פעם היו היה לי אח...

פעם היו היה לי אח...

למרות שהיה הפרש בינינו של שלוש שנים היינו תמיד כמו זוג תאומים. תמיד משחקים ביחד תמיד דואגים האחד לשני. הוא חזר בתשובה לפני 7 שנים בערך. מיד איך שהוא חזר בתשובה הוא התחזיר את המסיונריות שלו במשפחה. היה חייב להחזיר בתשובה את כל האחרים. מה זה הקטע הזה של החוזרים בתשובה לנסות להראות לכולם את האור? בכל אופן, הוא התחתן עם חוזרת בתשובה כמוהו ונולדו להם ילדיהם, שנה אחרי שנה. כל יום ילד. אשתו לא עובדת. טוב יש לה ילדים לגדל אבל גם לפני כן נישואיה היא לא עבדה. לאחר הנישואין היא הצהירה מפורשות שתפקיד הבעל זה לפרנס את האישה ולא מעניין אותה איך הוא יעשה את זה. אחי, אחרי החתונה הפך להיות אברך במשרה מלאה למשך שנתיים. אחרי כן הוא ניסה לעבוד בכל מיני עבודות מזדמנות אבל נזרק אחרי כמה חודשים מכל עבודה בגלל שהוא מפונק מידי. כיום הוא מקבל השלמת הכנסה + כל מיני גמחים (אוכל, בגדים וכו´) טוב לו כך. הוא אומר שיש לו חבר שמקבל קיצבת ילדים+השלמת הכנסה בסך 7000 ש"ח ומקבל כל מיני גמ"חים ולא צריך לעבוד לפרנסתו וטוב לו עם זה. הוא אמר שזאת גם השאיפה שלו. מצד אחד הוא עושה ילדים בלי סוף, כל שנה ילד. מצד שני, הוא לא עובד לפרנסתו. איזה חוסר אחריות זאת? מצד שלישי אשתו מתלוננת כל הזמן שאין להם את זה ואין לה את זה. אם אין לך כסף לפרנס ילדים מה אתה מביא כ"כ הרבה ילדים? אם יש לך משפחה לפרנס אתה תקבל כל עבודה אפשרית כדי להביא כסף הביתה גם אם יש בה ביזוי לכבוד העצמי שלך, לא? חוץ מזה, איך אדם שחוזר בתשובה לא אמור להשתפר בכיבוד הורים? בגלל שאין לו כסף הוא בא בתביעות לאבא שלי, אדם זקן בן 80 שחי רק מפנסיה ואומר לו שהוא חייב לעזור לו כספית. בגלל שאבא שלי לו עוזר לו, הוא הפסיק לבקר את אבא שלי. כל פעם שההורים שלי באים לבקר אותם אשתו עושה פרצופים ואומרת כל הזמן שהיא עייפה ורוצה ללכת לישון ופורשת לחדר השינה עד שהם הולכים. אחי לעומת זאת לא אומר לה אף מילה. הוא נותן לה להמשיך בביזוי ההורים שלי - וכל זה בגלל שההורים שלי לא עוזרים להם כספית. סליחה, מי אמור לממן את הילדים? מי שהביא אותם לעולם או זוג זקנים שחיים מפנסיה?
 
קודם כל, ברוך הבא לפורום

לא הבנתי דבר אחד, למה אתה מדבר עליו בלשון עבר? ניסית לשבת ולדבר איתו על הדברים "אחד על אחד", אתה יודע שיחת אחים על כוס קפה ועוגה בבית קפה? זה שאדם חוזר בתשובה זה לא אומר שהפנימיות שלו משתנה. כדי לשנות את הפנימיות של האדם צריך לעבוד קשה. צריך לעשות "עבודת המידות" מאוד קשה כדי לשנות את ההתנהגות שלנו. אדם יכול להגיד שהוא חזר בתשובה אבל כל עוד זה לא מתבטא בפועל בשינוי ההתנהגות המילים האלה לא שוות כקליפת השום. לפי הסיפור שלך, לאח שלך יש עוד דרך ארוכה לפניו כדי לחזור בתשובה שלמה. אם אח שלך עשה לו רב כפי שאנחנו מצווים אתה יכול ללכת ולדבר עם הרב שלו כדי שהרב שלו ינסה להשפיע עליו לשפר את התנהגותו.
 
