פסטיבל סן רמו 2026 הולך ומתקרב 🎵🎶🥁

[mati02021]

לאחר שזרחה וניצחה בשנת 2024 כשזכתה בפסטיבל סן רמו עם "La Noia", אנג'לינה מנגו לקחה הפסקה לא רצונית ככוכבת פופ. בעיות במיתרי הקול והצורך להחזיר איזון נפשי, היא ביטלה סיבובי הופעות באיטליה ובאירופה.
באינסטגרם היא נראתה רק במסגרות אינטימיות וספונטניות, חזרה ללימודיה באוניברסיטה ומצאה את עצמה מחוץ לאור הזרקורים.כעת, לעומת זאת, הדברים משתנים.
היא עברה תקופה קשה, עד כדי כך שסירבה לחזור לבמה כאורחת בשנה החולפת בפסטיבל. כעת, לעומת זאת, נראה שהיא מוכנה לחזור למשחק ולהחזיר את המוזיקה שלה לאריסטון 2026,לחזרה זו יהיה גם ערך סמלי, הקשור לצמיחה האישית והאמנותית שעברה בחודשים האחרונים.
באינסטגרם,משפיען ידוע רמז שאנג'לינה "עובדת על שיר חדש.. שנוצר במיוחד עבור סן רמו 2026".
השיר הזה יכלל, (אם יתקבל), ברשימה של השירים הגדולים בפסטיבל, בבימויו של קרלו קונטי.

Sanremo 2026: Possible return of Angelina Mango? - Eurovision News | Music | Fun

הפסטיבל יתקיים בין ה-24 ל-29 בפברואר, בניצוחו של קרלו קונטי כמו השנה החולפת,רק הרבה יותר מאוחר מהרגיל, כדי להימנע מתשומת הלב עם אולימפיאדת מילאנו-קורטינה. לאחר חודשים של פגישות, ספקולציות ומאבקים משפטיים, רשות השידור האיטלקית RAI ועיריית סן רמו אישרו רשמית את המשך שיתוף הפעולה ביניהן בהפקת פסטיבל המוזיקה של סן רמו. בקיצור, RAI שבויה של סן רמו, לה היא משלמת 7 מיליון אירו בשנה, שלא לדבר על ההשפעות העצומות שנגרמו. אבל גם ההפך הוא הנכון, בהתחשב בכך שכדי להיכנס לדמיון תרבות הפופ, אתה צריך להיות ב-RAI.

החדשות מגיעות לאחר חודשים של אי ודאות ודיון אינטנסיבי בנוגע למיקום הפסטיבל. מוקדם יותר השנה, הדיונים בין RAI לעירייה הגיעו לקיפאון, מה שהצית ספקולציות לפיהן האירוע ההיסטורי עשוי להיות מועבר לעיר אחרת בפעם הראשונה מזה עשרות שנים. דיווחים בתקשורת הציעו כי ניתן לשקול ערים מארחות חלופיות, בעוד שחלקם אף שיערו על הקמת אירוע מוזיקה חדש לגמרי על ידי RAI במקרה של קריסת המשא ומתן. הדבר עורר תגובות חזקות וזועמות מצד מעריצי התחרות , אנשי מקצוע בתעשייה ורשויות מקומיות, כולם מודאגים משימור המורשת הייחודית של סן רמו.

עם העסקה הקרובה, נראה כי ספקות אלה התפוגגו - לפחות לעתיד הנראה לעין. לאור תיאור מפורט של הרקע וההתפתחויות שהובילו להחלטה.

אז בואו נעבור לרשימת השמועות,עם הבהרה אחרונה אחת: נותרו שלושה חודשים עד להכרזה, לא כל השירים הוגשו, ועדיין לא ידוע אם יהיו 30 שיתחרו בתחרות כמו בשנתיים האחרונות (שנה שחלפה 29 כי נפסל הזמר לאחר שהסתבך)

בין השמועות הנמשכות ביותר היא זו של טיציאנו פרו. יש דיבורים על הופעת בכורה בתחרות, שאם תאושר, תהיה לה משקל עצום, במיוחד לאור העובדה שייתכן שהוא לא יופיע לבד. על פי "אילמסאג'רו", יש פרויקט שיראה אותו בזווג עם הראפרית מאדאם. השניים כבר עבדו יחד מאחורי הקלעים ויש להם שיר מוכן כבר זמן מה. רעיון זה, אם יתגשם, ייתן לפסטיבל טוויסט משמעותי באמת, ויאחד שני דורות ושני סגנונות שונים אך מסוגלים להשתלב.

קונטי היה חכם בהבנת מצבו הנוכחי של פרו,מצב מעבר של ממש:מנהלת חדשה,פאולה זוקר,חברת תקליטים חדשה, שוגר של קטרינה קאסלי לאחר עזיבת יוניברסל,נושאים חדשים (אלה שמכירים את חברת שוגר אומרים שהם פחות עצובים מהרגיל),וצליל חדש.כמובן,נחוץ שיר בעל השפעה מיידית, אבל פרו זמין לסגור את המעגל באמצע הזירה לאחר שהדלתות נטרקו בפניו על ידי הפסטיבל בשנות ה-90 כשחקן חדש עם שאיפות,והופעותיו הרבות לאחר מכן כמאסטרו נערץ.באפריל 2024,הזכירה לראשונה מאדאם את קיומו של השיר הזה.

דואט נוסף שיכול להתממש, שכבר שיערו ביולי האחרון על 2 אמנים שחולקים כמה דברים: מוצאם הנפוליטני, השתתפותם ב"אמיצ'י", אהבה למוזיקת R&B, עליה הם שאבו בפרויקטים האחרונים שלהם, וחברות אמיתית.
מדובר על
LDA ו- AKA 7EVEN.

דואט בלתי צפוי נוסף עשוי לראות את הופעת הבכורה של אחת הזמרות-יוצרות המבוקשות ביותר של הזמן האחרון, שהיא גם מפיקת מוזיקה (אלבומה האחרון פאבי),לצד זמר-יוצר שהופיע בפסטיבל רק פעם אחת ב-2019:מדברים על Emma Nolde יחד עם הזמר מוטה
שהשתתף בתחרות ב 2019 עם השיר
Dov'è l'Italia"
והגיע למקום ה 14.

הדואט האחרון עשוי להיות סנסציוני מכמה סיבות. ראשית,הוא יראה את חזרתו לתחרות בפעם השלישית של אמן שלא רק אמר שהוא מפחד מהבמה של אריסטון, אלא שתמיד הוא נושא שיחה חם ,מדובר על הראפר פדז ומרקו מסיני שהופיעו יחדיו השנה בערב הקאברים.

השמועות אף מדברות על
הופעה ראשונה לראפר Caparezza(ראש מתולתל" בניב מולפטה, עיר נמל בחבל פוליה,בדרום איטליה) שהשתתף בסן רמו אך בג׳ובאני לפני כ 30 שנה.

בין השמות הצעירים מוזכרים שמות כמו
סנג'ובאני,שביטל את אלבומו וסיבוב ההופעות שלו כדי לטפל בבריאותו הנפשית,ובחודשים האחרונים חזר לעסוק במוזיקה.הבמה שבה הגיע לשיא המשבר שלו עשויה להיות הבמה הנכונה לקאמבק שלו.
מיקלה בראבי,אלפא,בלנקו,אירמה,הזוכה בג׳ובאני השנה SETTEMBRE (שהיה גם חבר צוות השיפוט האיטלקי לתחרות האירוויזיון בשנה החולפת)
וטננאי שעובד כעת על מה שהוא מכנה האלבום החשוב ביותר בחייו.
הופעות הבכורה של שתי זמרות-יוצרות מוערכות נוספות בשנים האחרונות יהיו איכותיות: LA NIÑA, שהופיעה כאורחת של ביגמאמא בערב הקאברים ב 2024 ו STE אמן שנבחר על ידי Spotify כאחד האמנים המאוזנים למעקב ב-Spotify Radar 2024

מבין הזמרות :שרה טוסקאנו,לבנטה,מארה סאטי, מליקה איינה,הראפרית הפרובוקטיבית Myss Keta וסרינה ברנקלה צפויה גם לחזור שנה שניה ברציפות, הפעם עם בלדה.
כזכור אלפא היה אמור להשתתף לפני כמה שנים בג׳ובאני אך באודישן הסופי לא יכל להשתתף משום שחלה בקורונה, דרך כוכבו בזכות קאבר לשיר של ארמניה לתחרות מ 2022 snap של רוזה לין.הוא השתתף בתחרות ב 2024 וקטף את המקום העשירי אך בערב הקאברים הוא שר דואט עם הזמר הותיק שזכה בפסטיבל ב 2011 רוברטו וקניוי ״Sogna, ragazzo, sogna״
״חלום ,ילד חלום״
הדואט זכה לשבחים רבים ובאופן חריג יצא כסינגל שמכיל בית נוסף בסיום חדש לשיר המקורי שנכתב ושר אלפא.הדואט זכה להצלחה ניכרת מיד,עוד לפני יציאתו כסינגל דיגיטלי.
אלו הם מילותיו הנפלאות :

״והם יגידו לך מילים אדומות כדם
שחור כמו הלילה
אבל האם זה לא נכון, ילד
הסיבה הזו עומדת תמיד עם החזקים ביותר
אני מכיר משוררים
שמזיזים נהרות במחשבה
ואין סוף מלחים
שיכולים לדבר אל השמיים
עצום עיניים, ילד
ותאמין רק למה שאתה רואה בפנים
קמוץ אגרופים, ילד
אל תתן לזה להתחמק לרגע
תכסה את האהבה, ילד
אבל אל תסתיר את זה מתחת לגלימה
לפעמים מישהו עובר ליד
לפעמים יש מישהו שיראה את זה

חלום, ילד, חלום
כשהרוח עולה
בדרכי הלב
כשאדם חי
לפי דבריו
או שהוא כבר לא חי
חלום, ילד, חלום
אל תשאיר אותו לבד נגד העולם הזה
אל תעזוב את זה לחלום עד הסוף
עשה זאת בעצמך
חלום, ילד, חלום
כשהרוח נופלת אבל זה לא נגמר
כשאדם מת על אותם חיים
שחלמת

חלום, ילד, חלום
אל תשנה שורה בשיר שלך
אל תתן לרכבת לעצור בתחנה
אל תעצור את עצמך
שיגידו את זה בעולם
אנשים כמוך תמיד יפסידו
כי כבר זכית,אני נשבע
והם לא יכולים לעשות לך כלום יותר
העבר את היד שלך מדי פעם
על פניה של אישה,
העבר את האצבעות שלך על זה
אין ממלכה גדולה יותר
מהדבר הקטן הזה שהם החיים
והחיים כל כך חזקים
שזה חוצה קירות כדי להיראות
החיים כל כך אמיתיים
שזה נראה בלתי אפשרי שצריך לעזוב את זה
החיים כל כך גדולים
זה כשאתה עומד למות
אתה תשתול עץ זית
ועדיין משוכנע לראות אותו צומח

חלום, ילד, חלום
כשהיא מסתובבת
כשהיא לא חוזרת
כאשר הצעד האחד
זה עצר את הלב
אתה כבר לא מרגיש את זה יותר
חלום, ילד, חלום
הימים יעברו
האהבה תחלוף
הלילות יאספו
הכאב ייגמר
זה תמיד יהיה אתה
חלום, ילד, חלום
ילד קטן
בזכרוני
כל כך הרבה פעמים,כל כך הרבה
בתוך הסיפור הזה
אני כבר לא סופר אותם
חלום, ילד, חלום
השארתי לך פיסת נייר
על השולחן
חסרה רק שורה אחת
לשיר הזה
אתה יכול לסיים אותו בעצמך״
( כאן מסתיים השיר המקורי ומכאן אלפא לוקח על עצמו את האתגר ומסיים במילותיו )

״אני רוצה לכתוב אותו,למחוק אותו ולכשכתב מחדש
לקרוע דפים, להשתמש בדיו בלתי נראה כדי להסתיר אותו ולא להשאיר עקבות
אני לא יודע אם זו תהיה שירה או פסולת נייר
אחרי הכל,אני רק בן 20
אבל אתה יודע מה אני מרגיש
כל החיים לפני
ובכל זאת אני מבזבז זמן
יש כאלה שרצים כי הם בורחים
יש כאלה שרצים כי הם רודפים
אני רץ כי זה הדבר היחיד שגורם לי להרגיש טוב
אני עולה לבמה הזו כדי לשחק עם החיים
ומה אם זה ישבור לי את הנשימה?
ומה אם יישבר לי העיפרון?
ככל שנקודת ההתחלה נמוכה יותר
כך הטיפוס גבוה יותר
אבל אני מקווה שהנוף שווה את כל המאמץ
אני לא יודע מהי אהבה אבל לפעמים אני מרגיש אותה
בשקיעה, במבט,בשיא
אם אני מסתכל מסביב
אני חושב שאני בר מזל
אני לא יודע מי ברא את העולם
אבל אני יודע שהוא היה מאוהב״

מבין הזמרים הותיקים מדברים על קאמבק של
פאסטו לילי ( הנציג שלהם מ 1989)פאטי פראבו ואיחודם של של מקס פזאלי ומאורו רפטו שהרכיבו את להקת 883
שהתפרסמה בשלהי האייטיז שהאריסטון היא הבמה היחידה המסוגלת להניע מחדש קריירה או לפחות להחזיר את אור הזרקורים לאמנים שלא היה להם שיר נהדר במשך שנים: כשהם מציעים משהו מעל רמת ההגינות,זוכים לשעבר כמו ארמל מטא ואריסה(שעובדת על שירים עם Mamakass) יתחרו,כמו גם האובססיה של קונטי ללוקה קרבוני,עבור השקה מחודשת כזו,

בכתבה באתר המוזיקלי all music Italia
נרשם
https://www.allmusicitalia.it/sanremo/festival-di-sanremo-2026-cantanti-in-gara-cast-rumors.html

הופעת בכורה נוספת שציפו לה מאוד היא של הראפר קוז.
מבין הזמרות, בייבי קיי כבר הכריזה בפומבי על כוונתה להשתתף,אך נרשם שהם רואים את חזרתה של ביג מאמא כמעט ודאית.
מבין האמנים שראינו השנה בערב הקאברים, הבאים עשויים לחזור,הפעם בתחרות: צ'יילו,שיעשה את הופעת הבכורה שלו וכריסטיאנו דה אנדרה.

בשנה שעברה, קונטי המשיך בדרך של זמרים לא מוכרים מספיק עם לוצ׳יו קורסי וג'ואן ת׳יל, והוא עשוי לעשות זאת שוב השנה.
בין השמות הללו ניתן למצוא את AMARA
שגם הופיעה בשנה שעברה לצד בן זוגה סימונה קריסטיקי בערב הקאברים, שעשויה להיות הפתעה איכותית.
הופעות בכורה לתומאסו פרדסיו, מתאו בוצ׳ילי,
LUCHÈו
ואף תאמינו או לא, טומי קאש הנציג של אסטוניה השנה שהשיר שלו ״אספרסו מקיאטו״ זכה להצלחה ענקית.
טומי שם עין על הפסטיבל כבר זמן מה ולמעשה השיק קמפיין פרסום גדול עם סוני באיטליה, שהוציא סינגל חדש באיטלקית לפני מספר שבועות: "Ok".

ואחרונה חביבה אנאליזה.בקשתו הנחרצת האחרונה של קרלו קונטי: אנאליזה , הוא רוצה מאד בהשתתפותה והיא צפויה להוציא את אלבומה החדש ב-2026 שבימים האחרונים יצא סינגל מתוכו ,דואט עם מרקו מנגוני ,ופסטיבל סן רמו השביעי שלה תרצה לשאוף לניצחון לאחר שסיימה פעמיים במקום השלישי.

https://youtu.be/JE_aBfLDcWQ?si=l0DrhWmSdWFwnXQY

ברור שגם כותבי השירים, במיוחד אלו שהפכו נאמנים לפסטיבל כמו פדריקה אבטה, עובדים קשה. השמועות מספרות שהזמרת-יוצרת צפויה להיות מעורבת בשירים של סאל דה וינצ'י (עם פראדה וסטארצ'יילד) וסרינה ברנקלה. היוצר אנדראה בונומו עובד על שירה של אלטרה למבורגיני ועל שיר שפרד דה פלמה יציג.

אדווין רוברטס, שכבר זכה ב 2020 בשיר שכתב לדיודאטו, נאמר שהוא מעורב בשיר של אלטרה למבורגיני; והוא גם עובד על שירו של טומי קאש.

Festival di Sanremo 2026 cantanti in gara: i rumors di All Music Italia, da Fedez con Masini al debutto di California

Scopri tutto su Sanremo 2026, i rumors di All Music Italia sui big: da Fedez con Marco Masini al (ri)debutto di California! News e approfondimenti di All Music Italia.

www.allmusicitalia.it

מחכים עד דצמבר להכרזה הרשמית...

 

[mati02021]

ההכרזה על הזמרים שישתתפו בתחרות תפורסם בשידור חי במהלך TG1, תוכנית החדשות המרכזית של RAI, החל מהשעה 13:30 שעון איטליה . הכרזת הקאסט - שמגיעה באופן מסורתי במהלך חדשות TG1 ביום ראשון בדצמבר - עשויה להיות מוקדמת. קונטי הודה:
"אנסה להקדים את ההכרזה על הזמרים המתחרים."

אחרי הכל, כל מי שמכיר את המנחה הטוסקני יודע שהוא שונא ספוילרים לגבי הזמרים ובתרגום חופשי : 26 (או 28) השמות הגדולים המתחרים עשויים להיות מוכרזים כבר ביום ראשון, 30 בנובמבר, ולא ב-7 בדצמבר.

נתחיל עם שתי ידיעות, אחת מוכרת ואחת פחות. תקנות סן רמו 2026 קובעות 26 הזמרים בתחרות, אך כמו בשנים קודמות, מספר זה רחוק מלהיות סופי. קרלו קונטי עצמו הצהיר:

"המספר כנראה יעלה ל-28."

בקיצור, תמיד יש מקום להגדיל את כמות הזמרים הגדולים.
קונטי סיפר ״אני מקשיב לשירים של צעירים, ואפילו אלה של שמות גדולים מגיעים. אני מקשיב להם כשאני ברכבת, בפקק, או כשאני מחכה שבני מתאו יעזוב את בית הספר. למרות שאני תמיד מקשיב לשיר בפעם הראשונה בלי אוזניות ובווליום נמוך [...] אני מקבל את התחושה של האזנה למשהו שעובד מיד, האפקטים. אבל הדבר הקשה ביותר הוא לנסות להבין את הפוטנציאל של שיר, תוך התעלמות מהטעם האישי שלי."
המנחה הודה שהוא מאוד היה רוצה את ואסקו רוסי על הבמה, אבל הזמר כבר נתן לו "לא" פומבי נחרץ.

גמר תחרות הג׳ובאני יתקיים ב-14 בדצמבר 2025, וקונטי יזמין את כל צוות הזמרים שנבחרו לתחרות בפברואר לחשוף את שמות שיריהם.
בהתייחסו לאפשרות לחזור לבמה עם חידוש חוזה, הודה קונטי שלעולם לא יסכים, משום שמבחינתו חמישה פסטיבלים זה יותר מדי. בקיצור, בשנה הבאה,RAI
תצטרך למנות מנהל אמנותי חדש,
וישנן שמועות שהבחירה תיפול על סטפנו דה מרטינו או אמדאוס

שמות נוספים שישנם שמועות ששלחו שיר מסצינה האינדי הם :
Frah Quintale

ו Fulminacci

מסצינת הראפ שלחו שירים Luchè,
בנו של ג'אני מורנדי טרדיצ'י פייטרו.
פרד דה פלמה שסיים אחרון בשנה החולפת
וטדואה.

