הראשונית שמבטיח כל מכשיר. במרבית המקרים המק"ם מבטיח מראש תשואה גבוהה יותר מאחיו הפק"ם, כך שעליה קטנה בריבית עדין תעניק יתרון למק"ם. שנית חשוב לבדוק ולהשוות גם את העלויות שנלוות לכל אחד מהם. העמלות שהבנק גובה על קנית ומכירה מק"ם מוגבלות על פי חוק ל 0.1% (לדוגמה אם מחירו של מק"ם הוא 95 אגורות, הרי שבקניה שילמנו למעשה 95.1 אגורות), ביום הפדיון לא נהוג לגבות עמלה. בנוסף יש כל טוב של עמלות נוספות (שמשתנות ממקום למקום) כמו דמי משמרת, עמלת שורה וכיו"ב, חשוב להשוות גם את הנושא הזה. יש גם מס רווחי הון על הרווחים אבל הוא זהה בשני המקרים (15%). ענין שלישי שעד עכשו לא עסקנו בו, הוא שהמק"ם הוא מכשיר סחיר, רוצה לומר ניתן לקנות ולמכור אותו בכל יום מסחר ואין חייבים דווקא להמתין עד לסוף השנה. למק"ם יש בכל רגע מחיר, שנקבע על פי ציפיות השוק ובהתאם למצב. נחזור לדוגמה של מק"ם שמחירו 95 אגורות, כלומר תשואה מובטחת של 5 אגורות (5% שנתי) בניכוי עלויות. נניח לצורך הפשטות שלאורך חיי המק"ם לא חלים שום שינויים במשק, לא בריבית ולא בשום גורם השפעה אחר. במקרה כזה אחרי חצי שנה מחירו יהיה 97.5 אגורות (מחצית הדרך בין 95 לתחנה הסופית שהיא 100 ). כלומר בהחלט לא חייבים להמתין לסוף השנה, ניתן למכור אותו אחרי חצי שנה, ולהרוויח 2.5 אגורות (שזה שוב מגלם 5% תשואה שנתית). אבל מה יקרה אם הריבית בארץ תעלה? במקרה כזה ברור שזה גם ישפיע על מחיר המק"ם בשוק. כדי להמחיש זאת, ניקח דוגמה קיצונית. נניח למשל שנותרה חצי שנה לפדיון ובינתיים הריבית בארץ עלתה ל 10% ; ברור שאף אחד לא יסכים עכשו לקנות את המק"ם ב 97.5 , כי למה לו לקבל רק 2.5 אגורות (5% שנתי) כשהוא יכול בפק"ם לקבל לפי 10% שנתי? מחיר המק"ם ירד, כך שנכון שעדין ניתן למכור אותו בכל שלב, אבל יש מחיר בכל רגע שמגלם את התנאים. אגב המחיר בכל רגע נקבע לא רק על סמך הריבית עצמה, אלא (ובעיקר) על סמך הציפיות של הסוחרים בו. כלומר גם אם הריבית לא עלתה, אבל יש ציפיה חזקה להעלאה בריבית, המחיר יקבע בהתאם. זהו שוק לכל דבר וענין עם הערכות וציפיות, לאו-דווקא תמיד נכונות. בהקשר זה כדאי אולי לציין שמרבית המסחר במק"מים מתבצע בין הבנקים לבין בנק ישראל, בדרך זו גם שולט בנק ישראל על היצע הכסף בשוק ומנהל את מדיניות הריבית. מסקנה נוספת שנובעת מהדיון האחרון היא, שאת המק"ם ניתן לקנות "בשוק" בכל רגע, ולאו-דווקא ביום הנפקתו. אבל בגלל נושא העלויות הנלוות (העמלה היא קבועה ולא משנה לאיזו תקופה), קל לראות שלתקופות מאד קצרות (של כמה חודשים) זה פשוט לא משתלם, במקרים כאלה הפק"ם יתן בסופו של דבר תשואה עודפת. זאת למעט מקרים חריגים בהם המשקיע מאמין שבתקופה הקצרה הזו צפויים שינויים אקוטיים בריבית. לסיכום ההחלטה בין פק"ם למק"ם צריכה לקחת בחשבון את אורך התקופה, הריבית ההתחלתית המובטחת, העלויות הנלוות והציפיות של המשקיע לגבי כיוון הריבית אם יש לו כאלה. כדאי גם להזכיר שאלה ממש לא המכשירים היחידים שקיימים בשוק מסוגם, יש גם אג"חים מסוגים שונים, קרנות נאמנות שמתמחות במק"מים, פקדונות שונים שהבנקים מוציאים, סטראקצ'ורים ועוד ועוד.
אחלה סקירה-רק הערה קטנה
אם קנית מק"מ ב-95 אגורות וחיכת עד הסוף אכן קיבלת 100 אך התשואה היא קצת יותר מ-5% אלא 5/95 כלומר 5.26%.
 