סליחה, שכחתי להשלים את הסיפור

אני מדבר עליו בלשון עבר מכיוון שמאז שאחי גילה שנטיותיו המסיונריות לא עובדות עלי הוא ניתק איתי את הקשר. כלומר, אם אני מתקשר אליו הוא מדבר איתי אבל הוא לעולם מיוזמתו לא יזום את הקשר. אני יכול להבטיח לכבוד הרב שאני לא נושך וגם לא מקלל לכן אני לא מבין למה מאז שחזר בתשובה אחי הנכבד ממעט ל- 0 את קשריו עם המשפחה. הפעמים היחידות שאחי הנכבד התקשר להורים זה זה לבקש מהם כסף. ברגע שהוא שמע מהם שאין להם כסף לתת לו מכיוון שהם חיים אך ורק מהפנסיה הוא הפסיק להתקשר גם אליהם. את העבודה המלוכלכת של זריקת מילים קשות בפרצוף ועשיית פרצופים להורים שלי הוא משאיר לאישתו. כשהטחתי בפניו שאשתו מזלזלת בהורים שלנו גם בדיבור והן במעשים התגובה שלו היתה: הם לא ההורים שלה ולכן היא לא מחוייבת בכיבוד הורים. מעניין אותי לדעת, איך הקב"ה לא איגד בהלכה את כיבוד הורי הבעל/האשה? איך אדם דתי מסוגל לחשוב שאשתו נוהגת בסדר לפי ההלכה כשהיא מזלזלת בהורים שלו? ועוד משהו, ביררתי קצת בנושא כיבוד הורים. האם כבוד הרב טוען שברגע שאני רואה פגיעה ממשית בכבוד אחד מהורים אני צריך לשתוק ולעבור על זה לסדר היום? מכיוון שרב אחר אמר לי שאחד התפקידים שלי כבן זה כיבוד הורים וזה כולל גם אם אדם פוגע בכבוד הורי אני צריך למחות בפניו על כך. האם כבוד הרב סובר למעשה שאני צריך לשתוק לאח שלי ולתת לו לרמוס את כבודם עד עפר ולא להתערב רק בגלל שזה עשוי להראות כמו קנאת אחים? האם הרב טוען שאני צריך לראות את אמי בוכה מכיוון שאחי לא נותן לה לראות את הנכדים שלו למרות שהיא מבקשת ממנו בטלפון כל הזמן שיביא אותם אליה ולשתוק ולא להגיד לו כלום?
 

asaf2000

New member
נדמה לי

שיש הלכות מפורשות של כיבוד חמיו וחמתו כמעט כמו כיבוד אביו ואמו. ודרך אגב, הרב לא אמר כלום אז אל תכניסי מילים בפיו.
 

הרב סגל

New member
דעתי בכללות >>>

בין אחים יש קינאה ותחרות , ולא מצאתי הרבה אנשים שממש שמחים כאשר ההורים שלהם נותנים לאח שלהם ... מאידך הורים רבים נותנים וזה עושה להם ממש טוב , לעומת אחים כנ"ל שכמעט תמיד זה עושה להם לא טוב שהאח מקבל... סליחה שאני מגיב בקצרה , אך חשבתי על העניין הזה רבות במהלך חיי והרי גם לי יש משפחה ...
והמסקנה שהגעתי אליה היא : שהטוב ביותר הוא לא להתערב בקשר שיש להורים עם אח \ אחות , זה החיים של ההורים , זה הרצון שלהם , זו הבחירה שלהם וזו ההתמודדות שלהם עם הבנים שלהם ... מי אני שאבוא לנהל להם את אופן ההתנהלות עם הילדים שלהם ?! זה שגם אני בן לא נותן לי זכות להנ"ל , בתור בן יש לי את הקשר המיוחד שלי עם הורי לפי מה שאני , אבל אין לי עדין שום אפשרות וגם לא מוסרית , לדעתי כמובן , לנווט את הקשר של הורי עם ילדיהם .
 

תמר ת ת

New member
דעתי האישית...

