הממזרה מאסטנבול. ספק מצויין של אליף שפאק
סופרת תורכיה שזה הספר השני שלה שאני קורא (הראשון היה ארמון הפרעושים). לקראת הפרק השלישי הספר מקבל טוויסט מדהים ובאמצעות העיניים של משפחה תורכית שמקבלת אורחת ארמנית אמריקאית היא מציפה את נושא רצח העם של הארמנים מזוית ראיה של תורכים שנחשפים לזה בפעם הראשונה. שני הפרקים הראשונים היו בסדר, אבל לא משהו סוחף אז שמתי בצד. והשבוע חזרתי לספר ומאז אני לא יכול להניח אותו.