פק"ם ומק"ם אלה שני אפיקי השקעה דרך הבנקים, בהם אנו משקיעים סכום כסף מסוים לתקופה מסוימת ומקבלים עבורו ריבית. אבל קיימים מספר הבדלים בין שני אפיקי ההשקעה האלה, חלקם מהותיים וחלקם טכניים. ראשית נסביר בכמה מילים מהו כל מכשיר כזה, ולאחר מכן נעמוד על ההבדלים שבינהם.
פק"ם אלה ראשי תיבות של פקדון קצר מועד. ואכן מדובר בהפקדת כסף לתקופות קצרות (יחסית). המכשיר הזה נושא ריבית, שמשתנה מבנק אחד למשנהו, והיא תלויה בתקופת ההפקדה (בדרך כלל ככל שהיא ארוכה יותר- כך הריבית גבוהה יותר) וגם בכושר המיקוח עם הבנק. משיכת הכסף לפי תום התקופה כרוכה ב"קנס". הריבית שנושא הפק"ם היא פונקציה מסויימת של הריבית במשק. אם לדוגמה הריבית במשק
תעלה תוך כדי תקופת הפקדון, הרי שהריבית שנושא הפק"ם
תעלה אף היא ותבוא לידי ביטוי בתשואה הסופית. כמובן שהדבר נכון גם הפוך- ירידה בריבית במשק תוריד את תשואת הפק"ם. כדאי גם לציין בשלב הזה שקיימים בבנקים בארץ עשרות סוגים שונים של פקדונות, את חלקם לא מכנים דווקא בשם "פקם" אלא בשמות שונים ומשונים, הדברים שנכתבו כאן נכונים גם לחלק מהפקדונות האלה.
מק"ם זו כבר חיה מעט שונה. אלה ראשי תיבות של מלווה קצר מועד. מדובר באגרת חוב סחירה ולא צמודה לתקופה של עד שנה, שאיננה נושאת ריבית, המונפקת על-ידי מדינת ישראל באמצעות בנק ישראל. נשמע לכם סינית? בואו קצת נפשט את העניינים... המק"ם- כשמו כן הוא, זהו מלווה- אנחנו בעצם "מלווים" כסף למדינה לתקופה של עד שנה אחת; בתום התקופה הזו אנו מקבלים מהמדינה 100 אגורות על כל יחידת השתתפות אחת. בתמורה לנדיבותנו חסרת המעצורים כלפי המדינה, אנו מקבלים הנחה ברכישתו, כלומר נקנה אותו בפחות מ 100 אגורות ונרוויח את ההפרש. אגב לא חייבים להחזיק במק"ם לשנה שלמה, אני אתייחס לכך בהמשך. לדוגמה אם קנינו מק"ם מסוים לשנה שמחירו 95 אגורות, הרי שבסוף השנה נקבל עבורו 100 אגורות ונרוויח 5 אגורות שזה 5% שנתי. לחישוב הרווח הסופי יש כמובן להוריד עלויות שונות של הבנק, מס רווח הון, אינפלציה וכו'. מכאן נובעת מסקנה חשובה, והיא שבהנחה שאנו מחזיקים במק"ם עד תום התקופה, הקרן והתשואה
מובטחים, ולא משנה מה קרה בארץ לתנאים, הריבית, המדד וכו'. מחיר המק"ם נקבע על פי ביקוש והיצע והוא מושפע מהריבית במשק. באופן כללי, ככל שהריבית במשק
גבוהה יותר, כך התשואה מהמק"ם בפדיונו תהיה
גבוהה יותר, כלומר שהמרחק של המחיר מ 100 יהיה גבוה יותר. הקניה עצמה נעשית למעשה באמצעות מכרז, אני לא איכנס כאן לאופן המכרז הזה. נבדוק שוב את הדוגמה שהזכרנו במקרה של הפק"ם. נניח שבתקופת ההשקעה הנגיד מחליט
להעלות את הריבית בארץ. כפי שכתבנו קודם, מי שקנה פק"ם זכה לעדנה, כי הריבית שנושא הפק"ם שלו