מבין הזמרים החדשים שלחו שירים אלכס וייז
והזוכה של הג׳ובאני בשנה שעברה ספטמבררה
שקולו מזכיר מאד את מיקלה בראבי

סיכוי טוב שקרלו יביא לאריסטו את כריסטיאנו דה אנדרה, ארמל מטא ואנריקו ניגיוטי
עוד מועמדים בתחרות: ליאו גוסמן ,סאל דה וינצ'י בשיר שנכתב במשותף על ידי פדריקה אבטה, סנג'ובאני ,אלפא .וכנראה גם מחמוד, דיודאטו, בלאנקו ואקיל לאורו.
מבין הזמרות מי ששלחו שירים הן מאדאם שע״פ השמועות היא שלחה שיר חזק שמכוונת לניצחון
, אנה טאטנג׳לו , לבנטה,סרינה בארנקל,
מליקה איינה,מרינה סאטי,אמה מארון , אלטרה למבורגיני , הסולנית של come cose,קליפורניה
והזמרת הותיקה פאטי פראבו וכנראה גם אנג׳לינה מנגו, לגבי האחרונה יש ידיעות סותרות שהיא לא מתכוונת להתמודד אך בקישור שאני מצרף של האתר בהמשך של all music Italia היא כנראה כן שלחה שיר.

מעט מאד להקות שלחו שירים ויתכן שזה יהיה פסטיבל ללא להקות,נראה שאף להקה לא באמת שכנעה את המנהל האמנותי. Eugenio in Via di Gioia, הגיעו הכי קרוב, אבל נראה שהרייטינג שלהם יורד למרות עוצמת השיר שלהם - יצירה טעונה חברתית שנכתבה עם אנדראה בונומו וליאו זכריה - שכבר הייתה קרובה להיות על במת אריסטון בשנה שעברה.
בין הלהקות החוזרות נימצאת Zero Assoluto

בחזית הדואטים, השם המדובר ביותר - שהוזכר בעבר - הוא דואט בין מרקו מסיני ופדז השיר שלהם, שנכתב במשותף עם אלסנדרו לה קאווה, כבר נמנה בין המועמדים הסבירים ביותר לזכייה.

עוד שמועות לגבי זמרים הם דואט בין אלודי לרקומי

ודואט אחר "בסגנון הטנקו" בין אמה נולוד ומוטה ,
לבסוף זיווג חדש בין ג'מלי דיוורסי לכותבת השירים , פדריקה אבטה

ואז יש את סימני השאלה: מטיציאנו פרו ועד תומאסו פרדיסו, שנראה נחוש בדעתו לא להופיע כרגע - אלא אם כן תפניות בעלילה או מכירות אלבומים נמוכות יאפשרו זאת - לשרה טוסקנו, שאולי תצליח עם בלדה קליטה, ועד טומי קאש, שכנראה לא ממש שכנע את קרלו קונטי, שמשתוקק לקבל את לוצי'ו קורסי בחזרה.



https://www.allmusicitalia.it/sanremo/sanremo-2026-rumors-cast-big.html/2#google_vignette



כמו ב 9 שנים האחרונות יש את האתר שמעלה או מוריד את "הסיכויים" של מועמדים פוטנציאליים להשתתף בתחרות , מדובר רק על סיכויי ההשתתפות של כל זמר בתחרות. יש להדגיש כי האחוזים אינם מייצגים את העדפה וגם לא הערכה אמיתית, אלא תמונת מצב המתארת באופן אינדיקטיבי "סנטימנט" כללי, בדומה לסקרים שלפני הבחירות. הכל מבוסס על שמועות, השערות ורמזים, ללא טענה לוודאות.



https://recensiamomusica.com/sanremo-2026-toto-nomi-in-tempo-reale-cast-in-continuo-aggiornamento/



רשת השידור האיטלקית RAI פרסמה את התקנון לפסטיבל סן רמו 2026, ומאשרת כי הזוכה בתחרות ייצג את איטליה באירוויזיון 2026 בווינה, אוסטריה.
כמעט ולא בוצעו שינויים בפורמט או בשיטת ההצבעה. עם זאת, תוספת קטנה בסוגריים בתוך סעיף תחרות האירוויזיון עשויה לשנות את האופן שבו איטליה בוחרת את נציג האירוויזיון שלה.

בסוגריים חדשים אלה אינם מבטיחים עוד לזוכה בסן רמו 2026 את הזכות האוטומטית לייצג את איטליה באירוויזיון, כפי שהיה נהוג באופן מסורתי. במקום זאת, הם מעניקים למנהל האמנותי, דהיינו קרלו קונטי, ול-RAI את החופש לבחור משתתף אחר לחלוטין, ללא קשר לדירוג הפסטיבל. גמישות זו לא הייתה אפשרית בעבר.
אך מדובר בדיווחים סותרים משום שבאתר אחר נרשם שעשרים ושישה אמנים יתחרו בתחרות ,וכמו בשנים קודמות, הזוכה בפסטיבל סן רמו יקבל את הזכות להתחרות באירוויזיון. אם הזוכה יסרב להשתתף באירוויזיון, הזכות תוצע לסגן הזוכה, ואם יבחר לסרב, הזכות תמשיך להיות מוצעת לפי סדר התוצאות הסופיות.אך כאמור יש דיווחים סותרים לגבי כך.

לילה ראשון - כל עשרים ושישה האמנים המתחרים יופיעו, וההצבעה תתבצע בחדר העיתונות. בסוף הערב ייחשפו חמשת האמנים המובילים בסדר אקראי.


לילה שני ושלישי - מחצית מהאמנים יופיעו בכל ערב, כאשר חבר השופטים מהרדיו והצבעה בטלווטינג יצביעו למועדפים עליהם, לכל אחד תהיה 50% מההצבעה בתוצאה. בסוף הערב, חמשת האמנים המובילים ייחשפו בסדר אקראי.


לילה רביעי - כמסורת, בלילה הרביעי האמנים יבצעו קאברים לצד אמנים אורחים. הם יבצעו שירים איטלקיים או שירים בינלאומיים שיצאו לפני 31 בדצמבר 2025. תוצאות הערב לא ילקחו בשיקלול התוצאה הכוללת.

לילה חמישי - כל עשרים ושישה האמנים יחזרו לבמה עם שיריהם, כאשר חבר השופטים יצביע. הצבעה טלפונית תהווה 34% מהתוצאה, והצבעת חדר העיתונות והחבר השופטים ברדיו תהווה 33% כל אחת. תוצאות הערב ישולבו עם אלו של הלילות הראשון עד השלישי, כאשר האמנים שיגיעו למקומות ה-26 עד ה-6 ייחשפו.חמשת המובילים יעפילו לסיבוב הצבעה סופי, כולם יצביעו שוב והתוצאות הללו ישוקללו עם כל התוצאות הקודמות כדי לקבוע את הזוכה.



https://eurovisionfun.com/en/2025/1...ill-no-longer-automatically-go-to-eurovision/



וכאן פורסמו פרטים נוספים לגבי התחרות



https://eurovoix.com/2025/10/16/ita...d-as-festival-di-sanremo-2026-rules-released/

.עוד שמועות שג׳ורג׳יה תנחה לילה אחד

למי שרוצה ללמוד קצת על היסטוריה של התחרות ,יש סרטון שמסכם את הטופ 5 מאז החל פסטיבל סן רמו , ויש שם נוכחות מרשימה של טוטו קוטוניו ,אל באנו
ואנה אוקסה:

 

[mati02021]

בתאריך ה 30/11/25 יום ראשון בעוד שבוע יוכרזו שמות המשתתפים בתחרות .
קונטי תיכנן להכריז מחר על שמות המשתתפים אך מתוך כבוד לזמרת אורנלה ואנוני, שנפטרה היום בגיל 91 נדחתה הכרזת הקאסט ליום ראשון הבא בשעה 13:30 ( שעון איטליה ).
קרלו קונטי עבד קשה על בחירת השירים לפסטיבל. 17 בנובמבר, היה המועד האחרון להגשת השירים מהאמנים הגדולים. המנהל האמנותי קרלו קונטי, בקדנציה החמישית שלו, פרסם את הכללים, אך הקרב האמיתי, כרגיל, מתנהל מאחורי הקלעים הוא הסביר שהוא נמצא באחד השלבים הקריטיים ביותר: "זה הרגע הכי קשה, כשאני אומר 'השיר הזה כן, זה לא', זה כמו להשלים פאזל, זר פרחים כדי להבין אילו צבעים וטעמים הולכים יחד."

"אני מרגיש את האחריות הזו מאוד. ברגע שזה נעשה, החלק של הטלוויזיה מתחיל, והכל פשוט יותר. ברגע שהשירים מוכרזים, אני חושב איך לארגן את הערבים", הדגיש המנהל האמנותי שלפסטיבל הזמר האיטלקי ה-76 ,הוגשו 230 שירים. בוודאי יהיו כאלה שיתאכזבו, הסביר, בהתחשב בכך ש-200 לא התקבלו. מילים אלה מאשרות שיתחרו 30 שירים בפסטיבל.

השינוי המשמעותי ביותר נוגע לערב שישי, המוקדש לשירי קאבר: דואטים בין אמנים מתחרים מאושרים, אך עם מגבלת אורך מחמירה. הופעות לא יכולות לעלות על שלוש דקות ו-30 שניות, בהתאם לתזמון של שירים .
ישנם אמנים שאמרו ׳לא׳ אך שמועות עקשניות אומרות ׳כן׳ , שהם כן שלחו שיר לתחרות כמו
אנג׳לינה מנגו ואלפא. אך אלפא דיבר בגלוי על הלחץ שאמנים רבים רוצים להישאר גלויים. "אני לא רוצה להתמכר לפחד הזה שגורם לנו לרצות להיות שם תמיד, בכל מחיר", הדגיש, ואישר את כבודו העמוק לפסטיבל. "אני מאמין שעבור במה כזו, אתה צריך שיר שאתה אוהב ושאתה תגן עליו לנצח. וכרגע, אין לי שיר כזה".

גם אנאליזה,אירמה ובלאנקו הבהירו שהם משוכנעים שאין להם את השיר הנכון לשלוח לפסטיבל
כנ״ל שרה טוסקנו לפיכך לא מתכוונים להתחרות.

לא ברור לגבי השיר של מאדאם אם זהו אותו שיר שהקליטה בעבר עם טציאנו פרו והחליטה לשלוח בגירסת סולו שלה, בלעדיו,טציאנו פרו טען שאין לו כוונה להשתתף או שפשוט מאדאם שלחה שיר אחר.

השמועות מספרות שהזמר שזכה בתחרות בשנה שעברה Olly היה שותף לכתיבת שני שירים שהוגשו לתחרות אחד של אמה מארון והשני של הראפר קוז.

על הראפר קוז כתבתי בעבר, אמן אקלקטי שהוא חלק מסוג חדש של מספר סיפורים שהוציא מס׳ אלבומים שזכו להצלחה סבירה באיטליה אך הסינגל החמישי מאלבום שיצא ב 2017 פרץ לו דלתות ושיגר את הלהיט שלו בפעם הראשונה בקריירה שלו למקום הראשון .המבקרים הירבו להרעיף שבחים וטענו שזהו שיר בלתי נשכח אחד מאלה הדומים ליהלום גס, שהציבור יכול לפסל אותו כרצונו. נוזל, מיידי, בעל שפה אישית ואוניברסלית של כנות מתפרקת ונטולת הערצה ובזכות המלודיה הנפלאה של השיר והבחורה המהממת בקליפ עם חיוך שובה לב ועיניים קורנות , שמה שהבנתי אינה איטלקיה אלא ממוצא גרמני הקליפ לא צולם באיטליה אלא בברלין , גרמניה .
זהו אחד השירים האיטלקים המצליחים ביותר בשנות ה2,000 ששהה 5 שבועות בראש מצעד הסינגלים באיטליה עם למעלה מ 150 מליון צפיות ביוטיוב שהקליפ שלו הפך לשם דבר ועל האמצעים הפשוטים
בקליפ וכמה הם בלתי נשכחים ,תילי תילים נכתבו על הקליפ הזה בנסיון לפצח מה עבד כל כך טוב בו;

״את כל כך יפה, בלי מוזיקה ״/קוז

״רציתי לספר לך הרבה דברים,

אבל אני לא יודע מאיפה להתחיל

הייתי רוצה לפנק אותך

לתת לעולם הנורא הזה לחמוק ממך

לעמוד בינך לבין מאה להבים,

בזמן שאני מחפש את הים

אני חושב שזה לא הגיוני לצלול עמוק

אם את לא שם לשחות

ואת, את יודעת איך למלא אותי,

איך להרגיע אותי


החום הזה הולך ומתחמם ואני לא ישן

ואני מצטער אם אני לא מדבר מספיק

אבל יש לי בית ספר לריקודים בבטן

ולרקוד בלי מוסיקה, איתך

את יפה בלי מוזיקה


הייתי עושה לך מאה דברים,

אבל אני לא יודע מאיפה להתחיל

הייתי רוצה ליזום איתך

כל כך נחמד, שאת לא רוצה לרקוד

אבל כל כך יפה שאם את רוקדת

האחרים נועצים בך מבטים מרושעים

תמיד יש לך משהו ללמד

את מכניסה אותי למשבר

ובטקסט הזה אני לא יכול לצייר אותך

הייתי רוצה לקחת אותך לים,

ליתר דיוק להביא את הים אליך.



יש יותר מדי אור בחדר הזה,

החום הזה הולך ומתחמם ואני לא ישן

ואני מצטער אם אני לא מדבר מספיק

אבל יש לי שיעור ריקוד בבטן

והם רוקדים בלי מוזיקה איתך

את כל כך יפה, בלי מוזיקה

את יפה בלי מוזיקה


ואחרי הכל, כל מה שרציתי אי פעם,

רציתי את זה איתך

וזה אולי נשמע טיפשי,

אבל האמנתי בזה וגם את האמנת בזה

ואף פעם לא קל למצוא אחד את השני,

אוי לעולם, אוי לעולם

ואת אומרת לי: "עדיף שתעזוב עכשיו, מאוחר מדי"



יש יותר מדי אור בחדר הזה,

החום הזה הולך ומתחמם ואני לא ישן

ואני מצטער אם אני לא מדבר מספיק

אבל יש לי שיעור ריקוד בבטן

והם רוקדים בלי מוזיקה איתך

את כל כך יפה, בלי המוזיקה

את כל כך יפה, בלי המוזיקה״

יש לו קליפ נוסף שזכה להצלחה רבה שהינו שיר הנושא מאותו אלבום.הקליפ תוכנן, צולם והופק כולו על ידי קוז עצמו, בדירתו במילאנו שמצולם בהילוך מהיר כמו בקליפ של מדונה ray of light

השמות של המתמודדים שכנראה יבחרו די חוזרים על עצמם וכתבתי זאת בתגובות הקודמות , שמות שסיכוייהם גבוהים לראות אותם בפסטיבל הם קולומברה ומריה אנטונייטה שהינם זוג מוזיקאים עצמאיים שהוציאו אלבום משותף בשם "Luna di miele" (2025), חגיגה של אהבתם ומסעם האמנותי המשותף. שני האמנים, ששילבו את קריירות כתיבת השירים שלהם, השיקו את הפרויקט המשותף: שני האמנים הם זוג בחייהם הפרטיים. הקשר ביניהם משתקף גם במוזיקה שלהם ובראיונות שלהם, שם הם נראים שותפים לקשר והומוריסטיים. היא כבר כיכבה על במת אריסטון בשנת 2020 כאורחת יחד לבנטה ופרנצ'סקה מיקאלין, במהלך ערב שהוקדש לקאברים.

השמועות מספרות שייתכן ויהיו מספר שיא של זמרות מדברים שייתכן וכמעט מחצית מהקאסט יהיו זמרות כמו : קליפורניה ( הסולנית של coma-cose ),פאטי פראבו, לבנטה,

אריסה,מליקה איאנה,סרינה ברנקלה,אמה נולדה (בדואט עם דיודאטו) לה ניניה,אמה מארון, מאדאם,אנה טטאנג'לו;אמארה, אלודי ( בדואט עם רקומי)
וכאמור מריה אנטונייטה בדואט עם קולומברה ואולי גם אנג׳לינה מנגו ,סיכויים גבוהים לראות ברשימה את פדז בדואט מרקו מנסיני, ארמל מטא,הראפר לוצ׳ה,הזמר הותיק סל דה וינצ׳י , קוז, טדואה , טרדיצ'י פייטרו וסטמברה.


ובפינת הנוסטלגיה , בתגובה הקודמת הוספתי לינק עם סרטון עם כל הטופ 5 בחלוף השנים של הפסטיבל ובלט בו שיר מיוחד שסיים במקום השני בתיקו עם שיר אחר בפסטיבל 1975, השיר מיוחד כי שרה אותו אמנית שמעולם לא השתתפה קודם בפסטיבל וגם לא לאחר מכן היות והיא פחות מוכרת כזמרת אלא כשחקנית , היא השתתפה בפסטיבל נאפולי היא הוציאה כמה שירים שלא זכו להצלחה גדולה אך היא שיחקה בלמעלה מ 80 סרטים ייתכן שהמפורסם שבהם הוא בתפקיד די קטן בסרטו של פאזוליני ״דקמרון״ שמה אנג׳לה לוצ׳ה וידועה גם בשם אנג'לה לוס ומה שמיוחד בו שהיא יותר ׳משחקת׳ את השיר באופן אמוציונלי מאשר שרה אותו ולקראת הסוף השיר היא משתמשת בספוקן וורד .המשחק מוגזם שלעיתים מזכיר את השחקניות המצריות בסרטים בערבית ששודרו אז בערוץ הראשון בערבי שישי. ועדיין השיר נחשב לקלאסיקה במיטבה של הפסטיבל ברפרטואר הנפוליטני, למרות שהוא מושר באיטלקית.
לשיר קוראים ״Ipocrisia/Per amare lui״

( צביעות / לאהוב אותו)
והשיר הוא על קינאה , קינאה של הדוברת עצמה .
את השיר כתבו אדוארדו אלפיירי ופינו ג'ורדנו,
אלפיירי הלחין שירים רבים, שחלקם בוצעו על ידי כוכבי מוזיקה איטלקיים גדולים בעיקר לפסקולי סרטים .

אלו מילות השיר ׳צביעות׳



“לראות אותך שוב

עם האישה האחרת

שגרה בבית ליד

זה משאיר אותי אדישה

עכשיו שבינינו

לא נשאר כלום

עכשיו שהאתמול שלנו הוא שום דבר

מלבד דף נייר שהצהיב מהזמן.



צביעות

להשליך מים ולהיות כל כך צמאה

למות מאהבה ולומר שזה שום דבר

לחשוק בך ולהעמיד פנים

ולהראות אדישה

אדישה...



צביעות

החיוך הזה שמסתיר את הדמעות

זה לא יותר ממסכה מצוירת

הייתי רוצה לצעוק שאני מעמידה פנים

ושאני מתה מקנאה.



להיפרד

יחד עם אלו שחיים לידך

עם אווירה אדישה

כשרגש תוסס חי בליבך

זה משגע אותי, אתה יודע, אני רוצה אותך,

אני אוהבת אותך יותר מהחיים


צביעות

להשליך מים ולהיות כל כך צמאה

למות מאהבה ולומר שזה שום דבר

לחשוק בך ולהעמיד פנים

ולהראות אדישה

אדישה...


צביעות

החיוך הזה שמסתיר את הדמעות

זה לא יותר ממסכה מצוירת

הייתי רוצה לצעוק שאני מעמידה פנים

ושאני מתה מקנאה.״

 

[mati02021]

קונטי מתחיל לקרוא בשמות הזמרים והם פחות או יותר תואמים לתחזיות אך ישנם הפתעות ועדיין רשימה פחות נוצצת מבעבר:
תומאסו פרדיסיו

Chiello
סרנה ברנקלה
Fulminacci
Ditonellapiaga
פדז+ מרקו מסיני

ליאו גוזמאן
Sayf
אריסה
טרדיצ׳י פייטרו
סאל דה וינצ׳י
סמוראי ג׳יי
מליקה אייאנה
לוקה
ראף
Bambole di Pezza( להקת רוק נשית)

ארמל מטא
Nayt

אלטרה למבורגיני
J-Ax
מיקלה בראבי
הנריקו ניגיוטי
מריה אנטונייטה +קולומברה
פרנצ׳סקו רנגה
מרה סאטי
דארגן דאמיקו
לבנטה
אדי ברוק

פאטי פראבו
LDA ו- AKA 7EVEN.
10 זמרות בניהם כאמור להקת רוק .
10 זמרים שזוהי הופעת בכורה שלהם בפסטיבל.
4 זוכי עבר ( מרקו מסיני,אריסה, ארמל מטא ופרנצ׳סקו רנגה) .
מאדאם, אמה, דיודאטו, אלודי+רקומי , קליפורניה, אנג׳לינה מנגו וכו׳ נותרו בחוץ.

