הארנבונת נודניקית איתה
אוהבת להציק לה, לרדוף אחריה, לרוץ מאחוריה ואז לבצע פנייה מלפנייה תוך כדי ההליכה, לקפוץ עליה כשהיא ישנה על הספה, לבוא אליה מאחור כשהיא שותה, לכרסם לה את הרגל... וכו'. אז אפשר להבין את החשש של הכלבה. אבל כמובן שזה מאהבה. פשוט הארנבונת לא צפוייה, אז הכלבה חוששת כל פעם שהארנבונת מתקרבת. זה לא פחד, פשוט חשש מפני הצקה כשהיא מסתובבת בחוץ. אבל עדיין הכלבה אוהבת אותה ומלקקת אותה, והארנבונת מתיישבת לידה, והן מחכות לי ביחד מחוץ לחדר אם אני הולכת לרגע. ועדיין כשג'יה מתקרבת אליה ומריחה אותה או משחקת לה ברגל אז הכלבה צוחקת (מזיזה את הזנב). לא אוהבת את זה, אבל היא אוהבת אותה.
בגלל זה הן ממש כמו אחיות. האחות הקטנה מציקה תמיד לאחותה הגדולה שצריכה להיות הבוגרת.