פיטרו אותי מהעבודה אבל

carey2

New member
פיטרו אותי מהעבודה אבל

אני לא חושבת שאני צריכה להיכנס לרחמים עצמאיים ,פשוט לחשוב שסוף זה התחלה למשהו חדש למרות שזה מחזיר אותי צעד אחורה בגלל שאני צריכה כסף,אבל אני חייבת להיות חזקה ,נכון אני מכירה את המשפט "צרות באות בצרורות" אבל אני לא לוקחת את המשפט הזה כחלק מהאמונות שלי ,או שהמזל שלי נאחס,אני פשוט לא מפסיקה לאמין שאני יגיע לאושר הזה לחיזיון שאני חוזה בראשי,וזוכרים שסיפרתי לכם לגבי הפסיכולוג כל פעם כשאני מתקשרת כדי להתחיל טיפול מפטרים אותי ,מה אתם אומרים על זה ,צירוף מקרים אחד גדול.ועובדה שהיום פיטרו אותי ממש מדהים, אני מרגישה עדיין מבולבלת בן דוד שלי טס ביום רביעי הביתה, והיום הוא לא הראה התלהבות כשדברתי איתו על זה שאני רוצה לבוא אליו לביקור ושלא נדבר שאין לי ויזה הכל מתעקב בגגלל שפיטרו אותי מהעבודה, אני כבר לא יודעת במי לבטוח במי להאמין ודוד שלי השני בא וצועק לי "מתי תלמדי אם אין אני לי מי לי?" בקיצור אני בתקופה מאוד אבל מאוד בעייתית אבל אני באה ממקום אחר יותר חזקה ,אני חושבת שאני חייבת להנות מהחיים ולאהוב אותם ולחייך אליהם כי ככל שאני דכאונית הבעיות מתעצמות פשוט ככה מה דעתכם? זה עושה לי טוב לכתוב בפורום ולקבל תגובות שיהיה לכם ערב נפלא
 
תתרכזי במשפט הראשון ../images/Emo24.gif

" סוף זה התחלה של משהו חדש" זה העיקר ! השאר הם כלום. אל תתני למחשבות שליליות להכנס אליך בכלל. ותזכרי שאת היום חדשה , את לא כמו אתמול, שלשום או שבוע שעבר. את משהו חדש עם תובנות חדשות. מנקודה זו תתחילי לצעוד. אם יש לך כל מיני רצונות ומאוויים שתמיד רצית חלמת ולא העזת לממש? אז הנה זו ההזדמנות לרצות אותם.
 

carey2

New member
תודה איילת נהדרת האם חלומות מתגשמים

אך אפשר להגשים חלומות?לפעמים הם כלכך רחוקים לפעמים מפסיקים להאמין שמתי שהו נגשים חלום תמיד היו לי חלומות כמו להחלים מהפרעות אכילה ולהיות רזה דבר שעד היום אני לומדת לחיות איתו לפעמים אני מאבדת שליטה ולפעמים אני מתגברת, אז זה פשוט חלום תקוע כי לא הגשמתי אותו אני לא שם בקצה השני של השגת היעד המטרה, אבל אני מתעמלת עכשיו ,אולי זה יעזור ,האמת הבוקר היה לי התקף ולא השתלטתי אבל אני לא מונעת מעצמי להתעמל מה שהיה פעם כשהייתי נופלת לאכילה אז הייתי מענישה את עצמי ולא עושה כלום,זה אולי צעד אבל אני רוצה להיות שם בצד השני ,של הרגיעה הזאת שאומרת סוף סוף אני שם איפה שתמיד רציתי להיות בפיסגת החלומות ,ולהסתכל מלמעלה ולראות איפה הייתי מאיפה באתי ורק לחייך יום טוב
 
טוב , קשה קצת בחורף לשמור על דיאטה.

מה שכן יש עצה לנטרל כל מיני " נפילות " כאלה. כמו למשל: א. אם אכלת יותר מידי אז תצאי להליכה של שעה פלוס על מנת לשרוף קלוריות. ב. או למחרת תאכלי רק סלטים , כי יום קודם אכלת יותר מידי. את מבינה לאזן את המצב . בעיקרון הרעיון הוא לא לוותר עד שתמצאי את " דרך המלך" שלך. את עושה טוב שאת לא יושבת בבית אלא יוצאת . בבית רק משמינים ונכנסים יותר יותר למחשבות שליליות. לגבי חלומות , אני רוצה להאמין שאפשר להגשים אותם . כן אפשר להגשים אותם אחרת זה עשוי להיות מאוד עצוב.
אני למשל נמצאת עכשיו בדרך ללא מוצא וחייבת לפתח חשיבה של " ראש גדול" ולהגשים את החלום הגדול שלי. אם עד כה התחמקתי וטיאטאתי אותו מתחת לשטיח או מצאתי סיפוק בכל מיני חלופות , הרי שעכשיו הגעתי למצב שאני חייבת להישיר אליו מבט. ו...
 