 

[mati02021]

זהו סיכום הזמרים שהולכים להופיע בפסטיבל שכאמור זוהי רשימה הרבה פחות נוצצת מאשר שנים קודמות,

ברשתות החברתיות החברתיות שמסקרות את הפסטיבל ישנה אכזבה גדולה ואף כעס על הקאסט שנבחר אע״פ שטרם השירים הושמעו
אך יש פשוט זמרים די אלמונים שנכנסו לתחרות על חשבון כוכבים ששלחו שירים ולא התקבלו,
שלא מבינים מדוע נבחרו לתחרות של הפסטיבל הגדול ולא לג׳ובאני.

קונטי שמע את הביקורת והתראיין ל-RTL 102.5 על סן רמו 2026: "מעט כוכבים גדולים והרבה כוכבים עולים? מה שחשוב זה השירים"

דבריו של המנהל האמנותי כוללים בחירות מוזיקליות, כישרונות חדשים, מחוות והשמעות מקדימות כדי
להדוף את הביקורת ״ מעט כוכבים גדולים והרבה זמרים צעירים? הכוח של הפסטיבל הוא ערבוב"


קונטי מתחיל באחד הנושאים המדוברים ביותר: האיזון בין אמנים מבוססים לאמנים צעירים. עמדתו ברורה:
"גדול או לא גדול זה יחסי: חמותי לא יודעת מי זה סמוראי ג'יי, אבל היא מכירה את פאטי פראבו. ילד יכול להיות בדיוק ההפך.הכוח של סן רמו בשנים האחרונות הוא ערבוב דורות שונים."

המנהל האמנותי מצטט גם את המקרה הסמלי של לוצ׳יו קורסי, שלא היה ידוע לקהל הרחב עד הפסטיבל וייצג את איטליה באירוויזיון ב 2025.

קונטי מכנה את הניהול האמנותי "ההיבט הקשה ביותר" של הפסטיבל. האחריות אינה טמונה בהיבט הטלוויזיוני, אלא במוזיקה:

"סן רמו הוא פסטיבל הזמר האיטלקי: הוא חייב ללכוד את מהות המוזיקה כיום. בשנים האחרונות הייתה התרגשות גדולה: הצעות חדשות רבות, צלילים מגוונים, כותבי שירים חדשים ברמה הגבוה הביותר."

קרלו קונטי נזכר בחשיבות עברו כדי ג'יי ובאוזן מוזיקלית ברדיו :
"אנחנו מחפשים שירים שיישארו ויובנו ברדיו. לא ישנתי בחמישה עשר הימים האחרונים: שיר שהונח בצד חוזר לראש ואתה תוהה אם הוא חזק יותר מזה שכבר בחרת."

הקאסט מורכב כמו "זר פרחים", המסוגל לייצג טעמים וטרנדים שונים.
תהיה מחווה בפסטיבל לזמרים ותקים שהלכו לעולמם בחודשים האחרונים: מחווה לבאודו, אורנלה ואנוני, וסיקיו.


המנהל האמנותי מאשר כי מהדורת 2026 תנציח שלוש דמויות מפתח בהיסטוריה של הפסטיבל:

"באודו עיצב את הפסטיבל כפי שאנו מכירים אותו היום. נזכור אותו, את אורנלה ואנוני ואת מאסטרו וסיקיו. מחוות קטנות, בסגנון שלי, יספיקו״



לגבי האורחים, קונטי נשאר זהיר:
"אני הולך לתאים אטומים למים. קודם הקאסט, הסטייק. עכשיו נחשוב על התוספות: אורחים, מנחים משותפים וכל השאר."


המחלוקת לא מטרידה אותו, להיפך:

"דיונים טובים לסן רמו: פעם הם נערכו בברים, היום בכיכר וירטואלית ענקית. זה טוב לפסטיבל שכולם מדברים עליו."

אורך הפסטיבל?
באירוניה האופיינית לו, קרלו קונטי מגיב גם לסוגיית תזמון הטלוויזיה:
"אמרו לאמדאוס שזה ארוך מדי, ואמרו לי שאני מהיר מדי. זה היופי של סן רמו: זה תמיד מפלג."

״המטרה היא לסיים בסביבות השעה 1:00 בלילה ( שעון איטליה)״.
בקרוב יכלו ההימורים ,אני מתאר לעצמי שהדואט של פדז +ומרקו מסיני יוביל בהימורים.

והנה שם שרבים רצו לראות בפסטיבל ע״פ מה שנכתב ברשתות החברתיות , זוהי אמה מארון.
שאם היא תחזור בעתיד לפסטיבל אז עם שיר כזה,
שיר הנושא של אלבומה מ 2013
שיר המשלב פגיעות חושנית ,רוך עם תשוקה וגם עוצמה
לשיר קוראים Schiena (גב) כאמור זהו שם הנושא של אלבומה השלישי, עטיפתו של האלבום חולל רעש בזמנו הזמרת עירומה, שדיה מכוסים בזרועותיה, וקעקוע של סנונית מסוגננת נראה על גבה. אמה מודה שביצירת Schiena, היא גם עשתה מעשה נועז ואמיץ שבה נראה גבה החשוף. ״זה לא אקסהיביציוניזם. אני יכולה להיות עירומה או לבושה לגמרי: אבל מה שחשוב הוא המוזיקה, לא המראה, כי ציפורן לא עושה רוק ושמלת ערב לא עושה ג'אז, בואו נזכור את זה תמיד."
יתרה מכך, הזמרת עצמה הוסיפה שההשראה לכותרת הזו הגיעה אליה בזמן שהאזינה לשיר שחברתה וכותבת השירים הצעירה נאסקה הכריחה אותה להאזין לו Schiena, אשר לאחר מכן נתן את שמו לאלבום כולו וגם לשיר עצמו״
"זו הייתה בחירה מתחשבת, עם משמעות ספציפית", היא מסבירה. "הגב שלי הוא החלק בגוף שלי שמגן עליי, והוא נושא את כל החרדות שלי. להראות אותו פירושו להראות את הכתפיים שלי, אלה שאני מוצאת בהן נחמה כשצריך. בנוסף, נמאס לי תמיד להקרין את תדמית הטום-בוי שאני נושאת איתי מאז שהתחלתי לנגן במועדונים. אני אישה קשוחה, שיודעת את העבודה שלה אבל עם אישיות מתוקה; התמונה הזאת מסבירה את זה היטב."
זהו השיר הכי מרתק שלה מאותו אלבום, אפילו בהאזנה ראשונה שיצא ב 2013 , למרות הרצועות הרבות והיפות שבו העיתון Panorama הגדיר את השיר Schiena ( ״גב״) כיצירת מופת קטנה המציינת את האבולוציה האמנותית של הזמרת מסלנטו; ״הניצוץ והשיר המניע של האלבום שנכתב עבורה כאמור על ידי המוזיקאית והכותבת אלסנדרה נאסקה, היא הצליחה להשיג קפיצת מדרגה בטוהר, חיבור עוצמתי עם הרגשות הנשיים ביותר אך הגולמיים ביותר, שתורגמו למילים. שיר,שהינו יצירת מופת קטנה. וכאן, סוף סוף, אנו מרגישים את חיוניותה לחלוטין״ .אותו שיר הוגדר גם כזה שמרחיק את עצמו מוזיקלית מכל שאר השירים האחרים שלה, למעשה הגיטרות החשמליות משאירות מקום למגע של הגיטרה האקוסטית, מה שהופך את הצליל לרך יותר.עוד נכתב ״ האמת היא שבלי איפור, במילותיה הפשוטות, באופן העז שבו קולה נשבר כשהיא שרה, ביכולתה ההולכת וגדלה לפרש שיר ולהפוך את חדותה מסכין לחרב, שם אנו מוצאים את מהותה של מוזיקה, של תשוקה לשירה, של מסירות מוחלטת (ולא אינסטרומנטלית) לקהל שלה. אל תגיני על עצמך, אמה״.

Schiena (גב) -אמה מארון

׳עכשיו, עצור כאן

אל תזוז

ואל תסתכל עליי ככה

אני שונאת את זה, אתה יודע

כשאתה פוקח את עיינך לרווחה ככה

אני קושרת חלק ממני אליך

אבל זה משגע אותי כלפייך

הסוג הזה של המנגינה



אני יודעת שזה לא יספיק

הריח שאני נותנת לך

והפנים האלה שיש לי

כמו שאתה אומר

מבטאות את הטוב שבך

הגב האינסופי בשבילי הוא

התמונה שלך

על בטנך אני

אכתוב ככה



אני אעקוב בחום אחר

משהו שנכנס לתוכך

בשקט

תזכור את הרכות

שפותחת את עצמך אליי

שוב ושוב

אחליק, אגיע לשם

ואירדם עליך

לא ידעתי את הפחד

של חוסר היכולת לגרור אותך

למטה איתי

כן, הבנת נכון

למטה איתי



אין עכשיו יותר טעם

להישאר כאן

וכשאתה זועף ככה

הייתי רוצה לשחרר את עצמי

בגלל גילך הייתי רוצה

לדבר קצת עלינו

אבל על בטנך

אכתוב ככה


אני אעקוב בחום אחר

משהו שנכנס לתוכך

בשקט

זכור את העדינות הזו

שפותחת את עצמך אליי

שוב ושוב

אחליק, אני אדחוף את עצמי

ואירדם עליך

לא ידעתי את הפחד

של חוסר היכולת לגרור אותך

למטה איתי

כן, הבנת נכון

למטה איתי, איתי, איתי, איתי׳

 

[mati02021]

הזמרים האיטלקים התארחו בתוכנית מיוחדת
של הג׳ובאני וחשפו את שמות השירים שלהם

לשיר של אריסה קוראים Magica favola( אגדה קסומה)

לשיר של Bambole di pezza
Resta con me"( תישאר איתי)

לשיר של Chiello קוראים Ti penso sempre
(אני תמיד חושב עליך)

לשיר של דרגן דאמיקו נקרא AL Al
( בינה מלאכותית, בינה מלאכותית)

השיר של Ditonellapiaga נקרא
Che fastidio ( כמה מעצבן)

לשיר של אדי ברוק Vultures
( נשרים)

השיר של אלטרה למבורגיני נקרא בצרפתית Voilà ( כך)

השיר של הנריקו ניגיוטי נקרא ״Ogni volta che non so volare" ( בכל פעם שאני לא יודע איך לעוף)

השיר של ארמל מטא נקרא ״Stella stellina"(
סטלה סטלינה)

השיר של פדז ומרקו מסיני נקרא Male necessario ( הרוע ההכרחי)

השיר של פרנצ׳סקו רנגה נקרא "Il meglio di me" ( הטוב ביותר שבי )

השיר של Fulminacci נקרא״ Stupida sfortuna" ( חוסר מזל טיפשי)

השיר של J-Ax נקרא Italia Starter Pack)

השיר של LDA ו Aka 7even נקרא Poesie clandestine (שירים חשאים )

לשיר של ליאו גוזמאן קוראים Naturale ( טבעי)

לשיר של לבנטה קוראים Sei tu ( זה אתה)

לשיר של לוקה קוראים ״Labirinto"( מבוך)

לשיר של מליקה איאנה קוראים״ Animali notturni" ( חיות לילה)

לשיר של מרה סאטי נקרא ״Le cose che non sai di me"( דברים שאתם לא יודעים עליי)

לשיר של מריה אנטונייטה וקולומברה קוראים
La felicità e basta"( אושר וזהו)

השיר של מיקלה בראבי נקרא "Prima o poi"( במוקדם או במאוחר)

השיר של נייט נקרא ״Prima che״ ( לפני)

השיר של פאטי פראבו נקרא opera( אופרה)

השיר של ראף נקרא "Ora e per sempre"(עכשיו ולתמיד)

השיר של סאל דה וינצ׳י נקרא״ Per sempre sì"
( לנצח כן)

לשיר של סמוראי ג'יי נקרא באנגלית ״Ossessione״( אובססיה )

השיר של סייף נקרא "Tu mi piaci tanto"(
אני כל כך אוהב אותך)

השיר של סרינה ברנקלה נקרא "Qui con me"
(כאן איתי)

השיר של תומסו פרדיסיו נקרא "I romantici"
( הרומנטיקנים )

השיר של טרדיצ'י פייטרו נקרא "Uomo che cade"( איש נופל)



הזמרים שוחחו מעט עם קונטי על השירים

אריסה -סיפרה שהשיר שלה מספר מסע של צמיחה וטרנספורמציה, שבו החיים משתנים ומגדירים את עצמם מחדש עם הזמן. דרך התפתחות זו, האותנטיות של הילדה שהייתה פעם צצה מחדש, ומעלה אל פני השטח תמימות ילדותית של אותנטיות ופשטות. זהו סיפור אינטימי שמדבר גם אליה, אל דרכה להביט לאחור ולגלות את עצמה מחדש.

השיר של Bambole di pezza מדבר על
להישאר מאוחדים בזמנים קשים: האחווה שלנו היא הוכחה מוחשית לכך, הקשר שנמשך ומתקיים, גם כאשר הכל סביבנו דועך.



השיר של צ׳ילו הוא על תודעה התלויה בין סוף לתחילתו של משהו, בין זיכרונות דועכים לאפשרויות נפתחות, היכן שעבר ועתיד שזורים בציפייה מלאת מתח ותקווה.



השיר של דארגן דאמיקו מן הסתם ע״פ שמו עוסק בנושא הבינה המלאכותית, ובוחן את השלכותיה: איך וכיצד ומדוע היא תהפוך למרכזית בסיפור, נגלה על במת הפסטיבל.



השיר של Ditonellapiaga היא סיפרה שהשיר חריף כמו הציפורניים האדומות שלה יש בו רשימה של דברים שמעצבנים.



השיר של אדי ברוק עוסק באהבה נוגעת ללב היא אהבה שמשאירה חותם, כואבת אך בו זמנית מאירה, כי היא מאלצת אותך לעצור ולהסתכל באמת על מה שאתה מרגיש. היכולת לזהות אותה טמונה בידיעה כיצד לתת שם לעוצמה הזו, לקבל את כוחה ולהבין את ערכה, גם כשהיא מביאה לא נחמה אלא מודעות.



השיר של אלטרה למבורגיני כנראה יהיה שיר
קיצבי היא סיפרה שאתה צריך לרקוד, אתה צריך להזיז את הישבן שלך ולשחרר את עצמך: קצת שמחה לא מזיקה, למעשה היא עוזרת להירגע, לצחוק יותר ולזכור שקלילות היא סוג של חופש.



הנריקו ניגיוטי -סיפר שהשיר הוא זרם תודעה העשוי משברים, של מחשבות שמגיעות ללא סדר אך בדחיפות. אלו רגעים, דימויים ומילים שנראים אקראיים, אך הופכים חיוניים להתאוששות, להרכבת החלקים בחזרה כאשר הכל נראה מבלבל. דווקא באותם רגעים מושהים, לכאורה מינימליים, אנו מוצאים את התמיכה שאנו זקוקים לה כדי לעלות על פני השטח ולהתאפס על נשימתנו.



ארמל מטא -הוא סיפר שזהו שיר של תקווה והתנגדות, המסוגל לבטא את הכוח להתקדם למרות הכל. הסיפור הוא סיפורה של ילדה קטנה הנראית דרך עיניו של זר, נקודת מבט חיצונית ועדינה שהופכת לעדות שקטה של שבריריות ואומץ.

פדז ומרקו מסיני -השיר הוא מנטרה קטנה לזכור: הסערות שאנו מתמודדים איתן בחיים אינן נמשכות לנצח. מעבר כאב מלמד אותנו לזהות ולהעריך אושר כשהוא מגיע.

פרנצ׳סקו רנגה -השיר חשוב, על צמיחה אישית, ועל התמודדות עם הפחדים והחולשות האנושיות שלי, המובילות למודעות חדשה.


-Fulminacci
השיר הוא טיול לילי, שבו כל צעד הוא חיפוש אחר משהו, אחר מישהו, אחר עצמך. המסע הוא מסלול מכשולים של ממש, בין צללים ואורות, ספקות ואינטואיציות, שבו כל קושי הופך לחלק מהמסע וכל מפגש בלתי צפוי יכול לשנות את הכיוון.





J-AX
חבילה בסיסית שאתם צריכים כדי להתחיל, כל מה שאתם צריכים כדי להתחיל באיטליה.



LDA ו Aka7even- הם סיפרו שזהו שיר על אהבה עזה וקרבה, תחושה עמוקה שניתן להקדיש לחוויות או לאנשים רבים. הוא מספר את סיפור המאבק של שני אנשים שלמרות הקשר החזק ביניהם, אינם מסוגלים להתאחד לחלוטין, ונותרים תלויים בין תשוקה למרחק.
כאמור ,לשיר קוראים ״שירים חשאיים״ ויש ׳נשמות טובות׳ התוהות ברשתות החברתיות אם השיר הוא על הקשר בין השניים הללו.

ליאו גסמן-שיר שהוא זעקת אהבה ששוברת מחסומים, מזמינה אותנו לצאת מעבר למראה החיצונית להציץ באמת החבויה מאחורי מה שנראה לעין, קריאה להסתכל עם הלב מעבר לפני השטח.



לבנטה -השיר מספר את סיפור הרצון לבטא אהבה בכל צורותיה, תוך חקר כל תחושה פיזית וכל ניואנס שהלב והגוף יכולים להעביר. זהו מסע אינטנסיבי דרך רגשות, מחוות ותפיסות, שבו אהבה הופכת לחוויה שלמה ומוחשית.



לוקה -אמר בפשטות שהשיר הוא מטאפורה למחשבות אובססיביות במצב רעיל.



מליקה איאנה -כולנו אנחנו תערובת של אנשים שנהנים ואחרים עובדים, שזורים חיים שונים. זוהי דרך להסתכל על העולם מנקודת מבט שונה, לגלות פרטים, רגשות וסיפורים שלעתים קרובות חומקים מאיתנו.



מרה סאטי- השיר מספר סיפור אהבה אינטימי ואותנטי, המוקדש כולו לאדם שאני אוהבת, אומרת הזמרת.



מריה אנטונייטה וקולומברה-
זה לא שיר אהבה. אושר אינו תחרות או פרס: זו זכותו של כולם. אתה חי, ולכן הוא שלך, ללא תנאים או השוואות.



נייט -בעולם שמפריד בינינו, הרצון והרצון לפגוש ולהכיר זה את זה הופכים לחוט הבלתי נראה שמאחד אותנו, הופך מרחק לציפייה משמעותית.



פאטי פראבו -כולנו יצירות אמנות כאמור לשיר קוראים אופרה



ראף – השיר מספר את סיפורה של אהבה שנמשכה שנים רבות, מערכת יחסים שגדלה ומשתנה יחד עם העולם סביבה. דרך אתגרי החיים, שינויים והתפתחויות, האהבה מסתגלת, מחדשת את עצמה ומגלה את עצמה עמוק יותר בכל יום. זהו סיפור אוטוביוגרפי, אינטימי וכנה, ששזור זיכרון אישי עםהמודעות לחלוף הזמן.





סאל דה וינצ'י -

שיר זה חוגג את ההבטחה הגדולה ביותר שאדם יכול לתת בחיים.



סמוראי ג׳יי-השיר עוסק באובססיה שמניעה אותנו וגורמת לנו לרוץ.


סייף-כמו כל השירים שאני כותב אני אוהב לחשוב עליהם כתמונות של מצב נפשי, תמונות בזק שלמה שאני מרגיש ומה שאני חושב באותו רגע מדויק, רגשות שנלכדו ומועברים דרך מוזיקה.



סרינה ברנקלה-מכתב לאדם הכי חשוב בחיי, זה שאני סומכת עליו עם החלק הכי אותנטי שבי: המחשבות הכי כנות שלי, הרגשות העמוקים ביותר שלי, הסודות שאני שומרת בליבי שרק הוא יכול להבין.



תומאסו פרדיסיו -הקדשה אוהבת לכל הרומנטיקנים: לאלה שחולמים בהקיץ, לאלה שמאמינים במחוות קטנות אך כנות, לאלה שהופכים כל מבט, כל מילה, כל ליטוף ליקום של רגשות. לאלה שאוהבים בלבם ולעולם לא מתעייפים מלהאמין בקסם האהבה.

