הנתונים בשאלתך לא ברורים
האם את עובדת 4 חודשים ושבוע או שאת בהריון 4 חודשים ושבוע (שזה בערך השבוע ה 17). אם את עובדת לפחות 6 חודשים, הוא לא רשאי לפטרך ללא אישור של המפקחת על עבודת נשים. אם נעדרת כבר עקב טיפולי פוריות, וטרם עברו 150 יום מהטיפול האחרון, אז כנראה גם במקרה זה הוא איננו יכול לפטרך ללא אישור (בגלל החוק היבש, למרות שאולי לא למקרה זה, כיוון המחוקק). אם לא עבדת 6 חודשים וטרם נעדרת מהעבודה בגלל טיפולי הפוריות, או שעברו כבר 150 יום מאז ההעדרות האחרונה לצורך טיפולי פוריות , הוא איננו זקוק לאישור המפקחת על עבודת נשים. במקרה כזה, תבקשי ממנו שבמכתב הפיטורים יכתוב את הסיבה שבגינה הוא פיטר אותך לפי טענתו. לאחר מכן את יכולה לתבוע אותו בבית הדין לעבודה על פיטורים עקב ההריון, כאשר תטעני, שהמעסיק חיפש עילה לפטרך ומשלא מצא כל דופי בעבודתך, פטר אותך בנימוק כל כך מגוחך. אם בית הדין ישתכנע שאכן הפיטורים היו בגלל ההריון, הוא עשוי לחייב את המעסיק להחזירך לעבודה או לשלם לך פצוי כספי. (בגלל שתהליך תביעה לוקח הרבה זמן, כמעט שאין מקרים של החזרה לעבודה אלא רק פצוי כספי). טיעון נוסף שאת יכולה לתת הוא, שבגלל הריונך חשת בכאבים, בחילה וכדומה ולכן לא יכולת לחייך. אם זה גם מה שאמרת למעסיק בזמן שהוא ברר את התלונה, זה יחזק את טענתך שהפיטורים היו בגלל ההריון. אם לא טענת זאת במהלך ברור התלונה זה יכול להראות בפני בית הדין, כתרגיל וכדאי להמנע ממנו. במידה והפיטורים נעשו ללא ברור של תלונת הלקוחה וללא שימוע, את יכולה לדרוש מהמעסיק לקיים שימוע. אם יסרב לקיים שימוע, זו יכולה להיות עילה נוספת לביטול הפיטורים או קבלת פיצוי (במיוחד שבשימוע היתה לך טענה מוצדקת לביטול הפיטורים). אם יסכים לקיים שימוע תוכלי לטעון את הטענה שבגלל קשיי ההריון/בחילות וכו לא יכולת לחייך באותו זמן. אם הוא לא יסכים לבטל את הפיטורים, תצייני בתביעה , שמהעביד פיטר אותך בגלל הריונך, ביודעו שתלונת הלקוחה בגינה פוטרת נבעה ממצבך הבריאותי/גופני שנבע מההריון וזאת בעודך מתאמצת לתת ללקוחות את השרות המיטבי.