ניאו30

New member
לא פשוט...../images/Emo24.gif

צרות שבאות בצרורות...אני מאמין שזו הדרך שלנו לצמוח ולגדול,ולהתפתח.ולמה?כי אם הכל הולך חלק אין לנו סיבה פנימית לשנות או לבחון את עצמנו.אני מאמין שכל החיים הם סוג של מסע להתפתחות או בית ספר להתפתחות אישית,אבל איך מתקדמים? דרך טעויות,דרך מה שנקרא "חוסר הצלחה" או דרך מקרים שקורים לנו וגורמים לנו לחשוב "למה?"...אני מאמין שאין מקריות בחיים,יש לדברים סיבה ועלינו לחפש אותה...לא תמיד היא תהיה ברורה לנו,לפעמים כן,אבל לרוב נצטרך לשוב פנימה,אל עצמינו,כדי לחפש את הסיבה לדברים שקורים לנו. מבלי להכיר,רק מהדברים שכתבת-נראה שזה קשור לשרשור הקודם שלך...בעיניי הכל קשור אחד לשני...הכל מתנקז לו לשאלה "מי אני?" בעצם...ואנחנו לומדים את זה דרך כל דבר ודבר שקורה לנו-בין עם זה קשרים עם אנשים,עבודה,לימודים, תחביבים, הורים, חברים,תרבות ועוד ועוד.כקורא מבחוץ נראה לי ממש חזק התחושה הזו שהחיים מביאים אותך כרגע לנקודה של מבחן עצמי,של להתעמק בשאלה הזו למעלה...ומנקודה יותר חזקה בפנים לצאת אל העולם בחוץ-מהידיעה מי אנחנו אנחנו יודעים טוב יותר מה עושה לנו טוב,אילו קשרים אנחנו מחפשים,איזו עבודה אנחנו נאהב לעשות ועוד. התחושה ממש חזקה-מיאוס מקשרים קיימים,פיטורים מהעבודה,חוסר כסף,דכאון,אפשרות לצאת לחו"ל ואולי יש עוד דברים שלא כתבת וקיימים...אלו סמנים שלרוב אנחנו מתעלמים מהם,וכאן יש לך ממש הזדמנות של פז להיות מודעת אליהם...כאילו היקום כולו רוצה בכך, ואפילו מתאמץ,אם אפשר להגיד,לרמוז את זה...בעזרת אותם סימנים...אותם דברים שאנחנו קוראים להם צירופי מקרים, שלפי אמונתי לא קיימים באמת,אלא בתור מורי דרך בשבילנו לצמוח ולהתפתח. ובנושא ספציפי יותר-להנות בלי להוציא כסף.תראי,גם אני כרגע בקושי גומר את החודש. צמצמתי את הבילויים שלי,למרות שריקודים היא אחת משתי אהבות חיי החדשות ובכל זאת לרוב אני די נהנה מהחיים שלי עכשיו,אני מרגיש שאני מגשים את עצמי,אמנם באיטיות,אבל ככה אני אוהב.ולמה אני כותב את זה?כי למדתי שאושר לא נמצא בדברים שעולים כסף, בדברים חומריים או כאלו שנמצאים בחוץ,אלא בתחושות פנימיות,בפיתוח תקווה לעתיד ואמונה שאתה הולך לעבר רצונותיך האמיתיים,לעבר חלומותייך.מה שרציתי בעצם להגיד ששמתי לב לגביי עצמי שיש לדברים סדר מסויים-קודם אנחנו מחפשים בתוכנו את התשובות לשאלות שמטרידות אותנו,ולאחר מכן אנחנו פונים החוצה והיקום שומע לנו,הוא מקשיב... כמה שזה נשמע שמאלצי. וזה לא דברים שעומדים באוויר...אני ממש הרגשתי את זה כשזה קורה לי,ונכון אני לא בטוח שזה יקרה גם לך או לאחרים,אבל משהו בתוכי חושב שיש לזה פאן אוניברסלי מסויים-שברגע שאנחנו באמת מאזינים לרצונות העמוקים ביותר שלנו אנחנו נמצא מקומות, אנשים ודברים אשר יתאימו לכך.ורק בשביל שזה לא ישאר כללי מדיי-ברגע שהתאהבתי בריקודים הלכתי לכל מיני מקומות והבנתי שאני לא אוהב ריקודים "תבניתיים" מדיי אלא נמשך לריקוד החופשי...אבל איפה אני אמצא?...אז די בהתחלה מצאתי מקום שמאז הפך למקום ה"בית" שלי לריקודים...לא יקר במיוחד...פעם בשבועיים או חודש נגיד...וזה ממלא אותי באושר והנאה...ומצאתי דרך נפלאה גם להוציא אנרגיות,גם להתשחרר וגם לעשות את זה במקום שלא עולה הרבה כסף,יחסית.דרך אגב,זה גם מקום להכיר אנשים חדשים...אבל אני בא לשם בצורת מבט אחרת-אני לא בא לשם להכיר אנשים,אני בא לשם כי אני אוהב לרקוד,וזה עושה לי טוב...ההכרות,אם היא באה,כבר קורית בצורה טבעית ומאליה,אבל היא לא המניע שלי להגיע לשם. ויש דוגמאות נוספות...זה לא משהו יחידי כזה...אלא שמרגע שהתחלתי להיפתח לאפשרות הזו-הרי שהיא אכן הגיעה...ועוד מילה באשר לחלומות-אז אני אענה ביתר החלטיות-כן,אני מאמין שאפשר להגשים חלומות,אבל אני אגיד משהו שאולי יפתיע אותך-אני לא חושב שהעיקר כאן הוא להגשים את החלומות,אלא העיקר הוא ביכולת שלנו לחלום אותם,ביכולת שלנו לראות מעבר למציאות היומיומית הנוכחית שלנו...לעבר העתיד הרחוק,הבלתי נראה עדיין,הקשה לדמיון אולי...ובכל זאת להאמין בחלומות האלו...שאולי יום אחד יתגשמו...ולא חשוב,לצורך העניין,אם הם באמת יתגשמו או לא,משום שעצם היכולת לחלום היא דבר שנותן תקווה מתמדת,ובעזרת אותה תקווה,אותה יכולת להמשיך לחלום על ימים טובים יותר,אפשר להתגבר על הימים הקשים ולהסתכל על העתיד בצורה אופטימית וחיובית... ותמיד לזכור דבר שמאוד חשוב לדעתי...סבלנות...שלדברים טובים בחיים,כמו חלומות כמוסים ונכספים,דרוש זמן,לעיתים זמן רב,אבל זה שווה את הכל,לא בגלל שנגיע,אם נגיע,בסוף להגשמתם,אלא בעקבות הדברים שנגלה על עצמנו בדרך לשם.לראות את התהליכיות של החיים,אם אפשר להגיד...את ההתפתחות שלך,את ההשתנות,את ההתחזקות...וזה דבר שנותן הרבה יותר סיפוק,בעיניי,מאשר אם הגשמנו חלום ספציפי או לא,אף שגם זה חשוב.
 