טרדיצ'י פייטרו -זה מדבר על המעט שאני יודע על החיים, על איך כל גילוי מגיע רק דרך המסע, דרך החיפוש, דרך הניסיון. זה סיפור של היום, של חיים מלאים בהווה, אימוץ נפילות ועליות, למידה מכל צעד ומציאת כוח בהמשך הליכה.

 

[mati02021]

פורסמו כותבי השירים המשתתפים בתחרות , זה באמת מעניין שבניגוד לשנים קודמות אין יותר יוצר שיש לו יותר משני שירים בתחרות, ולראשונה אין מזה שנים אין אף שיר ששותף לו מחמוד.
גם מי שהובילה את כמות השירים שהיתה שותפה לכתיבתם בשנה שעברה, פדריקה אבטה, היתה שותפה יחד עם אלסנדרו דה קאווה לשני שירים בלבד של פדז ומרקו מסיני שגם הם היו שותפים לכתיבת שירם לתחרות , וכמו כן אבטה ודה קאווה היו שותפים לכתיבת השיר של סאל דה וינצ׳י יחד עם הזמר עצמו והצמד Merk & Kremont שאותו צמד היה שותף לכתיבת השיר של מליקה איינה ,מרביתם הגדול של הזמרים היו שותפים לכתיבת השיר שלהם או שכתבו זאת לבדם כמו במקרה של סמואל ג׳יי,מארה סאטי, מיקלה בראבי, AKA 7even ו LDA ,לבנטה , Fulminacci
, Chiello,מריה אנטוניטה וקולומברה, Ditonellapiaga , כאמור יתר האמנים היו שותפים לכתיבת השירים למעט פאטי פראבו שמי שכתב לה את השיר הינו ג׳ובאני קקאמו.

תומאסו פרדיסיו משתף פעולה עם צמד הכתובים שכתבו להיטים רבים לתחרות דויד סימונטה ודויד פטרלה אולי זוהי הסיבה שהוא מוביל בהימורים , פטרלה שתוף גם לכתיבת השיר של לוקה יחד עם הזמר עצמו ויוצר נוסף בשם זאף ששותף גם לכתיבת השיר של Nayt,

דארדסט שותף לכתיבת השיר של ארמל מטא יחד עם הזמר עצמו , אדווין רוברטס שהיה שותף לכתיבת השיר הזוכה ב 2020 של דיודאטו
שותף לשני שירים לתחרות השנה של אלטרה למבורגיני יחד עם אנדריאה בונומו
ושל דארגן דאמיקו שלשירו לתחרות יש שותף נוסף בשם ג'אנלואיג'י פאציו.
אנדריאה בונומו שותף גם לכתיבת השיר J-Ax
יחד עם הזמר עצמו .

אך שיתוף הפעולה המסקרן ביותר בפסטיבל הוא של אריסה שגם היא היתה שותפה לכתיבת השיר ואריסה חוזרת לשתף פעולה עם היוצר שהיה שותף להצלחתה ג'וזפה אנסטסי
הוא זה שכתב לה את השיר הזוכה לג׳ובאני בשיתוף מאוריציו פילרדו וג'וזפה מנגיאראצ'ינה בו היא ניצחה ב 2009 Sincerità ( כנות)
בו הדגימה את יכולתה לעלות על הבמה בפשטות ובקלות, תוך התאמה מושלמת לאווירת העיבוד הסווינגי של השיר יחד עם המראה הייחודי שלה שנדמה נלקח מסרט של פדרו אלמודבר, עם משקפיים גדולים עם מסגרת שחורה ושפתון אדום חזק, עורר תשומת לב רבה וזכתה לחשיפה מטורפת שגם זיכה אותה בפרס המבקרים באותה שנה בפסטיבל על שם "מיה מרטיני״

היא חזרה לתחרות הגדולה בשנה שלאחר מכן עם שיר נוסף של ג׳וזפה אנסטסי בשם Manonmuoreno איתו הגיעה למקום התשיעי
שמספר על עולם המתרחש במרץ 2087, המאופיין בסביבה עצובה ועוינת. המחבר, בתוך המילים, שולח מסר של תקווה, מאשר שרק באהבה ניתן להתגבר על מכשולים.

אך השיר היפהפה והמצליח ביותר בקריירה שלה שהוא כתב לה התחרה בפסטיבל ב 2012 la notte ( הלילה)
שהגיע למקום השני בפסטיבל והפסיד לאמה ,
שאלו הן מילותיו

״הלילה״ - אריסה

׳קרן שמש בשמיים הכחולים

בים אינה מספיקה

כשאני נושאת כאב שעולה, עולה

הוא נעצר על ברכיי הרועדות...

ואני יודעת למה

הוא לא יעצור את עלייתו,

הוא לא רוצה להישאר דומם

כשזה כאב שעולה, עולה

וכואב לי

עכשיו זה בבטן שלי, בכבד,

אני מקיאה, אני מעמידה פנים

אבל הנה זה



וכשהלילה מגיע

ואני לבד עם עצמי,

מחשבותיי נודדות

מחפשות את הסיבות שלהן.

אין מנצחים או מפסידים,

אנו יוצאים חצי מובסים.

החיים יכולים להפריד בינינו,

אבל האהבה תימשך



הבטן שלי התנגדה

למרות שהיא לא רוצה לאכול,

אבל הכאב עולה, עולה, וכואב.

הוא מגיע לליבי,

הוא רוצה לפעום

חזק יותר ממני

זה ממשיך את דרכו,

לוקח את מה שנשאר

ובתוך רגע זה מתפוצץ

ואני מאבדת את הראש

הוא רצה תשובה,

אבל אני מניחה שאין כזו


מלח נופל מעיניי

איפה השמש עכשיו?

בעוד הכאב על הנייר

יושב כאן לצידי

שהמילים באוויר

הן מילים חצי כתובות,

אבל אלה כבר כתובות

והזמן לא יעבור.



וכשמגיע הלילה, הלילה

ואני לבד עם עצמי,

מחשבותיי נודדות

מחפשות את הסיבות שלהן.

אין מנצחים ולא מפסידים,

אנו יוצאים חצי מובסים.

החיים יכולים להפריד בינינו,

האהבה תימשך.

וכשמגיע הלילה, הלילה

ואני לבד עם עצמי,

מחשבותיי נודדות

מחפשות את הסיבות שלהן.

אין מנצחים ולא מפסידים,

אנו יוצאים חצי מובסים

אהבה יכולה להפריד בינינו,

החיים ימשיכו,

ימשכו,

ימשכו״.

וכמובן הוא כתב לה גם את השיר עמו זכתה בפסטיבל ב 2014

Controvento ( נגד הרוח)

שחולל סערה קטנה מאחר והמנחה רד רוני טען כי השיר "Controvento" הוא פלגיאט מוזיקלי לשיר "Entra nel cuore" של מיקול ברסנטי; המנחה הפופולרי טען כי הפתיחה של השיר זהה כמעט לחלוטין לזו של הזמרת הלוקאנית.
אך למען האמת רק האינטרו דומה קצת

אנסטסי כתב לה גם את השיר לפסטיבל ב 2016 שהצליח פחות והגיע למקום העשירי
Guardando il cielo

(מסתכלים על השמיים)

היא הוציאה אלבום ב 2016 שבו אנסטסי כתב את מרבית השירים אך שלא כמו אלבומיה הקודמים האלבום לא נחל הצלחה ושם גם נפרדו דרכם פחות או יותר , היא לא הקליטה שירים שהוא כתב , אנסטסי עצמו חזר לפסטיבל ב 2017 עם השיר שכתב למיקלה בראבי עמו הגיע למקום הרביעי.
האלבומים שהוציאה אריסה לאחר מכן נכשלו מסחרית ואמנותית בזה אחר זה תוך כדי שהיא מחליפה חברות תקליטים , אפשר פשוט גם להציץ בנתונים היבשים בדיסקוגרפיה שלה כדי להבין שהפסטיבל הוא מכונת הנשמה לקריירה המדשדשת שלה , אף שהיתה הבלחה של להיט קיץ ב 2017 L'esercito del selfie ( הצבא של הסלפי ) הסינגל הראשון של מפיקי התקליטים Takagi & Ketra שבו שרה אריסה דואט עם הזמר לורנצו פרגולה השיר זכה להצלחה מיידית, הגיע למקום הרביעי במצעד הסינגלים אך לאחר מכן אף שיר שלה לא הצליח וגם לא אלבום ,אלמלא הופעתה כשופטת ומנטורית בתוכניות ריאליטי מוזיקליים ובערבי קאברים בפסטיבל עצמו היא הייתה נעלמת ,
כאמור היא חוזרת לשתף פעולה עם אנסטסי
והיא גם חוזרת לחברת התקליטים הגדולה שבה החלה הקריירה שלה לנסוק חברת וורנר לאחר שנדדה בין חברות תקליטים שונות.
עוד שותפים לכתיבת השיר שלה הם הצמד Mamakass שהיו שותפים לכתיבת השירים של coma_cose
לתחרות ב 2020 וב 2022.
בעוד כ 3 שבועות ישמיעו את השירים לראשונה לעיתונאים .

 

[mati02021]

אמש האזינו לראשונה העיתונאים לשירים המתחרים; הם שוב סבורים שהאזנה אחת אינה מספיקה לפיכך חלק מהעיתונאים סירבו לתת ציונים משום שלטענתם האזנה אחת אינה מספיקה כדי לקבוע את ערכו של שיר. הם סברו שהם מעדיפים לתת הערכה ראשונית ואובייקטיבית של מה ששמעו, בעוד שהם מצפים לחקור את השירים לעומק רב יותר בשבועות הקרובים כאשר השירים יתפרסמו. המוטיב החוזר של השירים הינו אהבה
(הנושא המקובל ביותר), ותשוקה גדולה, גדולה לרקוד. יש משהו מפתיע בין ההגשות, ואפילו משהו שגורם לך לשאול, "האם זה באמת היה הכרחי?" אולי,עם זאת, הציפיות הראשוניות עלו על רף,ובסך הכל,השירים (הידידותיים לרדיו) ואחד השירים עוסק באופן עקיף בסכסוך הישראלי -פלשתיני אך ברמז.יש שם פחות שירים בנאליים מהצפוי.חלקם ציינו שהם מעדיפים לתת הערכה ראשונית ואובייקטיבית של מה ששמעו, בעוד שהם הדגישו שמוטב לחקור את השירים לעומק רב יותר בשבועות הקרובים כשיתפרסמו בפסטיבל .



אריסה-אגדה קסומה

עוד בלדה מלנכולית יפהפייה מהקריירה שלה בפסטיבל (ומעבר לו). שיר שבוחן את החיים,האהבה והשינויים שבהם לאורך העשורים.
זה קצת כמו אגדה עם התחלה, אמצע וסוף ליניאריים מאוד, אחד הבודדים שמספר סיפור אמיתי
המורכב מרגעי חיים ברורים שמתחילים בגיל 10 ומסתיימים בהווה.שירה עדינה,חלשה אך מתוקה להפליא מאפיינת את סיפור הקאמרי הזה,אותו היא מצליחה להרחיב ולגרום לו לנסוק גבוה,
קטע כלי המיתר שולט לאורך כל השיר,וזה לבדו נותן לנו תחושה איך השיר ייראה.
אריסה גם הפעם לא מאכזבת;השיר הזה מחזיר אותה אלינו באור ובמבנה עוצמתי,יצירת ניתוח עצמי,משהו שאריסה מומחית מאוד בו.היא כאן מאז שהייתה בת 10, אחר כך 30,אחר כך 40.בין פופ,ניואנסים אופראיים ולפלסטו,השירה נשארת יפה ומעודנת, ומתפתחת בהדרגה לקראת הסוף לאיכות לירית.
״בגיל שלושים, כולם אמרו לי כמה יפה הקול שלך/ בגיל ארבעים, אני רק רוצה למצוא קצת שלווה/ שאני רוצה לחזור לזרועות אמי /בעוד כוכב נוסף נופל /בכאוס הרומנטי״.



BAMBOLE DI PEZZA- הישאר איתי



המילים אינטנסיביות,מדברות על אחדות ותמיכה בין אנשים בתקופות קשות, אלו שאנו חווים בימים אלה. פופ-רוק, פחות אגרסיבי ממה שציפינו (נסלי מופיע במוזיקה ובמילים).ריף הגיטרה בבית יפהפה,ובכל מקרה, תמיד תענוג לשמוע את הצלילים האלה באריסטון.לקראת הסוף,השיר גדל מעט,אך מבלי להתפזר.הוא עדיין כרטיס ביקור מושלם לקהל רחב יותר לא רק זאת,יש גם מודעות חזקה לכך שהן נשים חזקות שבנו את כוחן דרך אכזבות, מדובר בלהקת רוק נשית,רוק טהור,אבל במקום זאת השיר הוא הרבה יותר פופ-רוק מהצפוי.הן בוחרות לדלל את הצליל המאפיין של הלהקה עם צליל פופ שהוא מושלם בסגנון סן רמו,מה שמחליש אותן משמעותית.
כן, הגיטרות והתופים החזקים הם המרכיבים העיקריים של השיר,אבל זה לא שיר רוק,אפילו לא קרוב,אם אנחנו מתכוונים לרוק כמו מטאליקה,גאנז אנד רוזס או פאנק כמו גרין דיי.

הלכתי לבד/אני אישה שלא אכפת לה.הם הסתכלו עליי במבט עקום, אבל זה מה שאנשים חושבים."



צ'יילו – אני תמיד חושב עליך


צ'יילו הוא זמר-יוצר שנע בין ז'אנרים רבים, אך המיקוד שלו הוא אינדי בלבד.הוא מדבר על אהבהועל התועלת של תחושה זו בחייו של אדם,ומתחיל גם כאן באכזבה מרה שמשאירה טעם מר בפה.השיר הכולל גיטרה חשמלית, צ'יילו משתלט על המרחב הדמיוני בין טראפ לרוק קלאסי. המילים - שמדברות על אהבה שבורה

״אז מה הטעם לאהוב אחד את השניה?/
אם בסופו של דבר אנחנו שונאים אחד את השניה/כמה זמן אנחנו מבזבזים על אמירת "אני אוהב אותך" ואז נפרדים?״

״אני תמיד חושב עליך /אני רוצה להתאהב /ולא נשאר כלום /רק רסיס משנינו״.



דרגן ד'אמיקו - "AI AI"



משורר הראפ האיטלקי חוזר עם גרסת הקצב האפקטיבית הטובה ביותר שיכל להציע,שילוב שלפופ ופאנק עם ניואנסים של דאנס.פזמון שאי אפשר לעמוד בפניו וקצבי,משלב פילטרים ומציאות,אפקטים של תמונות ובינה מלאכותית, AI AI,שמתחרז עם "ביי ביי", אחד השירים הבודדים שמדבר על המצב האיטלקי, מערבב אותו עם אהבה.השיר מתחיל בבית איטי מאוד, כמעט רומנטי,אבל אז הוא מתחיל ולא מפסיק.
הוא משקף את השימוש בבינה מלאכותית כיום וכיצד היא יכולה לקחת אותנו לכל מקום,ולאפשר לנו לחוות כל מציאות,אך לא רק משום ש AI AI מתייחס גם לכאב שמערכת יחסים יכולה לגרוםוליצור,ולכן משמעות כפולה אך מעורבבת היטב.שיר של אלף רפרנסים וכפלי מילים שקשהלשמור עליהם יחד.הקצב מקיף את כל,עם קסם ריקודי.
מודרני,אולי לא מיידי באופן מיידי,אבל השיר שם,וכך גם המסר: "אהבו את מה שאתם לא אוהבים:זה המפתח לשלום".
“מהחוף אפשר לראות את אפריקה והיא צוללת. בבקשה תסתכלו עליה/יש לה יותר קימורים מאשר גארדלנד(פארק שעשועים).״


דיטונלפיאגה-״איזה מטרד/ כמה מעצבן״

היא מקבלת את הציונים הגבוהים ביותר ולא פחות חשוב חלקם סבורים שהוא השיר המתאים ביותר לאירוויזיון .פתיחה אלקטרונית עוצמתית,
היא מביאה את התופים והקצב בדרכה הייחודית, ורוצה לקחת את הכל עם שיר שכולם יאהבו.שיר קצבי שרוקדים מההתחלה ועד הסוף
בלתי ניתן לעמוד בפניו. ועם פוטנציאל להצלחה שמעבר לסן רמו - בוודאי ילוו אותנו בקיץ הזה.דיטונלפיאגה שרה על כל מה שמטריד אותנו בחיים.מפילאטיס ועד ארוחת צהריים בריאה. מ-F24s ועד ספאם.הרשימה,יחד עם קצב הריקוד ההיפנוטי שהולך וגובר,מספיקה כדי לגרום לכם לרצות לוותר מיד.
יש קלילות,יש אירוניה במילים,שמדברות על הדברים שיכולים להיות מזיקים,ואכן,באמת מעצבנים בימינו,בכל רמה.סאונד שישאיר את חותמו,ציפייה רבה להופעה החיה שלה.אפילו"הקרייריסטים והעיתונאים הקונפורמיסטיים" מפריעים לה.
"אופנת מילאנו (איזה מטרד!)/הסנוב הרומי (איזה מטרד!)/החלום האמריקאי (איזה מטרד!)/הפוליטיקאי האיטלקי (איזה מטרד!)"

היא כמובן מזנקת בהימורים


אדי ברוק - "Avvoltoi"

שיר זמר-יוצר בסגנון סן רמו אמיתי,קלאסי למדי,עם שירה ללא דופי.הקהל הרחב יעריך אותו (וגם הרשתות החברתיות).
זהו שיר לרשתות החברתיות.בהתחלה,אתה שומע את זה ואתה רוצה להמשיך,אבל אין בזה שום דבר מיוחד.זוהי בלדה רומית לשיר ליד הים,המוקדש לבחורה שאתה רוצה לכבוש את ליבה עם סדרת אקורדים פשוטה במיוחד וחוזרת על עצמה.
יש גם את ה-"NANANANAAAAA" שנועד לפתות שירים של אצטדיונים,אבל,כשלעצמו,השיר אינו יוצא דופן. גיטרת הרוק עוזרת להפוך את השיר למעניין יותר,אבל אין הרבה מה להציל מההאזנה הראשונה.
זה על אהבה שנובעת מחברות והיא מפחידה.הפיכת משהו טהור כמו חברות לאהבה יכולה להיותמסוכנת ועלולה להרוס מערכת יחסים.
מסיבה זו,למעשה,אהבה נשארת דמיונית ולעולם לא הופכת למציאותית,גם בגלל שיש גלגל שלישי בתמהיל שהורס את התוכניות, ובמקרה, הגלגל השלישי הוא תמיד הרע שאתה רוצה להתרחק ממנו.הכל מאוד צפוי.
האם זה יצליח ברדיו וברשתות החברתיות?כנראה שכן

״אין טעם לבזבז את הזמן שלך על עיניים יפות /בכי על הממזר הזה״
״הם תמיד אומרים שהם גיבורים/אבל הם מסתובבים סביבך כמו נשרים"



אלטרה למבורגיני - "Voilà"

בדיחות בצד,אל תצפו למשהו יותר או פחות ממה שאתם מדמיינים,כי אנחנו מדברים על שיר פופ-דאנס שמטרתו היחידה היא לגרום לאנשים לרקוד ולקבוע את הקצב, באמצעות רפרנסים(טקסטואליים ולא מוזיקליים)
"רוקדים עם כוכבים ואנחנו עם עיניים שחורות דובדבן",היא הבטיחה לגרום לנו לרקוד,והשיר מועמד ללהיט,אבל היא בחברה טובה.סקרנות לגביה הופעה.
אחד מאותם שירים שיכולים להפוך ללהיט ענק מחוץ לפסטיבל,אבל בתחרות,אם יש לנו כבוד כלשהו לבמה הזו, היינו אומרים שהוא לא עושה הרבה.
"ויוה קארה/ריקוד ואז נפילה ארצה/ויוה אהבה, אהבה, אהבה שקורה."