כיבוד הורים ידועה כאחת המצוות הקשות ביותר, אם לא הקשה ביותר מכולן, בתורה. כאשר אדם חוזר בתשובה, לרוב בהתחלה זה מאוד קשה, כי בתור חילונים לא תמיד חונכנו כך וזה שינוי עצום בגישה ולרוב עם לא מעט מטענים. אבל כאן מדובר שיש לו כבר ילדים משלו וכבר עברו מס´ לא מועט של שנים. אני לא יודעת כמה אתה צריך אישית להתערב, אבל ההורים כן. אם להורים זה אכן כ"כ מפריע, מה שנראה כך, הם צריכים לקחת אותו ולדבר איתו. על הכל...על העבודה, על האישה ועל הילדים ולנסות להבהיר דברים משני הצדדים. זה שהוא חזר בתשובה לא אומר שהם לא ההורים שלו יותר. יכול להיות שישנם דברים שהצד שלו, טיעונים כלשהם, שהם רלוונטים לסיפור ומצדיקים אותו, אבל אם באמת המצב הוא כפי שמתארים אותו, אזי הבחור לא נוהג נכון לדעתי. אני לא אגיד מילה נגד הבאת ילדים, אבל כן אפשר לומר לו להפסיק להיות מפונק לגבי הבאתפרנסה הביתה. וכן הלאה... אין כמו תקשורת ישירה בין הצדדים. בלי כעס לרגע,אלא לנסות להבין אחד את השני. ותן להורים שלך לעשות את העבודה הזאת. אתה עסוק בבניית החיים שלך. תנסה לתקשר עם אחיך בנושאים אחרים, כאלו שקשורים לשניכם בתור אחים. תאמין לי...זה לא כיף לאבד אח. תשמור על מה שיש. המשך שבועטוב.. תמר.
 
ההורים שלי כבר עשו את זה

הם תפסו אותו לשיחה, יותר נכון אבא שלי עשה את זה. את יודעת תמר איך השיחה הזאת נגמרה? בבית חולים עם התקף לב קל לאבא שלי. אח"כ אבא שלי סיפר לי מה הלך שם. אחי אמר שאשתו אמרה לו שהוא מחויב להביא פרנסה הביתה ולא משנה לו איך הוא יעשה את זה. היא עוד אמרה לו שלא יכול להיות שאין להורים שלי כסף מכיוון שהם עבדו כל השנים אז לא יכול להיות שהם מתפרנסים רק מפנסיה ואין להם חסכונות בצד. היא אמרה לו שלא יכול להיות שלהורים שלה יש כסף לתת להם ולהורים שלו אין ולכן זה אומר שההורים שלו קמצנים ורואים שאין להם מה לאכול בבית ובכל זאת לא רוצים לתת להם כסף. אבא שלי אמר לו שהם אנשים מבוגרים וחולים ומוציאים הרבה כסף על תרופות. עוד אמר אבא שלי לאחי שאמא שלי היתה עקרת בית כל החיים שלה והוא פרנס את המשפחה ממשכורת צנומה של שכיר ולכן הפנסיה שהם מקבלים כיום היא זעומה מאוד ובקושי מספיק להם בעצמם. אבא שלי לא רצה להגיד לי מה אחי ענה לכל זה אבל התוצאה היתה התקף לב קל לאבא שלי. עד מתי, תמר, אני אתן להורים שלי "להסתדר" עם אחי לבד? האם עד ההתקף לב הבא של אבא שלי (חס ושלום) זה מספיק זה או שאני צריך להתערב עכשיו לפני שזה יגיע לזה? עד מתי הרבנים ימשיכו לתת יד לפרזיטים לעשות ילדים בלי סוף מבלי לחשוב איך לפרנס אותם? הרי מה יוצא מזה? הם רואים שהם לא מסוגלים לפרנס אותם אז במקום שיפסיקו עם מכונה הילודה הזאת שלא יכולה לפרנס אפילו ילד אחד הם ממשיכים עם זה ונופלים על המדינה או מנסים לסחוט זוג זקנים שאין שיש להם בקושי כסף כדי לחיות. האם זה מה שהתכוון המשורר כשכתב: פרו ורבו ומלאו את הארץ? משום מה, יש לי הרגשה שכלל לא. יש לי הרגשה שהוא מלמעלה רואה את ההתנהגות הזאת ופשוט רועד מזעם על הפירוש שעושים אנשים מסוימים מהדברים שלו.
 