ניאו30

New member
נו,זו בדיוק הבעיה...

שאנשים חושבים שאלו דברים של מעופפים(יש בי גם מזה האמת) או של אנשים מנותקים מהמציאות...וזה בדיוק לב העניין-לא! הדברים האלו אינם מנותקים מהמציאות...זאת רק מציאות במימד אחר...ולכן אנשים חושבים שהיא לא קיימת. ובקשר אליי-כל הדברים שכתבתי כאן,ובכלל כל מה שאני כותב,זה מנסיון מעשי שלי...אחרת לא הייתי כותב את זה...אני לא רק מאמין בדברים האלו,אני חשבת אותם,חוויתי אותם. את מבינה,איילת...מצב של בלבול בחיים,של תקיעות...היה מצב קבוע בשבילי...קבוע,כל החיים,או רוב החיים,עד ש... הרגשתי כל כך מבולבל,כל כך לבד,כל כך אבוד...כל כך משווע לעזרה,לכיוון...אני מכיר את המקום הזה של חוסר אמונה,של פקפוק בדברים...אלו היו החיים שלי...עד שנתפתחתי לעולם חדש,של אמונות חדשות,של תפיסות חדשות...והאם הבלבול פסק לחלוטין?האם הספקות נעלמו?אני אשקר אם אני אגיד שכן...הם לא נעלמו,אבל אם בעבר הם היו דומיננטים כיום הם בשוליים...והם לבטח לא מכתיבים לי את מעשיי ומחשבותיי בעולם,כבעבר. אז כן,אני בהחלט מאמין שאלו דברים מעשיים,והם בהחלט מעודדים...כי הם נותנים תקווה לכל בן אדם שהיה במצב שלי או שנמצא במצב של קארי ואחרים...מצב של תקיעות,של בלבול,של דכאון,של פחד ועוד הרבה דברים אחרים...מסכות של החברה מסביבנו,של חברים/הורים/מורים/מדייה/תרבות...ושל עצמנו...וכאן בדיוק טמון לב העניין-עצמנו...מי שאנחנו,מי שאנחנו באמת...צריך לחקור, לנסות להבין את היישות המוזרה הזו שנקראת "אני"...מה מניע אותה,מה יעשה לה טוב,כיצד היא תהיה חופשיה ועוד הרבה דברים אחרים-ומהמקום הזה-מהמקום של הייחודיות והשונות-למצוא את האחדות שקיימת בעולם...ויחד איתה את התקווה,את האמונה בטוב,בחלומות שלנו,בלב שלנו...בעצמנו,ובחיים...
 