אנריקו ניג'וטי-״בכל פעם שאני לא יודע איך לעוף"



ניג'וטי חוזר לסן רמו עם שיר 'בסגנון ניג'וטי',בלדה המתמקדת בצמיחה ובמסע החיים.שיר יפהפה שנכתב עם פסיפיקו (וזה ניכר),מציג את ניג'וטי שם את עצמו ואת חולשותיו האנושיות על כף המאזניים.זהו שיר ערש שמנגן בפסנתר ומעורר עידוד מבלי להפוך למגושם.למעשה, הוא מעמיק עוד יותר ויותר אל תוך טריטוריה של תקווה החלטית ומרגשת.
ניג'וטי בוחר להדגיש את האווירה,את האקורדים שיוצרים אמפתיה באוזני המאזין,והוא עושה זאת עם שיר שהופך לשיקוף של מחשבותיו של אדם בוגר שמניח בצד חלומות כדי להתמקד במציאות.השיר מציג את עצמו כפנינה פואטית,הוא מספר,בין היתר,על האובססיה של הצורך תמיד"לעשות רק טוב" ונפתח בעוצמה לקראת הסוף, ומציע סיום אינטנסיבי.בסה״כ,שווה להאזין לושוב.
אחד מאותם שירים שקשה לשנן מיד,אך עדיין משאיר משהו עמוק בתוכך,רצועה חשובה שחודרת לתודעה ולנשמה.

"מראה,אולי חלומות לא נגמרים במקום שבו המציאות מתחילה/ואתה צריך כאב בשביל קצתאושר."




ארמל מטא - "סטלה סטלינה"

מהיבט ישראלי-בעיה,היו לפחות 2 עיתונאים שטענו שזהו שיר פוליטי על מצב הפלשתינים למרות שפלשתינים לא מוזכרים בשיר.

"סטלה סטלינה,לה נוטה סי אוויצ'ינה"(סטלה סטלינה,הלילה מתקרב) והוא מפתיע:זה נפתח במנדולינה ורגטון,

אטמוספרות בלקניות שהן הכל חוץ מאיטיות חלק אמרו מקצבים וצלילים מהעולם הערבי,עולם לא מוכר למאזיניו ולקהל הרחב,אך כזה שדווקא מסיבה זו הוא בולט,מקטע הקצב הוא אפרוביט (ז'אנר מוזיקלי הכולל שילוב של סגנונות מוזיקליים מערב אפריקאיים,השפעות פאנק,ג'אז ומוזיקת נשמה)וכן התמקדות בשירה עם כלים מזרחיים,שסוחף אותך לעולם המזרח תיכוני הזה ואל המלחמה שמהווה את הרקע לסיפור הזה על ילדה קטנה,"בת של אף אחד" ב"ארץ שלא רוצה אותנו" ו"חיה רק יום אחד".
כאמור אין התייחסות ישירה למצב הפלסטיני,אך ניתן לפרש זאת שהוא נוצר כדי לטפל בנושא מאותו אזור. הוא מזכיר גבעות,מעיינות שיבואו,ואת העובדה שחייתה רק יום אחד.דארדסט,מערבב צלילים ומקצבים מזרחיים של גיטרות אנדלוסיות המרככים את הקינה הנוגה,תוך הדגשת צריפותה וקשיחותה
רובם אהבו את השיר וטענו שהוא שיר יפה מאוד, מקורי ועוצמתי.
"בת של אף אחד/מנגינה של שיר/זו שאהבו אותך כל כך/הו,ילדתי הקטנה,הלילה שחור,שחור,כעס ותפילה כבר לא יספיקו."
"מהגבעה אנו מחכים לאביב/אבל מה שהיה פעם איננו,את כבר אינך שם"״.״כמו פרפר חיית יום אחד/ בת של אף אחד,מנגינה של שיר"
עם הפקה משכנעת ואלגנטית של דארדסט וג'אני פולקס.אבל הקצב יכול גם לבטא נקודות מבט ומחשבות.הצליל מקורי ומרתק.כנראה יגיע גבוה מאד.

פדז ומרקו מנסיני -״הרע הכרחי״

הבלדה של פדז ומסיני מגיעה באופן בלתי צפוי ומהדהדת יפה, במיוחד בזכות הפזמון של מרקו מסיני,שמדגים כיצד היא צריכה להיות מושרת.
פדז שר (כלומר, מדבר),מאסיני שר.הראשון הוא המצפון, השני הפזמון. הנוקמים עם הטסטוסטרון מסן רמו עושים את מה שהם עושים הכי טוב:פדז ממלמל מילים של הצדקה בטרם עת לחייו.מסיני הוא אמן הפזמונים הרועשים כמו קאבר של שנה שעברה,הצמד באמת עובד.הבלדה היא נרטיב של כעס והאשמה,שבו הפרטים הביוגרפיים,צפופים כמו מילון טרקני,מיטשטשים יחד. יצירה קלאסית בפני עצמה,קשה לעמוד בפניה,גם כשקשה להבחין בחידוש מהותי כלשהו.
פדז דן שוב בעברו,תוך שהוא מוסיף כמה קטעים טובים למדי ("אנחנו שוכחים שיהודה בילה עם אנשים טובים") ומבצע ראפ עם שורות כנות ויפות שנכתבו במודעות.
פדז משחק שוב בקלף הפגיעות וההשתקפות:

"כבר אין לי מקום לצייר את עצמי בדיו/אני מודה, צלקות אחרות תמיד מוצאות מקום/
אני צריך להפריד את האגו מהאגו,
אבל לא נועדנו להיות שבירים״.
הפזמון של מסיני,בביצוע עם קול החצץ, אבנים!
אי אפשר להגיד שום דבר אחר... לעת עתה
מרקו מסיני שר רק את הפזמון;פדז מספק את עמוד השדרה,והאיזון עובד מצוין.מה שנראה בתחילה כבחירה מוזרה מתגלה כמדויק.
זוהי בלדה עוצמתית שתגרום לאנשים לדבר ולהנות מאוד; מנצח מהאזנה הראשונה.
השיר,שנותן מקום לנרטיב של פדז,ונעצר שם.השילוב של ראפ עם קולו היפהפה של מסיני עובד(ואף זכה לתשואות מהתקשורת).בלי קשר לשיפוט האישי,הוא בהחלט יכול ללכת בעקבות "באטיטו".ולשאוף למשהו נוסף.
"אנשים צנועים שופטים/אנשים רעים מבלים עם פדז/אבל הם שוכחים שיהודה בילה עם אנשים טובים״

 

[mati02021]

המשך…
פרנצ'סקו רנגה - ״הטוב ביותר שלי״

אחד השירים (הבודדים) שנכתבו על ידי כל כך הרבה אנשים, 6 בסך הכל, כדי לספר את סיפורו האישי של אדם מבוגר שעשה טעות ולמד, מהצלקות שהוא נושא, כיצד להתאושש פשוט על ידי הבנה שטעויות קורות.
בלדה עוצמתית אך כמו אלף אחרות,
הוא מנסה להיות מודרני יותר, בעוד שהפזמון נשאר קלאסי ואוורירי. אנחנו יודעים מה רנגה יכוללעשות עם הקול שלו. וכאן, בזכות שיר רקע עם קצב טכנו קל, פרנצ'סקו פתאום נשמע כמו בחור מגניב, עם הדים עדינים שהופכים את השיר למהנה מסקרן לראות את הביצועים הקוליים שלו, כיזה בכלל לא פשוט. יש סיכון שהוא עלול ללכת קצת לאיבוד בין שירי האהבה הרבים השנה, אבל שווה להאזין לו שוב בכל מקרה.

״אתם יודעים/חזרתי למקום שבו נולדים פחדים, אני לא אברח כמו שתמיד עשיתי."



פולמינאצי– ״מזל טיפשי״

סגנון זמר-יוצר פופ, סגנון פולמינאצ'י, אבל מעל הכל, סגנון רומאי. סצנת זמרים-יוצרים רומאית עוסקת בז'אנר הזה כבר זמן זה הפך לצליל מוכר, שמגדיר את הזהות של ז'אנר שלם, כולל פולמינאצ'י עצמו, שנשאר נאמן לסגנונו שלו.
שיר שמצליח לעשות משהו ש-29 האחרים מתקשים לעשות: להשתתף בשירתו. שיר פופ תמים עם תחושה מעט רטרו, פשוט ויעיל, אפילו במשיכה הפלרטטנית שלו.
המילים פשוטות; אין קישוטים או משפטים בלתי נשכחים. הנושא הוא אהבה שבורה, כמו במקרים רבים אחרים, כך שגם כאן, השיר לא מתנגן על קרקע חדשה או חדשנית, לא בנוסחה ולא במבנה שלו.
שוב, זה לא שיר רע, אבל אחד מאלה שעוברים בלי ששמים לב. הוא השתקפות יפה על חלוף הזמן. המעבר מבית לפזמון חכם מאוד, עם תחושה רטרו אבל אפקט שובה לב שאין עליו עוררין.

"טיפש, טיפש, טיפש, מזל רע/מה שלומך, קר, קר, פחד קר?"



J-Ax - "חבילת התחלה של איטליה"


אחת ההפתעות האמיתיות של השנה. האזינו לו כשיר ה-30 מתוך שלושים, קרלו קונטי, כשהציג אותו, אמר, "הקאנטרי היה חסר". ושיר הקאנטרי הזה מציף. תיאור של איטליה בוגרת, מעולם לאמצוירת, שמדבר על חובות, כסף וזקנה, מבלי לאבד את המהות של ג'יי-אקס, שבכל מקרה יעבירלכם מוזיקת קאנטרי לא נחשבה בסן רמו,ובכל זאת הנה היא.זה באמת קאנטרי,אין ספק בכך, וזה אחד מאותם דברים שאיטליה מעולם לא באמת הבינה מבחינה מוזיקלית, אבל שבמסווה הזה, יכולים לכבוש את לבבות המאזינים.אנחנו מדברים על הפגמים של איטליה והאיטלקים, החל מקרבנות יתר ועד מחאות מסיבות טריוויאליות שמתעלמות מדברים חשובים כמו, למשל, משכורות הולמות.
קרואסונים, קפה, ערמומיות, בנים של אמא: המאפיינים האופייניים של איטליה המתוארים השיר גורם לך לרקוד,יש לו קצב, והוא יהיה טוב לפסטיבל.השאלה נותרת לגבי הז'אנר המוזיקלי הנבחר,אבל התשובה תפתור כל בעיה.

״המדינה הזאת היא כמו זכות קדימה, ורק למי שלוקח אותה/
לעולם לא למי שיש לו אותה..."



-LDA ו-Aka7even

שירים חשאים



האם זה צירוף מקרים ששני הפרויקטים הצעירים ביותר שהתמודדו הביאו רגאטון מנאפולי, או שמא אפשר לומר שזה ז'אנר "טריטוריאלי" השנה? קשה לומר, אבל ככה זה

אנשים רוקדים בנאפולי. קצב שקשה שלא להיסחף אליו, קטע בניב נפוליטני, והשיר זורםבתשוקה. באשר למשמעות השיר, הוא על אהבה, אבל לא בצורה פשוטה. זה נראה כמו אחתמאותן אהבות מוזרות באמת, אבל זה בגלל שהמילים קצת מבלבלות בצורתן ובמבנה שלהן.

הבעיה עם השיר הזה היא לא כל כך שהוא קצבי, אלא שהוא איטלקי-אמריקאי,
"מה יש בין חיים למוות מלבד גן עדן של אשמה? /אנחנו נשמות הנתונים לחסדי הגורל."



ליאו גסמן - "טבעי"

היצירה, על אהבה נואשת, מוצגת ללא כל השפעה ממשית, ביצוע קולי מעולה, השיר שווה האזנה נוספת כי למרות שהוא מרחף בפזמון ורוצה לעורר רגשות בכל מחיר, הוא נראה כמציע צליל קצתקלאסי מדי. ומגבר שעדיין לא בן שלושים, אפשר לצפות למשהו רענן יותר.
בלדה שמתחילה בקולו הצרוד של ליאו גסמן וממשיכה לאורך כל השיר. ניואנסים ג'אזיים לשיר המספר על אהבה שבורה, המולחן עם מילים בנאליות למדי.
לא כזה שהיינו מכנים "בלתי נשכח". בואו נגיד שקל להאזין לו באמצע כל רשימת השמעה שלשירים איטלקיים בהאזנה ראשונה ומשפיע, אבל שום דבר לא מדהים.
״מצאנו אחד את השני, נפרדנו/ואז מצאנו אחד את השני שוב, מלאים בנשיקות שהרגישו לי כמו סטירות."
אבל זה לא נחשב אם את מסתכלת עליי עכשיו / עם העיניים המבריקות האלה ומכתים את הסווטשירט שלי / עם אייליינר שחור / את יפה יותר באופן טבעי״.

לבנטה - ״זה אתה״

( כבר הצהירה שאין לה כוונה להשתתף באירוויזיון בגלל ישראל, אך נוכח הביקורות שהיא מקבלת היא כנראה לא צריכה להתלבט הרבה כי רובם סברו שמדובר בשיר בינוני והיא צונחת בהימורים)

היא כתבה את השיר בעצמה גם את המילים והלחן, אולי התשובה לדיודאטו? מי יודע. לבנטה, בונה ניתוח עצמי רב-שכבתי - השיר סובל ממונולוגים שמבלבלים את הקליטה. זה פוגע במוזיקליות, למעט נגינת נגיעה שצצה בעדינות פה ושם, ואינה מספיקה כדי להפוך את השיר לבלתי נשכח.
אך היו כאלה שכתבו

ש"זה אתה" משתלב בז'אנר "בלדה סנטימנטלית עם פזמון אפי", עם ג'אם כלי המיתר והתופים האלה ששומעים רק בסן רמו בימים אלה.היא מציעה נקודת מבט יוצאת דופן למדי, המתארת את תחושות הגוף הטבול ברגשות האהבה. זה ידרוש הרבה צלילות בשירה, במיוחד בפזמון, למרות שבסך הכל זה שיר עדין, "על קצות האצבעות".
קו השירה אינו צפוי, נשמע כמו בלדה בלתי נשכחת מתקופה אחרת. זוהי בלדה עוצמתית, ושוב, מדובר באהבה בין שני אנשים. לא ברור אם האהבה היא למבוגר, לבחור או לבחורה, אהבה שמתורגמת לחברות חזקה.
זה סיפור האהבה הזו שהופך אותך לחזק, שמעשיר אותך. מבחינה מוזיקלית, יש תו גבוה בסוף שוודאי יזכה את לבנטה בתשואות הקהל וידגים עד כמה היא מוכשרת מבחינה טכנית.

״אה, אם היית יכול ללבוש את העור שלי/לרטוט עם הצליל שלי/היית יודע למה מעולם לא מצאתי את הדרך להסביר מהי אהבה."





לוקה- מבוך

השיר באיטלקית,לא נפוליטנית כפי שאנשים הציעו ברשתות החברתיות.
לגבי המילים והלחן, דמיינו שיר ראפ קלאסי שבו לוקה מנסה לשיר מעליו בפזמון, בעוד שהבתים מסופרים והנושא הוא מה שניתן לצפות: הקשיים של התבגרות במקום קשה, ולמרות זאת, הצלחת למצוא דרך לצאת מהחושך אל האור.הבעיה היא שהוא נראה מלא מאוד בעצמו.
ראפ המשלב בין אורבן מודרני לאולד סקול, שהוא מייצג היסטורי שלו. הכל בסולם מינורי, מה שהופך את האווירה למלנכולית עוד יותר, וחובבי הז'אנר יעריכו זאת. "בעוד שאחרים מנגנים/אני בולט בין המעטים שמעזים."
ואם תעוזה פירושה להישאר נאמן לעצמך ולדרך שלך, הוא עושה זאת מצוין. שיר אהבה, פזמון פופ מקסימליסטי מעט מוכתם בתוף סנר דמוי טראפ שנשמע כאילו נוצר עם פריסטים של גאראז' בנד.מילים והתבוננות פנימית, שבו ללכת לאיבוד הוא חלק מהחוויה. זוהי השתקפות על צמיחה ותהילה, שבה התחרות היא קודם כל עם עצמנו
"זה מה שאני יודע עליך/ זה שאתה יפה כמו שקר/ שאמרו לנו לא לבכות" ו"במבוך הזה יש שניים מאיתנו" לשיר יש זהות חזקה ובמקביל נפתח לצליל פופי יותר מהרגיל עבור האמן. יצירה רב-שכבתית שמבטיחה לגדול עם כל האזנה. מלאת תובנות.


מליקה איאנה - 'חיות לילה׳

היא מקבלת תגובות מעורבות ,מאמנית אלגנטית ומתוחכמת כמו מליקה איאנה, תמיד אפשר לצפות למגע של קלאסה, לחתימה שאין לטעות בה. הפעם, לעומת זאת, המעבר לטריטוריה לאמוכרת אינו משכנע לחלוטין. מליקה נוטשת את הבלדה הקלאסית ופותחת בשיר דאנס עם פתיחהשל סמבה-פופ ושאיפות בינלאומיות. המאמץ, לעומת זאת, נשמע מיושן ומזכיר בסופו של דבר סגנון משנות ה 80׳ מבלי שתהיה לה אותה רעננות. ניסוי נועז על הנייר, אך כזה שמתברר כהזדמנות שהוחמצה בהאזנה
ההפקה של מרק וקרמונט עוברת לשנות ה-80, עם תחושה של "דמויות צלליות". השירה תמיד צלולה ומעודנת, וישנה אינטרלוד יפהפה של כלי הקשה. וישנה התחושה שיש בידיים משהו שכמעט ולא נשמע על הבמה הזו. ניסוי מצוין ולא צפוי. קצב פאנקי שמתחיל ביללה (באמת) שובת לב באופן מיידי, מאוד מושכת,וגם כוללת פזמון עוצמתי.היללה הופכת למאפיין ייחודי אפילו בתחילת הבתים האחרים, דגימה מכוילת היטב שלא הופכת לראויה לביטוי או לא במקום.

״אתה יודע, אני יכול להתעורר איתך כל בוקר /ולצפות בזריחה כאילו הייתה הראשונה״



מארה סאטי – הדברים שאתם לא יודעים עליי

היא חוזרת לתחרות עם בלדה, שנכתבה על ידה והולחנה על ידי בעלה לעתיד וגם אחיה (ת'אסופ). קול יפהפה לשיר אהבה עם פזמון מרשים וקצב גובר. אולי חסר לו הניצוץ שמצפים לו מת'אסופ, אבל זו תהיה הופעה נהדרת. היא גדלה, וניתן לשמוע ולחוש את התבגרותה האמנותיתהמשמעותית.

השיר מתפתח ונפתח מהבית השני ואילך, עם תוספת הדרגתית של סקציית קצב וכלי תזמורתשונים שהופכים את השיר לעשיר יותר אך לא מבלבל.

שיר קלאסי מסן רמו, בחירה מצוינת לדבר גם על עצמה ועל מערכת היחסים שלה עם בעלהלעתיד. זהו שיר אהבה אופטימי. בלדה רומנטית, במסורת סן רמו האמיתית אך עם תחושה רעננהומודרנית. המנון לחולמים ולאלה שרוצים לדבר על אהבה. שינויי הסולם של השיר (סוף סוף) מדגישים את האיכויות הקוליות של האמן, אשר עולות בעוצמה ובבהירות שאולי לא נראו מעולם. היצירה מתאימה להפליא לליווי תזמורת



״כל לילה אנחנו מספרות אחת לשנייה דברים שאתם לא יודעים עליי,״/קולכם בימים עצובים מרפא את ההפרעה שלי."



מריה אנטונייטה וקולומברה – אושר וזהו



הצמד Coma-Cose החדש, וכמו
Coma-cosè, זהו שיר אינדי- פופ על הכוח ששיתוף אהבה יוצר בשני אנשים.
הם יכולים להשתלט על האושר ולגרום לו לגדול, הם יכולים להוריד את החרדה של הצורך לעמוד בציפיות אקראיות, הם יכולים לעשות אלף דברים בידיעה שהם יכולים לסמוך אחד על השני ולהיפך
השיר יכול להיות פופולרי מאוד. מנקודת מבט של תחרות, הוא יכול בקלות להיות באמצע הטבלה.
צמד מתוחכם ומקורי לשיר חכם, אירוני ופשוט מקסים. זוהי גרסה היפסטרית ל Coma Cose. מריהאנטונייטה וקולומברה מביאים לבמה פנינה קטנה של אינדי-פופ שמכניסה אותך למצב רוח טוב, אך עושה זאת עם ראש פתוח וחיוך סרקסטי. השיר מפרק בחוכמה את המנטרות של רווחהשנמצאות במגזינים וברשתות החברתיות הזמנה להפסיק לרחם על עצמך ולקבל בחזרה את חייך ושמחתך. כי אושר הוא לא משהו שאתה מחכה לו, אלא, כפי שהם שרים, "אנחנו פשוט לוקחיםאותו". מהנה.