אני חושב שכבוד הרב לא הבין

ההורים שלי לא נותנים לאח שלי כסף מכיוון שאין להם לתת לו כסף. מהסיבה הזאת שאין להם לתת לו כסף הוא עושה עליהם חרם ולא מוכן להביא אליהם את הילדים שלו למרות שאמא שלי מתחננת אליו בטלפון שיתן לה לראות קצת את הנכדים שלה. אמא שלי אשה מבוגרת שקשה לה ללכת ולכן לא כ"כ יכולה ללכת אליו מכיוון שהוא גר במרחק של 45 דקות מהבית שלנו ואין לשם תחבורה ציבורית. אמא שיש לה געגועים עזים לנכדים שלה נאלצת לפעמים ללכת מרחק של 45 דקות שבשבילה זה לוקח שעה וחצי לעשות (כבר אמרתי שקשה לה ללכת?). מגיעה אל הבית של אחי עם הלשון בחוץ וזוכה ליחס מזלזל ומשפיל מצד אשתו של אחי (כבר אמרתי שהיא חוזרת בתשובה כבר יותר מעשור?) ואחי אפילו לא מוחה על כך. וכל זה למה? מכיוון שהוא חושב שההורים שלי מיליונרים ולא רוצים לעזור לו כספית. האם גם על זה כבוד הרב חושב שאני צריך לשתוק לאחי ולא להגיד לו כלום על כך? האם אני צריך לשתוק לאחי על כך שאבא שלי הגיע כבר לבית חולים עם התקף לב קל בגלל היחס הזה?
 
אין שום הצדקה, דתית או לא

לזלזל ככה בבני משפחה אחרים. כל אחד הולך בדרך אחרת, עם התנהגות או דת, או חוסר דת (לצערינו), אין לאחיך שום זכות להתנהג ככה, ובנוסף לזה הוא נוהג בצורה מחפירה והוא צריך לדעת זאת בעיקר כאדם דתי, הוא עושה פשע ועוון על פי דין תורה.
 
אני חושבת שזה גרוע יותר מזה

האח הזה שלו גורם לחילול שם שמים. למה? אנשים רואים את ההתנהגות שלו (אני בטוחה שהתנהגות כזאת לא נסתרת מעיני השכנים...) ובטח אומרים לעצמם: איזה מן דתי זה? ככה מתנהג דתי?
 
מטאור, אני לא יודעת מה דעתם

של חברי לפורום אני אני לא הייתי מסוגלת לשתוק על חוסר כיבוד הורים שכזה. לדעתי, כדאי לך לפנות לרב שלו ולספר לו את כל זה. אני מקווה שהרב שלו ידע איך להעמיד את אחיך במקום.
 

תמר ת ת

New member
איזה חילול השם.....

אני קוראת את הדברים וגם את מה שאתה מטאור, כתבת לי כתשובה, ועולות לי דמעות בעיניים. איזו מן תשובה זו ? איזה חילול השם עצום להתנהג כך. אני חוזרת בי !! אתה כן צריך להתערב. דבר גם עם אישתו, ותעמיד אותה במקום גם כן. בלי צעקות, אם כמה שזה קשה, כי זה רק יגרום לה יותר אנטי, אבל כן בתקיפות. ויש הבדל עצום בין השניים. אישית, אני באמת לא יודעת, אם הייתי מצליחה לשלוט על עצמי במצב כזה. אני מקווה שאתה תהיה יותר חזק. ותזכיר להם משהו. דרך ארץ קדמה לתורה. אויש...איך שהייתי נכנסת בהם, זה מעלה לי את הנרבים בטירוף כשאני קוראת דברים כאלה. תמר... אחת שכועסת כרגע מדי בכדי להמשיך לכתוב...
 
אני דוקא לא יודעת אם זה הצעד הנכון

אם יהיה עימות ישירות עם האח ואישתו עלול המצב לצאת משליטה בגלל שזה מצב אמוציונלי רגיש. לדעתי, עדיף לפנות לצד שלישי כמו רב של האח ולספר לו את כל המצב לאשורו ולדרוש את התערבותו. לדעתי, רק אם זה לא יעזור לגשת ולדבר על הנושא ישירות מול האח ואשתו. חוץ מזה, אני לא מבינה איפוא שאר בני המשפחה? אין עוד אחים ואחיות? מה דעתם בנושא?
 

