רעיונות
תרגיל המסביר להם את ההבדל בזוית ראיה שונה. מבקשים משני ילדים שיעמדו בשתי פינות של החדר, רצוי לאורך אותו קיר, אפשר לעשות זאת גם כשהם עומדים גב אל גב, בשני צידי שולחן המורה... כשתביני את התרגיל תוכלי למצוא עוד מקומות שונים להעמדה. מבקשים שכל ילד יתאר את מה שהוא רואה. מובן שהתיאור שונה כי אם הם לדוגמא, בפינות שונות.. אחד רואה את דלת הכניסה לכיתה והשני את החלונות ... שואלים איך יכול להיות (אני מגייסת את כל כישורי הדרמטיים) שניהם קיבלו אותה הוראה? נמצאים באותה כיתה? עומדים ליד אותו קיר? אז איך יתכן שיתארו דברים שונים כל כך? אחרי מספר התנסויות כאלה.. באה שאלת מיליון הדולר.. האם הם מכירים מצבים כאלה גם במציאות ואד מתברר שהרבה מאוד מהמריבות שלהם פורצות בגלל זוית ראיה שונה.... מובן שסוגרים את השיחה במסקנה... תרגיל המבהיר שלכל אחד קצב שונה, אבל זה לא משפיע על התוצאה. כל הילדים נמצאים באיזור אחד, ממול במרחק של שניים שלושה מטרים מעמידים כסא, שולחן... שואלים את הילדים לאן היו רוצים להגיע.. נותנים שם של מקום לכסא, שולחן.. אפשר גם לכתוב שלט.. המשימה: להגיע ל... אבל אסור לחזור על אותה דרך. מעמידים שני ילדים שעברו ראשונים והם צריכים לבדוק שאכן הילדים לא חוזרים על דרך מסויימת. הם צריכים להתקדם מהמקום בו נמצאים אל.... (בהליכה, קפיצה, דילוג, זחילה.. סיבוב..ריקוד, תפילה... אין סוף דרכים) ילד שחוזר על דרך שנעשתה כבר, מתבקש לחזור להתחלה. בסוףףףף ואת זה הילדים הכי אוהבים... המורה עוברת בדרך שונה כמובן ... שיחה שמתנהלת בעקבות מתמקדת בזה שיש עשרות, לפחות, דרכים להגיע לכל מקום שנחפוץ. אפשר לעשות את זה לאט, מהר, לבד בזוגות/קבוצות... העיקר שמגיעים לסוף.הדרך לא כל כך חשובה ושוב שאלת מיליון הדולר: האם הם מכירים דוגמאות לכך במציאות.. והמסקנה המתבקשת כמובן