פציעות, כמה שזה מתסכל

OrEl74

Well-known member
מנהל
כריס פול סוחב פציעה בכתף מתילץ הפלייאוף שלא ספק מפריעה לו והוא רחוק מהמספרים שהתרגלנו לראות ממנו אפילו בגילו.

לוקה שיחק אתמול עם צוואר תפוס וראו כמה שזה מקשה עליו אבל זה אמור להשתפר משמעותית עד המשחק הבא.

דיוייס מתח את המפשעה ועזב את המשחק הרביעי, כרגע אין אופטימיות גדולה שהוא ישחק במשחק החמישי.

והלילה אמביד נפצע בברך ולא חזר לשחק מה שאפשר לוושינגטון (ובעיקר לראס שהוריד 25 ריב') לנצל את המצב ולנצח את המשחק הרביעי בסדרה.

ממש מתסכל ויכול להכריע סדרה שלמה
 
לוקה שיחק אתמול עם צוואר תפוס וראו כמה שזה מקשה עליו אבל זה אמור להשתפר משמעותית עד המשחק הבא.
אף אחד לא מדבר על זה, אבל לדעתי המקור של זה הוא חרדה.
אני חושב ככה לפי שפת הגוף שלו, התזמון והדרך שבה החזיק את הצוואר.
כמובן שאולי אני טועה, זה לא שיש לי גישה אליו, ואני לא רופא. אבל זו דעתי.
הרבה מה-muscle tension בחיינו נובע פשוט מחרדה שמצטברת, ואף אחד לא מדבר על זה. יום יבוא וידברו על זה, אתם תראו.
 

Krit123

Well-known member
אף אחד לא מדבר על זה, אבל לדעתי המקור של זה הוא חרדה.
אני חושב ככה לפי שפת הגוף שלו, התזמון והדרך שבה החזיק את הצוואר.
כמובן שאולי אני טועה, זה לא שיש לי גישה אליו, ואני לא רופא. אבל זו דעתי.
הרבה מה-muscle tension בחיינו נובע פשוט מחרדה שמצטברת, ואף אחד לא מדבר על זה. יום יבוא וידברו על זה, אתם תראו.
תראה, אם נשפוט נינוחות על פי יכולת, הוא היה נראה בסדר גמור. יכול להיות שזו פשוט הקלישאה הידועה - נתפס לו הצוואר/הגב מרוב שהוא סוחב אותם
 

Krit123

Well-known member
*ממפיס - יוטה ממשיך להיות מעולה, חבל שלא התארך.

לא זיהיתי המון התאמות מהצד של ממפיס, ראינו hedge out בפיקאנרול מול קונלי שעבד בהצלחה יחסית (פעם אחת), והם עדיין נמנעים מחילוף של ג'קסון ב-5.
הם קיבלו רבע שלישי גדול מדאנתוני מלטון, שהוא ת'כלס הסיכוי הכי טוב שלהם בקו האחורי. מתוך סוללת הגארדים המוכשרים בסגל, הוא השומר הכי טוב, מה שהופך אותו למאוד נחוץ בהגנת החילופים. כשהוא משפיע התקפית, הוא עוזר. האחרים פשוט פחות מצליחים לשמור על דונובן או קלרקסון. או קולני. או בוגי.

אגב קלרקסון, הוא וגובר נתנו רבע שלישי בדאבל-פיגרס, מיצ'ל היה שם במחצית הראשונה וברבע האחרון, אם אני זוכר נכון. בנוסף ראינו את קונלי ובוגדן מטביעים חותם לקראת הסיום על מנת לסגור עניין. באמצעות מיני-ריצות אישיות הם הצליחו לשמור על היתרון רוב ההתמודדות.

בצד של ממפיס הם קיבלו 20+ משלושת הכוכבים, רק בפחות יעילות. מורנט לא פגע מבחוץ (כמו כל הקבוצה), ולמרות שג'קסון תרם 21 הוא עדיין זרק יותר מדי שלשות לטעמי. כשהם מוצאים אותו און דה מוב, הוא קטלני. כן היו לג'ה כמה מהלכי סטריט בול פסיכיים, כולל הדבר הנדיר הזה שהוא למד ביוטיוב, לא זוכר מתי ראיתי במשחק NBA


*קייפי צריך היה לתת יותר, את ה-20 באחוזים טובים ציפיתי לקבל גם ככה, מול ההרכב הנמוך רצית לראות דומיננטיות, משהו בולט. הכשירות של לוקה כנראה תכריע את הסדרה, כי אין לו את הכינור השני היציב או דרך להרוויח זמן מול ההרכב הנמוך, צריך לעבוד קשה בשתי הצדדים בכל מהלך. קרלייל מאחר בתגובה, קליבר לא מספק את הסחורה, זה הזמן לראות את ברונסון/ריצ'רדסון/בורק לעוד דקות.
אם קוואי ממשיך לקלוע ככה, הכינוי סייבורג יעשה קאמבק. מומנטום זה דבר כל כך חמקמק

*ידענו שלהוקס יש פער באיכות, בבית הוא לגמרי מתבטא. טריי ממשיך לתפור אותם ולפטם את האחרים, בצד השני הלך המנוע ההתקפי (רנדל) והצוות המסייע לא בדיוק שופע בפינישרים טובים. בארט היה צריך להיות לפתוח את המשחק כפי שסיים אותו, עם כניסות אגרסיביות לסל.

*כיף לראות את ההתקדמות ההדרגתית של איידון. לחלק מהצעירים בשנים האחרונות זה הולך קל מדי, גרף שיפור של ביטקוין. הוא משתפר לאיטו וצובר ביטחון. הייתי רוצה לראות אגב עוד מבריג'ס לכיוון הסל, ולא ברור לי למה מונטי מעדיף את קמינסקי על חשבון סאריץ'. כמובן שmy boy קרייג הצליח להשתחל לרוטציה ומקבל דקות, תענוג.
 

Krit123

Well-known member
לגבי הנושא, לא יודע מתי עוד היה פלייאוף שכל כך הושפע מפציעות כמו הנוכחי. נקווה שיחלימו בזמן לקראת הסדרות/משחקים המכריעים
 
למעלה