הרב סגל

New member
למטאור >>>

כפי שכבר כתבתי לך אני מכיר סיפורים זהים לשלך (= בעיות הורים וילדים ובלי קשר לדת) זה מכבר ו"בתוך עמי אני יושב" חשבתי גם הרבה על בעיות כאלו במשך חיי , כמה דברים : 1) אחים בגלל שהם "נוגעים בדבר" אינם אוביקטיביים ולכן לא תמיד יוכלו להעריך נכון את הבעיה , בנוסף , כאשר הם ינקטו פעולות לפתירת הבעיה הם עלולים לעשות את כל הטעויות האפשריות מהסיבה שכתבתי . 2) יש אנשים שמאמצים לעצמם שיטה מגעילה (סליחה) לסחוט את הוריהם משל היו פרה חולבת
זה אינו קשור לדת , למספר ילדיהם וכיוצא בזה (שכן אני ראיתי מקרוב ממש איך שבנים מצצו את כל הרכוש שהיה להוריהם והשאירו אותם בלא כלום ! והם אינם דתיים לא הבנים ולא ההורים , וגם אין לבנים ילדים כמעט... במקרה ההוא דווקא בת אחת שחזרה בתשובה גוננה על ההורים וסעדה אותם עד סוף ימיהם) אני לא פסיכולוג אבל אולי זה קשור לפינוק וכו במקרה הטוב או נצלנות לשמה במקרה הגרוע שמביא לכך שילדים מוצצים את ההורים , זו תופעה כואבת שקיימת בציבור הרחב והכללי ולצערי ישנה גם בציבור שומרי מצוות , כמובן וברור שבספרים הקדושים זה נשלל לגמרי ובנוסף אדם חייב לכבד גם את חמיו וכן אשה את הורי בעלה . 3) צר לי אבל מנסיון שלי , התערבות של אחים לפתרון העיה כזו השיגה תוצאה הפוכה , כמו כן התערבות של קרובי משפחה אחרים לא עזרה .. זו בעיה שיש אצל הילדים ופעמים רבות גם אצל ההורים כלומר סוג הקשר וה"תן וכך" שיש בין ההורים לילדים או לילד הספציפי לוקה , ואינני יודע אם ואיזו התערבות חיצונית תוכל לסייע ולא לקלקל יותר . בכל מקרה נדרש כאן יותר חכמה ופחות צדק . 4 ) במקרה הספציצפי שלך דווקא העצה שנתנה לך אריאלה אולי תעזור אם אדם זה ממש מושפע מרב מסויים שגם ידע איך לדבר איתו , ואני רוצה להדגיש שמה שכתבתי לפני סעיף 4 איננו מתיחס למקרה שלך ישירות כי אינני מכיר ממש את המקרה , אלא כתבתי את זה בכללות ממקרים שונים .
 
אריאלה ב.

כאן האח העלה את הצד שלו, אני בטוח שלצד השני יש הרבה מה ל"תקן" ולהוסיף. מה שנשמע מכאן-לא נשמע משם! לדעתי יש אנשים שלא משלימים עם הבחירה של קרוב המשפחה. מבן השורות של כותב ההודעה אני מרגיש שינאה מסויימת לאשה שחיה עם האח. אולי הדעות השליליות נובעות מהשינאה המוסתרת כלפיה? אולי כל אדם יעשה בדק בית לראות אם הוא באמת מותח ביקורת או סתם מרגיז אותו הבחירה של קרוב המשפחה? אני חייב לציין שזה זכותו של כל זוג לקבוע את גורלם, ואת מס´ הילדים ואת צורת החיים בניהם. לא ההורים של האשה ולא ההורים של הבעל צריכים להתערב! הם יכולים להציע, ליעץ ולא מכבר לזה! אני יכול להרגיש שחוסר כיבוד הורים מפריע לך מצד אחיך-אבל מה איתך? כל אדם יסתכל בראי על עצמו ויחשוב מה עלי לתקן על עצמי! דבר אחד אני מאמין שכל גבר או אשה רוצה לחיות ממעשי ידיה ולא להיצטרך למתנות בשר ודם-ואמא של הרבה ילדים קטנים מרגישה עייפה אפילו אם הורי הבעל באים! לא קל לגדל ילדים-אני מציע שתיראה את החיובי שבדברים!
 