"קל יותר כשאנחנו ביחד/אני מגינה על עצמי הרבה יותר טוב מחרדות חולפות."



מיקלה בראבי -׳במוקדם או במאוחר׳

מיקלה בראבי עצוב ,יודעים את זה, והוא יודע את זה, עד כדי כך שהוא מרבה להתבדח על זה. במקרה הזה, העצב לובש צורה של בלדה על געגוע למישהו, אותו אדם שגם אחרי שנים, לאמפסיק להיות חלק ממחשבותינו.
הבלדה העזה והמלנכולית. השיר מציע הצצה מתוקה ואינטימית לעולמם של ה"לא מספקים", שלאלו שמרגישים לא במקומם לאחר סיום מערכת יחסים, נאחזים בזיכרונות ובתקווה. קולו, שלעיתים קרוע במכוון, הוא הכלי המושלם להעביר זרם תודעה כואב, מונולוג פנימי המורכב מהרגלים שלאחר פרידה.עם זאת, בהאזנה ראשונה, השיר חסר קשר מלודי חזק שיהפוך אותו לבלתי נשכח. לא גמור.
אך השיר מועשר בצליל של התזמורת, ממלא ויוצר את האווירה הנכונה ליצירה הזו המנוגנת בסולם מז'ורי, וזה מוזר בהתחשב באופי התחושה.היו שהגדירו את השיר כשיר קולנועי
כמעט כמו לראות את השיר.אלגנטי ומעודן, הוא אולי לא ינצח, אבל לשיר שלו תהיה השפעה חזקה על המאזינים שצריכים בדיוק את הדבר הזה, והוא היחיד שמסוגל לספק אותו כל כך טוב.

תראו את הבית שלי במצב כל כך גרוע / לא שטפתי כלים שבוע / אני לא יודע מתי בפעם האחרונה הלכתי לקניות במכולת / עם התקליט של בטיסטי עדיין על הרצפה״
"גולל בתמונות בלי סוף וצוחק לבד,/תחשוב עליי, איזה טיפש ובעומק ליבי אני עדיין מקווה"

 

[mati02021]

נייט- ״לפני״

ראפ טהור, צליל וכתיבת שירים התואמים את כל יצירתו. ראפ גולמי וכנה. הכוונה אצילית: לחקור את הפרדוקס של הריחוק בעידן המדיה החברתית ("לפני שאתה מפרסם, לפני שאתה בודק לייקים") ואת הצורך במפגשים אותנטיים. השיר, לעומת זאת, סובל משאפתנות מוגזמת. Nayt זורק יותר מדי ברזלים לתערובת: ביקורתו על הטכנולוגיה הדיגיטלית, אהבתו הראשונה,הסם הראשון שלו,המאבק של "לסבול אחד את השני".התוצאה היא זרם תודעה שלמרות שהוא מכיל רעיונות רבי עוצמה כמו הפזמון "המציאות לא נראית עד שאני לא רואה אותך", חסר כיוון ברור ובסופו של דבר הוא מקוטע.
בהאזנה ראשונה,נראה שזה דורש האזנה נוספת כדי לחשוף את החוויה המלאה שמאחוריה כרגיל עבור Nayt, שיר שהולך מעבר לקריאת המילים בלבד. כאן צריך ללכת רחוק יותר, צריך לקרוא בין השורות של השיר הזה עם קצב קצבי שסוטה אל תוך תחום הפופ-ראפ בסגנון סן רמו.
גם כאן, זוהי השתקפות על עצמנו, על העולם סביבנו, על עצירה וחשיבה מדוקדקת לפני שעושים משהו. במבט ראשון, זה שיר מוזר מאוד, אבל בצורה טובה.
צריך לתת לעצמך זמן להבין אותו; זה נשמע קצת כמו אותו דבר שאמרו על רקומי בשנה שעברה. במבט ראשון, זה נראה מוזר, אבל אז, לאט לאט, זה שוקע פנימה ואתה מבין.

"לפני ששואלים שאלות, על נכון ורע, מי אני, מי אתה?"
שיר רב-שכבתי. קצת רוקומי, קצת סנג'ובאני: אותה השפעה על הקול, אותו חוסר רצון לחיות(אפשר להרגיש את ידו של זף בחדר הבקרה). פזמון הבום-באפ המתנודד בראשו.



פאטי פראבו - "אופרה"

שיר שנכתב על ידי ג'ובאני קקמו, בלדה שמתחילה בפסנתר עדין מאוד ונפתחת בפזמון עם תופים וגיטרה חשמלית המלווים קטע כלי מיתר שהופך את השיר לאוורירי מאוד, ומשלים בצורה מושלמת את קולה של הזמרת. אינטימי וקצב דמוי פוסאטי, המפורש בעידון רב על ידי פאטי פראבו. לאחר מכן, הפזמון פותח את הסצנה, והתזמורת טופחת במיתריה כמו בפסקול של גלדיאטור.
פאטי פראבו היא מוזה והיא יודעת את זה, אומרת את זה, ושרה את זה. שיר שעושה לה צדק ומתאר אותה במלואה.
"בהבל אני מוזה, צבע חד, ואז אופרה" כותרת כמעט דידקטית: היא מתחילה בפתיח לפסנתר, ואז הפזמון נפתח, אלגנטי, כמעט נשגב, מצטט את המילים "לקראת מימד אחר". זהו שיר עם הדים לזמנים עברו; ג'ובאני קאקמו (מחבר השיר) לא אכזב והוא כתוב היטב. אבל השיר שם, וגם השירה תהיה נחוצה. קהל בוגר יותר יעריך אותו, אבל אולי לא רק.





ראף - "עכשיו ולתמיד"

דמיינו שיר איטלקי מלודי שמנוגן על ידי תזמורת סן רמו, שיר סן רמו קלאסי ומיושן על אהבה נצחית ועל הסיבולת של תחושה זו לאורך זמן.
המילים הן זרם תודעה אינטימי ואישי. שיתוף הפעולה עם בנו סמואל ריפולי מוסיף רובד שאין להכחישה של כנות וחיבה לסיפור, אותו ראף עצמו מתאר כ"אוטוביוגרפי מאוד" "מעתה ולתמיד תשאר/ תהיה שם גם אם לעולם לא אראה אותך שוב/ אתה בנשמתי ושם אחפש אותך/ כשאתגעגע אליך עכשיו ולתמיד תהיה" עם זאת, הצלילים, העיבודים, הקו המלודי מאוד נראים כאילו מגיעים ישירות ממכונת זמן המכוונת לשנת 1995. מבצע נוסטלגיה חצי מוצלח. נוסטלגי.
שיר יפהפה, אין ספק בכך, אבל עם רמז ל"מיושן" וכתוצאה מכך, הוא עשוי למצוא תמיכה ואהדה בקרב פלח מסוים בקהל, אבל לא יותר.
זה לא גורם לכם לרצות להקשיב לו שוב ושוב, למרות שזה בכלל לא שיר רע. זה אחד מאותםשירים שאתם מקשיבים להם, אומרים "אוקיי, טוב", וממשיכים הלאה בשלווה.
״ואת תמיד הכי יפה, הזמן מתאים לך נפלא, וכל סימן על העור שלך מדבר עלייך."
שיר שמחבק את קולו העדין והכמעט על-טבעי של ראף, שעולה במחצית השנייה כהד רחוק שלאהבה. מבחינה מוזיקלית, הוא קשור קשר הדוק להפקה המסורתית שלו מתחילת שנות ה-2000. אבל זה לא בהכרח דבר רע.



סאל דה וינצ'י - "לנצח כן"

שיר שישמח אמהות וסבתות המסורות לג'יג'י ד'אלסיו ולכל עולם המוזיקה המלודית או הניאו-מלודית עם רפרנסים לשנות ה-80.
הוא יהיה להיט ענק ברשתות החברתיות ובסטרימינג
הכל שם: הסגנון הניאו-מלודי, הכוונה להפוך אותו להמנון חתונה (לפחות) ברחבי דרום איטליה בתוך 10 השנים הקרובות, ריקוד קבוצתי, משפט הסלוגן של הרשתות החברתיות, הקול (כי הוא שר כמו אל), והסיום בנפוליטנית. "עם היד על החזה, אני מבטיח לך, זה אהיה אני ואת/ככה זה יהיה, כן." הוא מביא מסיבה לאריסטון, חגיגה של אהבה מאושרת, מוכתרת בנישואין, אבל גם של אישור אישי. זה לא מעשה נוסטלגי, אלא רצון לחגוג אבני דרך. אין בו את המשיכה(הניאו)מלודית של "Rossetto e caffè", אבל זה שיר שנועד להפוך ללהיט, אולי אפילו לפסקול הרשתות החברתיות של כל הצעות הנישואין בחודשים הקרובים
"עם ידי על חזי/ אני מבטיח לך/ לפני אלוהים/ זה נהיה את ואני/ מכאן והלאה, זה יהיה לנצח כן"). שיר שטוף שמש וכנה שמשיג את ייעודו: להביא שמחה בלי יותר מדי יומרות. שטוף שמש.כן, עבור סאל דה וינצ'י, זה הולך להיות סן רמו נהדר.
"כן, רק כן, לימים אלה ועוד אלף, כן פשוט, הנצח נמצא בתוך מילה."



סמוראי ג'יי - "אובססיה"



קצת לטיני, קצת רגאטון, קצת דדי יאנקי, קצת פרד דה פלמה. אם ההימור של קרלו קונטי היה לחקור ז'אנרים שונים, זה הצליח במידה רבה.זה יצליח בטיקטוק,זה יגרום לאנשים לרקוד, ויש הרבה סקרנות.
בואו נגיד שאם אנחנו רוצים לסכם את ההסבר של השיר הזה, סן רמו הוא בכלל לא המקום הנכון. שימו לב, הוא לא רע, הוא פשוט לא במקום ובעצם חסר תועלת.
זהו להיט קיץ, שיר קיץ קלאסי וחסר תועלת שיגיע לקלחת של שירי הקיץ כשיגיע הזמן, אבל שום דבר מדהים או מרגש לציין. לשיר יש את כל המאפיינים הנכונים:קצב לטיני פלרטטני, הפקה נקייהומלודיה שמטרתה להיתקע בראש מהאזנה הראשונה. זה שיר שלובש את שמלת הקיץ אבל יש לונשמה של מוצר עם חיי מדף קצרים. קיצי.
כנראה שהוא נבחר כדי להוסיף קצת קצב למהדורה מלאה בבלדות ואהבה; זו תהיה אחת מאלה עם הזנב הארוך ביותר. התכוננו להאזין לו עד סוף 2026, עם שיאי סטרימינג שוברי שיאים. השאלה היחידה היא: מה הקשר שלו לסן רמו?

"קדימה, קדימה, צלמו כמה תמונות ואז שלחו אותן. כמו אובססיה הלילה את חוזרת לכאן / במרכז הפנטזיות שלי אני אוהב אותך/ רק בימי שישי רוקד איתך אז לשעה אני מרגיש אותך שלי"



סייף - "אוהב אותך כל כך"



סוף סוף, משהו שאין לו שום קשר לאהבה, למרות ששם השיר מרמז אחרת. ביצוע יפהפה על שוויון, חלוף הזמן וחוסר העקביות של איטליה "איטליה ידועה למרבה הצער בכמה עובדות/אבל בואו נמעיט בהן" אפילו עם קריצה לברלוסקוני. קצב מהיר בלתי צפוי של סייף, בלי ראפ כפי שנחזה בתחילה, והשתקפות חזקה מאוד על איטליה. איטליה שסייף אוהב; יש את ה"אני כל כך אוהב אותך" הזה שהוא חוזר עליו כל הזמן, אבל למרות זאת, הוא לא שוכח להדגיש את הבעיות שתמיד היו למדינה הזאת. מצד אחד, הפזמון לוכד את המציאות עם התייחסויות לאי-שוויון חברתי, אירועים אקטואליים "אמיליה מוצפת/וגם ליגוריה והתייחסויות פוליטיות, כמו של ברלוסקוני "וכפי שאמר היזם/'איטליה היא המדינה שאני אוהב'"; מצד שני, הפזמון הוא הצהרת אהבה פשוטה וקליטה מאוד. המסר הבסיסי הוא שבעולם המאופיין בחמדנות, אהבה הופכת לכוח המאחד האמיתי היחיד, עם התקווה "שכולנו נוכל להתחיל מחדש לאט לאט". מודעים. ופזמון בלתי פוסק ולכאורה חסר משמעות, מושלם לטיקטוק ׳אני אוהב אותך כל כך ׳ חוזר על עצמו בלי סוף.
הקצב דומה מאוד לזה של Rosa Chemical ו-Made in Italy, אבל אלו שני שירים שונים לחלוטין. רק כדי להבהיר את הקצב, שום דבר אחר. היה צפוי שהוא לא יגיע לאריסטון עם משהו צפוי, ואכן הוא מביא את כור ההיתוך של התרבויות שלו לבמה ב"שיר קטן" (במילה שלו) שעם פזמון קליט, מצליח להתייחס אפילו לעניינים "לא נוחים". מבוא מצוין לקהל הרחב.
סייף מועמד להיות ההפתעה של סן רמו 2026,

:"אתה, בן של בנאי, אמיליה מוצפת, וגם ליגוריה, ובזמן שאנחנו צוחקים ועושים אהבה, המסים שלך מתבזבזים במלון לפי שעה."



סרינה ברנקלה - "כאן איתי"

ההבטחה קוימה: סרינה חזרה לסן רמו אחרי שנה כדי להראות לכולם מה היא יכולה לעשות. זה מתחיל בריף פסנתר, ואז מיד קובע את הטון: היא מדברת על אמה שכבר אינה איתנו, על הדמיון הזה בגישה שלהם לחיים, על אותה "שותפות שתמיד תהיה איתי". ביצוע קלאסי ומעודן שידרו שצלילות ווקאלית יוצאת דופן. העיתונאים מחאו כפיים בקול רם, סרינה ברנקלה מסירה את כל הקישוטים ומציגה את עצמה בצורתה הטהורה, האינטימית והעוצמתית ביותר. השיר הוא מכתב אהבה קורע לב לאמה, שכבר אינה איתנו, כאשר הפסנתר והקול הם הגיבורים המוחלטים. המנגינה היא הקנבס המושלם לקולה לנסוק, לחקור ולרגש. ואנחנו כבר יכולים לדמיין מה יקרה באריסטון עם התזמורת. הסיום, בעוצמתו, ראוי למחזמר. מרגש. היא דבקה באווירה השוררת עם בלדה שלפסנתר וכלי מיתר, יחד עם תו גבוה אחרון כדי להעיר את מנויי RAI
שיר נפלא, היא בהחלט צריכה להתחרות על הניצחון, אבל, כידוע, הקהל האיטלקי מוזר מאוד בכל הנוגע לרייטינג, אז נבין. תשואות העמידה באריסטון ללא ספק יגיעו.
"הייתי מטפסת על פני הארץ והשמים/אפילו על כל היקום/כדי שתהיי כאן איתי."

והיא מתחזקת בהימורים



תומאסו פרדיסו -אני רומנטיקן

בלדה המוקדשת לבתו. שיר קלאסי של תומאסו פרדיסו, פופ איטלקי טהור שיצליח מאוד ברדיו.
צליל קולות הילדים והפסנתר מספיקים כדי להבין שאנחנו בפרדיסו. "אני רומנטיקן" הוא מראה שבה הזמר-יוצר הרומאי משקף את עצמו ואת דור שלם. זהו מניפסט של רומנטיקה מילניאלית, כפי שכותרת השיר מציינת, עבור אלו ש"מסתכלים על השמיים" ו"על הרכבת שעוברת". אין ספק שהוא מועמד לעמוד על הפודיום ולנצח בפסטיבל
זוהי השתקפות על טעויות העבר שאסור לדור החדש לחזור עליהן.
אבל היזהרו, כי טעויות אלה עדיין נעשות כיום,
למרות הכל, האהבה מנצחת, וטעויות מקבלות את המשקל הראוי להן במערכת יחסים - אם אנחנו מדברים על טעויות מהן נוכל ללמוד.לא אחת מאלה שמשנות את ההיסטוריה, אלא אחת שיכולהלהצליח ממש בסן רמו. זהו שיר שנכתב במשותף עם צוות סימונטה-פטרלה, ללבבות מאוהבים, שישמח את מעריצי להקת The Giornalisti הוותיקה שהוא היה הסולן . הוא לא מאכזב, עולה בקנה אחד עם המסע שלו, אולי אפילו קצת יותר מדי. הכתיבה הוויזואלית צפויה, "אם אני מעשן/אנימתקלח לפני השינה", והשיר אכן "רומנטי". שיר יפהפה של תומאסו פרדיסו.
"אני מקווה שהבת שלי תהיה בדיוק כמו אמה/כל כך יפה שאני לא יודע איך היא עושה את זה."
את העימות עם דמות האב שלה ("אני לא אעשה מה שעשה אבי הקר"), ואת הבטחות האהבה היומיומיות ("אני תמיד אתן לך נשיקה לפני שאעזוב"
היו כאלה שהשוו את השיר שלו לשיר הזה
של אנטונלו ונדיטי, עם הפופ הרומנטי,

טרדיצ'י פייטרו ״האיש שנופל״

השיר משלב צליל R&B עם ראפ ופופ ומדבר על אדם המתמודד עם נטל רגשותיו וחייו. שיר ידידותימאוד לרדיו ראפ, R&B ופופ משתלבים בצורה יפהפייה, ומשקפים בצורה מושלמת את הכישורים והסאונד של טרדיצ'י פייטרו.
זה על אדם שחווה את כובד הרגשות והחיים. יש הרבה שבריריות ורצון עז להתאושש מרגעים שלדעיכה רגשית וחיונית. יש כאן ראפ בסגנון ישן, פזמון הכועס הרגיל שנפתח לכיוון התווים הגבוהים, כאן גם מתובל בכמה גימורים תזמורתיים רבים מדי
אבל הוא גם יודע לשיר, והפזמון עובד. אפשר לשמוע את הכתיבה של דימרטינו, ויהיה צורך להאזין שוב כדי להבין במלואו את האיחוד הפחות ברור מאליו הזה. הוא עושה את עבודתו, בלי לעשות טעויות ברורות אבל גם בלי להיות נועז מדי.השיר נשען על נוסחה בטוחה, אבל הוא לא בלתי נשכח. הרעיון של ה"באנג" הסופי, המדמה נפילה, הוא פרט מקורי, אבל זה כמעט מרגיש כמו גימיקלהוסיף אופי להפקה צפויה אחרת. חסר בו אלמנט מוזיקלי באמת מושך תשומת לב. נצטרך לראותאיך זה יתקבל על ידי הקהל הרחב, אבל בסך הכל, בנו של מורנדי מביא משהו אותנטי
יותר
מתוק מאוד, במיוחד לרדיו.

״סגור לי את הדלת בפנים /אם לראות אותי בוכה קצת מרגיע אותך."

 

[mati02021]

במהלך החדשות של TG1, קונטי חשף רשמית את הדואטים ושירי הקאברים שיבוצעו בערב הקאברים, הערב הרביעי שישודר בערב שבת של שבוע סן רמו אך אין לערב זה השפעה על הניקוד ,

אריסה תצוות ל Teatro Regio di Parma זהו למעשה בית אופרה
- "Quello che le donne non detto"
(״מה שנשים לא אומרות" של פיורלה מנויה)

-Bambole di Pezza עם כריסטינה ד'אוונה - "Occhi di gatto (״עיני חתול״ של כריסטינה עצמה)

-דארגן ד'אמיקו ופפו ופבריציו בוסו
“Su di noi”(׳אודותינו׳ של פפו עצמו)

-צ'יילו יצוות למורגן -"Mi sono innamorato di te"( אני מאוהב בך של לואג׳י טנקו)


-דיטונלפיאגה וטוני פיטוני- “The Lady Is a Tramp״ של מיצי גרין שיר ישן מ 1937


-אדי ברוק ופבריציו מורו - "Portami via"׳(קחי אותי משם׳ של פבריציו עצמו)

-אלטרה למבורגיני ולאס קטשופ-Aserejé
של לאס קטשופ עצמם.


