תגובה להילה ול-לי
קודם כל נתקן את לי ששלמה שרף הוא מאמן קטן עם פה גדול. חוץ מהדאבל במכבי חיפה, שהוא עצמו הצהיר בשנה שעברה שכמעט כל מאמן היה זוכה שם בדאבל, אין שום דבר שאפשר לרשום על שמו (חוץ מההפסד המנומס לברזיל). אבל לא בכדורגל עסקינן. בצביקה שרף כן. לשרף, אין מה לעשות, יש פה גדול. ההבדל בינו לבין פיני, תופתעו לגלות, הוא קטן מאוד. פיני אחרי הפסדים נוטה התראיין לתקשורת דווקא ברצינות, הוא מנתח את הגורמים להפסד, מנסה אפילו לשתף את התקשורת במחשבות לשיפור למשחק הבא ובזה הוא מסיים. אחרי נצחונות הוא מספק סיפורים מצחיקים שנצחו לטענתו את המשחק, מספר פה ושם בדיחה וזהו. לשרף לעומתו, אין חשבון אחרי הפסד. הוא מאשים קודם כל מישהו- התקשורת, האוהדים, שחקן כלשהו. אחרי כן הוא מנתח את ההפסד, ומסיים. אחרי נצחונות הוא מנפח ת-מ-י-ד את הקבוצה ומצהיר הצהרות, וכמובן לא שוכח כמה דברי הלל על עצמו. בראיונות בין המשחקים לדעתי הוא המרואיין הכי מקצועני שיש. כנראה שבלהט המשחק משהו משתבש אצלו. אסור לשכוח את המילים שיצאו מפיו בראיונות אחרי משחקים: ``מי זה בכלל פיני גרשון``, ``שסרוסי יזדיין`` ועוד. וכל הכתוב לעיל לא משנה את דעתי בכך שגם פיני גרשון וגם צביקה שרף הם מאמנים מצויינים, מוכשרים, ודברנים לא קטנים. אריאל