פינוקים

משתפרת1

Well-known member
בהמשך לשרשרת האוכל של סבא בו ספרה ענבל1 שאמא שלה היתה מפנקת אותם בסוג של טוסט מטוגן (2 פרוסות חלה, ביניהן גבנ"צ, עגבניה, בצל מטוגן, טבולות בביצה טרופה ומטוגנות)-
איזה פינוקי אוכל היו נהוגים אצלכם?
 

סבא של כיפה אדומה

Well-known member
מנהל
בהמשך לשרשרת האוכל של סבא בו ספרה ענבל1 שאמא שלה היתה מפנקת אותם בסוג של טוסט מטוגן (2 פרוסות חלה, ביניהן גבנ"צ, עגבניה, בצל מטוגן, טבולות בביצה טרופה ומטוגנות)-
איזה פינוקי אוכל היו נהוגים אצלכם?
אמי לא הייתה "חזקה" בקונדיטוריה
חוץ מעוגיות תה מרוקאיות מתוקות (רג'ייף) עם קימל וגם מופליטות בסוף הפסח, לא ידענו שיש דבר כזה: "פינוקים".
חבר שלי "משה אזולאי" שהוריו עלו ממצרים, אמו הייתה מכינה כל מיני רפרפות מדהימות
פעם היא הגישה לי מוס שוקולד בצלוחית קטנה והטעם של זה היה משגע.
היא הייתה מגישה לי את זה ככה בשושו שבעלה המנוול לא יראה.
כי הוא לא אהב "שמוציאים" לו דברים מהמקרר.
לימים היא ברחה לבעלה המתעלל ועברה לבית אבות כדי לגור ולמות שם לבדה.
עצוב.
 
נערך לאחרונה ב:

משתפרת1

Well-known member
אמי לא הייתה "חזקה" בקונדיטוריה
חוץ מעוגיות תה מרוקאיות מתוקות (רג'ייף) עם קימל וגם מופליטות בסוף הפסח, לא ידענו שיש דבר כזה: "פינוקים".
חבר שלי "משה אזולאי" שהוריו עלו ממצרים, אמו הייתה מכינה כל מיני רפרפות מדהימות
פעם היא הגישה לי מוס שוקולד בצלוחית קטנה והטעם של זה היה משגע.
היא הייתה מגישה לי את זה ככה בשושו שבעלה המנוול לא יראה.
כי הוא לא אהב "שמוציאים" לו דברים מהמקרר.
לימים היא ברחה לבעלה המתעלל ועברה לבית אבות כדי לגור ולמות שם לבדה.
עצוב.
פינוקים לא חייבים להיות מתוקים. את הבן שלי אני מפנקת עם סחוג ביתי ועם גבינה בתוספת שום-שמיר-בצל-סחוג.
 

סבא של כיפה אדומה

Well-known member
מנהל
פינוקים לא חייבים להיות מתוקים. את הבן שלי אני מפנקת עם סחוג ביתי ועם גבינה בתוספת שום-שמיר-בצל-סחוג.
כל אחד בוחר את הדרך שלו לפנק את ילדיו.
את אישתי אני בהחלט "מפנק" עם חריף.
היא חולה על חריף. |פלפל|
אבל לא סחוג, זה עושה ריח בפה שזה איום ונורא.
 

קבצים מצורפים

  • 1816458-46.jpg
    1816458-46.jpg
    KB 75.2 · צפיות: 0

אפרת10512

Well-known member
במוצאי שבת אמא עליה השלום הייתה מכינה פרוסות חלה מחלת השבת שנותרה טבולות בביצה ומטגנות בחמאה. וזה היה טעיםםםםםםם
כמה פשוט ככה טעים
 

צביה.ש

Well-known member
בהמשך לשרשרת האוכל של סבא בו ספרה ענבל1 שאמא שלה היתה מפנקת אותם בסוג של טוסט מטוגן (2 פרוסות חלה, ביניהן גבנ"צ, עגבניה, בצל מטוגן, טבולות בביצה טרופה ומטוגנות)-
איזה פינוקי אוכל היו נהוגים אצלכם?