אני בטוחה שגם לצד השני יש מה להגיד

אבל, אני גם בטוחה שגם בגוזמה הגדולה ביותר יש טיפה מן האמת וגם הטיפה הזאת בסיפור הזה חמורה ביותר. אתה בחרת להאמין שהאח שונא את הגיסה ולכן סיפורי הזוועה. אני חושבת שלא יתכן שנאה בין 2 בני אדם אם אין משהו שגרם לזה. ותסלח לי אדון שוביניסטי אבל אם היו מתעללים ככה בהורים שלי גם אני הייתי מגיעה לשנאה כלפי אותו אחד שמתעלל בהורים. אף אחד לא אמר לאח הדתי כמה ילדים לעשות. כל מה שאמרו לו זה שאם הוא עושה הרבה ילדים שלא ינסה לסחוט אחרי זה זוג הורים זקנים שבקושי מקיימים את עצמם. עשית ילדים? יפה! אתה פרזיט ומעדיף לשבת בבית מאשר לעבוד בחוץ - יפה! כשאתה רואה שקשה לך לקיים משפחה בגלל הפרזיטיות שלך אל תבוא ותתעלק על הורים שאין לך כסף אלא תלך לעבוד. ואם אתה רואה שאתה מנסה לעבוד והכסף לא מספיק - תלך לצעוק להקב"ה שהכסף לא מספיק. שאלת מה איתי? אני, אדון שוביניסטי היקר, יתומה מ- 2 הורי. לאמי שנפטרה לפני כמה שנים דאגתי כאל בבת עיני. אומרים שקירות ביתך יעידו. אז אצלי לא רק קירות ביתי יכולים להעיד אלא גם השכנים של הבנין. ולגבי חמותי שתחיה, חמותי כשמגיעה אלינו לביקור מקבלת יחס של מלכת הבית ממני וזה לא משנה באיזה מצב אני נמצאת אם אני עייפה כי אני לא מרגישה טוב או קצת עצבנית. כתבת אמא של ילדים קטנים מרגישה עייפות. נכון, האם כל פעם שההורים היו מגיעים היא הרגישה עייפות? או שהעייפות הזאת זה תירוץ לא לראות את הפרצוף של ההורים? האם העייפות הזאת זה סיבה לתת יחס משפיל להורים של הבעל? חוץ מזה, בדקתי את ההלכה בספרים של הבן איש חי. הוא כתב שם שהאשה חייבת בכבוד הבעל ולכן היא גם חייבת בכבוד ההורים של הבעל מכיוון שזה כבוד הבעל. לכן, אדון שוביניסטי היקר, כשחמותי באה לבקר אותנו, היא זוכה ממני לכבוד מלכים. חמותי אגב גרה רחוק מאיתנו ולכן כשהיא מגיעה לבקר היא בדרך כלל מגיעה לכל השבת. תמיד אבל תמיד היא זוכה ממני לכבוד של מלכה. אתה יכול אגב, לשאול את בעלי על כך. ותאמין לי אדון שוביניסטי שאם אני יכולה לנהוג כך כל אחד ואחת יכולים לנהוג כך זה רק שאלה של רצון.
 
אנחנו בני אדם, אריאלה ב.

אנחנו בני אדם ולא מלאכים, גם אנחנו צריכים לעבוד על המידות שלנו. אני לא מאמין שהבן מתעלל בהורים שלו, ויסלחו לי כל החברים בפורום. אני פשוט לא יכול להאמין שבן נשוי יגיע למצב של "התעוללות" בהורים. דבר נוסף, את כותבת שגם את היית מגיעה לשנאה כזאת אם וכו´... תחשבי לרגע, [אני לא מותח ביקורת על מישהו, רק מציין נקודה למחשבה] השינאה מובילה למקום טוב?האם יש תועלת בשינאה?אפשר להרגיש כעס באותו רגע אבל שינאה?!?את יודעת מה זה שינאה ובמיוחד בן משפחה? אני למדתי שמשינאה גם אם היא ניראית מוצדקת נולדים רק צרות לכל הצדדים! את כתבת שאת שמרת על אימך כעל בבת עינייך אני מאמין לך! ואני חושב שזה זכות שאף אחד לא יכול לקחת מימך לעולם. עשית מעשה שבוודאי יעמוד לך בעתיד. מאחר שלא כל הנשים כמוך, יש נשים שצריכות "לעבוד" על המידה של הסבלנות. אבל אין זה אומר שצריך ל"שבור את הכלים" לדעתי צריך להתחשב עם אמא של הרבה ילדים קטנים ולהבין אותה. יש נשים יותר חרוצות וישנן פחות. נכון, לפי הבן איש חי האשה חייבת בכבוד הורי בעלה אבל אם לפי הסיפור שכתב האח היא רואה שהבעל שלה נוהג כך בהוריו [מה שאני לא מאמין] מה לנו כי נלין עליה?! האשה חייבת לכבד את בעלה, והבעל חייב בכבוד אשתו, בראש ובראשונה. אנחנו לא רוצים שיהיה סיכסוך בן בני הזוג כשבתווך הילדים\הנכדים. השאלה שהאח לא כתב: איך ההורים שלו מגיבים לאח ולזוגתו?
 
למעלה