את יודעת מה..
שנים שלא ממש העזתי לכתוב, ומאז שהתגלה לי האינטרנט, אני לא מפסיקה
לפני שנה פנתה אלי מישהי שקראה את הבלוג שלי, ורצתה לעשות איתי עיסקה להוציא את הכל לספר, היא אמרה שנכון שצריך ללטש המון כי השפה של לא ממש גבוה, אבל אני כותבת כל כך אמיתי, וסיפור חיי שנכתב שם בבלוג הוא ספר מדהים להצצה של חיים, יותר מאשר סיפורים פנטזיה בדויים. לצערי אני לא הייתי ממש אמיצה אז כי בבלוג שלי חשפתי דברים מאוד אישיים<אם כי בלוג פתוח לעולם> שידעתי שיש קבוצה מסויימת של קוראים שלי שם של שלוש שנים שמכורים לפוסטים שלי <נו וגם לתמונות
>. אז סרבתי להצעה אז. דבר אחד ברור זה נתן לי להרגיש שאני יודעת יפה מאוד לכתוב ולהביע את מה שאני חושבת ורוצה, כשאני משקיעה, וכתבתי לאחרונה שירים שלקחו לי המון זמן, שיכתבתי אותם כמה פעמים. אז יודעת שאני לא איכותית בשפה, אבל אני יודעת גם להעריך את עצמי. ואני לא מפחיתה מעצמי ליד אחרים. וכמובן גם את, כותבת תמיד עם טעם לעוד, כבר מזמן הערתי לך למה את לא שבה לכתוב, בדברים שלך היה תמיד מושר השכל ותובנות. אני אישית מאוד אהבתי לקרוא אותך

)