בהמשך לשרשרת האוכל של סבא בו ספרה ענבל1 שאמא שלה היתה מפנקת אותם בסוג של טוסט מטוגן (2 פרוסות חלה, ביניהן גבנ"צ, עגבניה, בצל מטוגן, טבולות בביצה טרופה ומטוגנות)-
איזה פינוקי אוכל היו נהוגים אצלכם?
אני מפנקת בעוגות או עוגיות למינהם.... מנסה לגוון..
 

משתפרת1

Well-known member
מתחילה:
אמי היתה מכינה בכל יום חמישי גלילות מבצק שמרים ממולא בתערובת של סוכר-קקאו-צימוקים (עם מעט קינמון). איכשהו באופן קבוע תמיד היה נשאר לה חופן קטן של צימוקים שטופים שהיו מיותרים אחרי שפיזרה את השאר על הבצק. את הצימוקים הללו היתה נותנת לי, ותאמינו לי שאם היתה סתם שוטפת קצת צימוקים ונותנת לי הם לא היו טעימים כמו אלה שלא נכנסו לעוגה.
אותו הדבר קרה עם קרם למילוי עוגה חגיגית, שוקולד מומס שציפה את העוגה, קצף ש"נשאר" כשאת השאר ערבבה בעיסת העוגה.
ברור לכם שגם לי תמיד נשארו עודפים לליקוק בכל פעם שהיו בסביבה ילדים או נכדים.
 

raya

Well-known member
בימי הולדת - כל אחת מאיתנו (3 אחיות) הזמינה תפריט לפי בקשתה.
אחותי הקטנה אהבה "פודינג רועד" - כלומר ג'לי ואם אפשר אדום.
בדרך כלל הבקשות כללו סלט תפוחי אדמה, כרוב כבוש עם נקניקיות, ופלאן = קרם קראמל.
השתדלתי להמשיך את המסורת, לא תמיד בהצלחה.
 

משתפרת1

Well-known member
בימי הולדת - כל אחת מאיתנו (3 אחיות) הזמינה תפריט לפי בקשתה.
אחותי הקטנה אהבה "פודינג רועד" - כלומר ג'לי ואם אפשר אדום.
בדרך כלל הבקשות כללו סלט תפוחי אדמה, כרוב כבוש עם נקניקיות, ופלאן = קרם קראמל.
השתדלתי להמשיך את המסורת, לא תמיד בהצלחה.
אצלנו בימי ההולדת החוגג היה מקבל את העוגה האהובה עליו ביחד עם התה (בשנות הצנע) או הקפה (בשנים שאחרי כן) של שעה 5. ביום ההולדת שלי היו פותחים גם חפיסת שוקולד (שנשמרה בבית רק למקרים של אורחים מיוחדים. עד היום אני זוכרת את המכות שחטפתי כשפעם מצאתי את הסליק וחיסלתי את השוקולד). אלו גם היו הפעמים הבודדות בהן קנו בקבוק מיץ (עבורי- תפוזים).
 

ריקי זו אני

Well-known member
הבית שלנו היה מסוג הבתים שלא היה צריך שיהיה בו מקרר...
ואמנם המקרר בביתי היה רב הזמן לא מחובר לחשמל... אם מכיוון
שלא היה מה להכניס לתוכו ואם היו ימים שפשוט החשמל נותק ועד שהתחברנו למי
מהשכנים לקח זמן כי לא מיהרו לתת להורי שקע...

ומן המעט שהיה פה ושם היתה חלוקה שאין עליה עוררין - בכלל.
הראשון יקבל אבא ז"ל. הוא יקח לעצמו לא רק ראשון אלה גם כמה שיחפוץ וזה לא משנה
אם האחרונה בבנות או זו שלפני האחרונה אכלה...

אז אני זוכרת כילדה את הימים שמי מהאחים שלי השתחרר או הגיע
לחופשה, אז היה אחד האחים יורד לעירקי שבכניסה לשכונה וקונה או 'קונה'...
מלבורו אבל גם או אינסטנט פודינג שוקו או וניל שהיה ממש חגיגה
או אינסטנט ג'ל בעם לימון או תות...
אז אמא היתה מכינה בקערה... וכשהיה מוכן היתה מעבירה לקערת פיירקס
ואז נותנת לנו הבנות כפית שנתלקק על מה שהשאירה בערת ההכנה...