fly low

New member
מעולה - מיד לשאלות נפוצות

פק"ם, מק"ם ומה שבינהם
אחת השאלות שחוזרת ונשאלת כאן כמעט כל שבוע מחדש היא לגבי ההבדלים בין פק"ם לבין מק"ם או על מאפיינים שונים של כל אחד מהמכשירים האלה. החלטתי להרים את הכפפה ולכתוב סקירה קצרה בנושא, למרות שזו משימה מאד לא פשוטה לסכם את הנושא הזה בהודעה אחת, וכמעט כל משפט כאן ממש "מבקש" הרחבה או הסתייגות. אני מצרף את הסקירה בהודעה נפרדת, אם יש לכם תוספות או הערות אתם מוזמנים להגיב.
מעולה - מיד לשאלות נפוצות
 
המק"מ הוא בערבות בנק ישראל ואילו

פק"ם, מק"ם ומה שבינהם
אחת השאלות שחוזרת ונשאלת כאן כמעט כל שבוע מחדש היא לגבי ההבדלים בין פק"ם לבין מק"ם או על מאפיינים שונים של כל אחד מהמכשירים האלה. החלטתי להרים את הכפפה ולכתוב סקירה קצרה בנושא, למרות שזו משימה מאד לא פשוטה לסכם את הנושא הזה בהודעה אחת, וכמעט כל משפט כאן ממש "מבקש" הרחבה או הסתייגות. אני מצרף את הסקירה בהודעה נפרדת, אם יש לכם תוספות או הערות אתם מוזמנים להגיב.
המק"מ הוא בערבות בנק ישראל ואילו
הפק"מ הוא בערבות הבנק המסחרי. יש כאן הבדל מהותי ברמת הסיכון. הסיכון במתן הלוואה לבנק מסחרי הוא לעיתים גדול יותר מהנתפס על ידי משקיעים רבים. דוגמה עדכנית לכך היא בנקים "אזוריים" בארה"ב שמימנו מתן משכנתאות לטווחים ארוכים באמצעות לקיחת הלוואות לזמן קצר. כשהריבית בארה"ב החלה לעלות הם נקלעו למצב שבו ההלוואות שהם נתנו לטווח ארוך היו בריבית יותר נמוכה מהריבית שהם נאלצים לשלם למקורות המימון שלהם.
 
אתה לא מתבייש עוד להגיב כאן?

המק"מ הוא בערבות בנק ישראל ואילו
הפק"מ הוא בערבות הבנק המסחרי. יש כאן הבדל מהותי ברמת הסיכון. הסיכון במתן הלוואה לבנק מסחרי הוא לעיתים גדול יותר מהנתפס על ידי משקיעים רבים. דוגמה עדכנית לכך היא בנקים "אזוריים" בארה"ב שמימנו מתן משכנתאות לטווחים ארוכים באמצעות לקיחת הלוואות לזמן קצר. כשהריבית בארה"ב החלה לעלות הם נקלעו למצב שבו ההלוואות שהם נתנו לטווח ארוך היו בריבית יותר נמוכה מהריבית שהם נאלצים לשלם למקורות המימון שלהם.
אתה לא מתבייש עוד להגיב כאן?
לא שכחתי אותך ולא אוותר לך עד שתתנצל על ההאשמה המכוערת שהאשמת אותי בפורום כאילו אני מייצג כאן בפורום איזה גוף פרטי ומנסה לשכנע אנשים לקנות או לא לקנות מוצר כזה או אחר. הצעתי לך עשרות פעמים להתנצל ואפילו בפרטי וכמו ילד קטן התעלמת ועכשו יש לך עוד חוצפה לנסות להגיב כאן? מה שכתבת פה בתגובה זה קשקוש מוחלט, כמו גם ההודעה שלך על האג"חים הקונצרניים ושאר הגיגך. המזל שהסבירו לי כאן המון אנשים שמזמן אף אחד בכלל לא פותח את ההודעות שלך ולא מתייחס אליהן, ושאני לא אקח ללב כל ילד משועמם שנכנס כאן לפורום. לזכותך יאמר שלטובת הבודדים שעוד לא מכירים אותך וכן פותחים את ההודעות שלך- הכנסת אזהרה מפורשת בחתימה כדי שלא יפלו בפח.
 