ניאו30

New member
ושוב מדגיש

מדובר בדיעות אישיות שלי...לא מוסכמה שכל אחד צריך לקבל...כל אחד יכול לבחור בעצמו האם לקחת מזה משהו או לא,והכל לגיטימי
 
שלום לך!../images/Emo13.gif

כל סוף הוא התחלה. ובכל משהו רע יש משהו טוב. אם תלכי לפי זה בחיים זה מאוד יעזור לך. תפיקי מהם את המרב,גם מהדברים הרעים. ואתן לך דוגמה.אני רוקדת ובדת היו קיצוניים שהתנגדו לעיסוקי זה וניסו "לחנך" אותי לעזוב זאת. בנוסף ניסו "לחנך" אותי בניגוד לדרכיי.וכן ניסו לכפות עליי הגדרות זהות. היו מגדירים אותי בכל מיני הגדרות שהם רצו שאהיה. ניסו לכפות עליי מה להיות ובמה לעסוק בחיי. וכשאמרתי שרוצה לעסוק במחול,אמרו לי ללכת למצוא את עצמי. והיו מגדירים אותי כמישהי שלא מצאה את עצמה ועוד. אני לעומת זאת הפקתי מכך כל כך הרבה. פשוט ישבתי וקראתי חומר מקצועי על זהות,ערכים וכו'. ממש.חומר מתחום הפסיכולוגיה,הייעוץ והסוציולוגיה בנידון. ולמדתי איך לבנות לי זהות טובה ואיתנה.ומה לעשות כאשר לא מכבדים את זהותי ועוד. ואפילו הלכתי לייעוץ תעסוקתי כדי למצוא לי את ההתפתחות המקצועית המתאימה שמצד אחד תהיה אהובה,מתאימה לכישוריי ,שניתן להתקיים ממנה בכבוד.ומצד שני שתאפשר לי את הפנאי לחלומותיי:בלט,מוסיקה קלאסית,תולדות האמנות,צרפתית. אז אמנם היה לי מאוד רע,והיה לי מאוד קשה שם. אך בזכות כל זה אני כיום עם עולם ערכים מגובש,זהות מגובשת ועוד. אני יודעת כיום בבירור באילו תחומים כדאי לי לעבוד ובאילו לא ועוד. טיפחתי ערכים שתורמים לי לחיים טובים ומאושרים חשבתי על אילו ערכים יותר צריך לשים דגש עתה ועוד. כלומר,שבזכות זה אני כיום מה ומי שאני. מניסיונות הכפיה ו"החינוך" שלהם למדתי איך להכשיר את עצמי לחיים טובים ועוד. אז באמת,אבל באמת הפקתי את המרב מניסיונותיי אלו. זאת החוכמה. ועכשיו אלייך. נסי למצוא נקודות חיוב.נסי להפיק את המרב ממה שקרה! ותראי איך מהדברים הרעים יוצאים גם דברים טובים. ובקשר לכסף. לימדי לעשות דברים בצורה זולה יותר. עד אשר תהיה לך יותר אפשרות. אני למשל עתה גם חושבת על דברים זולים יותר. מכיוון שאני גם לומדת ומשקיעה בדברים נוספים חשובים שדי דורשים ממני כלכלית. אך אני יודעת שהם מאוד חשובים.ותורמים לאיך יראו חיי בעתיד ובכלל. אז אני מעדיפה להשקיע בהם.ופשוט רוכשת דברים במבצעים וכיוצ"ב. נכון,זה לא הכי נעים אבל זה בהחלט אפשרי! בהצלחה!
 
למעלה