-אנריקו ניג'יוטי יצוות לאלפא - "En e Xanax"
( בתוך הקסנקס של סמואל ברסאני)

-ארמל מטה ודרדאסט - “Golden Hour ״(שעת הזהב של Jvke)


-פרנצ'סקו רנגה יצוות לג'וזי פררי - “Ragazzo solo, ragazza sola”(׳ ילד בודד, ילדה בודדה׳ זה נשמע מופרך אך זהו שירו של דיוויד בואי ׳ Space Oddity,׳ הם שינו את מילות השיר)


-פולמינאצ'י ופרנצ'סקה פגאני - “Parole parole” (מילים, מילים של מינה ואלברטו לופו)


-פדז ומרקו מסיני יצוותו לסטיפן האוזר ״Meravigliosa creatura״ ( ׳יצור נפלא׳ של ג'יאנה נאניני)


-J-Ax יצוות
Ligera County Fam

“E la vita, la vita” (החיים, החיים של Cochi e Renato)



-LDA & Aka 7even יצוותו לטוליו דה פיסקופו -
״Andamento lento״ - (התקדמות איטית
של דה פיסקופו עצמו)



-ליאו גסמן יצוות לאיילו
“Era già tutto previsto״
(׳הכל כבר היה מתוכנן׳ ריקרדו קוקצ'אנטה)



-לבנטה וגאיה - "I maschi" (׳הזכרים׳ של ג'יאנה נאניני)



-לוקה יצוות לג'אנלוקה גריניאני - "Falco a metà" (׳חצי נץ׳ של גריניאני עצמו)



-מליקה איאן תצוות לקלאודיו סנטמריה - “Mi sei scoppiato dentro al cuore” (אתה פרץ בתוך הלב שלי של מינה)



-מארה סאטי ומקנה -׳ L’ultimo bacio׳(׳הנשיקה האחרונה׳ של כרמן קונסולי)



-מריה אנטונייטה וקולומברה יצוותו לברונורי סאס
“Il mondo״ -(׳העולם׳ של ג׳ימי פונטנה)


-מיקלה בראבי ופיורלה מנואה -
Domani è un altro giorno”
(׳מחר זה עוד יום׳ של אורנלה ואנוני)


-Nayt וג'ואן ת׳יל - “La canzone dell’amore perduto” (׳שיר האהבה האבודה׳ של פבריציו דה אנדרה )



-פטי פראבו וטימופיי אנדריג'נקו -
"Ti lascio una canzone"( ׳אשאיר לך שיר׳ של ג׳ינו פאלוי)


-ראף יצוות לדה קולורס -״The Riddle” (״החידה״ של ניק קרשאו מ 1984)


-סאל דה וינצ'י יצוות למיקל צרליו -Cinque״ ״giorni (׳חמישה ימים׳ של צרליו עצמו)


-סמוראי ג'יי יצוות לבלן רודריגז ורוי פאצ'י -
Baila morena של צ׳וקורו


-סייף ואלכס בריטי ומריו ביונדי - "Hit the Road Jack” של ריי צ׳ארלס



-סרינה ברנקלה וגרגורי פורטר ודליה “Besame mucho” (בסמה מוצ'ו)


-תומאסו פרדיסו וסטאדיו - “L’ultima luna” (״הירח האחרון״ של לוצ׳יו דאלה)


-טרדיצ'י פייטרו וגאלאפי, פודאסקה באנד-Vita(חיים של לוצ׳ו דאלה לג׳ני מוראנדו)



עוד נחשף שאקילה לאורו יהיה מנחה שותף בערב השני של הפסטיבל יחד עם לורה פאוסיני שהיתה המנחה באירוויזיון ב 2022 בשנה שהוא ייצג את סן מרינו.
עוד מבין האורחים הם ארוס ראמזוטי שיופיע עם הזמרת האמריקנית ממוצא סיציליאני אלישיה קייז , הם יופיעו ביום השלישי של התחרות כלומר ביום חמישי בלילה.
הם יבצעו דואט לשירו שהוקדש לבתו, אורורה, שנולדה באותה שנה בה יצא השיר ב 1996.

עוד מבין האורחים
במת סוזוקי חוזרת לכיכר קולומבו, "הבמה השנייה" של העיר, עם קונצרטים חיים חינמיים לתושבים ולמבקרים.
ההופעות העיקריות יתקיימו בערבי הפסטיבל, מיום שלישי עד שבת. הנה לוח הזמנים:

ביום שלישי: גאיה
יום רביעי: ברש
יום חמישי: הקולורס
ובבמה המרכזית אלישיה קייז וארוס ראמזוטי
יום שישי: פרנצ'סקו גבאני
יום שבת: להקת פו Pooh
כנראה זמר Olly יפתח את הפסטיבל בערב הראשון .
ארמל מטא לא משאיר ספקות על מי נכתב השיר,
זהו שיר פוליטי על ילדה פלשתינית .לוענתו ״השיר בתחרות עוסק בילדה פלסטינית קטנה, בלי שם. היא שייכת לעם בלי קול. זה מוזר, כי זה עם שכולם מדברים עליו, אבל אסור לשכוח אותם״. עוד אמר ״אם אנצח בסן רמו, אציג את השיר שלי על עזה באירוויזיון כדי שישראל תוכל לשמוע אותו." לא ברור איך הוא חושב להגיע לאירוויזיון עם שיר כזה, ספק אם ה EBU יאשר את השיר בתחרות במידה ויזכה בסן רמו שהרי זה ברור שזהו שיר פוליטי שהזמר בכלל לא מסתיר זאת אע״פ שלטענתו השיר אינו פוליטי אלא הומניטרי… על הרבה פחות מזה ה EBU פסל את אוקטובר ריין.

Ermal Meta: “If I win Sanremo, I’ll present my song about Gaza to the Eurovision so that Israel can hear it.” - Eurovision News | Music | Fun

Ermal Meta returns to the Sanremo Festival after five years, and his comeback is anything but routine. He doesn’t “serve” it as a nostalgic comeback, nor as just another appearance at a familiar institution. He calls it “returning to the scene of the crime”, a charged, almost confessional...

eurovisionfun.com

כמו כן נחשפה הבמה של התחרות בסן רמו
עיצוב הבמה חתום שוב על ידי ריקרדו בוקיני, שעיצב גם את הבמה של סן רמו בשנה שעברה. במהדורה זו, אסימטריה עומדת בלב הקונספט היצירתי.
הבמה משתרעת על פני שלוש מפלסים, כאשר כוונת הבמה היא לבטל את המרחק בין האמנים לקהל
הסצנוגרפיה של השנה שואפת להדגיש לא רק את צורת המבנה, אלא גם פריצה נועזת מדפוסים גיאומטריים מסורתיים, שילוב של אסימטריה וקסם מוזיקלי. האסימטריה של הקווים הופכת לשפה המועדפת לביטוי התרחבות החלל.
האסימטריה משקפת את טבעה של המוזיקה העכשווית: בלתי צפויה, זורמת ולעולם לא סטטית.
רבגוניות וגמישות הן אלמנטים מרכזיים בעיצוב. הבמה תכלול מספר רכיבים ממונעים, כולל וילון LED גדול שזז וחושף את גרם המדרגות שדרכו יעשו האמנים את כניסתם לפני כל הופעה.
כל שיר יבוצע הודות לתצורות טכנולוגיות אשר, על ידי הארכה או התכווצות, יאפשרו שינוי פרספקטיבות חזותיות.
[וילון LED] ייפתח ויחשוף את גרם המדרגות, שייכנס לבמה עם כניסה מרהיבה ראויה למסורת התיאטרלית.
בנוסף, הסצנוגרפיה תוכננה תוך מחשבה על הטלוויזיה. פריסה ידידותית יותר לשידור תשפר את חוויית הצפייה.
חלל הבמה יתכופף ויימתח כדי להתאים את הצליל בהתאם לקונספט של התרחבות מרחבית שבה המגבלות הפיזיות של במת אריסטון ייראו כאילו מתמוססות. מצלמות רבות המוכנסות לבמה ינועו בחיפוש אחר זוויות חדשות כדי להחיות את הבמה ב-360 מעלות.
או כפי שאמר ריקרדו בוקריני עצמו:
״במרכז חזית הבמה, יהיה וילון טכנולוגי, הזזה וממונע עם תצורות שונות, שבכל פעם ישנה את סוג חזית הבמה. בדיוק כמו מנגינה שלעולם אינה קו ישר, כך גם חלל הבמה יתכופף ויתארך כדי להתאים לצליל, וייצור הרמוניה דינמית שתחבק את האמן בהתאם לתפיסה של התרחבות מרחבית שבה הגבול הפיזי של במת אריסטון ייראה כאילו מתמוסס. במה בשירות הרגש שבה האדריכלות תוצב בשירות הלא חומרי".

🇮🇹 Italy: Festival di Sanremo 2026 Stage Revealed - Eurovoix

RAI has officially revealed the stage for the Festival di Sanremo 2026, which will be held later this month.

eurovoix.com

 

[mati02021]

אמש פירסמו את מילות השירים במלואם , לא אתרגם אותם מלבד שלושה שבולטים , אך אני מצרף קישור

https://lyricstranslate.com/en/ermal-meta-stella-stellina-english

מעט שירים תורגמו לאנגלית
בהמשך כל השירים יתורגמו לאנגלית
אפשר לרשום בחלון חיפוש Sanremo 2026
וזה יתן את השירים המתורגמים בהמשך.
השיר של ארמל מטא כבר תורגם לאנגלית
והוא מתראיין לכל מי שרק רוצה לשמוע ועושה סיבוב פרסומי על המלחמה בעזה ועל ישראל ומדגיש שמדובר בתינוקת פלשתינית וגם סותר את עצמו שהרי בתגובה קודמת הוא הזכיר שהוא רוצה שבישראל ישמעו את השיר שלו,לא זכור שהזכיר מדינה אחרת שרוצה שישמעו את השיר שלו. הוא נשאל למה לא השתמש במילה "עזה" בשיר?
ועונה;
"לא השתמשתי במילה 'עזה' כי לא רציתי להגביל את הסיפור ( למרות שחזר כמה פעמים שהשיר על תינוקת פלשתינית) . ההשראה היא בבירור זו: אני מדבר על אנשים הלכודים בין חומות לים. אני לא יכול לחשוב על מקום אחר כמוהו. אבל מבטים כאלה נמצאים בכל מקום: אפריקה, תימן, אוקראינה. לא רציתי לסיים את השיר. זה לא שיר על מלחמה. זו לא מלחמה בין שני צבאות שם. מילים מעצבות את המציאות. אם נשתמש במונחים הלא נכונים, נתאר את העולם בצורה גרועה. השראה היא קרן אור, אני הפריזמה. ואז האור נשבר לכיוונים רבים, כמו בעטיפה של פינק פלויד. אני לא רוצה לביים מוזיקה כמו נשק."

אך מודה שכנראה לאירוויזיון הוא לא יגיע עם השיר הזה והוא נשאל על כך
-״אם הייתי זוכה בסן רמו, היית הולך לאירוויזיון?
כך ענה: "הרשו לי להתחיל בלומר שאני לא חושב שאי פעם אנצח (צוחק). אבל אם הייתי מנצח, כן. יש הרבה דרכים למחות: להחרים, לשתוק, להפנות עורף. אבל יש גם ללכת לשם ולשיר אפילו יותר חזק. כשהמהפכה פרצה באלבניה, הייתישם. אם אנשים לא היו יוצאים לרחובות, שום דבר לא היה משתנה. עם השיר הזה, זו תהיה טעות לא ללכת. זה יהיה כמו לא לעשות את הצעד הסופי. אם היו מבקשים ממני לשנות את המילים, לא. לעולם לא הייתי מקבל את זה. וחוץ מזה, זה נקרא אירוויזיון, אבל גם מדינות לא אירופאיות משתתפות. אז בואו נקרא לזה מונדוויז'ן. בלי לבקר אף מדינה. יש אנשים טובים ופחות טובים בכל מקום. אני רוצה להיות שם."
השיר שאני מתחרה בו תורם להגברת הנטל הרגשי שאני נושא איתי. זו פסטיבל סן רמו הראשון שלי כאבא, וזה משנה משהו. לא הייתי מדמיין את זה קודם, ואולי זה אפילו היה נראה קצת מביך לומר. אבל לחוות את זה בפועל זה שונה. זה כאילו יש רמה נוספת של אחריות, אפילו רק באופן שבו אני מתמודד עם השבוע, הבמה, הכל"
השיר נקרא 'סטלה סטלינה'. הוא על ילדה קטנה מעזה, ילדה קטנה וחסרת שם ששייכת לעם חסר קול. זה מוזר: הם עם שכולם מדברים עליו, ובו זמנית נשכחים. כתבתי אותו בצורה מאוד מסוימת. ניגנתי לבת שלי פורטונה, כמו שאני תמיד עושה. היא כל הזמן שואלת אותי, 'אבא, מוזיקה, מוזיקה'. אני ממציא לה שירי ילדים ושירים במקום. באותו יום שרתי משהו שקשור ל'סטלה סטלינה'."
על מקור השיר של סן רמו
"כמה שעות קודם לכן, ראיתי סרטון מטריד מאוד באינסטגרם. אחד מאותם סרטונים מצונזרים שצריך ללחוץ עליו כדי לפתוח. המבט על פניה של ילדה קטנה מעזה הדהים אותי. לא שהתמונות האחרות שראיתי במהלך השנים לא פגעו בי, אבל זו בפרט כן. אחרי שבתי נרדמה, ירדתי לסטודיו שלי וניגנתי מחדש את המנגינה הזו, אבל עם כוונה שונה לחלוטין. היה לי את המבט הזה בעיניים. תוך חמש עשרה דקות כתבתי את השיר." –
ואז הוא מוסיף: "נשארתי בהקשר פופולרי כי הוא מדבר על עם. למוזיקה פופולרית יש מבנה מעגלי: היא שורדת לאורך מאות שנים כי קל לזכור אותה, היא נכנסת לדנ"א של אנשים. שמרתי על שיר הילדים הזה, על המנגינה המעגלית הזו שלעולם לא באמת נסגרת: הסוף חופף להתחלה."
"שמתי את עצמי בנעליו של מבוגר מול ילד. איך מסבירים לה מה קורה? אנחנו המבוגרים אולי מבינים, אולי לא. אבל לילד? שמתי את עצמי בנעליו של אחד מאותם גברים נואשים רבים שמוצאים בובה, וכתבתי אותה בבת אחת."
"מבחינתי, לכותב שירים יש משימה: לבטא בדיוק את מה שהוא מרגיש, בלי לסנן את זה. כשאתה חושף את עצמך, אתה חושף את עצמך להכל. אני מוכן להגן על מה שאני מאמין בו. החוקה מבטיחה לי את זכות הדיבור, ואני רוצה להשתמש בה. אם אתה יפה, הם זורקים עליך אבנים; אם אתה מכוער, הם זורקים עליך אבנים. זה בסדר. ברית הנאמנות היחידה שכותב שירים חייב לעשות היא עם עצמו. ואז הכל יכול לקרות, אבל לא אכפת לי. המשימה שלי שונה."

-״האם אבהות הגבירה את הרגישות שלך לנושא הזה״?
וענה:
"כן, רמת הרגישות כנראה עלתה. זה כאילו העור נהיה דליל. כשאתה מפנה מקום לאדם אחר בתוכך, אתה מרגיש יותר. זו לא כל כך תחושת הגנה, אלא תחושת אימפוטנציה. זה הדבר ההרסני: אימפוטנציה. איך מסבירים לילד מהו רוע? אולי לא רוע צריך ללמד, אלא טוב. כך, ככל שהם גדלים, הם יכולים להבין בעצמם מה לא נורמלי. יש משיכה היסטורית לשליטה, שליטה, רוע. והייתה פילוג גדול: ימין-שמאל, טוב-רע. אבל הפילוג האמיתי הוא בין אלה שיש להם כוח לאלה שאין להם. השירים אנכיים: הם עוברים דרך קירות בלתי נראים."
-איך נוצרה העבודה עם דרדאסט?
וענה-
"בהתחלה, עיבדתי את השיר בצורה מאוד אורגנית, עם קרניים. זה כמעט נשמע כמו משהו של גוראן ברגוביץ'. אבל זה היה סיכון להישמע כמו סיפור מהעבר. רציתי שזה יהיה משהו עכשווי. התקשרתי לדארדסט. מבחינתי, הוא מפיק יוצא דופן, שונה מכל האחרים. שלחתי לו את השיר והוא עשה רמה מדהימה. כשהוא שלח לי את הגרסה בחזרה, נפלתי מהכיסא. אני בדרך כלל מפיק דברים משלי, אבל לא את זה. הייתי קרוב מדי לציור כדי להתמקד בו."

סטלה סטלינה( כוכב , כוכב קטן )

״כוכב, כוכב קטן

הלילה מתקרב

תפילה אינה מספיקה

כדי לא לחשוב על זה יותר

מהגבעה, מחכים לאביב

אבל הוא לא שם כמו שהיה קודם

את כבר לא שם

מצאתי את הבובה שלך

זה הרגיש כמו לראות אותך שוב

היית כל כך קטנה

החזקת אותה עד הערב

נצח כבר עבר

או רק שעה

מאז שענן בשמיים

עלה מביתך

מביתי

כוכב, כוכב קטן

הלילה מתקרב

תפילה אינה מספיקה

כדי לא לחשוב על זה יותר

מהגבעה, אנו מחכים לאביב

אבל הוא לא שם כמו שהיה קודם

את כבר לא שם

ניסיתי לקרוע את ליבי

כי בלעדיו לא מתים

אבל בינתיים, פחדתי

שלא ארגיש יותר כלום

גם חשבתי לברוח

מארץ שלא רוצה אותנו

אבל אני לא יודע לאן ללכת

בין חומות וים אני לא יכול להישאר

כוכב, כוכב קטן

הלילה מתקרב

תפילה אינה מספיקה

כדי לא לחשוב על זה יותר

מהגבעה, מחכים לאביב

אבל מה שהיה שם, איננו

את כבר לא שם

פרחים בחצר עם אבנים מסביב

כמו פרפרים, חיית יום אחד

בת על אף אחד, מנגינה של שיר

של אנשים שאהבו אותך מאוד

הו, ילדתי הקטנה, הלילה שחור, שחור

כעס ותפילה לא יספיקו עוד

מהגבעה יבוא אביב חדש

ברוח הערב גם את תהיי שם

כוכב, כוכב קטן

הלילה מתקרב

תפילה אינה מספיקה

כדי לא לחשוב על זה יותר

מהגבעה, מחכים לאביב

ברוח הלילה גם את תהיי שם

לא שכחתי אותך

אני מחכה לשובך

כמו פרפרים

חיית רק יום אחד״







השיר של פדז ומרקו מסיני , השיר טרם תורגם לאנגלית באתר אך יתורגם בהמשך והוא כבר מעורר מחלוקת משום שהמילה ׳לבלות׳ יש בכך כפל משמעות גם של קיום יחסי מין .