מה קרה?

אתה לא מתבייש עוד להגיב כאן?
לא שכחתי אותך ולא אוותר לך עד שתתנצל על ההאשמה המכוערת שהאשמת אותי בפורום כאילו אני מייצג כאן בפורום איזה גוף פרטי ומנסה לשכנע אנשים לקנות או לא לקנות מוצר כזה או אחר. הצעתי לך עשרות פעמים להתנצל ואפילו בפרטי וכמו ילד קטן התעלמת ועכשו יש לך עוד חוצפה לנסות להגיב כאן? מה שכתבת פה בתגובה זה קשקוש מוחלט, כמו גם ההודעה שלך על האג"חים הקונצרניים ושאר הגיגך. המזל שהסבירו לי כאן המון אנשים שמזמן אף אחד בכלל לא פותח את ההודעות שלך ולא מתייחס אליהן, ושאני לא אקח ללב כל ילד משועמם שנכנס כאן לפורום. לזכותך יאמר שלטובת הבודדים שעוד לא מכירים אותך וכן פותחים את ההודעות שלך- הכנסת אזהרה מפורשת בחתימה כדי שלא יפלו בפח.
מה קרה?
גם אדם הוא גוף פרטי. את עצמך אתה הרי מייצג, לא? אין לשם שמיים. לא כאן. העובדה שמנהל הפורום מוחק הודעות שנועדו לברר דברים כאלה, מעידה יותר מכל על כך... והחתימה שלו תקפה גם לגביי וגם לגביך
 
קח בחשבון שני דברים

מה קרה?
גם אדם הוא גוף פרטי. את עצמך אתה הרי מייצג, לא? אין לשם שמיים. לא כאן. העובדה שמנהל הפורום מוחק הודעות שנועדו לברר דברים כאלה, מעידה יותר מכל על כך... והחתימה שלו תקפה גם לגביי וגם לגביך
קח בחשבון שני דברים
א. שאני יודע מי אתה, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין מתי פתאום אתה צץ עם הכינוי הזה בפורום במעט הפעמים שאתה מגיב פה. ב. הפתעה קטנה: אני כן כותב כאן לשם שמים ובהתנדבות מלאה, ואני בטח לא היחיד בפורום, זה מה שיפה כאן. כמה חבל שאנחנו חיים בתקופה שאנשים פשוט מתקשים להאמין שיש גם בני אדם טובים שפשוט מוכנים לעזור ולתרום מהידע/נסיון שלהם ללא תמורה.
 
קח בחשבון מיליארד דברים:

קח בחשבון שני דברים
א. שאני יודע מי אתה, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין מתי פתאום אתה צץ עם הכינוי הזה בפורום במעט הפעמים שאתה מגיב פה. ב. הפתעה קטנה: אני כן כותב כאן לשם שמים ובהתנדבות מלאה, ואני בטח לא היחיד בפורום, זה מה שיפה כאן. כמה חבל שאנחנו חיים בתקופה שאנשים פשוט מתקשים להאמין שיש גם בני אדם טובים שפשוט מוכנים לעזור ולתרום מהידע/נסיון שלהם ללא תמורה.
קח בחשבון מיליארד דברים:
א. אני גברת ותפנה אלי כך. ב. כל מה שאתם (חושבים) שאתם יודעים, אנחנו רוצים שתדעו ג. אני משחקת בשתי הידיים אותו הדבר וגם ברגליים כשצריך. שא ברכה, ואני וגם דוד שלי לא מכירים את הצב המהיר ובטח גם ממנו אנו עושים קירקס במסחר תוך כדי שינה. ובסה"כ אתה בחור טוב ומועיל, אל תהיה עצבני. הבעיה שהמגן שלך DW, האפוד שלו פגום.... לא, לא צריך להיות חכם גדול לכלום...רוצה לדבר על זה? אני אשמח, אבל בפורום שבו לא יימחק כלום שאינו עבירה על פי חוק! אנשים טובים? יהללך זר (ורצוי שלא יהיה בעל אינטרס) ולא פיך. ואחי אחי חשוב: כולכם לא מדידים ועוד דבר קטן, היכן למצוא אותנו: שהרי, את מה שלא מדיד לא ננצח לעולם ומה שמדיד ומנצח הוא שלנו גם.
 