תעלה. לעומת זאת ידידו שמחזיק במק"ם לא יזכה לשום תועלת מעלית הריבית הזו, שהרי התשואה שלו מובטחת וידועה מראש (ההפרש בין 100 לבין מחיר הקניה). כמובן שזה עובד גם הפוך- אם הריבית בארץ תרד, מחזיק הפק"ם יקבל תשואות נמוכות יותר, ואילו למחזיק המק"ם מובטחת בתום השנה הריבית שלו בלי קשר למצב. אז מה, אם אני צופה שהריבית בארץ תעלה- עדיף תמיד פק"ם על פני מק"ם? התשובה חיובית, אבל במספר הסתייגויות ... ראשית חשוב לבדוק מהי התשואה הראשונית שמבטיח כל מכשיר. במרבית המקרים המק"ם מבטיח מראש תשואה גבוהה יותר מאחיו הפק"ם, כך שעליה קטנה בריבית עדין תעניק יתרון למק"ם. שנית חשוב לבדוק ולהשוות גם את העלויות שנלוות לכל אחד מהם. העמלות שהבנק גובה על קנית ומכירה מק"ם מוגבלות על פי חוק ל 0.1% (לדוגמה אם מחירו של מק"ם הוא 95 אגורות, הרי שבקניה שילמנו למעשה 95.1 אגורות), ביום הפדיון לא נהוג לגבות עמלה. בנוסף יש כל טוב של עמלות נוספות (שמשתנות ממקום למקום) כמו דמי משמרת, עמלת שורה וכיו"ב, חשוב להשוות גם את הנושא הזה. יש גם מס רווחי הון על הרווחים אבל הוא זהה בשני המקרים (15%). ענין שלישי שעד עכשו לא עסקנו בו, הוא שהמק"ם הוא מכשיר
סחיר, רוצה לומר ניתן לקנות ולמכור אותו בכל יום מסחר ואין חייבים דווקא להמתין עד לסוף השנה. למק"ם יש בכל רגע מחיר, שנקבע על פי ציפיות השוק ובהתאם למצב. נחזור לדוגמה של מק"ם שמחירו 95 אגורות, כלומר תשואה מובטחת של 5 אגורות (5% שנתי) בניכוי עלויות. נניח לצורך הפשטות שלאורך חיי המק"ם לא חלים שום שינויים במשק, לא בריבית ולא בשום גורם השפעה אחר. במקרה כזה אחרי חצי שנה מחירו יהיה 97.5 אגורות (מחצית הדרך בין 95 לתחנה הסופית שהיא 100 ). כלומר בהחלט לא חייבים להמתין לסוף השנה, ניתן למכור אותו אחרי חצי שנה, ולהרוויח 2.5 אגורות (שזה שוב מגלם 5% תשואה שנתית). אבל מה יקרה אם הריבית בארץ
תעלה? במקרה כזה ברור שזה גם ישפיע על מחיר המק"ם בשוק. כדי להמחיש זאת, ניקח דוגמה קיצונית. נניח למשל שנותרה חצי שנה לפדיון ובינתיים הריבית בארץ עלתה ל 10% ; ברור שאף אחד לא יסכים עכשו לקנות את המק"ם ב 97.5 , כי למה לו לקבל רק 2.5 אגורות (5% שנתי) כשהוא יכול בפק"ם לקבל לפי 10% שנתי? מחיר המק"ם
ירד, כך שנכון שעדין ניתן למכור אותו בכל שלב, אבל יש מחיר בכל רגע שמגלם את התנאים. אגב המחיר בכל רגע נקבע לא רק על סמך הריבית עצמה, אלא (ובעיקר) על סמך
הציפיות של הסוחרים בו. כלומר גם אם הריבית לא עלתה, אבל יש ציפיה חזקה להעלאה בריבית, המחיר יקבע בהתאם. זהו שוק לכל דבר וענין עם הערכות וציפיות, לאו-דווקא תמיד נכונות. בהקשר זה כדאי אולי לציין שמרבית המסחר במק"מים מתבצע בין הבנקים לבין בנק ישראל, בדרך זו גם שולט בנק ישראל על היצע הכסף בשוק ומנהל את מדיניות הריבית. מסקנה נוספת שנובעת מהדיון האחרון היא, שאת המק"ם ניתן לקנות "בשוק" בכל רגע, ולאו-דווקא ביום הנפקתו. אבל בגלל נושא העלויות הנלוות (העמלה היא קבועה ולא משנה לאיזו תקופה), קל לראות שלתקופות מאד קצרות (של כמה חודשים) זה פשוט לא משתלם, במקרים כאלה הפק"ם יתן בסופו של דבר תשואה עודפת. זאת למעט מקרים חריגים בהם המשקיע מאמין שבתקופה הקצרה הזו צפויים שינויים אקוטיים בריבית.
לסיכום ההחלטה בין פק"ם למק"ם צריכה לקחת בחשבון את אורך התקופה, הריבית ההתחלתית המובטחת, העלויות הנלוות והציפיות של המשקיע לגבי כיוון הריבית אם יש לו כאלה. כדאי גם להזכיר שאלה ממש לא המכשירים היחידים שקיימים בשוק מסוגם, יש גם אג"חים מסוגים שונים, קרנות נאמנות שמתמחות במק"מים, פקדונות שונים שהבנקים מוציאים, סטראקצ'ורים ועוד ועוד.