טעם שלא אשכח...
והיום? אוי... שנים שלא נגעתי בפודינג... חחחחחחח
 

משתפרת1

Well-known member
הבית שלנו היה מסוג הבתים שלא היה צריך שיהיה בו מקרר...
ואמנם המקרר בביתי היה רב הזמן לא מחובר לחשמל... אם מכיוון
שלא היה מה להכניס לתוכו ואם היו ימים שפשוט החשמל נותק ועד שהתחברנו למי
מהשכנים לקח זמן כי לא מיהרו לתת להורי שקע...

ומן המעט שהיה פה ושם היתה חלוקה שאין עליה עוררין - בכלל.
הראשון יקבל אבא ז"ל. הוא יקח לעצמו לא רק ראשון אלה גם כמה שיחפוץ וזה לא משנה
אם האחרונה בבנות או זו שלפני האחרונה אכלה...

אז אני זוכרת כילדה את הימים שמי מהאחים שלי השתחרר או הגיע
לחופשה, אז היה אחד האחים יורד לעירקי שבכניסה לשכונה וקונה או 'קונה'...
מלבורו אבל גם או אינסטנט פודינג שוקו או וניל שהיה ממש חגיגה
או אינסטנט ג'ל בעם לימון או תות...
אז אמא היתה מכינה בקערה... וכשהיה מוכן היתה מעבירה לקערת פיירקס
ואז נותנת לנו הבנות כפית שנתלקק על מה שהשאירה בערת ההכנה...

טעם שלא אשכח...
והיום? אוי... שנים שלא נגעתי בפודינג... חחחחחחח
אל תנסי אפילו. הטעם של הזכרון כל כך הרבה יותר טוב...
 

חורזת באהבה

Well-known member
מנהל
הבית שלנו היה מסוג הבתים שלא היה צריך שיהיה בו מקרר...
ואמנם המקרר בביתי היה רב הזמן לא מחובר לחשמל... אם מכיוון
שלא היה מה להכניס לתוכו ואם היו ימים שפשוט החשמל נותק ועד שהתחברנו למי
מהשכנים לקח זמן כי לא מיהרו לתת להורי שקע...

ומן המעט שהיה פה ושם היתה חלוקה שאין עליה עוררין - בכלל.
הראשון יקבל אבא ז"ל. הוא יקח לעצמו לא רק ראשון אלה גם כמה שיחפוץ וזה לא משנה
אם האחרונה בבנות או זו שלפני האחרונה אכלה...

אז אני זוכרת כילדה את הימים שמי מהאחים שלי השתחרר או הגיע
לחופשה, אז היה אחד האחים יורד לעירקי שבכניסה לשכונה וקונה או 'קונה'...
מלבורו אבל גם או אינסטנט פודינג שוקו או וניל שהיה ממש חגיגה
או אינסטנט ג'ל בעם לימון או תות...
אז אמא היתה מכינה בקערה... וכשהיה מוכן היתה מעבירה לקערת פיירקס
ואז נותנת לנו הבנות כפית שנתלקק על מה שהשאירה בערת ההכנה...

טעם שלא אשכח...
והיום? אוי... שנים שלא נגעתי בפודינג... חחחחחחח
פינוק של אמי.
היה רק ביום חופשתה מעבודה ביום חמישי, אם תוהים מדוע ביום חמישי?
הסיבה, ביום רביעי הייתה הולכת לשוק שבחוף הים, קונה את כול הירק שצריך למאכל( לא גורמי סבזי:)) והרבה הרבה ירק.
וסלק, הייתה מנקה וקוצצת את הירק דק דק, מכינה קציצות בשר.
וביום חמישי בדרכי מבית הספר לבית הרחתי את התבשיל וידעתי שאמא בבית.

איני מכינה את התבשיל. חסר בי היכולת שהייתה באימי.
 

in bal1

Well-known member
אמא שלנו עשתה מדי פעם קיצפיות (מארנג) ובשישי עוגת שושנים משמרים,בתבנית העגולה עם החו באמצע.זוכרים?
 

חורזת באהבה

Well-known member
מנהל
אמא שלנו עשתה מדי פעם קיצפיות (מארנג) ובשישי עוגת שושנים משמרים,בתבנית העגולה עם החו באמצע.זוכרים?
את העוגה
הייתי מכינה אני, וכשבקדתי תנור לנסות לאפות עוגיות, אימי עליה השלום קנתה ללא מחשבה שניה.


התחלתי לדמוע.
 
למעלה