dimitry

New member
שוב תודה וכל הכבוד לאיש השקים!../images/Emo45.gif

קח בחשבון מיליארד דברים:
א. אני גברת ותפנה אלי כך. ב. כל מה שאתם (חושבים) שאתם יודעים, אנחנו רוצים שתדעו ג. אני משחקת בשתי הידיים אותו הדבר וגם ברגליים כשצריך. שא ברכה, ואני וגם דוד שלי לא מכירים את הצב המהיר ובטח גם ממנו אנו עושים קירקס במסחר תוך כדי שינה. ובסה"כ אתה בחור טוב ומועיל, אל תהיה עצבני. הבעיה שהמגן שלך DW, האפוד שלו פגום.... לא, לא צריך להיות חכם גדול לכלום...רוצה לדבר על זה? אני אשמח, אבל בפורום שבו לא יימחק כלום שאינו עבירה על פי חוק! אנשים טובים? יהללך זר (ורצוי שלא יהיה בעל אינטרס) ולא פיך. ואחי אחי חשוב: כולכם לא מדידים ועוד דבר קטן, היכן למצוא אותנו: שהרי, את מה שלא מדיד לא ננצח לעולם ומה שמדיד ומנצח הוא שלנו גם.
שוב תודה וכל הכבוד לאיש השקים!
 

lionardo11

New member
עד שיש כאן צדיק אחד יורדים עליו ?

שוב תודה וכל הכבוד לאיש השקים!
עד שיש כאן צדיק אחד יורדים עליו ?
לאן אנשים מדרדרים את המדינה הזאת ??? כנראה שבאמת צריך לחזור שוב לבראשית ולהתחיל שוב בתוהו ובוהו והפעם שאלוהים יברא הכל, פרט לבני האדם ושלא יחזור שוב על הטעות הזאת !!!!
 
אנשים=נשים, אף אחד לא ירד

עד שיש כאן צדיק אחד יורדים עליו ?
לאן אנשים מדרדרים את המדינה הזאת ??? כנראה שבאמת צריך לחזור שוב לבראשית ולהתחיל שוב בתוהו ובוהו והפעם שאלוהים יברא הכל, פרט לבני האדם ושלא יחזור שוב על הטעות הזאת !!!!
אנשים=נשים, אף אחד לא ירד
הצב המהיר ענה לעניין(!), והותקף על דברים שהיו בעבר ואולי גם על שבעצם ענה לעניין אם הפורום זה בית של מישהו שאסור להיכנס אליו, שישימו שלט או יזמינו משטרה כמו שעושה אות ניקוד. אין מונופול על תשובות לעניין והפורום הפרטי הקודם שהיכרתי בדרך להכחדה, כמו החברה שבא עובד בעליו, אם היא תמשיך להעסיק אותו, ולכך דוד שלי ידאג, והיא, האחרונה, לא פרטית אלוהים לא טעה. איש השקים מוסיף הרבה ידע לפורום, אבל לא חסין מביקורת, וחבל אם כך יהיה. החלק השני בחתימה של הצב המהיר נכון, כאמור, ברובו, לגבי כולנו... לקלש
 