״הרע ההכרחי״



״אני יודע שבעומק ליבי אין זמן

כל כך הרבה דברים משתנים

אכזבתי אותך, אבל

תגיד לי משהו שאני לא יודע

הבעיות שלי עכשיו

יהיו החלק שלך

הכי פגיע וחסר רחמים

אתה יודע

אין לי יותר מקום לצבוע את עצמי בדיו

אני מודה בזה, למרות זאת

לצלקות אחרות, אני תמיד מוצא מקום

מהלילה, אהיה לבד עם עצמי

להגיע לתחתית בחדר מלון

יום אחד, אבין מהי אהבה

אבל בינתיים, אני נשבע, אתה יכול לשנוא אותי

כמו פליט על סף מעצר

עכשיו אני כבר לא צריך לברוח

מהדממה שהיא רעש

מכל הרע ההכרחי הזה

אני צריך להפריד את האגו מהעצמי

אבל אנחנו לא נועדנו להיות שבירים

כל אב מתחיל כאילו הוא אלוהים

אבל אז הוא הופך לתירוץ

אנשים צנועים שופטים

עם אילו אנשים רעים פדז ׳מבלה׳

אבל אנחנו תמיד שוכחים שיהודה

׳בילה׳ עם אנשים טובים

ואני יודע שזה יכאב

ואתה תרצה להתחיל

לשתות ואז לעשן

אולי מתוך הסחת דעת

אם זה נכון שאנחנו רק עוברים דרך

המטרה האמיתית לא יכולה להיות היעד אלא ללמוד

ליהנות מהמסע

כשתגדל

ואפילו לא תבקש ממני רשות יותר

תלמד, תראה

שמפלצות הן לא רק מתחת למיטה

מהלילה אהיה לבד עם עצמי

להגיע לתחתית בחדר מלון

יום אחד אבין מהי אהבה

אבל בינתיים, אני נשבע, אתה יכול לשנוא אותי

כמו פליט צעד אחד ממעצר

עכשיו אני כבר לא צריך לברוח

מהדממה שהיא רעש

מכל הרע ההכרחי הזה

לקח לי חיים שלמים להרגיש חי

לעקוב אחר הקו הדק של חוט

מה שחייב לקרות יקרה

אפילו בחושך, אתה לומד לראות

בתחתית הכל, הרע ההכרחי... אני צריך לברוח

ואודה לעבר

ולמי שגזר עליי

ולכל הרע ההכרחי הזה

אני יודע שבעומק הלב אין זמן

כל כך הרבה דברים משתנים

אכזבתי אותך, אבל

תגיד לי משהו שאני לא יודע״.



ואלו מילות שירה המרגש של סרינה ברנקל שמובילה בהימורים , שיר שהוא מכתב פרידה מאמה המנוחה.

״כאן איתי״


״מתנגן שיר ברדיו והוא עלינו

על האהבה הזו שתמיד תישאר,

שלעולם לא תחלוף

וכשאני חושבת עליך,

אני מרגישה את הצמרמורת הזו עוברת בליבי,

בדממה הזו שומעת את קולך,

שלווה, כעס, צמא, רעב, וזה לא ישתנה

את השותפות הזו שחיפשתי בעיניך כילדה ושתמיד

תהיה איתי.



ואם אקח אותך מהכוכבים האלה

כדי למחוק את הפרידה שלך מעורי

הייתי מטפסת על פני הארץ והשמים

אפילו על היקום כולו

כדי שתהיי כאן איתי שוב



ואני מדברת איתך כאילו היית לידי

שתי טיפות מים לעולם לא הולכות לאיבוד בים,

ואז תסתכלי עליי, כמה אני דומה לך

בידייך, באהבה שאת

משקיעה בדברים בכל פעם

וכל יום תמיד היה שווה לחגוג

גם אני כזאת

אנחנו כל כך דומות

אנחנו כל כך דומות



ואם אקח אותך מהכוכבים האלה

הייתי מחבקת אותך חזק, עכשיו ולתמיד.

הייתי מטפסת על הארץ והשמים.

אפילו על היקום כולו.

כדי שתהיי עדיין כאן איתי

כמה זמן גוזל לי החיים

מעבר לגבולות אני מרגיש אותך

אני יודעת שאת עדיין כאן איתי

איתי, איתי״


שמות האורחים הולכת ומתרבה משמנה וסלתה
של המוזיקה באיטליה אז מלבד כל רשימת האורחים שכתבתי בתגובה הקודמת כמו ארוס רמאזוטי ואלישיה קייס , בערב הראשון יתארח טציאנו פרו ובערב האחרון במוצ״ש יתארח הטנור אנדראה בוצ׳לי.

השחקן הטורקי ג'אן ימאן (Can Yaman) יתארח בערב הראשון , דוגמנית העל אירינה שייק (Irina Shayk) תתארח בערב השלישי ביום חמישי .
זה לא הסוף אמורים להתפרסם בזמן הקרוב שמות נוצצים נוספים.

 

[mati02021]

הערב הראשון של סן רמו 2026 נסגר בטופ 5 שמכבדים את התחזיות הראשונות:העניקו חמישה אמנים שונים מאוד ביניהם, המתווה פנורמה עשירה בסגנונות ואישיות.
בסדר אקראי, הנבחרים ע״י הצבעת העיתונאים הם :אריסה, פולמינאצ'י, סרינה ברנקייל, דיטונלאפיאגה והצמד פדז ומסיני. הופעותיהם סימנו את הרגעים המעניינים ביותר של הערב, כולל עוצמת קול, כתיבה משובחת וביצועים כריזמטיים
שלושה מהם חצו את רף ה 200,000 צפיות ביוטיוב
והם:
פדז ומסיני :

סרינה ברנקל:

שמובילה בהימורים

ואריסה ,שלה הכמות הלייקים הגדולה ביותר מבין כולם:

שלושתם מובילים את מצעד האייטונס ובראשם פדז ומסיני

ויש כמובן את דיטונלאפיאגה שמזנקת שוב בהימורים והיא בטופ 3

עוד מבין הבולטים הוא סאל דה וינצ׳י עם שיר החתונות שלו

ותומאסו פרדיסיו :
https://youtu.be/8z3WgM96QF8?si=RklQxGEaFcEgXLk3

ב-#Sanremo2026 בשעה 21:59 נגיע לשיא הרייטינג: לורה פאוסיני וקרלו קונטי מברכים את ג'יאנה פרטיסי ומכריזים על תומאסו פרדיסו מול 15,384,000 צופים.

שיא הרייטינג נרשם בשעה מאוחרת , במהלך ההופעה של LDA ו-Aka7even:
63.84% רייטינג .

 

[mati02021]

אם לשפוט ע״פ טבלאות ההימורים פדז ומרקו מסיני בדרך לניצחון הם גם במקום הראשון במצעד הספוטיפיי וגם בכמות הצפיות ביוטיוב אלא אם כן תהיה הפתעה אולי מצד אריסה שכבר רשמתי שיש לה את כמות הלייקים הגבוהה ביותר מבין המתמודדים ביוטיוב .
גם מבחינת צפיות בפייסבוק עבור ההופעות בערב הראשון באתר הרשמי של התחרות יש לאריסה את כמות הלייקים ואף את כמות הצפיות הגבוהה ביותר מבין המתמודדים , אך זוהי מהדורה די חלשה אולי החלשה ביותר בשנים האחרונים על אף הרייטינג הגבוה מאד זה עדיין רייטינג נמוך משנים קודמות בשנה שעברה בערב השלישי צפו 10.7 מליון צופים ואמש צפו 9.55 מליון בממוצע בערב השלישי , שיא הרייטינג אמש הגיע עם הופעת האורח של אילישיה קייז שהרייטינג המריא -65.8%

היות וזוהי מהדורה חלשה קרה דבר די מוזר שלא קרה שנים שהשיר המוביל את מצעד האייטונס הוא לא שיר שמתחרה בפסטיבל סן רמו אלא השיר של אקילה לאורו שהיה מנחה אורח בערב השני שאת השיר ביצע לא במסגרת התחרות .

אך עושה רושם שמה שארע בג׳ובאני היה יותר מעניין מהתחרות הגדולה , התחרו ראש בראש שני זמרים צעירים ברוכי כישורים שנתנו הופעות מהפנטות ,מדהימות וממגנטות שהתעלו על הזמרים הותיקים:
אנג'ליקה בווה שזכתה אף בפרס המבקרים
והגיעה למקום השני
אנג'ליקה בווה שמשכה תשומת לב בזכות עומק ועוצמת קולה וזכתה בפרס כפול של המבקרים
של העיתונאים ע״ש מיה מרטיני ושל חדר העיתונות של מבקרי מוזיקה בטלוויזיה-רדיו ואינטרנט ע״ש לוצ׳יו דאלה ,אשר כתבו שהיא מבטאת רגשות עמוקים ללא פילטרים או טאבו, והופכת מלנכוליה ושבריריות לכוח.
שורה של פרסים ביססו את שירה, "Mattone"( לְבֵנָה )כשיר הפופולרי ביותר בקרב מומחים בתעשייה.
השיר מספר על המאבק של החיים עם כאב יומיומי ולמידה לראות בו חלק מהחיים. "Mattone"( לְבֵנָה ) הופך לסמל של אותו משקל שבמקום לרסק אותו, מסייע לבנות - צעד אחר צעד - את
הלידה מחדש של האדם.



Mattone"( לְבֵנָה ) - אנג׳ליקה בווה



״אומרים שאתה צריך להרגיש טוב עם עצמך

כדי לאהוב לא להסתפק רק בלהישאר יחד

לעיני אחרים אנחנו דומים כמו כלבים ובעליהם

אבל אנחנו לא מבינים אחד את השני,

כמו ילדים והורים אקח לי עוד קצת זמן

יותר מדי מידע מבלבל אותי



כמה גשם עוד לא ירד

כדי למצוא קצת שלווה בימים האלה?

אני יודעת שיום אחד זה יעבור

הרופא אמר שאצטרך להתרגל לזה

להרגיש חולה במצב נורמלי

כמו כל אדם אחר

להרגיש חולה בצורה נורמלית

כמו כולם

ולחזור לחיות



אומרים שצריך להילחם כדי לשנוא

אתה צריך מילים שנאמרות היטב

אני שתמיד מוצאת את עצמי

אומרת דברים מרושעים

אני אף פעם לא יכולה לספור עד שלוש

אני מאבדת סבלנות

כשאני מפספסת הזדמנויות

הרכבות האלה מחוץ להישג יד



אני עדיין מחכה קצת

יותר מדי כיוונים אפשריים



כמה גשם עדיין לא ירד

כדי למצוא קצת שלווה בימים אלה?

אני יודעת שיום אחד זה יעבור

הרופא אמר שאצטרך להתרגל לזה

להרגיש חולה בצורה נורמלית

כמו כל אדם אחר

להרגיש חולה בצורה נורמלית

כמו כולם

ולחזור לחיות


אומרים שאני נושאת נטל

שבשבילי היא לְבֵנָה

אבל לְבֵנָה משמשת לבנייה״

וניקולו פיליפוצ' שזכה בתחרות
ניצחונו של ניקולו פיליפוצ'י היה ברור. הוא קיבל 60.1% מהקולות בטלווטינג. נתון אחד מעל כולם מדגיש את התמיכה הציבורית החזקה: הטלווטינג, שהיווה 75% מהתוצאה הסופית, הניבה לניצחון של 75% מהקולות. ניצחון מוחץ של ממש, המאשר את חיבתם של קהל מעריצים שנבנה במהלך השנים והתגבש במהלך השתתפותו.

שירו נקרא ׳LAGUNA׳ ( לגונה) בלגונה, הגלים הופכים למטאפורה לזיכרונות אהבה שצפים מחדש מבלי לדעוך לחלוטין. דיאלוג בין אור לצל, מלודיה ומלנכוליה, המדבר על היופי של מה שנותר, גם כאשר הכל נראה אבוד.



״אף פעם לא הצלחתי

לגרום לך להבין מה אני רוצה.

זה אף פעם לא היה הרגע הנכון עבורי לדבר.

אני מרגיש את הריקנות, ועכשיו את רוצה לדבר,

רק כשאת מרגישה שזה יעשה לך טוב.

אני אתגעגע לדברים האלה,

לכל ארוחות הערב האלה ביחד,

לטיסות שלקחנו, למפלים,לשעות שבילנו בנהיגה במכונית,

ואת היית מעשנת במרפסת כל הלילות האלה

רק כדי להימנע מריב.

את יודעת שאני לא אוהב את זה,

אני מעדיף להישאר כאן ולתת לך מבט מלוכלך.

הייתי מוכן כל הזמן להטיל ספק בערך שלי,

עד ששכחתי מי אני,

עד שאיבדתי את הקשר לעצמי לחלוטין.

הלילה מרגיש כמו גיהנום,

אני עדיין רוצה אותך קרוב יותר מנשימה אחת,

אני אפילו לא יכול לנשום,

כשאת מסתכלת עליי,

ובלי מילה אחת,

את לוקח הכל ואת כל הפחד,

ואת פשוט מחליקה לידי,

עכשיו את רק 'מים מתחת לגשר',

איבדנו את עצמנו באמצע ה'לגונה' -

מקום עכור וקפוא,

כמו שורשים המחפשים את הירח..

את יודעת גם שהסיפור הזה

כבר לא עושה לנו טוב

אם השקרים שלך הם הדבר היחיד

שאת נותנת לי לשתות

את מחליקה ממש על פניי.

את מחליקה ממש מעליי.

את פשוט מחליקה ממני הרחק.

עכשיו את רק 'מים מתחת לגשר'..

הלילה נראה כמו גיהנום,

אני עדיין רוצה אותך קרוב יותר מנשימה אחת,

אני אפילו לא יכול לנשום,

כשאת מסתכלת עליי, ובלי מילה אחת,

את לוקחת הכל ואת כל הפחד,

ואת פשוט מחליקה לידי,

עכשיו את רק 'מים מתחת לגשר',

איבדנו את עצמנו באמצע ה'לגונה' - מקום עכור

וקפוא, כמו שורשים המחפשים את הירח״

הלוואי ונראה את שניהם במהדורה הבאה.



והנה שיר נהדר מהפסטיבל אולי היחיד שיש לו צליל רוקיסטי של להקת רוק נשית שנותנת בראש:

 

[mati02021]

הפסטיבל הסתיים שוב בניצחון מפתיע כמו בשנה שעברה, ניצחון של סאל דה וינצ׳י שאישר את השתתפותו באירוויזיון, לא ברור איך יקבל הקהל האירופי את השיר החתונות הזה.

פורסמו הנותנים של הצבעות בכל חמשת הערבים, יש נתונים מפתיעים לדוגמא בערב הראשון שבו רק העיתונאים הצביעו מי שניצחה היא סרינה ברנקלה, ואחריה פולמינאצ׳י, שבסופו של דבר שניהם כלל לא השתחלו לסופר פיינל בערב האחרון
.https://en.wikipedia.org/wiki/Sanremo_Music_Festival_2026

וכמו שנה שעברה גם השנה דעת הקהל השתנה במהלך התחרות וכמו שנה שעברה הערב השני והשלישי היה גורלי ש 50% היו טלווטינג ו 50% אנשי רדיו.

הערב השני ניצח סייף בטלווטינג עם 13.94% אך בהצבעת אנשי רדיו הגיע רק שמיני ( מתוך 15 בלבד) ואחריו בהצבעת הטלווטינג פדז ומסיני שבהצבעת אנשי רדיו רק במקום חמישי ובשיקלול מקום שני.

בערב השלישי ניצח בענק סאל דה וינצ׳י שגרף 20.8% שזה אומר מעל חמישית מסך הצבעת הטלווטינג שכניראה הקולות שלו הגיעו מנאפולי(החלק האחרון משירו הוא בנפוליטנית) ומקום שני אריסה שגם הגיעה שנייה בטלווטינג , אנשי הרדיו העדיפו בערב השני את .. מליקה אייאנה ואחריה סרינה ברינקלה , בשיקלול הקולות דה וינצ׳י ניצח בערב השני ואחריו אריסה, מה שאומר שלטווטינג יש השפעה עצומה יותר מאשר ההצבעה של אנשי הרדיו למרות שזה 50:50 משום שנלקח בחשבון ההפרשים בהצבעת הטלווטינג לעומת זאת אנשי רדיו מדרגים ע״פ מקומות לפיכך אין הפרשים גדולים .

ערב הרביעי היה ערב קאברים שלא נלקח בשיקלול ההצבעה בו ניצחה גם בטלווטינג וגם בהצבעת אנשי הרדיו וגם בשיקלול הסופי דיטונלאפיאגה עם טוני פיטוני לשיר ישן ממיוזיקל משנות ה 30׳ של מיצי גרין שחידשה אותו ליידי גאגא

אחריה בערב הקאברים הגיע במפתיע סייף,שגם סיים שני בטלווטינג , זאת היתה הפתעה משום שהקהל באולם רצה בניצחונה של אריסה שהגיעה גם בהצבעת הטלווטינג וגם בשיקלול הסופי למקום השלישי על אף שניצחה בהצבעת אנשי רדיו (תיכף תבינו למה הדגשתי את הצבעת אנשי הרדיו לגבי אריסה) , שוב מחדד שלהצבעת הטלווטינג יש השפעה חזקה יותר על התוצאה על אף לכאורה חלוקה שווה בין הטלווטינג להצבעת העיתונאים ואנשי הרדיו .

בערב הגמר לפני הסופר פיינל שוב מנצח סאל דה וינצ׳י בטלווטינג אך הצבעת אנשי הרדיו והעיתונאים הוא רק במקום השישי אך בשיקלול הסופי הוא הגיע ראשון שאחריו אריסה שהגיעה למקום השני בטלווטינג ורק למקום העשירי בהצבעת אנשי הרדיו ושלישית בהצבעת העיתונאים בשיקלול סופי: מקום שני.

הצבעת אנשי הרדיו העדיפו את דיטונלאפיאגה שדירגו אותה ראשונה,העיתונאים העניקו לה את המקום השני ובטלווטינג מקום רביעי ובשיקלול הסופי :מקום רביעי.

נתנתי דגש חזק על השפעת הטלווטינג משום שבסופר פיינל דווקא מי שניצח בטלווטינג לא ניצח בתחרות , סייף ניצח בטלווטינג בסופר פיינל אך בפער יחסית לא גדול עם 26.4%

והגיע שלישי בהצבעת העיתונאים ואנשי הרדיו ובשיקלול הסופי מקום שני ומי שניצח הוא סאל דה וינצ׳י שהגיע שני בטלווטינג 23.56% אך הצבעת אנשי הרדיו והעיתונאים העניקו לו את המקום השני ובשיקלול הסופי הוא גבר על סייף.אך התוצאות הסופיות היו צמודות בין שלושת המקומות הראשונים, השניים שסיימו במקום הראשון והשני כלל לא נכללו בחמישיה הראשונה בערב הראשון , סוג של מראה הפוכה לסרינה ברנקלה ופולמינאצ׳י.

הסיבה שאף אחד מהם לא הגיע למקום הראשון בהצבעת העיתונאים ואנשי הרדיו בסופר פיינל היא שהם העדיפו את השיר של דיטונלאפיאגה והעניקו לה את המקום הראשון ,כל אחד בהתאמה, אך בטלווטינג בסופר פיינל היא הגיעה למקום הרביעי ובשיקלול סופי:מקום שלישי,

שאחריה אריסה שבאופן סיסטמטי הצבעת אנשי הרדיו החלישו אותה והעניקו לה את המקום החמישי והאחרון אך בשיקלול סופי :מקום רביעי.

ורק במקום החמישי פדז ומסיני , שבניגוד לתחזיות לא הצליחו לנצח באף אחד מהערבים לא בתוצאה המשוקללת וגם לא באף אחת מהקטגוריות של ההצבעות ( טלווטינג ,אנשי רדיו ועיתונאים )שבערב האחרון בניגוד לערב הראשון, בהצבעת העיתונאים הם לא נכללו בחמישיה הראשונה הם דורגו על ידם במקום השביעי אך בערב הראשון דורגו על ידם במקום החמישי ואנשי הרדיו דירגו אותם במקום התשיעי אך התוצאות נצברות.באמת שלא היה חסר הרבה ונייט( הגיע למקום השישי המשוקלל בערב האחרון ) היה מעיף אותם גם מהטופ 5.

כאמור ,זוהי מהדורה חלשה של סן רמו ,
אך קרלו קונטי עשה משהו שכמעט ולא קורה בעולם שלנו.
בשידור חי, בלילה האחרון של סאן רמו, סטפאנו דה מרטינו הוכרז כמנצח והמנהל האמנותי הבא. ללא יריבויות. רק ענווה, נדיבות וחופש להכיר בכישרון של הבאים בתור.
בסביבה שבה קנאה ותחרויות עדינות מנצחות לעתים קרובות, קונטי בחר בדרך הקשה והיפה ביותר: לפתוח את הדלת לדור חדש. ומצד שני היה הרגש האמיתי של דה מרטינו, מישהו שעשה דרך חשובה, והתבגרות, ושיוכל עכשיו לדבר עם צעירים בשפה שבאמת נוגעת להם.
נדיר לראות את הטלוויזיה הופכת למקום של אמון והמשכיות אז זה קרה לפני כמה ימים.רק חבל שזה לא אמדאוס.