פליז תעזרו לי אני מתמוטטת ../images/Emo10.gif
לפני חודש... (אפילו בידיוק) חבר שלי נפרד ממני... הוא היה הכל בשבילי... ממש הכל... נשיקה הראשונה שלי, האהבה האמיתי הראשונה שלי, עשיתי איתו המון... הוא נפרד ממני בידיוק אחרי שחזרתי מחו"ל לחודש וחצי.. כאילו ממש בידיוק! לא יכולתי בידיוק להתקשר אלו אז שלחתי לו הודעה והוא אמר שצריך לדבר והכל... זה ממש שבר אותי... אחרי זה לא יכולתי להירדם לבד בחדר.. פחדתי לחשוב עליו... אני לא יכולה... כל החופש אחרי זה תמיד ישנתי על הספה וניסיתי להירדם תוך כדי סרט... עברתי איתו המון... זו גם הייתה פרדה נוראא קשה... הוא נפרד ממני כי הוא אמר שהמרחק (40 דקות) נורא קשה לו ושהוא רוצה מישהי שהוא יראה כל בוקר.. ניסיתי שעות לשכנע אותו שאנחנו יכולים להמשיך כי שנינו עדיין אוהבים אחד את השני אבל הוא לא הקשיב.. וגם שנינו בכינו נורא.. כל לילה אני חושבת עליו... זה נורמלי שעדיין אחרי חודש לא התגברתי עליו? כאילו, לפני שטסתי אז זה היה שלוש חודשים וחצי ככה.. בערך... ולמרות שלא נפגשנו הרבה יחסית, (6 פעמים) כי היו בעיות והכל, עברנו המון ביחד... לא היה יום אחד שלא דיברנו בטלפון / אינטרנט... אפילו רק להתקשר לשאול מה נשמע... גם בחופשים תיד דיברנו שעות בטלפון.. אתם יודעים שיחות כאלה בלי שום משמעות.. סתם שטויות כל הזמן... עכשיו שאני מסתכלת על היחסים שלנו, אני רק רואה כמה המון טעויות עשיתי וכמה מושלם הוא היה לי... אני ממש מאוהבת בו... וכמו שהיה פה איזו הודעה על ההבדל בין מאוהבת לאוהבת? אז אני אוהבת אותו! אני קיבלתי אותו עם החסרונות שלו והכל.. אבל עדיין אני אוהבת אותו... אני לא יודעת איך להוציא אותו מהראש שלי
אולי אני כבר לא בוכה, אבל כל פעם לפני שאני הולכת לישון יש לי כזה כאב בחזה.. לא יודעת איך להסביר... כי קשה לי לקבל את העובדה שלא יהיה לי אותו יותר... את הליטופים הנעימים שלו.. את השיחות טלפון שעות על גבי שעות... אני מנסה להשלים אם זה אבל אני לא יכולה
פליז תעזרו לי! עוד כמה זמן אני יצטרך לסבול ככה??
לפני חודש... (אפילו בידיוק) חבר שלי נפרד ממני... הוא היה הכל בשבילי... ממש הכל... נשיקה הראשונה שלי, האהבה האמיתי הראשונה שלי, עשיתי איתו המון... הוא נפרד ממני בידיוק אחרי שחזרתי מחו"ל לחודש וחצי.. כאילו ממש בידיוק! לא יכולתי בידיוק להתקשר אלו אז שלחתי לו הודעה והוא אמר שצריך לדבר והכל... זה ממש שבר אותי... אחרי זה לא יכולתי להירדם לבד בחדר.. פחדתי לחשוב עליו... אני לא יכולה... כל החופש אחרי זה תמיד ישנתי על הספה וניסיתי להירדם תוך כדי סרט... עברתי איתו המון... זו גם הייתה פרדה נוראא קשה... הוא נפרד ממני כי הוא אמר שהמרחק (40 דקות) נורא קשה לו ושהוא רוצה מישהי שהוא יראה כל בוקר.. ניסיתי שעות לשכנע אותו שאנחנו יכולים להמשיך כי שנינו עדיין אוהבים אחד את השני אבל הוא לא הקשיב.. וגם שנינו בכינו נורא.. כל לילה אני חושבת עליו... זה נורמלי שעדיין אחרי חודש לא התגברתי עליו? כאילו, לפני שטסתי אז זה היה שלוש חודשים וחצי ככה.. בערך... ולמרות שלא נפגשנו הרבה יחסית, (6 פעמים) כי היו בעיות והכל, עברנו המון ביחד... לא היה יום אחד שלא דיברנו בטלפון / אינטרנט... אפילו רק להתקשר לשאול מה נשמע... גם בחופשים תיד דיברנו שעות בטלפון.. אתם יודעים שיחות כאלה בלי שום משמעות.. סתם שטויות כל הזמן... עכשיו שאני מסתכלת על היחסים שלנו, אני רק רואה כמה המון טעויות עשיתי וכמה מושלם הוא היה לי... אני ממש מאוהבת בו... וכמו שהיה פה איזו הודעה על ההבדל בין מאוהבת לאוהבת? אז אני אוהבת אותו! אני קיבלתי אותו עם החסרונות שלו והכל.. אבל עדיין אני אוהבת אותו... אני לא יודעת איך להוציא אותו מהראש שלי