אם היית קצת מרימה את העיניים למעלה

אנשים=נשים, אף אחד לא ירד
הצב המהיר ענה לעניין(!), והותקף על דברים שהיו בעבר ואולי גם על שבעצם ענה לעניין אם הפורום זה בית של מישהו שאסור להיכנס אליו, שישימו שלט או יזמינו משטרה כמו שעושה אות ניקוד. אין מונופול על תשובות לעניין והפורום הפרטי הקודם שהיכרתי בדרך להכחדה, כמו החברה שבא עובד בעליו, אם היא תמשיך להעסיק אותו, ולכך דוד שלי ידאג, והיא, האחרונה, לא פרטית אלוהים לא טעה. איש השקים מוסיף הרבה ידע לפורום, אבל לא חסין מביקורת, וחבל אם כך יהיה. החלק השני בחתימה של הצב המהיר נכון, כאמור, ברובו, לגבי כולנו... לקלש
אם היית קצת מרימה את העיניים למעלה
היית רואה שכותבים כאן המון ביקורת על איש השקים והוא מקבל את זה בהבנה ועם חיוך, תסתכלי אפילו בשרשור הזה על הכותרת ביקורת של MOCO10 ועל התיקון בעמוד הזה של יהושוע50 ואיך הוא הגיב לשניהם. איש השקים הוא נכס לפורום ומזל שרוב האנשים כאן מעריכים את הזמן והנסיון שלו, מדהים אותי כל פעם מחדש לאיזה רמה של חוסר אנושיות אפשר לרדת כדי לא להעריך ולאהוב אדם כזה או ללכלך עליו, אפילו שמדובר בבודדים. (אני מדבר על הצב המהיר לא עליך)
 

biz man

New member
מחזק ומוסיף

אם היית קצת מרימה את העיניים למעלה
היית רואה שכותבים כאן המון ביקורת על איש השקים והוא מקבל את זה בהבנה ועם חיוך, תסתכלי אפילו בשרשור הזה על הכותרת ביקורת של MOCO10 ועל התיקון בעמוד הזה של יהושוע50 ואיך הוא הגיב לשניהם. איש השקים הוא נכס לפורום ומזל שרוב האנשים כאן מעריכים את הזמן והנסיון שלו, מדהים אותי כל פעם מחדש לאיזה רמה של חוסר אנושיות אפשר לרדת כדי לא להעריך ולאהוב אדם כזה או ללכלך עליו, אפילו שמדובר בבודדים. (אני מדבר על הצב המהיר לא עליך)
מחזק ומוסיף
נהנה לקרוא כל הודעה שלו גם אם את הרוב אני יודע.
 
כמו שאמרתי, לא מכירה את הצב המהיר

אם היית קצת מרימה את העיניים למעלה
היית רואה שכותבים כאן המון ביקורת על איש השקים והוא מקבל את זה בהבנה ועם חיוך, תסתכלי אפילו בשרשור הזה על הכותרת ביקורת של MOCO10 ועל התיקון בעמוד הזה של יהושוע50 ואיך הוא הגיב לשניהם. איש השקים הוא נכס לפורום ומזל שרוב האנשים כאן מעריכים את הזמן והנסיון שלו, מדהים אותי כל פעם מחדש לאיזה רמה של חוסר אנושיות אפשר לרדת כדי לא להעריך ולאהוב אדם כזה או ללכלך עליו, אפילו שמדובר בבודדים. (אני מדבר על הצב המהיר לא עליך)
כמו שאמרתי, לא מכירה את הצב המהיר
וגם לא את מה שהיה ביניהם. העובדה היא שאיש השקים הגיב לתשובתו העניינית של הצב המהיר בהתקפה. בנתיים אני רואה לפי תגובתו של הצב המהיר כאן, שיש לו רמה. ההבהרה בסוגריים היתה במקום. אהבה זה דבר מצויין, בוא ננסה לאהוב גם את הצב המהיר, אולי יפתיע אותנו...
 

biz man

New member
אם זה אותו אחד רק בשם שונה

כמו שאמרתי, לא מכירה את הצב המהיר
וגם לא את מה שהיה ביניהם. העובדה היא שאיש השקים הגיב לתשובתו העניינית של הצב המהיר בהתקפה. בנתיים אני רואה לפי תגובתו של הצב המהיר כאן, שיש לו רמה. ההבהרה בסוגריים היתה במקום. אהבה זה דבר מצויין, בוא ננסה לאהוב גם את הצב המהיר, אולי יפתיע אותנו...
אם זה אותו אחד רק בשם שונה
אז אני רוצה לומר לך בלי קשר לידע שלך, אתה חתיכת מסכן עלוב.. כדאי שתמצא חיים.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה